ואז הגיעו תאומים.

אלוקים יודע מה הוא מתכנן

לא מצליחה למצוא את זה וחבל זה היה ממש היום

בכל אופן עד שנה זה נקרא תקין להכנס להריון,

ואלא אם כן הגיל מאוד חריג או שיודעים שיש בעיות הם ממליצים לא לעשות כלום עד שעוברת שנה 

תוכלי בכל מקרה להתקשר אליהם כדי להרגע 

או לשמוע מכולן שחצי שנה זה ממש ממש ממש נורמלי

ונכון, זה לא קל אבל להתחיל ללכת לרופא מבטיחה לך שזה סיוט. אל תמהרי לשם

(מניסיון רב. אני חיכיתי לראשון כמה שנים טובות)

ז

הציפייה באמת יכולה להיות מאוד קשה... ובעיקר מורטת עצבים

אבל חשוב לדעת, שבמקרה של זוג שאין לו בעיות פוריות, וגיל לא מבוגר של האשה (מתחת 35), הזמן הנורמלי לצפות להריון הוא כשנה! לפעמים נקלטים להריון תוך חודש חודשיים, לפעמים תוך חצי שנה, ולפעמים גם אחרי עשרה חודשים או יותר... והכל תקין ונורמלי לגמרי!

במקרה שלכם, נשמע שאין שום סיבה לדאוג, או אפילו קצת לחשוש. בעיקר לאור העבר (שכבר יש ילד, והכניסה להריון היתה טבעית ובקלות).

דעי לך ששמעתי על הרבה זוגות שההריון הראשון הגיע מיד, ובהריון השני זה לקח קצת יותר זמן, וזה מאוד מאוד הדאיג אותם! אבל בכל המקרים, גם ההריון השני הגיע! רק צריך קצת סבלנות...

מקווה שעזרתי..

המתנה נעימה

ובשורות טובות בקרוב!

זה בסדר גמור שחושבים על זה וזה טבעי שחושבים על זה 

הדבר שכן את יכולה לעזור לעצמך הוא להבין שזה תקין ונורמלי

ולכאורה אין לכם שום בעיה אלא זה ענין של זמן

וגם אולי למצוא לעצמך איזה אתגר מענין או תעסוקה או תחביב וכו' 

אני הבכורה.

אחרי יש בן שנולד אחרי כמעט 4 שנים.

אמא שלי אמרה לי שאחרי שהם ניסו כמה זמן (לא יודעת כמה),

הם בדקו וגילו שהביוץ שלה יוצא בימים שהם אסורים (היה לה מחזורים ארוכים...)

ואז כל פעם שהיא רצתה להכנס להריון היא היתה לוקחת כדורים לדחיית ביוץ...

(חסך להם אמצעי מניעה...)

לא יודעת איך אצלך,

אבל אולי זה הכיוון ושווה לבדוק...

טבילה ביום ה13 היא נורמלית ומצויה מאוד!

אורך של 29 ימים בין המחזורים הוא מצויין ובד"כ מעיד על כך שהכל תקין.

לפני הנתונים היבשים, נראה שהביוץ יוצא בערך יום או יומיים אחרי הטבילה....

לדעתי, הכי חשוב בשלב זה להאמין שהכל בסדר!  (כל הנתונים מצביעים על כך שהכל בסדר! חלב להיתפס לדמיונות...)

(האנונימית עם הנסיון של אמא שלי)

אין לי כ"כ מושג מה צריך להיות.

אבל -רבה אמונתך!- כתבה לך שזה תקין.

אז אני הייתי מנסה להרפות. בלי לחץ.

הרבה פעמים המתח הזה הוא מה שמפריע.

לנו לקח זמן להכנס להריון הראשון,

וב"ה זה קרה אחרי שהורדנו לחץ,

ולא היינו ביחד רק "בשביל שנהיה בהריון",

ולא חשבנו על זה כל הזמן,

ואמרנו לעצמנו שמתי שה' יחשוב שזה הזמן הכי טוב לנו- זה יגיע!

בהצלחה ענקית!

ה' אוהב אתכם!

בשורות טובות בזמן הנכון! 

מציעה לך לנצל את הזמן הזה וללכת לקורס "מודעות לפוריות"

יכול להיות יעיל גם להמשך

ילמד אותך לזהות מתי בדיוק הביוץ ואם יש בעיות הומונליות כלשהן או לא

לדעתי, בשלב הזה חשוב להרגע, ולהאמין שהכל בסדר (וזה באמת רוב הסיכויים, שהכל בסדר)

אלא אם כן יש סיבה אמתיתי לחשוש (מחזורים מאוד קצרים פחות מ26 יום. דימום מאוד ארוך, מעל שבוע. מחזורים מאוד לא סדירים. גיל מבוגר, מעל 35. קושי להרות בעבר)

בסיפור שלך נשמע שההמתנה היתה הרבה יותר ארוכה...

פנינו למכון פוע"ה,חשדנו בביוץ מוקדם (שמתרחש לפני הטבילה) , לקחתי כדורים טבעיים לדחיית הביוץ, ולאחר זמן, ב"ה הריתי. אך לפני זה הפסקתי עם הכדורים כך שלא ניתן לדעת אם זה עזר. המון תפילות-וללכת בכיוון של ביוץ  באמת,לפני שנכנסים לסרטים. בהצלחה בע"ה!!

תמיד הייתי עושה הפסק אחרי 6-8 ימים מתחילת הדימום, ועד המחזור הבא היו 26-28 יום, לא צריך מרשם רופא כי זה כדורים טבעיים לגמרי,קנינו בבית מרקחת הטבעי ברח' ישעיהו בי-ם, אולי י בעוד מקומו,בכל אופן- גם בדיקת זקיקים יכולה לבדוק מתי ביוץ (זה או"ס רגיל), פשוט כדאי לחשוב על הנושא כי יכול להיות שזה כזה דבר פשוט ואין צורך להיכנס לסרטים. זה דבר נפוץ, במיוחד שכבר יש לכם ילד, זה לא שיש בעיייה עקרונית פיזית להרות.

