ערבים מוזרים שפגשתי במהלך השבוע...
אחד עבד בסופר והיה לו צמיד כתום של הגוש (כן כן, אני לא מתבלבל, זה היה צמיד של הגוש)
אחד הלך ליד הכותל עם חולצה שלאורו נלך
חשבתי לעצמי שעוד שניה אני אפגוש ערבי שיחלק מדבקות של כהנא צדק
ועוד ערביה שפגשתי
מקרה יחסית מצער
היא שישבה באוטובוס,
ספסל לפני,
ודיברה עם זאת שישבה איתה
היא סיפרה לה שהיתה בצבא בחיל המודיעין
והאוזניים שלי נפתחו
איך ערביה עשתה שירות בחמ"ן?? 
אחרי זה התברר שהיא התאסלמה
תנו לי לנחש, כנראה בגלל בחור ערבי 
על המקרה האחרון...התנערי מעפרעם חולצה של: אני מגוש קטיף..
זה היה מוזר.
ואז אמרתי לעצמי שאולי עכשו הוא באמת גר שם..
ונכנסנו לאזור של הערבים ובמהלך הסיור עלינו על גגות וראינו חולצות של אולפנה על המתלה בתהליך ייבוש. זה היה ממש מוזר וצחקנו. מעניין איך זה הגיע אליהם...
/'פריסבי
[עוד לא הבנתי אם בצבא או סתם שוטט שם אנלא יודעת איפה..]
ומאחד הבתים הערבים נשמעו ניגוני סליחות..
סלסולים וזה..
מי שומע אשכנזים? 
יש לערבים האלה טעם טוב.
(בעיקר כשהם על שיפוד או משו..)
)שיא הווליום!!!!! וגם את המנגינה הזאת שעשו עליה את ה מלך ה מלך ה ימלוך...
לפני כמה שנים טובות היינו בפעילות מבצעית בין שום מקום לאף מקום.
(במקום ש30 קילומטר לכל כיון אין יהודים) .
ועצרנו איזה ערבי (בערך ב 2 בלילה) , והתחלנו לחקור אותו ופתאום צלצל הפלאפון שלו והמנגינה היה של - "על אחי בני תימון" .
תפסנו צחוק של החיים....
נקודה טובהחסר יהודים ממוצא מזרחי שנראים ערבים...? (במחילה )
[או שהוא באמת ערבי, וחושב שהענין פסה אז לא אכפת לו...]
שהם עם זקן וכיפה גדולה-כאלה באמת פדיחה לא לזהות אם הם ערבים או לא..
שהם מדברים בניהם, עם בני גילם בערבית
סימן שכנראה הם ערבים
אולי הם מסתערבים? ותן טלבטוח שלא הוזה?
דינה ל.מעצבן החשיבה הרעה הזאת: סודני = אנס, גנב, רוצח.
אז הבנאדם לבש מעיל של מכבי. סואו וואט?!
וגם אם היו מחפשי מקלט לא הייתה אפשרות לקלוט אותם..
אני לא יודע אם הייתי אומר כך,אבל רמת הפשיעה והסכנה שלהם היא מרובה,ואת יכולה לשאול את מי שגר שם
לידיעתך רוב המסתנים הם מהגרי עבודה ולא פליטים
נגד גויים
ואת בעצמך מדברת בבוטות נגד יהודי יקר, לומד תורה
זה תמיר כך הערכים של הליברלים יפי הנפש, רק הגויים\החתולים\הסוטים הם יצורים שצריך להתחשב בזכויותיהם
אם אתה יהודי דתי חשוך או מתנחל - מדברים איתך בנבזיות ושונאים אותך
)
אהבת חינםכולנו יודעים שלא מעט מסתננים סודנים עלו בתור פליטי מלחמה אבל הם עשו זאת רק בזכות העובדה שכאן יוכלו לעבוד ולהתפרנס, אז רבים מהם ממש לא ברחו כדי להציל נפשם ממוות...
יש להם טעם לא רע באופנה
לא בדיוק בגדים שמישהו יזרוק או ימסור.
ואני שואל, במחילה, האם לא שמעת על
מה שעובר על השכנים שלהם
״מי שגדל וחי כל חייו עם חמורים הוא חמור, מתנהג כמו חמור ומדבר כמו חמור. חמור שיהיה לו הרבה כסף ותלביש אותו כמו בנאדם עדיין לא יהיה בן אדם..״
את זה אמר לי ערבי על ערבי אחר #ערבי עילאי ומתנשא שלמד באוניברסיטה של שכם (על דרך האוניברסיטה של אריאל)
אחד הדברים הטובים (אמיתי):
חולצה שעומדת למכירה בשוק של העיר העתיקה עם הכיתוב:
no arabs no boms.
