מקבלים אנטיביוטיקה רק אם הייתה לך ירידת מים והלידה לא מתקדמת..(לוקח יותר מכמה שעות או משו כזה)

ככה שנראלי שלא 100% צריך..

אבל זה רק מה שאני יודעת..

צריך אנטביוטיקה לפני הלידה, ואם עובר 4 שעות ולא יולדים, מקבלים שוב.

כך עד הלידה..

(לא כזה מלחיץ. גם ככה פותחים וריד..)

עובדה שהיה לי בלידה הראשונה, והרופאה בדקה גם בשניה (גם היה..)

אבל אם זה היה בטוח שתמיד יש, מה הטעם שהיא בדקה גם בהריון השני?

לא ידוע לי על משהו טבעי לטיפול. אשמח מאוד גם לשמוע

אנטיביוטיקה צריך לקבל במידה וחיובי לפחות שתי מנות לא קשור לירידת מים מקבלים בכל מקרה. לכן ממליצים לבוא מוקדם יותר. במידה ולא הספקת לקבל שתי מנות אנטיביוטיקה לפני שילדת התינוק יישאר להשגחה בתינוקייה ותוכלי להיות בביות רק אחרי 24 שעות.

ולא זו לא חתונה קתולית

צריך לבדוק לפני כל לידה

אכן רוב הסיכויים שזה יהיה בכל הלידות, אבל היו גם מקרים שהפסיק ולא המשיך לשאר הלידות.

לי היה בשניים. נותנים אנטיביוטיקה כל 4 שעות ואח"כ רושמים בעריסה של התינוק שהיה לאמא כדי לעקוב אחריו שהכל בסדר.

שמעתי גם שיש התנגדות לאנטיביוטיקה אפילו ברפואה ה"רגילה". כי ל"ע היו גם מקרים שהאנטיביוטיקה סיבכה את היילוד. לכן לא ברור מה יותר מסוכן ובאחוזים גבוהים יותר: הסיכון מהחיידק או מהאנטיביוטיקה (ולכן גם לא כל הרופאים בודקים את החיידק הזה...)

שמעתי על מישהי שטיפלה בחיידק עצמו בדרכים טבעיות אבל אין לי מושג איך לא העלים לגמרי אבל מקטין את הסיכון (ככה הבנתי ממנה)

בהצלחה!

באחת הלידות היה GBS

הייתי בטוחה שזה תנאי לקבל עירוי ואם לא מספיקים אז היילוד מקבל.

רופאת משפחה רשמה לי אנטיביוטיקה לקחת 10 ימים, ב15 יום שלפני התאריך המשוער ולבדוק שוב.

נטורופת המליץ על פרוביוטיקה - לקחת מייד אחרי הלידה (כלומר - אחרי העירוי).

ו-ל-ב-סוף מה שהיה שילדתי לפני העירוי וגם המדיניות בביה"ח היא שבודקים את יילוד ואם הוא נקי מהחיידק אז לא נותנים לו אנטיביוטיקה.

אקיצור זו שאלה של מדיניות בית החולים.

קצת רקע על החיידק:

הgbs הוא ממשפחת הסטרפטוקוקוסים (בן דוד של ההוא מהדלקת גרון). הוא נמצא באיזור פי הטבעת והרנרתיק של בערך 15% מאוכלוסיית הנשים הפוריות הבריאות. אין לא תסמינים והוא לא גורם נזק לאישה.

במקרה של נשאות לחיידק האישה כאמור לא תסבול מכך (ברוב מוחלט של המקרים) ולא תדע על כך. אבל: במהלך הלידה העובר עלול להידבק מהחיידק ולתינוקות רכים החיידק עלול להיות קטלני!

לשמחתנו, סיכויי ההדבקה הם נמוכים מאוד מאוד, וגם את תינוק נדבק, הסיכוי שהוא יפגע הוא לא גבוה. (ניתן לחפש סטטיסטיקות באינטרנט, המידע במקרה הזה הוא דיי אמין)

הבעיה, החיידק הנ"ל עמיד לאנטיביוטיקה, ולא ניתן לחסל אותו לחלוטין בעזרתה, ניתן רק להחליש אותו לזמן מוגבל...

כיצד מטפלים בבתי החולים:

כפי שנכתב כאן, האישה צריכה לקבל אנטיביוטיקה כ-4 לפני הלידה (אנטיביוטיקה לווריד), אם הלידה מתארכת חוזרים על העירוי. כאשר התינוק נולד עוקבים אחריו ובודקים האם הוא מפתח תסמינים של gbs, במקרה הצורך מטפלים גם בתינוק באנטיביוטיקה. אם האמא לא הספיקה לקבל אנטי' התינוק יקבל בכל מקרה.

האם יש משהו אחר לעשות??

הרבה רופאים קובנציונאלים אומרים שלא. הם מתכוונים לכך שאין טיפול תרופתי שפותר את הבעיה!

אבל יש דרכים נוספות...

החיידק אומנם עמיד לאנטי', אבל יש בעולם כוח שיכול לחסל אותו!! 

הכוח הוא: מערכת חיסונית אנושית תקינה וחזקה!

כל שעלינו לעשות הוא לדאוג לחיזוק המערכת החיסונית...

לשם כך:

א. נימנע מלהחליש אותה! נמעט ככל הניתן באכילת סוכרים ושמרים! ונמעט בלקיחת אנטיביוטיקה שלא לצורך (היא מאוד מחלישה את המערכת...)

ב. נחזק אותה! על ידי הוספת "חיידקי ביו". ניתן לעשות זאת ע"י לקיחת פרוביוטיקה, או ע"י אכילת יוגורט ביו טבעי (לא ממותק!!)  יש המהדריך גם למרוח יוגורט בפתח הנרתיק בשבועות שלפני הלידה בכל ערב...

כיוון שהטיפול הנ"ל הוא אינו תרופתי, יש להתחיל בכך לפחות חודש וחצי לפני הלידה (זהו תהליך איטי...)

ולבדוק שהוא באמת עזר (לבצע משטח gbs ולראות שהוא יצא שלילי...)

