באמת מבאס!!  מה הקטע שלה???אין לה בעל?!

בעיקרון בעלך אמור להציב לה את הגבול אבל כרגע הוא לא מסוגל. אני הייתי מציעה שוב להעלות מולו את הקושי ואם הוא לא מסוגל לגמרי להגיד לה שהוא לא נוגע, לפחות להיות קריר ולהתרחק במידת האפשר (בשום מצב לא להגיע למצב שהוא "זורם" עם זה)

בא נגיד שאם היא תרגיש שהוא לא משתף פעולה, זה אמור לייבש אותה...

אגב, מה הסיפ]ור שלה בחיי הנישואין שלה? היא מאושרת? לא נשמע כך אם היא מחפשת נחמה קלוקלת באחיה הצעיר...

ליבי איתך, וזה באמת קשה !!!!!!מקוה שתגיעו לפיתרון הולם.

כל עוד העניין הזה לא מסודר, כלומר בעלך לא מסוגל לעצור אותו באסרטיביות, אז למה אתם צריכים לראות אותה בכלל?

אם אתם גרים לידה, עדיף כבר לעבור דירה,

תבררו כשאתם באים אל ההורים אם היא נמצאת או לא ותדאגו להגיע כשהיא לא נמצאת. בקיצור לצמצם מגע עד שהעניין יסודר.

אה וכמובן, אל תזמינו אותה מיוזמתכם אליכםהביתה במצב כזה...

זה נשמע מגעיל אבל הזוגיות שלכם חשובה הרבה יותר מקשר בין אחים.

במיוחד של זוגות צעירים. ומה לעשות, קשה לחנך את העולם, בטח משפחה ולפעמים תהיה חכם ולא צודק ופשוט תתרחק...

תראי למטה שהיא כותבת שמתערבת להם בדברים נוספים. יש אנשים חסרי חיים שנהנים מלהתעלק על חיים של אחרים. עדיף לצמצם מגע ,. בודאי שגם לשוחח אבל לפי תמונת המצב לא בטוח שזה יעזור...

יש לך אחלה בעל תראי את הנקודות הטובות שלו אחותו לא פקטור במשוואת הזוגיות שלכם

יתכן כי את באה ממשפחה קרה בכל הנוגע למגע והוא ההפך

מבחינת ההלכה מגע זה אסור ואין על זה מחלוקת אך לא את הרב שלו הייתי ממליץ לפתור ה"בעיה"

בלשלוח את בעלך להרבה שיעורי תורה ואף שיקבע חברותות ללימוד תורה ואז כשמצבו הרוחני יהיה גבוהה יותר מהמקום בו הוא עומד היום הבעיה תפתר מאליה בדוק ומנוסה על בשרי נסי ותוכחי

באופן אישי - המשפחה שלי מאוד חמה ומחבקת..

הגיע שלב מסויים שהבנתי שאי אפשר יותר "לאכול" את האחים הקטנים שלי - שכבר גדלו ובגרו ונעשו לגברים..

אז היום נפגשים, נותנים כיף, מחייכים.. יודעים שמאוד אוהבים..

כאן מדובר בחוסר טאקט מזעזע מצד האחות

וגם נשמע קצת חולני.

אם זה מפריע לאישה (וזה נשמע מאוד מובן) - ברמת התחושה של בגידה

(גם אם לא מפריע לבעלה, והיא גם לא ביקרה אותו כאן על התנהגות כלשהיא)

זה אכן עניין דורש טיפול בזוגיות שלהם..

מעבר ללימוד התורה - מישהו צריך להעמיד את האחות במקומה.

בטח אם היא נשואה בעצמה!!

טוב, כיון שהכל בהשגחה פרטית, אז זה מן ניסיון עבורך. תנסי לבדוק עם עצמך

למה זה מעורר בך כאלה רגשות (אני לא אומרת שזה לא בסדר מה שאת מרגישה, זה כמובן נורמלי שזה מפריע לך)

האם יש בזה פלישה, הסגת גבול, גסות רוח, חוסר גבולות, חוסר כבוד, חוסר צניעות, חוסר ביראת שמים... ועל מה זה יושב אצלך, מההווה או מהעבר.