דבר נוסף- אולי לנסות להקדים את ההפסק טהרה, אם את יכולה, כלומר- א. לנסות לקצר דימום, ע"י לימונים למשל, ולשאול רב על ההפסק, גם אם זה נראה לך עדיין טמא.

יש גם בדיקת דם באמת לעשות "פרופיל הורמונלי", אם את מניקה או לא מזמן סיימת להניק- זה גם עלול למנוע הריון.

לפעמים טוב לנו ולמשפחה שיש רווחים בין הילדים, אפילו גדולים מהרגיל. זה תיכנונים של הקב"ה.

אבל אם בכל מקרה את מרגישה שאת לא מסוגלת לחשוב על עוד חצי שנה בלי הריון, ויש לך כוחות וזמן לבדיקות, אז תלכי. לא נראה לי שתפסידי מזה משהו...

להפסיד בעיקר את הבריאות הנפשית הטבעית, את ההרגשה שהכל בסדר!

ממה שידוע לי ממכון פועה, המצב המתואר הוא תקין לחלוטין!

ברוב מוחלט של המקרים הדומים לכך הזוג זכה להיפקד בהריון תקין תוך זמן דיי קצר מהשאלה...

לפעמים צריך קצת סבלנות ותפילות... וזה הכל!

חבל, בעיני, להתחיל בדיקות, וחשששות שמא משהו לא תקין...

בכל אופן, בהצלחה!

בהצטרף לכולן כאן...

אם היינו יודעים כמה שזה נס כל הריון, מבחינה מדעית סטטיסטית, ולא רק בצורה רוחנית שאני לא מבינה בה כמובן,

היינו מתפלאות על ההריונות שזורמים ומגיעים בקלות כ"כ, ולא כשלוקח זמן.

זה הגיוני לגמרי.

וחוץ מזה - עוד לפני שהתחתנתי אמרה לי אשה יקרה, שהיא הניקה את ביתה הבכורה שנה, ואחרי זה שנה לא נכנסה להריון והיתה לחוצה ממש. כבר התחילה לחשוב שמעולם לא תלד יותר ה' ישמור...

אחרי שנה היא נכנסה להריון, (שנתיים מהלידה)

ורק אחרי זה, עד כמה שאני זוכרת, שמעה שזה הגיוני לגמרי, כי לפעמים לוקח לגוף זמן להשתחרר מההריון וההנקה הקודמים.

לי היא סיפרה את זה כי רצתה לחסוך ממני מראש את הלחץ...

ולפי מה שאת אומרת רק הרגע בערך את מרגישה שהתנקית מהגלולות, (חודשיים זה כלום!!)

אני מבינה הכי בעולם את הרצון שלך והאכזבה כל פעם מחדש...

אבל אין באמת שום סיבה להילחץ.

בקשר לביוץ מוקדם - לי היה ככה בעבר בוודאות, ולא נכנסתי להריון עד שטיפלתי בזה,

וגם עכשיו חשבתי שזו המציאות, אחרי שהרבה חודשים לא נכנסתי להריון.

אפילו הרופאה כבר נתנה לי כדורים לסדר את העניינים, וב"ה כנראה שהקניה שלהם היתה מאד יעילה, כי לא הספקתי להשתמש בהם... אני בהריון ב"ה. והם עדיין בארון סגורים...

כך שגם בביוץ מוקדם דברים משתנים...

בקרוב אצלך, הרבה שמחה ונחת עד אז, ורק טוב!!

אחרי למעלה משנה בדקנו ואכן הביוץ היה מוקדם. ואח"כ עשינו טיפול טבעי לסדר, וההריון הגיע אחרי חודשיים בערך.

גם אני ניסיתי להכנס להריון אחרי מניעה ממושכת, כאשר הראשון הגיע מיד לאחר החתונה....

לקח לי כמה חודשים ואז היתה לי הפלה, ושוב כמה חודשים ואז קניתי את הערכות האלה

וכל הזמן עקבתי ושגעתי את בעלי, היום כן, היום לא, יומיים רצוף, הפסקה

הכל נהיה טכני ומסורבל... וחבל

הגתי לרופאת פריון והיא הורתה לי לזרוק את זה לפח ולחכות

והיא צדקה

אומנם יש לי הפרש של כמעט 5 שנים,, אז מה?

כמו בדיקת ביוץ ובדיקת דם לנוכחות הורמונים.

אבל באמת לא צריך להשתגע...

והלחץ שלי זה אם הכל תקין אצלי, אני מתחילה בעז''ה מעקב.

ילדנו הראשון נולד עוד לפני שהיינו נשואים שנה. מסיבות שונות היה עלינו למנוע ואחרי שהתחלנו לנסות לקח לי גם שנה להרות. ההבדל שהילד הגדול היה כבר בן שנתיים וחצי (!!) וזה היה מאוד לא פשוט.   התיאורים שכתבת ממש הזכירו לי את תחושותיי... את לא מבינה למה בראשון היה כ"כ קל ועכשיו פתאום יש קשיים...

אצלי הבעיה הייתה שיבוש הורמונלי וב"ה קיבלתי כדורים וזה פתר את הבעיה. זה ממש לא אומר שגם לך יש בעיה כזו, כל אחת והגוף שלה... מאחלת לך בע"ה להיפקד בקרוב בקלות ובשמחה 

ניסיתי לעקוב ולהבין בן כמה האוצר שלך וכמה זמן אתם אתם כבר מנסים להיכנס להריון...

עד שנה של ניסיונות (ללא גלולות וללא הנקה) זה נחשב נורמלי ואין מה להילחץ.

אחרי שלוקחים גלולות לוקח זמן שהגוף חוזר לסידרו וזה נורמלי ביותר.