יש לקחת בחשבון, שלא תמיד זה יעזור... אבל בהרבה מקרים כן

נסיוני האישי:

לפני הלידה הראשונה, עישיתי משטח gbs, שיצא חיובי! קיבלתי אנטיביוטיקה 3 פעמים!! (לידה ארוכה...) וגם התינוקת קיבלה קצת...

לקראת הלידה השניה, החלטתי לנסות, השתדלתי להוריד סוכרים, ומשבוע 31 לקחת בכל יום פרוביוטיקה (אני לקחתי "ביו פימייל" של סופהרב), בשבוע 36 עשיתי משטח gbs שיצא שלילי לשמחתי הרבה! המשכתי כמובן לקחת את הפרוביוטיקה עד הלידה!

אגב, הgbs מטבעו לפעמים נמצא ולפעמים לא... לכן, חשוב לעשות את המשטח סמוך ללידה (משטח שנעשה מוקדם מידי יכול להיות לא רלוונטי). כפי שכתבתי ה gbs משגשג כאשר המערכת החיסונית מוחלשת  (אחרי אנטיביוטיקה, או בצריכה מוגזמת של שמרים או סוכרים), גם הוא כמו הרבה חיידקים, חזק על חלשים...

תכניסי שן שום לנרתיק ללילה,

תבקשי בדיקה חוזרת- היא בד"כ תצא שלילית..

והיום בכל הריון עושים בדיקה חוזרת, זה בהחלט יכול להעלם ואפשר לחסוך את האנטיביוטיקה.

תודה לכל המגיבות!אתן מתוקות..

אני הבנתי מאחות בטיפת חלב שזה לכל הלידות-אני מקווה שלא..

ושמעתי על התרופת סבתא להכניס שן שום לנרתיק אבל.. אני חוששת.. זה נראה לי נוראי לעשות כזה דבר.. שורף ולא נעים בכלל..

יש מישי שעשתה ויכולה להמליץ מניסיונה?

לא ניסיתי...

אבל גם שמעתי שזה עלול לפגוע בדברים אחרים (השום מאוד חזק...), בריקמה העדינה שם...

אני עדיין ממליצה על חיידקי ביו...

וזה ממש לא אומר לגבי הלידות הבאות (זה רק אומר שחשוב לבדוק בכל לידה...)

אולי זה יכול לעזור במקום..

אני נורא מתחברת למה שכתבה רבה אמונתך! -
מצד אחד לא לפסול לגמרי את הרפואה האלטרנטיבית מצד שני לא לעצום עיניים ולנהוג באחריות.
 
למי שרוצה להעמיק, זה תקציר של מה שלמדנו:
 
GBS הוא זן של חיידק הסטרפטוקוקוס, שנמצא בדרך כלל במערכת העיכול ולפעמים מגיע גם לנרתיק.
בארץ, בערך 12.5% מהנשים נושאות את החיידק בנרתיק ואחוז הילודים שנדבקים עומד על בערך 1:10,000.
אופי הנשאות משתנה מאישה לאישה: יש נשים עם נשאות תמידית, יש כאלו שריכוז החיידק אצלן משתנה ובא "בגלים",
ויש כאלו שהנשאות אצלן "באה והולכת". לכן, ההמלצה היא לבדוק בכל הריון שתי תרביות בערך בשבוע 35-37.
ריכוז החיידק בנרתיק משפיע באופן ישיר על הסיכוי של התינוק להידבק! טיפול באנטיביוטיקה עשוי להוריד בערך
בסדר גודל את הסיכוי להידבקות - גם כי הוא מפחית את ריכוז החיידק בנרתיק וגם כי הוא מגיע דרך השיליה לעובר
ומקנה לו כך הגנה. בבדיקה שמים לב גם לריכוז החיידק וגם לתת-סוג שלו. יש 3 תתי סוגים ואחד מהם נוטה להיות יותר מסוכן.
החיידק עשוי להוביל למצבים מאוד קשים אצל התינוק ולכן יש חשיבות כל כך גדולה לאיתור שלו. אני לא רוצה להלחיץ
אז אמנע מהפחדות לגבי ההשלכות של הידבקות התינוק בחיידק... מי שרוצה מוזמנת לשאול באישי או לחפש ברשת...

הסתייגות אחת ממה שרבה אמונתך כתבה - האנטיביוטיקה מאוד יעילה בטיפול נגד החיידק והוא לא עמיד בכלל!
הסיבה להמנעות ממתן אנטיביוטיקה חופשית היא בעיקר הסכנה בהפרת האיזון של הפלורה החיידקית הטבעית -
חיידק אחד הולך? אחד אחר מגיע במקומו. עשו ניסוי בארה"ב ובמהלכו נתנו אנטיביוטיקה לכל הנשים שבאו ללדת,
והתוצאה הייתה לא טובה. גם האמהות וגם הוולדים נטו לפתח זיהומים מאותם חידקיים שעמידים לסוג זה של אנטיביוטיקה.

בעקבות הניסוי, הוחלט בארץ ובארה"ב על מתן אנטיביוטיקה רק בשלושה מצבים:

א. אישה שנמצאה נשאית בתרבית בשבועות 35-37.
ב. לידה פתולוגית - ירידת מים מוקדמת, זיהום תוך רחמי או זיהום בדרכי השתן.
ג. אישה שילדה בעבר תינוק החולה ב-GBS.
 
מקווה ששפכתי אור על הנושא

הראשון- של הנשאות. וגם זה חלקי- כי בלידה נתנו לי על סמך תרבית של הריון קודם...אז אולי הם לא היו מעודכנים? (לידה לפני שנה ו4 חודשים. )

ממה שאני יודעת הפסיקו לתת אוטומטית לכל נשאית בגלל שראו שזה לא מוריד את אחוז התמותה או התחלואה הכללית, ל"ע, אצל ילודים. בהתאם למה בנכתב למעלה- אם אין חיידק כזה אז בא אחר במקומו..

על פי מה שהבנתי, אם יש חשד, אפילו קל שבקלים, שיש נשאות של GBS אצל האמא, והתינוק עדיין מחובר לשילייה -
היא כנראה תקבל מנת אנטיביוטיקה. החיידק הזה הוכיח את עצמו כהרסני ולכן אין הרבה גמישות כלפיו,
ראוי לעשות הכל כדי למנוע הדבקה. הוא לא כמו כל חיידק אחר.