חוויות קודמות? משהו שצריך תיקון, כלפי עצמך או הזולת? בינך לבין בעלך?

כי נסיונות מרגיזים בדרך כלל באים בהשגחה פרטית  כדי לעורר אותנו לעשות איזו עבודה עם עצמנו - וכשעושים אותה, אז הניסיון נעלם...

כל מה שקורה במציאות משקף לנו משהו מתוכנו, מודע או לא מודע. זה לא שאנחנו "אשמים" אלא זה בא משמים להניע אותנו לתקן דברים ולהתקדם וכשלא מתעסקים עם הזולת אלא פונים לעצמנו ועושים את זה באומץ הניסיון החיצוני פשוט מפסיק... בלי שהתעמתנו ישירות עם הגורם...

מכמה כיוונים: 

* אם אסור או מותר לאחים להתחבק- טוב, זה דיון הלכתי. אני מניחה שיש דעות לכאן ולכאן. אבל זה לא קשור לפורום כרגע, וזה לא מה שיקדם אותך בחיים.

ההנהגה של הבית שבעלך בא ממנו- אחים ואחיות מתחבקים. קבלי את זה. 

זה לא בגידה, וזה לא על חשבונך, ולא כלום. כמו שהוא מכין קפה לאמא שלו- זה לא סותר את זה שהוא אוהב אותך הכי בעולם, ומכין לך את הקפה הכי טעים- ככה. 

תתני יותר אמון באהבה שלכם שהיא ייחודית לכם תרשי לעצמך להירגע  

* אם בעלך מסוגל לומר לאחותו- לא נעים לי

מצב לא נעים- שנוגעים בך ואתה לא יכול לומר "די! זה מציק לי!" (לקרוא בנימה של ילד קטן, החינוך הכי ראשוני שאדם שומר על עצמו...) 

אולי זה מצב שהוא צריך להבשיל כדי להגיד לה את זה

אולי זה מצב שהוא צריך את עזרתך -שאת בשיחת בנות תאמרי לה "אגב, בעלי אמר לי שלא ככ נעים לו החיבוקים, הוא שמח שאת אחות אוהבת שלו - אבל מאז שהוא נשוי הוא מעדיף חיבוקים רק מאשתו... "  

(זה צריך היות פתוח בשיחה ביניכם- מה המצב איתו, מה שייך לשניכם לעשות) 

* אחותו עוקבת אחרי אם אתם מותרים או אסורים- 

היא חצופה, או אולי היא ילדה קטנה שעדיין לא מבינה דברים ולא מסודר לה בנפש ההתייחסות אליהם.... 

אני לא יודעת אם את האדם הנכון להעמיד אותה במקום, אולי לומר מילה לאמא שלה שתאמר לה מילה- עיצה ידידותית לכל החיים

אולי לא נותר אלא לחכות שהיא תתחתן ותבין לבד... 

בכל אופן- אתם תשנו את ההנהגה שלכם מולה- ותתנהגו תמיד לידה בהרחקות ככה שהיא לא תוכל לנחש (זה עיצה בהרבה ספרים כדי למנוע פאדיחות מזוג- תמיד תתנהגו ככה ואף אחד לא יידע מה קורה איתכם...). אם היא באה לבית שלכם- תסדרו שדלת החדר שלכם סגורה תמיד ואין לה כניסה לשם. וכולי... 

תעזרו לה לצאת מבור שהיא לא אמורה להיכנס אליו. 

גם אני נוגעת באח שלי הגדול, וחיבוק נשיקה וזהו. לא מתעלקת עליו...