אני מציעה לבינתיים להשקיע בלהרפות, בתפילות, בחיזוק הזוגיות וההורות ובע"ה תיפקדו בזמן המתאים והמדויק ביותר בקלות ובבריאות

באמת עד שנה זה נורמלי, והנתונים הם ש70 אחוז מהזוגות מצליחים להיפקד תוך חצי שנה, ו90 אחוז תוך שנה..

אבל- אני חושבת שאין זמן בירור שמתאים לכולן, וכל אחת ומה שמרגיע אותה..

יכול להיות מישהי שאחרי כמה חודשים תתחיל להילחץ, ואם היא תחכה שנה עד שתתחיל לברר אם הכל בסדר היא רק תסבול, וכנראה גם הזוגיות והיחסים יפגעו..

ויכולה להיות מישהי ששנה שלמה תחכה ברוגע ובלי לחץ..

בקיצור, אני לא חושבת שכולן צריכות לחכות שנה.

אנחנו אישית התקשינו להיפקד, והתחלנו את הבירור כבר אחרי כמה חודשים, ובאמת הייתה בעיה שפתרנו ב"ה תוך כמה חודשים, אבל לא הייתי רוצה להתחיל לברר רק אחרי שנה ולעכב הכל, בתקופה בה כל יום היה לי ממש קשה, ולא הפסקתי לחשוב על זה.

בהצלחה לכולן ובשורות טובות

ממש איו סיבה לדאגה, חצי שנה זה לא הרבה גם אם לא היית אחרי גלולות ואחרי גלולות בכלל זה בסדר שלוקח עוד קצת זמן להתאפס

אני אפילו אומרת בזהירות (כמובן שלא חייבים להקשיב לעצתי...)

שהייתי מחכה קצת עם התור לרופא...

לפעמים באמת יש איזשהו שיבוש הורמונלי, אבל הגוף בד"כ מתגבר לבד כעבור זמן מה, ולפעמים הסבלנות משתלמת.

התערבות רפואית (אפילו קטנה) יכולה להכניס ללחץ מיותר.

זו דעתי האישית, ניתן כמובן לא להסכים...

בעיני, אין נכון או לא נכון, זה מאוד תלוי בהרגשה...

לי מאוד עוזר להאמין שהכל בסדר, ושהגוף יסתדר לבד.

בכל מקרה, בהצלחה!

רעיון טוב, אנסה לכתוב עוד...

אני בקושי מתפנה לכתוב, לצערי... גם טכנית (כל מיני תורים לילדים) וגם נפשית (כשאין תור ואין עבודה אני רק רוצה לנוח...)

הלוואי שאצליח יותר...

בכל אופן, שמחה שהסיפור הזה הצליח לצאת ממך!

אבל יצא שאני עכשיו כבר כמה ימים בבית

זו דווקא תקופה לא רעה להיות בה בבית.😅 אפשר להפוך את הבית לקראת פסח, להתקשקש עם ענייני משלוחי מנות, אפשר לפתח תחביב

מה שחשוב לדעתי זה שיהיה לך סדר יום שסובב סביב עשייה מסוימת שתעשה לך טוב

וכבר הכנתי את משלוחי המנות...

זה כבר תקופה ככה...

ובדיוק, אני מחפשת עשייה שתיתן לי הרגשה טובה וסדר יום יציב, ולא לחפש כל הזמן מה לעשות, כי זה נותן לי תחושה ממש רעה...

עד שהילדות מגיעות כמו שכתבת, אולי תשקלי עבודה זמנית?

מילוי מקום בהוראה למשל?

ואלופה וחרוצה♥️

אז אני לא יכולה להתחייב לעבודה אחרת.

אולי משהו ממש זמני מהרגע להרגע. יש לך רעיון?

הבנתי שזו השתבצות על סמך רצון וזמן פנוי אחרי שמתקבלים ולא מחייב כי יש מאגר של מחליפות

זה מה שהכי נראה לי הגיוני כרגע, אולי יגיעו רעיונות נוספים

יש משהו בהתנדבות והתעסקות עם עשייה טובה במעגל חיצוני שהוא לא אנחנו שעושה ככ טוב.

את יכולה להכין ארוחות ליולדות, לראות מה קורה עם נשות המילואים מסביבך... בטח יש עוד מלא אפשרויות.

זה דורש התעסקות והתקשקשות שהרבה אמהות היו שמחות לוותר על זה.

וגם להכין משלוחי מנות בתשלום עבור אחרים.

אם את קונה בעצמך את המוצרים (אפילו אם עושה משלוח) ויש לך זמן להרכיב, משלוח מוכן שאת מוכרת יכול להשאיר לך רווח.

תנסי לחשוב מה אנשים שאין להם זמן הכי נתקעים איתו והיו שמחים להעביר למיקור חוץ.

לקראת פסח בטוחה שיש מלאאא דברים בסגנון.

לטווח ארוך יותר אם אוהבת בינה מלאכותית ועיצוב, זה תחום שממש אפשר להתפתח בו.

למשל לבת מצווה של הבת שלי רציתי את הסרטון הזה שמרכיבים מתמונות ילדות ומנפישים את זה שהדמות עוברת מסיטואציה לסיטואציה..

אבל לא היה לי ראש וזמן לחפש מי יעשה לי.

הייתי עובדת בעסק של גלים כלומר שיש חודשים מאוד עמוסים והרווחים בהתאם ואז חודשים של שקט יחסי (קבועים)

בחודשי שקט הייתי משקיעה בעצמי עושה דברים שרציתי מסדרת את המגירוצ בבית מחדש יוצאת לים ובגדול נהנת..כי בתקופת העומס אין זמן ..

אני ממש אוהבת את הים, אבל ללכת לבד זה קצת מבאס...

ואני גרה בירושלים, אז עד שאסע אני אצטרך לחזור (באחת כבר יוצאת למסגרות).

יש לך רעיון לקורסים מעניינים?