פעם אחים שלי ראו בדווים מסתובבים עם אופנים עם סרטים כתומים,
יצאתי ושדדתי מהם את האופנים, ובדרך של נס,
גיליתי תוך שעה מי הבעלים המקורי.
הלכתי בעיר העתיקה וערבי אמר לי שבת שלום
לחייל היה נראה משהו מוזר...
בטח! הרכב גנוב.
מלא סטיקרים של נ-נח-נחמ-נחמן מאומן וכדומה.
על מתלה הכביסה אצל השכנים הערבים של חברתי:
בגדים ומגבות עם הדפס של בית החולים...
זה היה די משעשע לראות ערבי שנושא על גבו את המסר של השאיפה לבניין המקדש...
(זה קרה באזור גשר המיתרים)
הבנתי שאחד מהשניים-
או שהוא גנב אותו ממישהו/י , או שהתיק אבד לחניך מהתנועה והוא מצא אותו ואימץ אותו...
האופציה שהערבי הזה שותף לפעילות בסניפים של תנועת אריאל באמת נשמעה הזויה....(-:
Look Smileהעיקר שאפר ללבוש 
בגדול עובדים ערבים לוקחים את זה מכל מני מקמות שהם עובדים בהם...
אושר תמידימרב.הסמיילי ההמום נתקע מכוער בצילומסך
אושר תמידימרב.ואולי נהיה מפורסמייםם
מזכיר לי שפעם אחת חברה שלי מתקשרת אלי בשיא ההתלהבות "אני בדוסים מצייצים!!!"
ומסתבר שבסה"כ חברה שלה תייגה אותה באחת התגובות
אז פעם אחרת חברה שלי תייגה אותי באחת התגובות שם והתקשרתי אל ההיא "אני בדוסים!!!"
ולקח לה זמן להבין..
מעניין מי העלה את זה לשם (הרי ברור שיש להם סמוי/ה כאן )
מי גם רוצה לראות
אפשר להכנס גם בלי שיהיה לך
ובכל זאת אצרף כי ביקשת
וגם התמונה שהביאו כאן חסומה
איזה בוקר מוזר היה לי..
היו איתנו ערבים בחדר
לאמא קראו אופירה ולתינוק אדם היא טענה שזה שם של נביא ובכלל שאבא שלה מת על יהודים
רק אחרי שהם השתחררו הצטערנו שלא עירבנו איזה ארגון היינו בטוחים שהיא שבוייה שם..
היא אהבה את הכיסויי ראש שלי כל פעם החמיאה על הדוגמאות ורק שבעלה היה לבקר היא הייתה מתעטפת כמוהם ושנאה כל ערבי שעבד שם בצוות ניקיון
זה נקרא שיא ה מוזרה
אני פעם תפסתי טרמפ בתקופת האולפנא,
מצומת קרית גת, לצומת מסמייה,
אבל כשגילנו אני וחברה שלי שעלינו על טרמפ עם ערבי, שלבש צמיד כתום, של גוש קטיף
וסרט כתום של גוש קטיף על הראש, נבהלנו מאוד.
האמת מה שהיה מבהיל, זה שחשבנו אולי הוא מתחפש, הוא רוצה לגרום לנו לחשוב שהוא יהודי, ואז לחטוף אותנו...
אז אמרנו לו: תעצור לנו כאן, בסוף באים לאסוף אותנו...
זה מזכיר לי נהג ערבי בלאס וגאס
היינו בטוחות שהוא חוטף אותנו והסייקו הזה הרס אותנו
נסע מקיצור דרך ובמראה האחורית של הרכב הוא הסתכלך עלינו ואמר שפגש אותנו בבית לחם
אי אפשר להבין מה הרגשנו באותה נסיעה
זה היה ברווקות לא היו עלינו סממנים לא דיברנו עברית לי יש מבטא אמריקאי ושנינו נראות צרפתיות
בשעה טובה, הוצאתי לאור את ספרי הראשון באמזון
אני מחפש אנשים שיקראו אותו ויתנו לי פידבק, הספר זמין בחינם למשתמשי קינדל אנלימיטד.
