עם חולצה של: אני מגוש קטיף..

זה היה מוזר.

ואז אמרתי לעצמי שאולי עכשו הוא באמת גר שם..

ונכנסנו לאזור של הערבים ובמהלך הסיור עלינו על גגות וראינו חולצות של אולפנה על המתלה בתהליך ייבוש. זה היה ממש מוזר וצחקנו. מעניין איך זה הגיע אליהם...

[עוד לא הבנתי אם בצבא או סתם שוטט שם אנלא יודעת איפה..]

ומאחד הבתים הערבים נשמעו ניגוני סליחות.. 

סלסולים וזה..

מי שומע אשכנזים? 

יש לערבים האלה טעם טוב.

(בעיקר כשהם על שיפוד או משו..)

שיא הווליום!!!!! וגם את המנגינה הזאת שעשו עליה את ה מלך ה מלך ה ימלוך...

לפני כמה שנים טובות היינו בפעילות מבצעית בין שום מקום לאף מקום. 

(במקום ש30 קילומטר לכל כיון אין יהודים) .

ועצרנו איזה ערבי (בערך ב 2 בלילה) , והתחלנו לחקור אותו ופתאום צלצל הפלאפון שלו והמנגינה היה של - "על אחי בני תימון" .

תפסנו צחוק של החיים....

חסר יהודים ממוצא מזרחי שנראים ערבים...? (במחילה )

[או שהוא באמת ערבי, וחושב שהענין פסה אז לא אכפת לו...]

שהם עם זקן וכיפה גדולה-כאלה באמת פדיחה לא לזהות אם הם ערבים או לא..

שהם מדברים בניהם, עם בני גילם בערבית

סימן שכנראה הם ערבים

בטוח שלא הוזה?

מעצבן החשיבה הרעה הזאת: סודני = אנס, גנב, רוצח.

אז הבנאדם לבש מעיל של מכבי. סואו וואט?!

וגם אם היו מחפשי מקלט לא הייתה אפשרות לקלוט אותם..

אני לא יודע אם הייתי אומר כך,אבל רמת הפשיעה והסכנה שלהם היא מרובה,ואת יכולה לשאול את מי שגר שם

לידיעתך רוב המסתנים הם מהגרי עבודה ולא פליטים

נגד גויים

ואת בעצמך מדברת בבוטות נגד יהודי יקר, לומד תורה

זה תמיר כך הערכים של הליברלים יפי הנפש, רק הגויים\החתולים\הסוטים הם יצורים שצריך להתחשב בזכויותיהם

אם אתה יהודי דתי חשוך או מתנחל - מדברים איתך בנבזיות ושונאים אותך

כולנו יודעים שלא מעט מסתננים סודנים עלו בתור פליטי מלחמה אבל הם עשו זאת רק בזכות העובדה שכאן יוכלו לעבוד ולהתפרנס, אז רבים מהם ממש לא ברחו כדי להציל נפשם ממוות...

יש להם טעם לא רע באופנה

לא בדיוק בגדים שמישהו יזרוק או ימסור.

ואני שואל, במחילה, האם לא שמעת על

מה שעובר על השכנים שלהם

״מי שגדל וחי כל חייו עם חמורים הוא חמור, מתנהג כמו חמור ומדבר כמו חמור. חמור שיהיה לו הרבה כסף ותלביש אותו כמו בנאדם עדיין לא יהיה בן אדם..״

את זה אמר לי ערבי על ערבי אחר #ערבי עילאי ומתנשא שלמד באוניברסיטה של שכם (על דרך האוניברסיטה של אריאל) 

אחד הדברים הטובים (אמיתי):

חולצה שעומדת למכירה בשוק של העיר העתיקה עם הכיתוב:

no arabs no boms.

פעם אחים שלי ראו בדווים מסתובבים עם אופנים עם סרטים כתומים,

יצאתי ושדדתי מהם את האופנים, ובדרך של נס,

גיליתי תוך שעה מי הבעלים המקורי.

הלכתי בעיר העתיקה וערבי אמר לי שבת שלום

לחייל היה נראה משהו מוזר...

בטח! הרכב גנוב.

מלא סטיקרים של נ-נח-נחמ-נחמן מאומן וכדומה.

על מתלה הכביסה אצל השכנים הערבים של חברתי:

בגדים ומגבות עם הדפס של בית החולים...

זה היה די משעשע לראות ערבי שנושא על גבו את המסר של השאיפה לבניין המקדש...

(זה קרה באזור גשר המיתרים)

הבנתי שאחד מהשניים-

או שהוא גנב אותו ממישהו/י , או שהתיק אבד לחניך מהתנועה והוא מצא אותו ואימץ אותו...

האופציה שהערבי הזה שותף לפעילות בסניפים של תנועת אריאל באמת נשמעה הזויה....(-:

העיקר שאפר ללבוש

בגדול עובדים ערבים לוקחים את זה מכל מני מקמות שהם עובדים בהם...

הסמיילי ההמום נתקע מכוער בצילומסך

ואולי נהיה מפורסמייםם

מזכיר לי שפעם אחת חברה שלי מתקשרת אלי בשיא ההתלהבות "אני בדוסים מצייצים!!!"

ומסתבר שבסה"כ חברה שלה תייגה אותה באחת התגובות

אז פעם אחרת חברה שלי תייגה אותי באחת התגובות שם והתקשרתי אל ההיא "אני בדוסים!!!"

ולקח לה זמן להבין..

מעניין מי העלה את זה לשם (הרי ברור שיש להם סמוי/ה כאן )

מי גם רוצה לראות

https://he-il.facebook.com/leava/photos/a.477052832411077.1073741828.477044015745292/531556713627355/?type=1&relevant_count=1

אפשר להכנס גם בלי שיהיה לך

ובכל זאת אצרף כי ביקשת

וגם התמונה שהביאו כאן חסומה

איזה בוקר מוזר היה לי.. 

היו איתנו ערבים בחדר

לאמא קראו אופירה ולתינוק אדם היא טענה שזה שם של נביא ובכלל שאבא שלה מת על יהודים

רק אחרי שהם השתחררו הצטערנו שלא עירבנו איזה ארגון היינו בטוחים שהיא שבוייה שם..

היא אהבה את הכיסויי ראש שלי כל פעם החמיאה על הדוגמאות ורק שבעלה היה לבקר היא הייתה מתעטפת כמוהם ושנאה כל ערבי שעבד שם בצוות ניקיון 

זה נקרא שיא ה מוזרה

אני פעם תפסתי טרמפ בתקופת האולפנא,

מצומת קרית גת, לצומת מסמייה,

אבל כשגילנו אני וחברה שלי שעלינו על טרמפ עם ערבי, שלבש צמיד כתום, של גוש קטיף

וסרט כתום של גוש קטיף על הראש, נבהלנו מאוד.

האמת מה שהיה מבהיל, זה שחשבנו אולי הוא מתחפש, הוא רוצה לגרום לנו לחשוב שהוא יהודי, ואז לחטוף אותנו...

אז אמרנו לו: תעצור לנו כאן, בסוף באים לאסוף אותנו...

זה מזכיר לי נהג ערבי בלאס וגאס

היינו בטוחות שהוא חוטף אותנו והסייקו הזה הרס אותנו 

נסע מקיצור דרך ובמראה האחורית של הרכב הוא הסתכלך עלינו ואמר שפגש אותנו בבית לחם

אי אפשר להבין מה הרגשנו באותה נסיעה

זה היה ברווקות לא היו עלינו סממנים לא דיברנו עברית לי יש מבטא אמריקאי ושנינו נראות צרפתיות 

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!