מה שכתבתי למעלה לגבי "אם אין חיידק כזה אז בא אחר במקומו" נאמר לגבי הגישה של מתן אנטיביוטיקה לנשים
מבלי שיש סיכוי סביר לכך שהן נשאיות בחיידק. אצל נשים כאלו, ראו שחבל לקחת את הסיכונים שבנטילת אנטיביוטיקה,
מכיוון שהיא מדללת אוכלוסיית חיידקים שלימה אשר במקומה עשויים להופיע חיידקים שיש פחות אמצעים רפואיים לטפל בהם.
אבל אישה שיודעת שהיא נשאית של GBS? חייבת לעשות מה שהיא יכולה כדי לוודא שעד הלידה החיידק (כמעט) לא שם.

גם בארץ ההמלצה היא שכל אישה הרה תיגש להיבדק בשבועות 35-37 ואם היא לא נבדקה עד לזמן הלידה,
אז היא כנראה תקבל אנטיביוטיקה בלי בדיקה, רק אם מתרחשים שני הקריטריונים האחרים.
את הגישה הזאת פיתחו בארה"ב אחרי הניסוי שתיארתי, ובישראל אימצו אותה בעקבות כך.
האם הבדיקה שעליה את מדברת נעשית בחדר לידה? אם כן, אז למדנו על שתי שיטות:

א. ניסו לפתח טסט מהיר שיראה נשאות, אבל זנחו אותו מכיוון שתרבית "מהירה" משם אחרי ירידת מים
עשויה לצאת שלילית, למרות נוכחות של חיידקים. ואז זה יוצר ח"ו מצב שהוא הכי גרוע: הרי אם חושבים
שאין נשאות למרות שיש, זה מוביל לכך שלא עוקבים אחרי התינוק ואפילו אם מופיעים תסמינים של GBS,
עלולים לאבחן אותם לא נכון ולפסול את הזיהום החיידקי על סמך הבדיקה השגויה.

ב. היום עובדים קשה על פיתוח שיטה מהירה להרבות את החיידק (ע"י PCR), כך שההחלטה
על מתן אנטיביוטיקה בחדר לידה עשויה עוד כמה שנים להיות הרבה יותר מושכלת.
אבל על פי מה שלמדנו השיטה הזאת עדיין נסיונית ויקרה מאוד.

מעניין למי מהשיטות התכוונת. הבנתי שבישראל לא מבצעים היום בדיקה בחדר לידה,
אלא פשוט נותנים אנטיביוטיקה אם יש חשד כלשהו לנשאות.

ולא אימצו בישראל את ההמלצות מארה"ב.

למידע נוסף:

http://www.health.gov.il/hozer/mr22_2005.pdf

שימי לב לסעיף הראשון בחוזר.

"

תודה על התיקון!

שהחיידק חוזק בקלות יחסית גם לאחר שימוש באנטיביוטיקה. כלומר האנטיביוטיקה לא מחסלת אותו לחלוטין, רק באופן זמני. מי שהייתה נשאית והשתמשה באנטיביוטיקה עשויה מאוד לחזור להיות נשאית תוך זמן קצר...

תודה על הדיוק, ועל המידע המדוייק!

שכדאי לבדוק לפני כל לידה כי זה לפעמים נעלם 

אז זה לא חתונה קתולית 

זה בטוח לא 'חתונה קתולית'  עובדה שלי בלידה הראשונה היה והתינוקת נדבקה ונאלצה לקבל אנטיביוטיקה ולהשאר בבי"ח כשאני יצאתי (לא נעים בכלל ומלווה בבדיקות דם יומיות כדי לבדוק את ההשפעה וכו'...)

אבל בלידות הבאות- לא GBS ולא כלום. הבדיקות יצאו שליליות ב"ה. וכששאלתי ענו לי שהחיידק הזה לפעמים כן נמצא ולפעמים לא ולמרות שפעם חשבו אם פעם אחת היה GBS אז אוטומטית היה צריך לקבל אנטיביוטיקה לפני הלידות הבאות, כיום מקובל לבדוק נשים בהריון ראשון/ שפעם אחת יצאה להם תרבית חיובית או שיש סיבות אחרות לחשוד שיש סיכוי לנשאות וזהו.

האם קיים קשר בין GBS לבין קנדידה?

זה ממש מעניין כי כל הדברים הטבעיים שכתבו - להוריד סוכרים ושמרים, יוגורט ביו, פרוביוטיקה (כמו ביו פימייל), שום בנרתיק - אלו תרופות נגד קנדידה!

ממש מרתק ואשמח אם מישהי פה יודעת או שמעה על קשר בין הדברים

(אני מכירה מישהי שהתחילה לשים שום בנרתיק בשביל GBS, ופתאום עברה לה הקנדידה שהיא סבלה ממנה...)

הקשר הוא בזה שגם החיידק וגם הפטריה מתפתחים כשהמערכת החיסונית חלשה (קנדידה מתפתחת דווקא בכזה מקרה, ומחלות מתפתחות גם הם דווקא לאנשים עם מערכת חיסונית חלשה)

והמערכת החיסונית נהיית חלשה בעקבות אכילת סוכר ופטריות (שמרים), וחוסר בחיידקים טובים (פרוביוטיקה)

שום מחזק את המערכת החיסונית (באכילה) והוא כמו אנטיביוטיקה טבעית, שהורגת דווקא את החיידקים הרעים.

לכן הוא טוב לשניהם.

(לגבי פגיעה ברקמות, אני לא יודעת, אבל מן הסתם זה לא מומלץ למישהי עם רגישות באיזור, כך שגם אם מגלים שזה בסדר מומלץ לבדוק באופן אישי אם יש רגישות באיזור)

בקיצור, עם הצרות האלה או בלעדיהן - כנראה שעדיף להמעיט בסוכר ושמרים...

נראה לי שבמקום "נגזר" עלי לקבל אנטיביוטיקה, צריך לומר ב"ה שיש אנטיביוטיקה!