הייתי מסתכלת בקמפוס IL ורואה אם משהו קורא לי

או לחילופין לבחור סדרת שיעורי תורה וללמוד אותה ברצף וברצינות (מערוץ מאיר או כל מקום אחר)

יש גם שלל קורסים דיגיטליים בכל נושא כמעט, השאלה אם יש לך כיוון

עוד דבר זה להסתובב בירושלים ולגלות פינות חדשות או ישנות וכיפיות. אם זה טבע אז נגיד לשבת בוקר אחד בעמק הצבאים, להסתובב בפריחה של עמק המצלמה, להרחיק קצת לסכר בית זית... ובתוך העיר יש גם מוזיאונים וכל מיני דברים נחמדים. שאלה של טעם אישי...

למה שלא תכתבי עבור העסק שלך?

למשל:

מודעות פרסום.

תוכן לרשתות החברתיות - תוכן מקצועי, סיפורים של לקוחות שלך (בשינוי פרטים) , יום בחייך (נניח - יום בחיי מעצבת גרפית).

אנשים יגיבו למאמר, את תעני להם.

זה לא תופס את כל הזמן אבל חלק ממנו זה תופס וזה ומייצר עניין לגבי העסק שלה.

זה גם יכול לייצר לך תעסוקה נחמדה וגם יכול לייצר לך לקוחות.

הרגליים מתקפלות, נראה שלא נוח לו

רוצה לקנות אם כבר משהו שיתרום להתפתחות כי יש לו עיכוב וגם משהו שיעניין אותו

קורקינט תלת אופן עוד לא מסתדר עם זה

זה לא נראה לו קטן... גם עם מקל מאחורה, אני שולפת את המקל כי הוא מפדל...

אבל תלת אופן לא כזה שנראה כמו עגלה, אלא כזה שנראה כמו תלת אופן בפני עצמו

יש בימבות שמתאימות לגיל יותר גדול, כמו בימבה אופנוע.

אפשר תלת אופן, אבל לא כזה שהוא כמו טיולון ומיועד לקטנים יותר.

אפשר אופני איזון.

אבל בימבה כיף זה ממש אחלה

מסוג כזה שאפשר להגביה ולהנמיך את המושב

ככה שזה אמור להתאים לשנים קדימה.

הבן שלי מאוד אוהב ב''ה 

וזה נראלי להרבה יותר גדול

הבת שלי בת 3 ואני לא רואה אותה מצליחה ללמוד איזון 😂

עוד קשה להם, לא מגיעים לרצפה

אופני איזון עובד מעולה

בגיל 3 וחצי, 4 כבר אפשר אופניים רגילות להתחיל עם גלגלי עזר ואחכ להוריד

כמובן תלוי במידות של הילד

כי ללכת ברחוב עם תלת אופן זה מסורבל

טוב לחצר של בית

לא מניסיון אישי

ואפשר לשקול גם בימבה כיף

מתאימה עד גיל 8 לדעתי אבל קצת מסוכנת אם יש ירידות...

ומכל הבחינות

לא יקר

קל משקל (יש אצלינו מלא מדרגות והילדים לוקחים את זה בידיים)

היה תקופה שהבן שלי היה נוסע על זה לגן והיה משולם עד שהחצר הפכה לחניון אופניים והגננת בקשה לעצור את הענין 

מותר בשבת גם למי שלא נוסע באופניים בשבת

ואחר כך המעבר לאופניים הוא ישר בלי גלגלי עזר

יש לו עיכוב במוטורי של 8-9 חודשים , יתאים לו?

אני רואה שכולם המליצו על זה 

אופניים זה כבד ולוקח זמן לקלוט את עניין השימוש בפדלים, לקטנים בגיל שלוש עלול להיות קשה גם בלי עיכוב התפתחותי. 

כל הדגמים נראים של קטנים וגם יקרים ממש

הבן שלי כבר אחרי חלאקה ונראה יחסית בגילו סתם פאדיחה להסתובב איתו עם משהו של תינוקות

אני אנסה להעלות תמונה של תלת אופן שאולי יותר מתאים.

https://share.google/8tczLoueb8ierpoCl

מאשר לנסוע באופני איזון

ואם הוא לא מפדל בתלת אופן ורק את דוחפת, אז זה גם ככה לא מקדם אותו.

אז אני הייתי קונה אופני איזון, נראה לי מתאים מסביבות גיל שנתיים וחצי בהתפתחות תקינה.

פשוט בצורה של אופניים ודורש קצת יותר שיווי משקל

אבל זה ממש קל לנסיעה, אני מכירה גם ילדים בני שנתיים שנוסעים על זה, עיקר ההבדל הוא בגודל ובגובה

או אופני איזון

או לקטן בימבה אופנוע

לא יודעת מה המטרה של הפיזותרפיה אצלכם, אבל אשתף שאצל אחת מבנותיי היא היתה מאוד לא יציבה (נופלת הרבה גם מישיבה כל כיסא) וגם מאוד איטית בתנועה. הליכה לגן היתה לוקחת איתה הרבה זמן... מאז שהתחילה לנסוע באופני איזון (די מהר קולטים את הטכניקה, אם הילד מתאים בגודל לאופניים) היא נהיתה הרבה יותר יציבה. הרבה יותר מהירה. וזה שיפר לה מאוד את ההתנהלות. בגיל 4 היא כבר רכבה על אופניים ללא גלגלי עזר. 

לגבי אופניים רגילות- ממש לא ממליצה בגיל הזה. אופניים עם גלגלי עזר הן כבדות, מסורבלות לנסיעה ודורשות מאמץ פיזי לא מבוטל. אחרי תקופה שירד רוכש את המימנות של שיווי משקל עם האופני איזון, אימון קצרצר באופניים בלי גלגלי עזר (או מקסימום חודש של פידול וגלגלי עזר), והוא נוסע על אופניים רגילות בכיף. 

אם הפיזיותרפיסטית שמכירה את הילד והיא אשת מקצוע שמבינה בהתפתחות המליצה אז עדיף להקשיב להמלצה שלה מאשר להתייעץ עם נשים שלא מכירות ומייעצות על סמך הניסיון שלהן שהוא לפי הילדים שלהן וההתפתחות שלהם.