לגבי הרחקות, ציינת שאז יותר קשה לך, אני חושבת שכשהיא לידך תנהגי תמיד בהרחקות גם כשאת לא, היא תתבלבל ולא תדע מתי את כן אסורה ומתי לא לא והיא תרגיע לאט לאט, אני יודעת שזה לא קל כשמותרים להתנהג כאילו בהרחקות, אבל את יכולה זה יכול לעזור לפחות כשתהיי באמת בהרחקות.

"אלו חיי הזוגיות שלנו, אשמח שלא תדחפי את האף"

אני מדברת כאילו זה קל, לקח לי המון זמן ללמוד לייבש אנשים..

וגם היום אני לא הכי טובה בזה, אבל יש אנשים שזה ממש לעשות איתם חסד - לצמצם אותם בצורה הזו.!

הם לא יקלטו בשום צורה אחרת, ואנשים פשוט ישנאו אותם..

תזכרי שיותר מלטובתך - ההערה היא לטובתה.

להעמיד אותה במקום אם היא מתערבת לכם בחיים!

"להשלים" עם התערבותה בחיים שלכם.

אם היא מתערבת בענין לא לה - תאמרי לה, בנחת לגמרי: סליחה, זה ענין אישי שלנו. כמשפחה.  תנסה שוב - תגידי שוב: לא, זה באמת ענין אישי שלנו, בתור איש ואשתו. "אבל אני אחותו" - נכון, יש דברים שגם בפני האחות הם תחום של איש ואשתו..

היא תתרגל.

לגבי הענין הראשון - אולי כדאי שתשאלו רב שפוסק לכם.

ואז תוכלי להגיד לה - שאלנו רב שפוסק לנו, והוא אמר שזה לא ראוי (אם תגידי "אסור", זה כבר יכול ליצור יותר בעיה..). אז אני כאשתו - לא מסכימה. אם היא תנסה להתחכם, תשאלי אותה אם היא רוצה לגרום שתימנעו מלהיפגש איתה ותרגישו לא נוח עם זה.

זה כאפשרות, כי אני לא מכיר את כל מערכת היחסים אצלכם.

הבנתי שאת חרדיה חסידית, לא?

זה שולחן ערוך מפורש שאסור לנשק אחות.

???

במקום לחוס על התא המשפחתי שלך - שזה אומר - בינתיים, את והוא!

הייתי לוקחת אותה לשיחת הבהרה!

ומסבירה לה בעדינות אבל בתקיפות!

"אני יודעת שאת אוהבת את אחיך, זה משמח אותי לדעת את זה.

לעניין החיבוקים והנשיקות - חוץ מזה שהדבר אסור הלכתית - 

זה נורא מציק לי כאשתו. דמייני מצב שאחות של בעלך או קרובת משפחה שלו מנשקת אותו ומחבקת אותו בלי סוף..

לי זה גורם תחושה מאוד לא נוחה. אני מעריכה ומכבדת אותך כאחותו - ובכל זאת אבקש שזה ייפסק."

לא צריך לחכות לשמוע מה יש לה להגיד.

רק לומר את זה, ולסגור את השיחה!

אם את האסרטיבית ביניכם - עשי זאת, בלי חששות!

הגני על הזוגיות שלך!

(במיוחד שאת אומרת שגם לבעלך זה לא נעים, רק הוא מתקשה לבטא זאת מולה)

דבר ראשון, אני בהלם שהיא בודקת אם אתם בהרחקה כרגע או לא???

את בטוחה בזה? איך את יודעת שהיא שמה לב, ושהיא מתנהגת בהתאם????

איך יכול להיות שאף אחד לא רוצה לעשות שלום בית בין האישה והאחות וכולם רוצים דרך המלחמה?

האם זאת הדרך??

הרי הבעל לא בתמונה הוא בין הפטיש לסדן שיריב עם אחותו ??

בכל מקרה, לא יודעת אם שמתן לב, כבר כתבתי בשרשור אחר,

הזוגיות שלכם היא מעל הכל, השלום בית שלכם עומד בראש סדר העדיפויות, לפני נעים/ לא נעים מול אנשים,

אפילו מול המשפחה הקרובה ביותר.