(כדרך אגב אני נשאית של gbs ילדתי 2 בנות מתוקות בלי לקבל אנטיביוטיקה, והם מקסימות והכל בסדר, ורק היו צריכות להיות במעקב, אבל בעז"ה בפעם הבאה אעשה כל מאמץ להגיע בזמן גם בשביל להספיק לקבל אנטיביוטיקה) 

או שפשוט גם הקנדידה וגם הGBS הם מיקרואורגניזמים שאוהבים את אותו אוכל...פשוט בגלל שהם כאלה.

רעיון טוב, אנסה לכתוב עוד...

אני בקושי מתפנה לכתוב, לצערי... גם טכנית (כל מיני תורים לילדים) וגם נפשית (כשאין תור ואין עבודה אני רק רוצה לנוח...)

הלוואי שאצליח יותר...

בכל אופן, שמחה שהסיפור הזה הצליח לצאת ממך!

אבל יצא שאני עכשיו כבר כמה ימים בבית

זו דווקא תקופה לא רעה להיות בה בבית.😅 אפשר להפוך את הבית לקראת פסח, להתקשקש עם ענייני משלוחי מנות, אפשר לפתח תחביב

מה שחשוב לדעתי זה שיהיה לך סדר יום שסובב סביב עשייה מסוימת שתעשה לך טוב

וכבר הכנתי את משלוחי המנות...

זה כבר תקופה ככה...

ובדיוק, אני מחפשת עשייה שתיתן לי הרגשה טובה וסדר יום יציב, ולא לחפש כל הזמן מה לעשות, כי זה נותן לי תחושה ממש רעה...

עד שהילדות מגיעות כמו שכתבת, אולי תשקלי עבודה זמנית?

מילוי מקום בהוראה למשל?

ואלופה וחרוצה♥️

אז אני לא יכולה להתחייב לעבודה אחרת.

אולי משהו ממש זמני מהרגע להרגע. יש לך רעיון?

הבנתי שזו השתבצות על סמך רצון וזמן פנוי אחרי שמתקבלים ולא מחייב כי יש מאגר של מחליפות

זה מה שהכי נראה לי הגיוני כרגע, אולי יגיעו רעיונות נוספים

יש משהו בהתנדבות והתעסקות עם עשייה טובה במעגל חיצוני שהוא לא אנחנו שעושה ככ טוב.

את יכולה להכין ארוחות ליולדות, לראות מה קורה עם נשות המילואים מסביבך... בטח יש עוד מלא אפשרויות.

זה דורש התעסקות והתקשקשות שהרבה אמהות היו שמחות לוותר על זה.

וגם להכין משלוחי מנות בתשלום עבור אחרים.

אם את קונה בעצמך את המוצרים (אפילו אם עושה משלוח) ויש לך זמן להרכיב, משלוח מוכן שאת מוכרת יכול להשאיר לך רווח.

תנסי לחשוב מה אנשים שאין להם זמן הכי נתקעים איתו והיו שמחים להעביר למיקור חוץ.

לקראת פסח בטוחה שיש מלאאא דברים בסגנון.

לטווח ארוך יותר אם אוהבת בינה מלאכותית ועיצוב, זה תחום שממש אפשר להתפתח בו.

למשל לבת מצווה של הבת שלי רציתי את הסרטון הזה שמרכיבים מתמונות ילדות ומנפישים את זה שהדמות עוברת מסיטואציה לסיטואציה..

אבל לא היה לי ראש וזמן לחפש מי יעשה לי.

הייתי עובדת בעסק של גלים כלומר שיש חודשים מאוד עמוסים והרווחים בהתאם ואז חודשים של שקט יחסי (קבועים)

בחודשי שקט הייתי משקיעה בעצמי עושה דברים שרציתי מסדרת את המגירוצ בבית מחדש יוצאת לים ובגדול נהנת..כי בתקופת העומס אין זמן ..

אני ממש אוהבת את הים, אבל ללכת לבד זה קצת מבאס...

ואני גרה בירושלים, אז עד שאסע אני אצטרך לחזור (באחת כבר יוצאת למסגרות).

יש לך רעיון לקורסים מעניינים?

הייתי מסתכלת בקמפוס IL ורואה אם משהו קורא לי

או לחילופין לבחור סדרת שיעורי תורה וללמוד אותה ברצף וברצינות (מערוץ מאיר או כל מקום אחר)

יש גם שלל קורסים דיגיטליים בכל נושא כמעט, השאלה אם יש לך כיוון

עוד דבר זה להסתובב בירושלים ולגלות פינות חדשות או ישנות וכיפיות. אם זה טבע אז נגיד לשבת בוקר אחד בעמק הצבאים, להסתובב בפריחה של עמק המצלמה, להרחיק קצת לסכר בית זית... ובתוך העיר יש גם מוזיאונים וכל מיני דברים נחמדים. שאלה של טעם אישי...

ים

לקרוא ספר בים🙈

מסעדות

שוק

לטייל בקניון

לבקר את אחיות שלי

לסדר את הבית מחדש

לנקות הרבה

וספורט בבקרים

למה שלא תכתבי עבור העסק שלך?

למשל:

מודעות פרסום.

תוכן לרשתות החברתיות - תוכן מקצועי, סיפורים של לקוחות שלך (בשינוי פרטים) , יום בחייך (נניח - יום בחיי מעצבת גרפית).

אנשים יגיבו למאמר, את תעני להם.

זה לא תופס את כל הזמן אבל חלק ממנו זה תופס וזה ומייצר עניין לגבי העסק שלה.

זה גם יכול לייצר לך תעסוקה נחמדה וגם יכול לייצר לך לקוחות.

אוסטופאסט ישחרר לו לחצים

וירגיע אותו.

ויעזור לו להרגע.

דבר 2 להמשיך ללמד אותו למצוץ מוצץ

לחפש עוד סוגים

ולהסתכל על סרטונים איך ללמד למצוץ

הוא לא צריך לאכול כּ"כ  הרבה

זה מעכל כזה שאוכל הרבה כי לא נרגע

ואז הוא מפוצץ ולכן יכול לעכל כזו כמות

ואז שוב בוכה.