אופני איזון זה יותר לשיווי משקל

אופניים עם גלגלי עזר  זה יותר לכח שרירי הרגליים

בתלת אופן יהיו המון יתרונות גם ללמוד לכוון את ההגה, גם הפעילות השרירית, גם כללי בטיחות שלומדים לעצור ולחכות להורה, ואפשר לפעמים לסחוב משהו קטן בסלסלה או מאחורה אם יש אפשרות ולהיות אחראי על זה לא לשכוח ושלא ייפול....

אני רואה שבגן 4 ואפילו 5 יש בחצר תלת אופן והילדים נהנים.

וכשיצא לי לפגוש ילדים כאלו ברחוב זה היה מגניב ונוח להורים.

כשילמד לשלוט בזה תפרקו את הידית של ההורים ויהיה עצמאי ובוגר וקוּלי לגמרי

דורש הבנה ומאמץ פיזי

עדיף בהרבה אופנוע כזה או אופני איזון

אז כנראה שהוא צריך חיזוק שרירי אפילו אם זה יותר קשה מאופני איזון

ותלת אופן יותר קל לפדלל מאופנים עם גלגלי עזר

אם לכיף או לעבודה

להיסחב עם תלת אופן לגן שעשועים לא בהכרח יעבוד

נלך פיזית לחנות ונראה, חשבתי להזמין אונליין

תודה נתתן לי כיווני חשיבה

והחלטתי פשוט לקנות אופניים

עם גלגלי עזר למה לא?!

תלת אופן מיותר לדעתי 

ויכול להיות מסורבל לילדים קטנים.

אם הוא מסתדר עם זה, אז מצוין.

אני בדיוק תכננתי לקנות לה השבוע

את חושבת שאןפני איזון יותר יעיל?

תוכלי להסביר לי למה?

ומה עם זה שאין פדלים?

כאילו אני לא מבינה מה העניין בזה ואני גם לא רוצה לפספס וסתם לקנות לה אופניים אם זה לא יהיה חה יוח יותר 

אוסטופאסט ישחרר לו לחצים

וירגיע אותו.

ויעזור לו להרגע.

דבר 2 להמשיך ללמד אותו למצוץ מוצץ

לחפש עוד סוגים

ולהסתכל על סרטונים איך ללמד למצוץ

הוא לא צריך לאכול כּ"כ  הרבה

זה מעכל כזה שאוכל הרבה כי לא נרגע

ואז הוא מפוצץ ולכן יכול לעכל כזו כמות

ואז שוב בוכה.

דבר שני לחפש ביביסטר שעה וחצי ביום שתקח אותו לטיול בשעה שאת הכי רוצה שקט

וגם אם הוא בוכה שתסדר

ואת תהיי בנחת עם שאר הילדים.

חיבוק גדול  

בן כמה הילד?

קודם כל

להאכיל פחות

לדחות האכלות כמה שאפשר

לקנות/לשאול מנשא טוב, שיגור עלייך או על בעלך כל היום

להרגיע כמה שאפשר בלי האכלה

ממש לנסות לרווח את הארוחות לשעתיים-שעתיים וחצי.

זה הדבר הראשון שהאוסתאופת אמר לי.

(כמובן הייתי מאכילה הרבה מחוסר ברירה, אבל זה היה מעגל שמזין את עצמו)

חיבוק ענק

אנחנו הגענו לאוסתאופת בגיל חודשיים וחצי ובטיפול השני קרה הקסם והיא פשוט נרגעה בבת אחת.

הלוואי שתצליחו לעזור לו!

אם הוא מקיא אז זה בדכ אומר שהוא אוכל מהר מדי או יותר מדי. לא כל בכי זה רעב. בבקבוק את יכולה לדעת לפי כמה שאכל מתי הוא אמור להיות רעב, זה לא בלתי נגמר.

יכול להיות שמה שהוא צריך זה פשוט ידיים. ולבכות..

מתסכל מאד. גם לי היתה אחת כזאת.

הפתרון שלי הוא מנשא ומוצץ, ואז הידיים שלי פנויות לילדים האחרים. זה לא פותר במאה אחוז, אבל רוב שעות היום זה *יחסית* עזר. בשעות הערב של הגזים כשהבכי ממש בלתי נסבל היינו לוקחים אותה לסיבוב במנשא בחוץ. לפעמים צרחה פחות, לפעמים לא, אבל יש משהו בבחוץ שעוזר לשרוד את זה יותר בשפיות וגם שאר בני הבית לא מתחרפנים

כשלא ינק היה במנשא. ממש ממליצה לנסות.

ההנקה הרגיעה אותו מאוד, משהו בפעולה ואולי בקרבה עשה לו את זה. זה היה באמת קשה ברמה שידעתי שאם לא מניקה באותו רגע הוא לא יכול 'לעשות'. הכל היה תוך כדי הנקה.

ממש ממליצה להשאיל מנשא ולנסות.

מקווה שיסתדר. 

האם למישהי יש המלצה לאוסתואפת טוב ??

באזור המרכז ?

כשהוא עלי הוא רגוע יותר אבל אני מוצאת את עצמי איתו שעות על הידיים.

וגם לא רוצה מוצץ....

ככה שאנחנו סביב הבכי טהצעקות חלק ניכר מהיום.

* בבוקר יש לו שעתיים די טובות שרגוע

*בלילה כשנרדם ישן רצוף 4 שעות

יש לי המלצה בירושלים, במרכז לא מכירה.

הציל אותי בגיל הזה!!!

ואני הכי בעולם מבינה את הקושי, גם אני אחרי הלידה היה לי קשההההההההה ברמת הבלתי נסבל.