ולכן, אני חושבת שהדבר הנכון, זה לשמור מהם מרחק, עד כמה שזה קשה וכואב לבעל, שרוצה להיפגש עם משפחתו,

אבל לפחות לתקופה כל שהיא להיות ביחד, לבד, לחזק את הזוגיות בלי האחות שממש פוגעת באישה.

כי אי אפשר לחנך את המשפחה, אבל אפשר לחנך את עצמנו.

להיות מתפוצצת בפנים- זה לא שלום

זה לטאטא הכל מתחת לשטיח ויום אחד הכל יתפוצץ בכזה בום שהשם ירחם.... 

לפתוח דברים בצורה נכונה- 

ליישב כל דבר במקום שלו- 

זה עושה שלום. שלום בעולם, שלום בבית. 

חוצמזה- מה בנים מבינים במריבות של בנות???

קודם כל תנסי לחשוב בצורה הכי קרה שבעולם על מה שהולך , אם זה באמת מה שאת מרגישה.

אז תחשבי לעצמך קודם ואחר כך תראי מה הולך באמת. אם היא פוגשת ונותנת לו יד שלום זה כלום .

אם הוא מצרפת איזו מלה או מצחקקת לה על משהו בכיוון אז זה כן .

אם היא נותנת נשיקה על השפתים זה 200 אחוז כן .   ועל כל מה שבאמצע תחשבי אם זה משהו או כלום.

(באופן כללי זה לא בסדר לחשוב מחשבות רעות, ולהגיד על עצמך שיש לך סתם דמיונות .

אם ההרגשה שלך שזה כן אז כנראה זה כן ).

 ואם אחרי שחשבת בצורה קרה , וזה לא פשוט, ואת מבינה שמשהו כאן לא בסדר, מה שנראה לי זה שתדברי איתו , בלי להגיד אפילו ברמז שלא נראה לך איך שהוא מתנהג. רק עליה ואת (כאילו ..) לא חושבת שיש לה מחשבה לא טובה אבל אותך זה משגע ומעלה לך את הדם לראש . וממש חשוב לך שזה יפסיק.

 ואחרי זה אם תראי שזה קורה. פשוט בכל פעם תגידי משהו שכואב לך הראש ותעזבי את המקום לחדר  להירגע  מכאב הראש. הוא מהר מאוד יבין טוב טוב מה הולך כאן. ושההתנהגות הזו גורמת לך כאבי ראש...

 ככה אני מקוה, בשבילך, הענין יפסיק בלי מלחמות ובלי מריבות.

יכול להיות שהיא עושה את זה דווקא כשאת רואה?

האם ייתכן שהיא מקנאה בך על "שלקחת" ממנה את האח הקטן שלה, את "התינוק" שהיא היתה אחראית עליו עד שהגעת? ואם כן כל רצונה הוא להרגיז אותך?

לי ב"ה זה נרגע... כבר..(כמה זמן את נשואה..?)

לפני שהתחתנתי המדריכת כלות אמרה לי שעדיף ללכת להורים תמיד שאסורים..

וזה היה לי פשוט סיוט בהתחלה!! שכל האחים קופצים עליו מחבקים מנשקים ואני....

אז היינו מסדרים את זה לזמן שמותרים בתור התחלה...

והאחות- זה באמת נראה שזה דווקא.. אבל אני לא חושבת שאת צריכה להגיד לה משהו...(למה לך לפתוח חזית איתה?...) תני לבעלך להתמודד מולה!

תראי לבעלך עד כמה זה קשה לך! באמת! גם לבעלי זה היה קשה שזה היה לי קשה הוא לא הבין, אבל ב"ה הוא קצת הרגיע את אחים שלו...

בהצלחה נשמה תהיי חזקה!

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

הכל בראש, באמת.

מיליארדי אנשים חיים באסיה, אירופה ובאמריקה עם טמפרטורות נמוכות בעשרות מעלות צלזיוס לעומת ירושלים, והחיים שם נמשכים כרגיל, ילדים הולכים לגני השעשועים אחר הצהריים, אנשים עושים הליכות וריצות בשביל הכושר, ילדים במעונות יוצאים לחצר אם לא גשום או מושלג...