דבר שני לחפש ביביסטר שעה וחצי ביום שתקח אותו לטיול בשעה שאת הכי רוצה שקט

וגם אם הוא בוכה שתסדר

ואת תהיי בנחת עם שאר הילדים.

חיבוק גדול  

בן כמה הילד?

קודם כל

להאכיל פחות

לדחות האכלות כמה שאפשר

לקנות/לשאול מנשא טוב, שיגור עלייך או על בעלך כל היום

להרגיע כמה שאפשר בלי האכלה

ממש לנסות לרווח את הארוחות לשעתיים-שעתיים וחצי.

זה הדבר הראשון שהאוסתאופת אמר לי.

(כמובן הייתי מאכילה הרבה מחוסר ברירה, אבל זה היה מעגל שמזין את עצמו)

חיבוק ענק

אנחנו הגענו לאוסתאופת בגיל חודשיים וחצי ובטיפול השני קרה הקסם והיא פשוט נרגעה בבת אחת.

הלוואי שתצליחו לעזור לו!

אם הוא מקיא אז זה בדכ אומר שהוא אוכל מהר מדי או יותר מדי. לא כל בכי זה רעב. בבקבוק את יכולה לדעת לפי כמה שאכל מתי הוא אמור להיות רעב, זה לא בלתי נגמר.

יכול להיות שמה שהוא צריך זה פשוט ידיים. ולבכות..

מתסכל מאד. גם לי היתה אחת כזאת.

הפתרון שלי הוא מנשא ומוצץ, ואז הידיים שלי פנויות לילדים האחרים. זה לא פותר במאה אחוז, אבל רוב שעות היום זה *יחסית* עזר. בשעות הערב של הגזים כשהבכי ממש בלתי נסבל היינו לוקחים אותה לסיבוב במנשא בחוץ. לפעמים צרחה פחות, לפעמים לא, אבל יש משהו בבחוץ שעוזר לשרוד את זה יותר בשפיות וגם שאר בני הבית לא מתחרפנים

כשלא ינק היה במנשא. ממש ממליצה לנסות.

ההנקה הרגיעה אותו מאוד, משהו בפעולה ואולי בקרבה עשה לו את זה. זה היה באמת קשה ברמה שידעתי שאם לא מניקה באותו רגע הוא לא יכול 'לעשות'. הכל היה תוך כדי הנקה.

ממש ממליצה להשאיל מנשא ולנסות.

מקווה שיסתדר. 

האם למישהי יש המלצה לאוסתואפת טוב ??

באזור המרכז ?

כשהוא עלי הוא רגוע יותר אבל אני מוצאת את עצמי איתו שעות על הידיים.

וגם לא רוצה מוצץ....

ככה שאנחנו סביב הבכי טהצעקות חלק ניכר מהיום.

* בבוקר יש לו שעתיים די טובות שרגוע

*בלילה כשנרדם ישן רצוף 4 שעות

יש לי המלצה בירושלים, במרכז לא מכירה.

הציל אותי בגיל הזה!!!

ואני הכי בעולם מבינה את הקושי, גם אני אחרי הלידה היה לי קשההההההההה ברמת הבלתי נסבל.

עם הזמן היה שיפור והוא ביסס ארוחות 

יכול להיות שזה ריפלקס ולכן מרגיש טוב יותר בתנוחה כזו ולא בשכיבה

נראה שהוא אוכל יותר ממה שצריך

זה מובן שהוא בוכה ואת מנסה להרגיע אותו באוכל אבל דווקא בגלל שזה לא רק הנקה אז לפעמים יש פה האכלת יתר.

או לתת משו נגד גזים?

אוסטאופט עוזר גם לזה

אם יש ריפלוקס זה מאוד כואב להם

כמה דברים שכדאי לבדוק:

האם יש לו לשון קשורה?

האם יכול להיות שיש לו רפלוקס?

האם באמת טיפול אצל אוסתיופאת יעזור?

בהצלחה יקרה, ושולחת חיבוק של הזדהות...

אמורה להיות כל 3-4 שעות- מניחה שזה תינוק קטן?

להיזהר לא להאכיל יותר מדי, גורם לכאבי בטן

תקחי לרופא- הם לא בוכים סתם. יכול להיות ריפלקס או גזים.

יש לי אחיינית שהייתה צורחת ממש כשהיתה בוכה. לא הבנו איך ההורים מסתדרים עם בכי כזה. בסוף מסתבר שהיה לה מים באוזנים ולכן לא שמעה טוב....

יכול להיות שהמטרנה לא טובה לו... אולי רגישות או אחר.
הייתי מתחילה בזה
ובן כמה הוא?
יכול להיות שכדאי לנסות לתת מרק טחון וכו?
אולי מטרנה כבר לא מספק את הקיבה שלו...?לא ציינת בן כמה הוא.
 

ממש פיצי
הייתי קודם מחליפה מטרנה ומישם כמו שכתבו לך פה עצות ללכת לאוסטואופט

וגם להוריד מוצרי חלב שאת לא תאכלי..

הקטן שלי ממש מסכן אחרי שאני אוכלת חלבי...

דבר נוסף- אם יש ריר בצואה זה סימן לרגישות לחלבי. 

והייתי בטוחה שהגמילה אצל בנות יותר קלה כי הן רק צריכות לשבת ואצל הבנים זה מורכב יותר כי עושים גם בעמידה וגם בישיבה.

הבעיה עם הבת שלי שהיא מאד חכמה ומודעת לעצמה ולכן לא מסכימה לעשות.

אם הייתי גומלת אותה כשהיא היתה יותר קטנה היה לי יותר קל.. 

אבל אנסה..

הבנים נגמלו ישר בשירותים.

תודה!!

לנסות שוב בפסח, אולי אז קצת תגדל.

לי גם היה יותר קשה לגמול בנות מבנים

הורדתי טיטול וזהו

היה מתאפק עד שברח לו ואחרי כמה ימים הצליח לשחרר רק כשהיה ממש צריך

ובהמשך למד לשחרר גם כשלא ממש חייב

עד היום לא עוזר לשלוח אותו לשירותים לפני שיוצאים נגיד כי הוא לא עושה

כי ניסיתי כמה פעמים לא ברצף וראיתי שהיא לא מוכנה בכלל לעשות בשירותים אז די התייאשתי.

