ברוך השם החניות שלי לא רעות, למרות שתמיד אפשר וצריך לשפר...

מה עושים? מתאמנים!

כעיקרון, ככה הסבירו לי איך לחנות: מגיעים עם הרכב שלך במקביל לרכב שמאחוריו תחני, כך שקדמת הרכב שלך נמצאת באותו קו של המראה שלו. מעבירים לרוורס. לוקחים את כל ההגה ימינה עד הסוף, ונוסעים אחורה לאט לאט (לאט!) ותוך כדי מסתכלים במראה הצדדית העליונה של הרכב שלך (כאילו, יש בכל צד 2 מראות, אחת מעל השנייה אז מסתכלים על זאת שלמעלה) וכשאת רואה דרך המראה שהידית של הרכב שלך "נפגשת" עם המדרכה-עוצרים. מסובבים את כל ההגה שמאלה, ואז ממשיכים לנסוע אחורה תוך הסתכלות באותה מראה צדדית עליונה של הרכב שלך, עד שרואים שהרכב מקביל למדרכה...

זהו! חנית!!!!

וואו. יצא ארוך ומסורבל. הרבה יותר פשוט לנהוג את זה מלכתוב את זה

מקווה שהובנתי 

ב"הצלחה!!!!

אבל חניה מקבילית יותר מסובך..... טוב יהיה טוב בעזרת ה׳ 

|מנסה להבין מה זה חניה מקבילית| |חושבת שאולי קוראים לזה אצלינו חניה בניצב| |מבינה שיש מצב שאת צודקת, כי כמעט לא התאמנתי על כזאת חניה| |נלחצתתתתתתתתתתתתתתתתת כי אולי זה יהיה לי בטסט|

עומדים מקביל לרכב שמאחוריו חונים, מראה מול מראה.

הסיבוב הראשון של ההגה זה לא כולו ימינה אלא רק סיבוב אחד לימין...

וכאשר הידית עוברת את שפת המדרכה כל ההגה לשמאל.

ככה אני עשיתי אתמול בטסט, ועברתי

בהצלחה!!!!

זה מאוד שונה בין מכונית למכונית. האורך של המכונית היא שונה, מוטת הסיבוב שונה. זו אחת הבעיות בלימודי נהיגה- מלמדים אותך איך להשתמש במכונית מסויימת, ובעולם האמיתי נוהגים על משהו אחר לחלוטין...

בעזרת השם, במהרה בקרוב בימינו אני יעבור טסט, ואז אני אוכל להגיד לך אם את צודקת!!

תכלס, לפי האינטואיציה-נראלי שאת צודקת. אבל, אין מה לעשות!!! אי אפשר ללמוד לנהוג על כמה רכבים!!!! אז לומדים על רכב אחד, ואז מתרגלים לרכב אחר....

ברשותך, יש לי הערה על מה שאמרת: אני מוחה בתוקף: גם המכונית של הלמד היא העולם האמיתי!!! אם באמצע שיעור אני אחליט שמכונית של למד "חיה בסרט" ויחליט להיעצר, אז כל המכוניות של העולם האמיתי (וגם את ביניהם, אם תהיי מאחורי....) יצפרו לי ככה: וירגישו שהם רוצות ל- אותי!!! 

אז אני מבקשת: כבוד למכוניות למד!!! הם גם חלק מהעולם האמיתי!!!

(טוב, אולי אחרי שאני כבר לא יהיה למד, אלא סתם "נהגת חדשה" אני לא ארגיש ככה.... אל תקחי אותי רציני)

אמנם עוד לא למדתי חניות, אבל למדתי משהו חשוב בתחילת הלימוד:

אסור לסמוך על המראות העליונות לשום דבר. המראות העליונות נועדו כדי שהמורה שיושב לצידך יוכל לראות מה קורה במראה שלך, כאילו שהוא יושב במקום שלך.

ברכב רגיל אין את המראות האלה, ואז מה נעשה אחרי הטסט?

כל הכבוד על ההסבר המפורט! אולי זה עוד יעזור לי כשאגיע לחניות (אני בשיעור 14 בינתיים)

שאלתי את המורה שלי אותה שאלה בדיוק (!!!!!) פעם, כשהייתי בשיעור 14 או 15 או 16, ולמדתי חניות בפעם הראשונה.