אין להם dna שונה שמגן עליהם מהקור, הם פשוט רגילים אליו ויודעים שהוא חלק מהחיים. הכל בראש. אם מחליטים שטמפרטורה נמוכה היא חלק מהחיים ופשוט ממשיכים כרגיל, אז זה קורה. 

בקיצור, אל תוותרו בגלל הקור על אף אטרקציה או משהו שאתם רוצים לעשות. תתלבשו חם וצאו ליהנות!

ואסביר:

ארון הבגדים של כל אחד מאיתנו מותאם לצרכים האישיים, מושפע ממזג האויר שרגילים אליו.  

בארץ - ארון הבגדים ומגוון הפריטים של תושבי הערבה ואילת בהכרח שונה מהמקביל לו של תושבי ירושלים, גוש עציון, הגליל העליון והגולן.  

בחו"ל, אופנת החורף מותאמת למזג האויר המקומי.  בגדים הרבה יותר חמים מהמקובל בישראל.  

שכנים שלנו (אנשים מבוגרים) שעלו לישראל לפני לא מעט שנים, היו עכשיו בטיול של שבועיים בארה"ב.  בביקור משפחתי לרגל יום הולדת לסבא שם.  בניו ג'רזי.  סיפרו שקפאו מקור !! נאלצו לקנות שם מעילים כי המעיל שהביאו מהארץ לא הספיק 🥶 - וזה מזג אויר שהם היו רגילים אליו בילדות ובשנות הנעורים עד שעלו לארץ. פשוט הביגוד  שיש להם היום כבר לא מותאם לסביבה הקודמת.

גם שאנחנו מטיילים בחו"ל ונכנסים לעשות שופינג - הרבה מאוד מהאופנה לא מתאימה למזג האויר בארץ. 

אבל הקור הירושלמי הוא לא הקור האירופאי, ולא דורש ביגוד מיוחד... 

פליז ג'וזף קאופמן שיש לכל תלמיד ישיבה תיכונית ומלווה אותו עד שאשתו זורקת לו בגיל 50, בהחלט עושה את העבודה.

אם אתם בקטע של יינות גם את יקב גוש עציון וגם את יקב פסגות שיש סיורי טעימות.

מוזיאון אסירי המחתרות מהמם אם אתם אוהבים היסטוריה.

אני אנסה לחשוב על עוד רעיונות...

כלומר, אני צריך לצאת לשלוש תפילות ביום.

חוץ מזה בפעם האחרונה בשלושה ימים עשינו טיול קצר בחוץ ושאר הזמן נתנו לעצמינו, לדבר, להקשיב ולהתפנק ביחד בלי 'כוננות ילדים' נון סטופ. בהנחה שיש חימום במקום שמתארחים בו - זה לא בעיה.

למען האמת, אולי ישתנה השבוע, נכון לכרגע עוד לא באמת התחיל החורף. שבוע שעבר בירושלים בשעות היום היה אפשר להיות קייצי לגמרי, בערב היה צריך סוודר.

לבדוק באתר של עיריית ירושלים.

או להתקשר ל106 לברר.

יש בירושלים מבחר מקומות בילוי .מוזאונים,אתרי מורשת.

שוק מחנה יהודה .שכונות כמו ימין משה או נחלת שבעה.

מוזיאון המדע בלי ילדים זו חוויה אחרת וממש מומלצת!

הגן הבוטני.

יש סדנת יצירה בקרמיקה השכונת מקור ברוך- 5 דקות הליכה מהשוק. אני רואה שם מלא זוגות.

מוזיאון המוזיקה- ממש קרוב למדרחוב.

מכון המקדש.

יש הרבה הופעות, חפשו לכם משהו שאתם אוהבים ושיתאים לכם (נדמה לי שאבו טבלה בירושלים בזמן הקרוב)