כל כך הרבה שרשורים נפתחים

האפילה עטפה אותה אט אט

והכוכבים, אותם אלה שרק לפני רגע נצצו לעברה ברוך- כבו באחת.

היא לא ידעה את נפשה מרוב צער ודאגה. על איזה רכב היא עלתה, ועם מי, ולאן?

[סתם סתם, אאפשר ללשם להמשיך]

איפה הכסף?

בגוזמבות 

של מגדלי הפאות היא האם לסלסל או דווקא גוזמבות.....

של הנהג שהיא היתה אמורה לעלות עליו

במבטא אמריקאי כבד...

"רגע, אתה לא נקניק?? אז מי אתה??"

זה באמת היה קורע מצחוק

בתחילה חשבתי שלשם עובד עלי כשהוא התקשר- אני מסתכלת על ההוא שיושב ליד הנהג ולא מבינה מה קורה פה

לא קיבלתי כלום!!!
 

מפתיחה!!

אם כבר לשם וכו' סיפר לכם אני אספר הכל:

אלעד אירגן לי טרמפ מאיזה מקום לכיוון השבע ברכות שהוא במקום ממש נידח, שהייתי בטוחה שאין לשם בכלל טרמפים.

אוקיי?

הוא צייר לי מפה מאורגנת וסימן לי היכן לרדת מהאוטובוס, ואיפה בדיוק לעמוד ולחכות לטרמפ.

דיברתי עם הנהג, אמרתי לו שאני מחכה לו שם, והוא אמר שעוד רגע הוא מגיע.

אחרי רגע מגיע רכב (לא השתמשתי ב"כח הזרוע",) הוא פשט עצר ואמר שמגיע לנחליאל.

אמרתי אוקיי, זה כנראה האנשים שאני אמורה לסוע איתם.

ואני כזה אומרת להם, ואוו איך באם מהר וכו'...

והם כזה לא זרמו איתי אז שתקתי כמו ששותקים בטרמפ

ואז לשם מתקשר אלי...

וההמשך ידוע

אם הוא ירצה שיספר

!!!

ואיך אתה עושה דגש?

רק לא זה...

אני מגיע בטרמפ לאיזה שהוא חור, שאמרו לי שמשם יש טרמפים לנחליאל

ועומד שם עוד מישהו שמחכה.

אני שואל אותו לאן הוא צריך, והוא אומר שהוא לנחליאל, אז אני אומר שגם אני.

מגיע טרמפ ואנחנו עולים, הנהג מכיר את מי שהיה איתי ולא שואל שאלות

ורק אותי הוא שואל - לאן?

-לנחליאל

-לאיפה בנחליאל

-אני מגיע לשבע ברכות

-יש שבע ברכות? אצל מי?

- אצל משפחת ****, אתה יודע איפה הם גרים?

-משפחת ****?!

-כן, מה הבעיה?

-רגע, אתם מכירים או לא?

התברר שמי שחיכה איתי היה אלעד בעצמו, ולא יכלתי לדעת מיהו...

כך אתה מעריך אותי?

אפילו לא 0.00000001?

טוב.

ולשאלתך:

ההמשך היה פשוט, שאלתי אותו - אלעד? והוא אמר כן

ואז אמרנו לנהג שאני חבר

והוא כנראה לא הבין לגמרי, והוא שם לב שהיה כאן קטע (כי התפוצצנו מצחוק) והיה לו מספיק רגישות לא ללחוץ

ומי שהחליט שלא מתחשק לו לבוא

הפסיד

(מי שרצה לבוא - הקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה

ככה שיש לו גם חלק בשפיציות של הלהיות שם )

עכשיו תעזרו לי לחפש את העיניים שלי

אני בטוח שהמפגש הזה יהיה מבוא בע"ה

לעוד מפגשים מוצלחים לא פחות!!

עכשיו רק צריך את בעלי היוזמה

איפה רוצים להפגש? בירושלים? ובמקום חינמי? ולכמה אנשים? אולי אפשר במסעדה? וכל אחד יזמין מה בא לו, מי שרוצה ארוחת גורמה או מי שרוצה רק קולה עם קרח, מה אתם אומרים?

אוטובוס ישיר, הלוך וחזור, ובשעות שפויות!!!

שוב מזל טוב...

לשבע ברכות... זאת תהיה קבוצה פופולרית

נהניתם?

תשמרו את זה לעצמכם.

זה גרוע כמו לומר אתה רואה?

או- אמרתי לך!

משפטים שצריך להכחיד מהעולם.

ועדין לא מבין על איזה 7 ברכות מדובר

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!