עם הזמן היה שיפור והוא ביסס ארוחות 

יכול להיות שזה ריפלקס ולכן מרגיש טוב יותר בתנוחה כזו ולא בשכיבה

נראה שהוא אוכל יותר ממה שצריך

זה מובן שהוא בוכה ואת מנסה להרגיע אותו באוכל אבל דווקא בגלל שזה לא רק הנקה אז לפעמים יש פה האכלת יתר.

או לתת משו נגד גזים?

אוסטאופט עוזר גם לזה

אם יש ריפלוקס זה מאוד כואב להם

כמה דברים שכדאי לבדוק:

האם יש לו לשון קשורה?

האם יכול להיות שיש לו רפלוקס?

האם באמת טיפול אצל אוסתיופאת יעזור?

בהצלחה יקרה, ושולחת חיבוק של הזדהות...

אמורה להיות כל 3-4 שעות- מניחה שזה תינוק קטן?

להיזהר לא להאכיל יותר מדי, גורם לכאבי בטן

תקחי לרופא- הם לא בוכים סתם. יכול להיות ריפלקס או גזים.

יש לי אחיינית שהייתה צורחת ממש כשהיתה בוכה. לא הבנו איך ההורים מסתדרים עם בכי כזה. בסוף מסתבר שהיה לה מים באוזנים ולכן לא שמעה טוב....

יכול להיות שהמטרנה לא טובה לו... אולי רגישות או אחר.
הייתי מתחילה בזה
ובן כמה הוא?
יכול להיות שכדאי לנסות לתת מרק טחון וכו?
אולי מטרנה כבר לא מספק את הקיבה שלו...?לא ציינת בן כמה הוא.
 

ממש פיצי
הייתי קודם מחליפה מטרנה ומישם כמו שכתבו לך פה עצות ללכת לאוסטואופט

וגם להוריד מוצרי חלב שאת לא תאכלי..

הקטן שלי ממש מסכן אחרי שאני אוכלת חלבי...

בפניו.

הוא לא עשה את זה בכוונה, אבל אני רותחת מזעם.

אמאלה איזה מלחיץץץ

אבל תזכרי שעוד יומיים אף אחד לא יזכור את זה....

מה היה קורה אם הייתי נתקלת בכזה סטטוס

הייתי אולי קצת מובכת בשבילה, ואחרי יום וחצי הכי הרבה שוכחת מזה לגמרי

הבן שלי פעם שיחק לי בטלפון ושלח תמונה מהטלפון בקבוצה של העבודה

וזה היה תמונה שלי ישנה ולא הכי לבושה בעולם...

הוא היה בן שנתיים לא יודעת איך הצליח לפתוח את הנעילה

הבוסית שלי התקשרה וצלצלה להגיד לי למחוק דחוףףףףףףף

(בשבע בבוקר..)

שאני אף פעם לא מוכנה להצטלם לא ממש בצניעות ,

תמיד מפחדת שישלח איכשהו... 😵‍💫

לא יודעת למה עשו את אפשרות השליחה לסטטוס נגישה ומבלבלת...ממש מעצבן.

(ואם זה מעודד אותך, הגיוני שחלק ממי שנכנס לא טרח לקרוא).

אז מן הסתם כן קראו אוףףףף

שולחת לך חיבוק חזק הכי מבין בעולם!!!!

יש לי כמה פדיחות שאני זוכרת אותן מפעם מהעבר הרחוק

ואפילו שעברו כבר כמה שנים כל פעם שאני נזכרת בהן כולי מתכווצת ובא לי לקבור תעצמי באדמה.

אם עוזר לך יכולה לשתף בכמה כאלו.

פעם אגב אחת הפדיחות גם הייתה בנוגע לטיפול רגשי

שלחתי הודעה למישהי במקום לפסיכולוגית וזה היה ממש ממש מביך (אבל לא ברמות שלך).

האם יש לך אפשרות לעלות סטטוס חדש ולכתוב משהו שישתמע שמישהו אחר כתב את ההודעה?

אני לא יודעת מה היה כתוב שם ואם זה יכול להיות

אבל אם זה יצמצם לך את הפדיחה אולי זה יעזור?

ולגבי הבן שלך, תודיעי לכולם חד משמעית שטלפון שלך מחוץ לתחום ואין לגעת בו אפילו בזרת הקטנה.

איזה מביךךךךךךךךךךך

איך נרגעים מכאלה בושות??

ועוד מכל כך הרבה אנשיםםםם

מביך

אם זה היה מספיק ארוך מניחה שחלק לפחות לא טרחו לקרוא (או מקווה)

הפסיכולוגית של חברה שלי העלתה לסטטוס משהו שקשור במיניות, והיא שעה אכלה את הראש אם לשלוח לפסיכולוגית הודעה כי זה בטח בטעות אז להזהיר שתמחק, או שזה הפסיכולוגית שמה במודע 🤦🏻‍♀️ (לא איזו מודעה, משהו כתוב שלא ברור אם אישי או לא)

ואני גם מכירה מישהי שהעלתה בטעות ידיעה (לא מחמיאה בכלל בכלל) על מישהו שמכירה (ויש לה באנשי קשר אנשים מאוד קרובים אליו)

זה למחוק ולהתפלל שמחר ישכחו.

אה, ואולי יש דרך להגביל מראש את הסטטוס (נגיד שגם ככה רק כמה חברות שבחרת יכולות לראות אותו)

ורעיון לגבי ההגבלה בשביל הפעמים הבאות שלא יקרו..............

כשגרנו בדירה קטנה העליתי בטעות סרטוןן איך הילדים ישנים בצפיפות בחדר , רציתי לשלוח לאמא שלי ובטעות שלחתי  בקבוצה של העבודה .

לקח לי זמן לעלות על הטעות ולמחוק את זה

אבל בטוח שהיו שראו את זה..

תכווני לכפרת עוונות

ולא נעים. בושה זה רגש כזה שאת לא יודעת מה לעשות עם עצמך...

אולי יעזור לך לחשוב איזו כפרת עוונות ענקית היתה לך כאן? אם מדבר אלייך...