והמורה שלי אמרה שככה לומדים. ואחרי זה-זה בא עם התחושה, ואת כבר לא צריכה את המראה הצדדית העליונה.

וחוצמזה, למה, יש לך דרך אחרת לאמוד איך את מגיעה למדרכה???

רואים את המדרכה מהמראה הרגילה...

יותר מזה אני גרועה בהערכות וכאמור עוד לא חניתי (חוץ מלעצור בצד כדי להוריד תלמיד אחר) אז אני הבורה פה לעומתך.

פשוט דברים שהוא אמר לי בשיעור הראשון נדבקו לי למוח (אתמול למשל התלוננתי שהוא אומר לי ללחוץ על הגז כשהרגל השנייה על הקלאצ', כשבבירור הוא אמר לי שאסור ששניהם יילחצו יחד! ואז הוא הסביר לי מתי מותר....)

אפשר לקנות כאלה לאוטו הפרטי. אחרי שעברתי טסט, התחלתי להסתכל לתוך מכוניות וגיליתי שלבערך חצי מהמכוניות יש מראה פנורמית [גדולה ורחבה] בתורה המראה שבפנים.

בסופו של דבר, נהיגה זה עניין של ניסיון. זה לא שעוברים טסט ואז פתאום יודעים לחנות מעולה. אחרי שתעשו 1000 חניות, תראו שיפור משמעותי....

מקווה שזה היה בתום לב ולא במזיד, רק שתדע שאסור לפרסם באתר בלי לשלם. ככה האתר מתקיים, ואנחנו רוצים שזה יקרה.

תודה על הטיפ בכל אופן...

אז אסור גם לשים פה מידע על מורי נהיגה?

אילו שתי התוצאות הראשונות של חיפוש בגוגל- מראות לרכב. זה קישור פנימי בתוך טקסט, ולא הודעת באנר עם הנפשה. אין לי שום תועלת. הדבר היחיד שזה יכול לעשות זה לסייע לנהגים פה לנהוג בבטחה...

מעיון בתקנון האתר, אין עם זה שום בעייה.

שוב- תודה על הטיפ, לפעמים טועים (יש להודעה שלך מאפיינים פרסומיים, וטעיתי בהנחה.).

מצטערת..

ואגב, אני לא בטוחה שכדאי לשים את המראות משני הצדדים, ולא כל אחד יכול להרשות לעצמו/לא רכב שלו וכד', לדעתי שווה להתרגל בלי זה.

בחיים האמיתיים, זה תלוי בסוג האוטו בגודל החניה, בסוג המראה וכו'

כדי להגיע לשיעורים באמתיים-צריך להצליח בשיעורי נהיגה, לא?

ממש תודה נראה...מקווה שיהיה לי יותר קל וטוב..... 

והלוואי שגם אני אצליח להתמודד עם הבעיות שיש לי...

להחנות כמו שצריך

לא למדתי עדיין..

פסיכיים ומאד שונים בין מקומות שונים

בית שאן

אופקים

שם עברתי טסט לפני שנים רבות, למרות שאת רוב השיעורים (ואת הטסט הפנימי) עשיתי בירושלים.

תפילה להצליח להיות ברוגע ובתפקוד נכון על הכביש,

דימיון מודרך של הצלחה, לנסות לדמיין את איך שאת רוצה להיות במהלך הנהיגה, לערב את כל החושים בדימיון הזה. 

בנוסף לזהות את גורמי הלחץ במהלך הנהיגה (מה הפחד שלך שם?) ולעשות איתם עבודה, אם צריך עם מאמנת. 

בהצלחה! 

לקחת קלונקס או כדור הרגעה כזה או אחר. שמעתי שזה עוזר בהקשר הזה

כשממליצים למישהו על תרופות פסיכיאטריות שדורשות מרשם רופא (בדר"כ נוירוחוג או פסיכיאטר). זה לא צחוק, ולא פיתרון קסם.

על אחת כמה וכמה שאינך מכיר את השואלת, ושבעתיים ברגע שאינך איש טיפול.