אנסה שוב להוריד לה ולא להתייאש על הפעם הראשונה.

ורק שראיתי שמסכימים לעשות בשירותים, למשל לפני מקלחת או בבוקר כשמחליפים בגדים הורדתי את החיתול, והיו לי כמה שפחדו לעשות.

דווקא בגלל שהיא בת 3 ודי גדולה ברגע שהפחד ישתחרר זה יזרום, חבל לבאס אותה אותך עם פספוסים.

כן, אולי הייתי קונה סיר ומסבירה שזה בשבילה ושואלת אם רוצה להשתמש מדי פעם

אנסה את הסיר ןאראה אם זה פחות מלחיץ אותה...

אפילו עם טיטול, שתעשה בתוכו?

אולי יעזור לה להתרגל לאט לאט לאסלה.

אין לה פחד לשבת על האסלה.. אני שרה איתה ואנחנו סופרות עד 10 כמה פעמים .

אבל היא לא תעשה שם.

היא מתאפקת במקום לשחרר.

זאת הבעיה..

מים זורמים בכיור שלידה

לעשות כאילו מנפחים בלון

לק"י

מישהי פה כתבה פעם שעשתה תהליך הדרגתי (אומנם עם צואה, אבל אפשר לנסות גם עם פיפי).

שמה טיטול על האסלה, והילד עשה שם.

אחר כך גזרה חור בטיטול, עד שהילד למד לשבת ולעשות באסלה.

כדאי לתת לה להתעסק בחומרים שמדמים צואה כמו חימר או פלסטלינה חומה

בפניו.

הוא לא עשה את זה בכוונה, אבל אני רותחת מזעם.

אמאלה איזה מלחיץץץ

אבל תזכרי שעוד יומיים אף אחד לא יזכור את זה....

מה היה קורה אם הייתי נתקלת בכזה סטטוס

הייתי אולי קצת מובכת בשבילה, ואחרי יום וחצי הכי הרבה שוכחת מזה לגמרי

הבן שלי פעם שיחק לי בטלפון ושלח תמונה מהטלפון בקבוצה של העבודה

וזה היה תמונה שלי ישנה ולא הכי לבושה בעולם...

הוא היה בן שנתיים לא יודעת איך הצליח לפתוח את הנעילה

הבוסית שלי התקשרה וצלצלה להגיד לי למחוק דחוףףףףףףף

(בשבע בבוקר..)

שאני אף פעם לא מוכנה להצטלם לא ממש בצניעות ,

תמיד מפחדת שישלח איכשהו... 😵‍💫

לא יודעת למה עשו את אפשרות השליחה לסטטוס נגישה ומבלבלת...ממש מעצבן.

(ואם זה מעודד אותך, הגיוני שחלק ממי שנכנס לא טרח לקרוא).

אז מן הסתם כן קראו אוףףףף

שולחת לך חיבוק חזק הכי מבין בעולם!!!!

יש לי כמה פדיחות שאני זוכרת אותן מפעם מהעבר הרחוק

ואפילו שעברו כבר כמה שנים כל פעם שאני נזכרת בהן כולי מתכווצת ובא לי לקבור תעצמי באדמה.

אם עוזר לך יכולה לשתף בכמה כאלו.

פעם אגב אחת הפדיחות גם הייתה בנוגע לטיפול רגשי

שלחתי הודעה למישהי במקום לפסיכולוגית וזה היה ממש ממש מביך (אבל לא ברמות שלך).

האם יש לך אפשרות לעלות סטטוס חדש ולכתוב משהו שישתמע שמישהו אחר כתב את ההודעה?

אני לא יודעת מה היה כתוב שם ואם זה יכול להיות

אבל אם זה יצמצם לך את הפדיחה אולי זה יעזור?

ולגבי הבן שלך, תודיעי לכולם חד משמעית שטלפון שלך מחוץ לתחום ואין לגעת בו אפילו בזרת הקטנה.

איזה מביךךךךךךךךךךך

איך נרגעים מכאלה בושות??

ועוד מכל כך הרבה אנשיםםםם

מביך

אם זה היה מספיק ארוך מניחה שחלק לפחות לא טרחו לקרוא (או מקווה)

הפסיכולוגית של חברה שלי העלתה לסטטוס משהו שקשור במיניות, והיא שעה אכלה את הראש אם לשלוח לפסיכולוגית הודעה כי זה בטח בטעות אז להזהיר שתמחק, או שזה הפסיכולוגית שמה במודע 🤦🏻‍♀️ (לא איזו מודעה, משהו כתוב שלא ברור אם אישי או לא)

ואני גם מכירה מישהי שהעלתה בטעות ידיעה (לא מחמיאה בכלל בכלל) על מישהו שמכירה (ויש לה באנשי קשר אנשים מאוד קרובים אליו)

זה למחוק ולהתפלל שמחר ישכחו.

אה, ואולי יש דרך להגביל מראש את הסטטוס (נגיד שגם ככה רק כמה חברות שבחרת יכולות לראות אותו)

ורעיון לגבי ההגבלה בשביל הפעמים הבאות שלא יקרו..............

כשגרנו בדירה קטנה העליתי בטעות סרטוןן איך הילדים ישנים בצפיפות בחדר , רציתי לשלוח לאמא שלי ובטעות שלחתי  בקבוצה של העבודה .

לקח לי זמן לעלות על הטעות ולמחוק את זה

אבל בטוח שהיו שראו את זה..

תכווני לכפרת עוונות

ולא נעים. בושה זה רגש כזה שאת לא יודעת מה לעשות עם עצמך...

אולי יעזור לך לחשוב איזו כפרת עוונות ענקית היתה לך כאן? אם מדבר אלייך...

באמת, לכולם יש דברים אישיים שהם לא היו רוצים לשתף בתפוצה רחבה, ואת לא עשית שום דבר רע!

חיבוק

מבינה אותך הכי בעולם.

גם לקבור את עצמך לא יעזור 😅

אם זו היתה הודיה קצרה, בטוח הבינו מה התכוונת? לא בטוח שזה כזה ברור..