באמת, לכולם יש דברים אישיים שהם לא היו רוצים לשתף בתפוצה רחבה, ואת לא עשית שום דבר רע!

חיבוק

מבינה אותך הכי בעולם.

גם לקבור את עצמך לא יעזור 😅

אם זו היתה הודיה קצרה, בטוח הבינו מה התכוונת? לא בטוח שזה כזה ברור..

וכל הכבוד למי שאיר את עינייך!

הילדים שיחקו עם הטלפון שלו והעלו בטעות את התלוש משכורת שלו.

ופעם אחרת הם העלו איזה הודעה שעברה בקבוצה

תוכן ההודעה היתה בדיחה מאוד בוטה שאין סיכוי שבעלי ידבר בכזאת שפה.. זה היה מביך ברמות

אמא שלי שאלה אותי מה זה

הלכתי לראות וחשכו עיני..

ולא להבין

משהו כמו

אל תתנו לילדים שלכם לשחק בפלאפון האישי שלכם ואל תשאלו אותי איך אני יודעת או אל תשאלו אותי למה...

ויהיה אפשר להבין שההודעה הקדומת היתה בעזרת הילדים

ומי שלא ראה לא יבין וזהו...

או הודעה אחרת אבל סגנון כזה

שמרמזת על משהו כזה

שלפעמים קוראים דברים או נעשים דברים

לפני שנה בערך, בוקר אחד אני מקבלת הודעות משלוש נשים שונות (אחותי, שכנה ומורה לשעבר של הבן שלי), ושלושתן שואלות בדאגה אם הכל בסדר עם הילד ואיתנו.

מסתבר שהבחור (שהיה בערך בן 16) העלה לסטטוס פוסט עם קריאה לעזרה כי ההורים מתעללים בו (בוודאי מתעללים- לא הרשינו לו ללכת למקום מסוים שהוא רצה).

ותחשבי שיש לי אפס שליטה על מי ראה את זה, מה הוא כותב, וגם אין לי יכולת למחוק. רק להוריד את הראש ולחכות שיעבור...

באותה תקופה הוא גם התקשר כמה פעמים למשטרה לדווח שמרעיבים אותו (=לא רוצה לאכול את מה שיש, ולא הסכמנו להכין לו אוכל אחר).

🙊

גיל ההתבגרות על פול ווליום....

העצה היחידה אני יכולה לתת לך בבטחון זה לעזור לו עם עיסוי השד וסחיטת חלב תוך כדי שהוא יונק.

מעבר לזה הייתי הולכת (והלכתי) ליועצת הנקה מומחית

שתאבחן בדיוק את הבעיה ותתן לך תכנית עבודה.

יש לי גם מישהי כזו להמליץ לך.

אם הילד יונק חלש ומעט, ואת גם מוסיפה לו תמ"ל אחרי חלק מהארוחות וועדיין הוא לא עולה במשקל -

סביר להניח שיש לך מיעוט חלב

אין כאן מה להתלבט.

אבל זה מיעוט חלב שניוני

כלומר היות והילד לא יונק הרבה אז הגוף מתאים את עצמו ומייצר מעט חלב

ואפשר לאט אבל בטוח לשקם את ההנקה.

מבאס,

קודם כל צריך לודא התאמה של גודל הקונוס.

דבר שני ודאי שהמנוע מהודק היטב לקונכיהמאחרת באמת אין ואקום.

דבר שלישי, כדאי לנסות שעות שונות ביום, לדעתי יכול לתת תפוקה שונה.

אם יש לך אפשרות מבחינת תנוחה ומשאר בחינות, נסי שיהיה מחובר לשד אחד בזמן שיונק בצד שני.

בתחילת השאיבה בזמן החיבור אני הייתי עושה מעט עיסוי לשד.

בתקופה שמשהו מכל זה רלוונטי לך ואכל יעשה בקלות את השינוי.

אבל תזכרי שגל אם יוצא בשאיבה מעט חלב זה לא מעיד על הכמות ביניקה, לא זו הדרך לקבוע שיש מיעוט חלב.

משאבות הללו לכתחילה פחות חזקות מהנייחות, תבחני אם זה מתאים למצב וצורך שלך.

בהצלחה רבה רבה

זה שבשאיבה אחת יצא רק 40, לא אומר שזה הכמות שתמיד יוצאת כל ארוחה.

אני ראיתי הבדל משמעותי מאוד בין שאיבות בזמנים שונים. 

בדיוק לפי ההוראות. יכול להיות שיש להם גם סרטונים של הדרכה.

יכול מאד להיות שמשהו זז/לא במקום ולכן השאיבה לא אפקטיבית.

בהצלחה!

הרבה פעמים בערב יש פחות חלב.

ואם הוא לא יונק טוב, זה גם יכול לגרום לירידה בחלב.

כשאת שואבת, זה אחרי הנקה?

אולי כדאי לנסות במשך כמה שעות לא להניק, אלא רק לתת בקבוק, ורק אחר כך לשאוב, כדי שתוכלי לשאוב יותר.

ואולי המשאבה פחות מתאימה לך, וכדאי לנסות גם משאבה אחרת.

כדאי לעשות את הכל בליווי של יועצת הנקה.

כשהוא שותה מטרנה, איזה כמות הוא שותה?

הוא אוכל אחר טווח חה, או שכל היום מנשנש כמויות קטנות?

צריך לנסות לעשות הפסקות בין ארוחה לארוחה, ובינתיים להרגיע אותו בדרכים אחרות.

תנסי לשים אותו במנשא.

כדאי לנסות לבדוק למה הוא לא רגוע ומה מפריע לו.

אפשר לקחת אותו לבדיקה של רופא.

חזקה.

ביאמבה חלשה בשביל זה....

בהצלחה

שאיבות זה קשוח

והייתי מתייעצת עם רופא ילדים'יועצת  הנקה/גם וגם

אולי של יד שרה

לא לכולם ביאמבה טובה

הייתי במצב דומה. לא נתתי מטרנה.

