למצוא בעצמי עניין. לבדוק למה אני מיוחדת בעולם.
זה זמנים קשים, אבל גם רגעי חסד. תנצלי את זה קצת להתכנס.
אבל, חשוב- לעולם אל תתני לזה שאחרים מתרחקים ממך/ לא מוצאים בך עניין וכו', לגרום לך לחשוב שאת מיותרת, או סתם בן אדם.
את לא.
את מיוחדת ומדהימה ויש לך בשורה מיוחדת ללמד אותנו. יש לך דרך חשיבה מיוחדת. לא היה כמוך ולא יהיה מעולם. את הזדמנות חד פעמית. גם אם אולי העולם קצת מפספס אותה, לך אסור!
לכולם, גם לי, קורה לפעמים שאנחנו דועכים קצת. שאנחנו מתרופפים. שאנחנו מרגישים פתאום פחות מוצלחים וזוהרים ומיוחדים. זה ממש מבעס, אני מסכימה.
אבל אל תלחצי. זה בסדר, זה טבעי.
יכול להיות שזה בא, כי הרבה זמן לא "השקעת" בעצמך באמת. כי הרבה זמן לא התפתחת. לא עשית משהו שיהפוך אותך לאדם יותר טוב משהיית אתמול. שהתקיימת אבל לא התקדמת.
יש ערך מאוד גדול להתקדמות היום יומית. לפעמים כשאנחנו לא מתקדמים, אז אנחנו בעצם זונחים את הנשמה שלנו, והיא קצת נחלדת- היא כל יום הרי גודלת ומתרחבת, ואם אנחנו לא מביאים את עצמינו היום להיות יותר טובים מאתמול, אם אנחנו לא מתרחבים איתה, אז נוצר ריק. חלל.
אז אנחנו פתאום פחות מחוברים לעצמינו. ואז אנחנו בודדים, כי אין לנו את עצמינו. כי מפחיד להשאר עם השקט הזה... ואז גם אנשים אחרים פחות מגלים עניין. טבע האדם להמשך לאנשים מעניינים.
אז זהו. אל תפחדי. פשוט חייכי לעצמך במראה, תזכירי לעצמך כמה את חשובה, ותתחילי לגדול עם הנשמה והגוף שלך שגודלים.
תעשי משהו שיגדל ויפתח אותך. רק אותך. למרות שאת חברותית ואת אוהבת את האינטרקציה החברתית וההווי, תתכנסי קצת פנימה. תתמלאי בתוכן.
תמצאי משהו שעושה לך טוב.
מקווה שהצלחתי לעזור. מוזמנת לפנות באישי, ואני מקווה שאני אענה מספיק מהר, כי אני לא נמצאת כאן כל כך הרבה...