וכל הכבוד למי שאיר את עינייך!

הילדים שיחקו עם הטלפון שלו והעלו בטעות את התלוש משכורת שלו.

ופעם אחרת הם העלו איזה הודעה שעברה בקבוצה

תוכן ההודעה היתה בדיחה מאוד בוטה שאין סיכוי שבעלי ידבר בכזאת שפה.. זה היה מביך ברמות

אמא שלי שאלה אותי מה זה

הלכתי לראות וחשכו עיני..

ולא להבין

משהו כמו

אל תתנו לילדים שלכם לשחק בפלאפון האישי שלכם ואל תשאלו אותי איך אני יודעת או אל תשאלו אותי למה...

ויהיה אפשר להבין שההודעה הקדומת היתה בעזרת הילדים

ומי שלא ראה לא יבין וזהו...

או הודעה אחרת אבל סגנון כזה

שמרמזת על משהו כזה

שלפעמים קוראים דברים או נעשים דברים

לפני שנה בערך, בוקר אחד אני מקבלת הודעות משלוש נשים שונות (אחותי, שכנה ומורה לשעבר של הבן שלי), ושלושתן שואלות בדאגה אם הכל בסדר עם הילד ואיתנו.

מסתבר שהבחור (שהיה בערך בן 16) העלה לסטטוס פוסט עם קריאה לעזרה כי ההורים מתעללים בו (בוודאי מתעללים- לא הרשינו לו ללכת למקום מסוים שהוא רצה).

ותחשבי שיש לי אפס שליטה על מי ראה את זה, מה הוא כותב, וגם אין לי יכולת למחוק. רק להוריד את הראש ולחכות שיעבור...

באותה תקופה הוא גם התקשר כמה פעמים למשטרה לדווח שמרעיבים אותו (=לא רוצה לאכול את מה שיש, ולא הסכמנו להכין לו אוכל אחר).

🙊

גיל ההתבגרות על פול ווליום....

העצה היחידה אני יכולה לתת לך בבטחון זה לעזור לו עם עיסוי השד וסחיטת חלב תוך כדי שהוא יונק.

מעבר לזה הייתי הולכת (והלכתי) ליועצת הנקה מומחית

שתאבחן בדיוק את הבעיה ותתן לך תכנית עבודה.

יש לי גם מישהי כזו להמליץ לך.

אם הילד יונק חלש ומעט, ואת גם מוסיפה לו תמ"ל אחרי חלק מהארוחות וועדיין הוא לא עולה במשקל -

סביר להניח שיש לך מיעוט חלב

אין כאן מה להתלבט.

אבל זה מיעוט חלב שניוני

כלומר היות והילד לא יונק הרבה אז הגוף מתאים את עצמו ומייצר מעט חלב

ואפשר לאט אבל בטוח לשקם את ההנקה.

מבאס,

קודם כל צריך לודא התאמה של גודל הקונוס.

דבר שני ודאי שהמנוע מהודק היטב לקונכיהמאחרת באמת אין ואקום.

דבר שלישי, כדאי לנסות שעות שונות ביום, לדעתי יכול לתת תפוקה שונה.

אם יש לך אפשרות מבחינת תנוחה ומשאר בחינות, נסי שיהיה מחובר לשד אחד בזמן שיונק בצד שני.

בתחילת השאיבה בזמן החיבור אני הייתי עושה מעט עיסוי לשד.

בתקופה שמשהו מכל זה רלוונטי לך ואכל יעשה בקלות את השינוי.

אבל תזכרי שגל אם יוצא בשאיבה מעט חלב זה לא מעיד על הכמות ביניקה, לא זו הדרך לקבוע שיש מיעוט חלב.

משאבות הללו לכתחילה פחות חזקות מהנייחות, תבחני אם זה מתאים למצב וצורך שלך.

בהצלחה רבה רבה

זה שבשאיבה אחת יצא רק 40, לא אומר שזה הכמות שתמיד יוצאת כל ארוחה.

אני ראיתי הבדל משמעותי מאוד בין שאיבות בזמנים שונים. 

בדיוק לפי ההוראות. יכול להיות שיש להם גם סרטונים של הדרכה.

יכול מאד להיות שמשהו זז/לא במקום ולכן השאיבה לא אפקטיבית.

בהצלחה!

הרבה פעמים בערב יש פחות חלב.

ואם הוא לא יונק טוב, זה גם יכול לגרום לירידה בחלב.

כשאת שואבת, זה אחרי הנקה?

אולי כדאי לנסות במשך כמה שעות לא להניק, אלא רק לתת בקבוק, ורק אחר כך לשאוב, כדי שתוכלי לשאוב יותר.

ואולי המשאבה פחות מתאימה לך, וכדאי לנסות גם משאבה אחרת.

כדאי לעשות את הכל בליווי של יועצת הנקה.

כשהוא שותה מטרנה, איזה כמות הוא שותה?

הוא אוכל אחר טווח חה, או שכל היום מנשנש כמויות קטנות?

צריך לנסות לעשות הפסקות בין ארוחה לארוחה, ובינתיים להרגיע אותו בדרכים אחרות.

תנסי לשים אותו במנשא.

כדאי לנסות לבדוק למה הוא לא רגוע ומה מפריע לו.

אפשר לקחת אותו לבדיקה של רופא.

חזקה.

ביאמבה חלשה בשביל זה....

בהצלחה

שאיבות זה קשוח

והייתי מתייעצת עם רופא ילדים'יועצת  הנקה/גם וגם

אולי של יד שרה

לא לכולם ביאמבה טובה

הייתי במצב דומה. לא נתתי מטרנה.

יש לה המון טיפים טובים שעזרו לי

שאיבה בלעדית – הרצאה – מיה איזקס

ואחרי זה לאט לאט הצלחנו לעבור להנקה בלעדית אפילו בלי יעוץ

מצרפת לך מספר של מישהי שמשכירה.

(הם גם מעודדות ייצור בצורה הכי טובה)

וכמובן ליווי צמוד של יועצת הנקה מקצועית

רוית בראון - +972 50-231-1753

הסיליקון הלבן. צריך לפרק את החלקים ולחבר אותו טוב למקום.