יש לה המון טיפים טובים שעזרו לי

שאיבה בלעדית – הרצאה – מיה איזקס

ואחרי זה לאט לאט הצלחנו לעבור להנקה בלעדית אפילו בלי יעוץ

מצרפת לך מספר של מישהי שמשכירה.

(הם גם מעודדות ייצור בצורה הכי טובה)

וכמובן ליווי צמוד של יועצת הנקה מקצועית

רוית בראון - +972 50-231-1753

הסיליקון הלבן. צריך לפרק את החלקים ולחבר אותו טוב למקום.

זה קורה המון בביאמבה

ל11 או 12 חודשים משיקולי נוחות שלה

הגיוני שיהיה לה יותר נח לקבל משכורת קבועה 12 חודשים ולא לזכור להפריש כל חודש כסף בצד כדי לחיות באוגוסט.

אבל

אם את מכניסה באפריל לא הגיוני שתשלמי אוגוסט מלא, לדעתי את צריכה לשלם באוגוסט את הסכום החודשי כפול 4 חלקי 11.

תמיד שילמתי על אוגוסט חלקי, ביחס לחלק של השנה שהילד היה במסגרת

ככה ידוע לי שעושים.

לא חושבת שאת צריכה לשלם על אוגוסט

ובאוגוסט יש שבוע של משפחתון, גם אותו אין? 

אני משלמת 10 אחוז מכל חודש שהיא הייתה בו

אני בדיוק עכשיו מעבירה אותה מטפלת

אז יהיה לי סך הכל לשלם תשלום מלא אבל הוא מתחלק בין 2 מטפלות...

הם עבדו שבוע אחד באוגוסט והייתי צריכה לשלם 75%, וזה קצת עיצבן אותי....

אחר כך עשו לנו איזשהי הנחה על ימי המלחמה, וכל ההורים כתבו כזו תודה בקבוצה. שאני לא יודעת אם זה חנופה או מה כ בעיניי גם לא היה הוגן כל כך.....

בכל אופן, אנחנו צריכים מעון ואם מצאת מקום טוב אז זה מה יש.

אם יש לך מקום אחר טוב אז שימי שם. אבל לא בגלל זה הייתי נמנעת מלשים במעון...

השנה שמתי במעון אחר, של התמ"ת ואנחנו לא משלמים על אוגוסט בכלל למרות שעובדים בשבוע הראשון

זה כי בחודשים האחרים משלמים יותר.

הסכום השנתי הוא אותו סכום, ואפשר לחלק ל 11/12 חודשים.

ואפשר לך לשלם לפי החלקיות

לראות מה קורה

יותר הגיוני להוריד שמיכה. 

ואפילו לראות אם זה אח או אחות שמעורבים....

וכו'

נשמע לי הגיוני להוריד מכנסיים כשחם

אני עושה את זה לפעמים

את השמיכה אני צריכה בשביל ההתכרבלות

אבל מכנס חם שצמוד לגוף מציק לי וחם לי....

לה ובלי לשים לב היא היתה מורידה מכנסיים.

מיומנות גדולה יותר שתוך כדי שינה זה מורכב.

אם את מחפשת פתרון קסם- יש לקנות דובונים/וואנזי וכד' שמגיעים עם רוכסן כמו הבייביגרו של הקטנטנים. 

זה רק קצת חם ואם יש לה קושי תחושתי זה בד"כ מבדים פחות נושמים.

ואולי כדאי לנסות בניסוי ותהיה... להלביש לה דווקא פיג'מה דקה, מ100% כותנה, טייץ צמוד, אולי יהיה פחות קל להוריד.

שישנה רק עם כותנת בלי מכנסיים ותחתונים רק חלק עליון.

מאוד מציק לה סובלת מאוד תחושתי

מההתחלה לא נרדמת עם תחתונים ומכנסיים.

זה בעייתי אבל עוד לא יודעים איך לפתור את זה

האחיות שלה נגעלות מזה ממש 

אולי תנסי לתת לה לישון בכתונת לילה?

ואם את חוששת מקור - אז לחמם את החדר ולתת לה שמיכה עבה.

זה קורה בגיל הזה?

לא יודעת

אבל עדיין, נראלי טיפה מוקדם (אמורה לקבל בשבת)

אני רוצה להישאר עם התקווה.

רק להיות ריאלית.

תשובה שלילית מוקדמת לא תגרום לי להספיד, כי אולי יש משהו ועדיין מוקדם לגלות.

קונה בדיקות זולות ובודקת כל יום מבערך שבוע אחרי הביוץ.  

ויצא לי פעם תשובה חיובית 8 ימים אחרי הביוץ! 

זה היה מבאס 🤭

טוב נראלי מחר בבוקר לא יהיה לי זמן, אולי בריבעי אני אנסה.

בערך 4-5 ימים לפני אני בודקת חחחח חסרת סבלנות

קונה את של תשובה כנה שזה 5 בדיקות ב30₪

בדקתי שוב ושוב

מכמה ימים לפני האיחור

ואז היה איחור

ובדקתי שוב

ושוב

והיה שלילי

ורק איזה שבוע+ אחרי האיחור היה חיובי

כשכבר לא הבנתי מה נסגר

פשוט היה ביוץ מאוד מאוחר....

אבל האמת שאחרי כ"כ הרבה בדיקות שליליות שבזבזתי לאורך הזמן קצת יצא לי החשק לבדוק מייד אז זה עוזר

כנ"ל העלות שלהן שבסוף מצטברת

ואני גם עושה את החשבון של- אם זה חיובי האם באמת נוח לי לגלות ביום הזה או שאני צריכה לעוף לעבודה מוקדם ולא אספיק בכלל לומר לבעלי... אז זה מצמצם את הבדיקה ליום החופשי;)

קצת מצחיק אותי לחשבן את זה כי זה לא שאי פעם יצא חיובי עד עכשיו, אבל אולי הפעם?