אם אתם משתמשי קינדל אנלימיטד אשמח לשמוע מכם את דעתכם (קשה לי לבקש ממישהו לשלם על ספר של סופר לא מוכח).
https://www.amazon.com/dp/B0GCVFXHKP
יש לו תובנות חשובות, לדעתי, לכל מי שמחפש.
אין לי שום נגיעות בנ"ל.
או שנשארתם אותו הדבר?
ומה המשמעות למה שעברתם? או שלא עברתם..
ובכל זאת..
המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..
לא זכיתי שקרה..
ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.
כבר כמעט חודשיים שאני מחפש עבודה.
נראלי שיש מין תום כזה שבע"ה נמצא בקלות עבודה, ולכן זה בסדר לקבל דמי אבטלה נמוכים שנגזרים ממשרת סטודנט..
ואז מגיע הרגע הזה, שאתה מבין שאולי ח"ו זה יכול לקחת הרבה יותר זמן .. ויפה שעה אחת קודם גם לחשוב על הכנסה זמנית וגם על לוז או משהו כזה ..
אני מניח שלרבים מילואים זאת אופציה אבל אין לי כח ורצון לפרט למה, אבל ישמצב גדול שאני מנוע מלעשות מילואים..
(לא עשיתי במלחמה..)
האם יש רעיונות אחרים למקומות עבודה זמניים?
במהלך התואר לא קמתי בזמן אז קל וחומר עכשיו שאני ללא מסגרת.. ואני מניח שאולי עבודה תוכל לגרום לי לבריאות ויציבות .. וכמובן גם להכנסה..
רעיונות אחרים לסדר ויציבות עשיה לימוד והתקדמות בתקופה מאתגרת זו מלבד עבודה זמנית/או על הצד שאתקשה למצוא עבודה זמנית זה גם מבורך..
בתפילה לפרנסה בשפע ולמציאת מקום עבודה מתאים ומספק לכולם.. ואולי אפילו השבוע אעדכן שדברים יסתדרו והתקבלתי😃
תודה רבה..
מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?
בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק
1.AI
2. אקסל
ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.
אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..
וגם יודע שיש קורסים חינמיים..
איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?
ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה?
כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו בהתאם.
לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה?
AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.
יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.
אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'
גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.
לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.
לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר
זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.
לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.
לשמור על קשר עם אנשים אחרים
לטפח את הבית והסביבה.
למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא
לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.
בהצלחה ושיעבור מתישהו
מכירים את פורום אוצר החכמה? לתורה? ועוד כמה קצת פחות מוצלחים?
יש הרבה פורומים תורניים חרדיים. הראשונים שהזכרתי מוצלחים מאוד בהרבה מובנים, פעילים, ואפשר למצוא בהם דברים מעניינים גם לאחר זמן.
האם יקום פורום תורני דתי לאומי? שיהיה ברמה, פעיל, לגופו של עניין (בדרך כלל כמובן), ומעניין?
תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים
באיזה הקשר זה פורום?
ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.
זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.
מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.
זו פרשנות בלבד.
כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.
חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.
בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.
אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.
לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.
ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.
זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.
אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.
הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.
וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?
צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.
יחד עם שאר פרוייקטי הווטסאפ של ערוץ 7, הנה עוד אחד: אייטמים מעניינים שאני (או הצוות) דגים מהפורום.
מוזמנים להצטרף. קבוצה שקטה של 2 אייטמים ביום בממוצע .
אשמח לשמוע מנסיונכם כשילדה בת שנתיים ותשע עברה למיטת מעבר (כי למדה לצאת מהמיטת תינוק), מה הכי עזר לכן שתשאר במיטה שלה במהלך הלילה ולא תבוא אליכם חמש פעמים?
רוצים להתחיל איתה מהלך אבל מנסים להבין מה יגרום לה להישאר במיטה שלה ולא לבוא אלינו כי היא יכולה וזה מפתה לצאת ולהיות עצמאית.
מבחינת שפה היא מבינה אבל לא הכי מדברת עדיין.
הריון ולידה
פה זה פחות רלוונטי
מה שיעזור זה להחזיר כל פעם
כל פעם
אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון
עם הזמן זה עובר.
ואתם כהורים.
אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה
כיף להיות במיטה עם אבא ואמא! לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק
והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון
לילד. אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?