זה קורה המון בביאמבה

ל11 או 12 חודשים משיקולי נוחות שלה

הגיוני שיהיה לה יותר נח לקבל משכורת קבועה 12 חודשים ולא לזכור להפריש כל חודש כסף בצד כדי לחיות באוגוסט.

אבל

אם את מכניסה באפריל לא הגיוני שתשלמי אוגוסט מלא, לדעתי את צריכה לשלם באוגוסט את הסכום החודשי כפול 4 חלקי 11.

תמיד שילמתי על אוגוסט חלקי, ביחס לחלק של השנה שהילד היה במסגרת

ככה ידוע לי שעושים.

לא חושבת שאת צריכה לשלם על אוגוסט

ובאוגוסט יש שבוע של משפחתון, גם אותו אין? 

אני משלמת 10 אחוז מכל חודש שהיא הייתה בו

אני בדיוק עכשיו מעבירה אותה מטפלת

אז יהיה לי סך הכל לשלם תשלום מלא אבל הוא מתחלק בין 2 מטפלות...

הם עבדו שבוע אחד באוגוסט והייתי צריכה לשלם 75%, וזה קצת עיצבן אותי....

אחר כך עשו לנו איזשהי הנחה על ימי המלחמה, וכל ההורים כתבו כזו תודה בקבוצה. שאני לא יודעת אם זה חנופה או מה כ בעיניי גם לא היה הוגן כל כך.....

בכל אופן, אנחנו צריכים מעון ואם מצאת מקום טוב אז זה מה יש.

אם יש לך מקום אחר טוב אז שימי שם. אבל לא בגלל זה הייתי נמנעת מלשים במעון...

השנה שמתי במעון אחר, של התמ"ת ואנחנו לא משלמים על אוגוסט בכלל למרות שעובדים בשבוע הראשון

זה כי בחודשים האחרים משלמים יותר.

הסכום השנתי הוא אותו סכום, ואפשר לחלק ל 11/12 חודשים.

ואפשר לך לשלם לפי החלקיות

היום אני שמחה על עצם ר"ח אדר,

על הימים המיוחדים והמרגשים האלה,

על החלום שחלמתי על אבי ז"ל לפנות בוקר והצחוק שלו והשמחה שלו היו כ"כ אמיתיים ומדבקים שהרגשתי אותו שוב קרוב קרוב,

על הביטחון שהקב"ה נוטע לי בלב היום,

על מילים מחזקות של חברה יקרה,

על היכולת לכתוב עכשיו כאן,

ועל תפילה שחיכתה לצאת והיום יצאה ועשתה כ"כ טוב.

תודה לך ה' הטוב 🙏

אני שמחה על שיחה עם חברה טובה שהייתה לי היום ועל עוד כמה חברות טובות שיש לי

אני שמחה שאני מסוגלת לפתוח את הלב ולשתף אחרים בפתיחות וזה מאוד מקל עלי

אני שמחה על חופשת לידה כיפית עם תינוק מתוק מדבש 

שמחה שהכנתי עם הילדים ארוחה שווה לכבוד ראש חודש ושמחה שיצא טעים ומפנק

אפשר גם לומר שאני מודה לה' על כל זה

מודה לה' על החברות שלי, על הילדים שלי ועל האיש שלי, מודה לה' על הכישרונות שלי ועל תכונות האופי שלי ומודה על זה שאני יכולה לראות את כל הטוב הזה..

תפסת אותי ביום קשוח

אני יכולה לומר שאני שמחה בדברים כלליים

שמחה על בעל מדהים

ילדה מהממת

הריון תקין ובסך הכל אני מרגישה טוב ב"ה

אבל אין לי משהו דווקא היום ועכשיו

היה יום דיי מבאס

ותקופה של עומס קשוח מאוד

מודה לה' שהקטנה עם כל הבעיות הרפואיות ילדה בריאה, שמחה, מצחיקה.

מודה לה' שמחר יש ביקורת, וגם בעוד שבוע, והכל זה רק ביקורות ולא חלילה טיפולים

מודה לה' על רפואה מערבית שהצילה לי ילדים ממוות

אם אתחיל לא אסיים נראה לי אז אכתוב בקצרה

על הבריאות

על הזכות לקום בבוקר להיות אמא הכי טובה שאני יכולה לקטנים שלי

על שיעור ששמעתי שפתח לי את הלב

על הבית, על בעלי, על ההורים שלנו והמשפחה, על תחושת משמעות

על השפע הגשמי

עליכן פה, שאתן החברות אחיות שלי

על הזכות לחזור בתשובה כל פעם מחדש

וגם על הפוסט הזה, שעוזר לשמר את זה בתודעה

♥️

בהיותי יהודיה חלק מעם נבחר

בזה שאני מכירה את השם ומשתדלת תמיד לחזור בתשובה

שיש לי משפחה, בעל, ילדים!! יש לי ילדים!!

שאני בריאה ושלמה מרגישה ברת מזל יחידת סגולה

ומהלאא???!!

והתגעגענו! לא היית פה הרבה בתק האחרונה.

ארשום את הדברים הפשוטים ..

שמחה שיש לי היום יום חופשי לחלוטין והתינוק איתי בבית ולא אצל מטפלת.

שמחה שהבית יחסית מסודר.

שמחה שרח אדר.

שמחה לחיות ב"ה!

ואני אחרי דיכאון אחרי לידה, אז כל כך כיף להיות שמחה ב"ה! 

על הבעל

על הילדים

על הבריאות

שיש עבודה ב"ה

על התנועות הקטנטנות שהתחלתי להרגיש

הילדים שלי מתוקים ב"ה!!

מלאי חיים ושמחה טבעית בעצם היותם.

שניים עושים עכשיו יצירה ביחד.

אני יושבת ומניקה בנחת,

נסעתי הבוקר עם אחותי לקנות בגדים ושתינו מצאנו דברים יפים שמשמחים אותנו.

הבלאגן פה הוא בלאגן של שמחה ויסתדר בקלות אם רק ארצה.

יש מגוון של מצרכים בבית להכין אוכל כי עשינו קניות אתמול.

הספקנו היום להיות בספרייה ולשאול ספרים.