ולשואלת - אם לא תצליחי להתגבר על זה, אז יש כמה אפשרויות:

1. להמתין. אני לא יודע בת כמה את, וייתכן שזה גיל קצת צעיר בשבילך. אני התחלתי ללמוד בגיל 17 ואח"כ עשיתי הפסקה והוצאתי רישיון רק בגיל 22. זה קצת באסה, בטח חברתית, אבל לא נורא.

2. אימון טכני. כמו שהציעו כאן, אולי להסתובב קצת עם אבא שלך (אם הוא יסכים לזה) בסביבות מקום המגורים שלך (חניון ציבורי, אזור שקט ודל תנועה וכדומה) בשעות הלילה.

3. אימון רגשי. אולי אימון קצר יכול לסייע לך. סי-בי-טי או משהו בסגנון הממוקד הזה.

4. אם יש לך קשיים כאלה בתחומים נוספים, אולי לשקול איש טיפול מעמיק יותר כתרפיסט/ית או פסיכולוג/ית או עו"ס/ית קליני/ת. אבל זו הצעה שנכתבת רק כדי "לצאת ידי חובה". ממש אין צורך להתחיל מהמחשבה הזו או מהכיוון הזה. לחץ ומתח ואתגרים זה דבר לגיטימי וטבעי, בדר"כ פתרונות בסגנון סעיף 1 ו2 שכתבתי הם הדרך הרגילה בחיים.

כתבת יפה וברגישות, ומרגישים שזה בא עם ניסיון.

חשוב לי להצטרף לקריאה לזהירות עצומה כשממליצים על תרופה פסיכיאטרית, כמי שראתה את ההשפעות שלה. וחושבת שלא רק שצריך זהירות עצומה בהקשר הוירטואלי, גם אם זה היה איש טיפול מקצועי שכותב *אסור* לשלוח לקחת תרופות ככה בלי קשר ישיר בלי הכרת הרקע האישי והרפואי. וגם לא סביר שאדם עם הסמכה רפואית מתאימה, היה לוקח סיכון ושולח מישהו לקחת תרופה כזו ככה.

מה גם, שלקחת תרופה כזו צריך לדעת את המינונים המתאימים, את ההשפעות לטווח קצר וארוך, להבין שזה משפיע לא רק על תחושת הרוגע המבוקשת אלא הרבה הרבה מעבר... ולצורך העניין זו רשימת תופעות הלוואי של הקלונקס שהוזכר כאן (העתקתי את הרלוונטי לעניין) :

"תופעות הלוואי השכיחות יותר כוללות עייפות וחשק לישון, בלבול וערפול, קושי בדיבור,... סחרוחורת, קשיי שיווי משקל,..., כאבי שרירים וחולשה,...ערפול ראייה, ... תחושות שמזכירות חמרמורת, חוסר מוטבציה, הזיות וקשיי ריכוז, לחצים בחזה ועצבנות. "

לא חושבת שזה מתאים למי שמבקש לעלות על ההגה...

כן שמעתי על מי שנעזרו בתמצית המוכרת של פרחי באך שמרגיעות (רסקיו), שהיא כן בלי צורך במרשם רופא.

@advfb

יותר בקטע של טסטים, ומשפט שאמרו לי מלא זה שאחרי הטסט הנהיגה לא בשיעורים זה ממש לא אותו דבר.

אבל בשיעורים זה כן מלחיץ אז מה שלי עזר זה להסיח את הדעת. כלומר לתת לעצמך תחושה שזה לא שיעור אלא סתם נסיעה שגרתית. אצלי  זה יותר לדבר עם המורה או לגרום לו לדבר, ולנסות להבין לאיפה מה הדרך, כל זה כדי להרגיש אחרי וקצת להסיח את הדעת מזה שאני בשיעור ופשוט לנהוג חלק, כי אני לא בשיעור מלחיץ שכל שנייה חייב להסתכל במראה. וכו' ואז זה נהיה יותר קליל וסתמי. 

חוץ מזה להיות ליד נהג שנוהג ממש חלק וזהיר וטוב כזה לטסט נתן לי ביטחון מודל לחיקוי. (נניח סבא..)

אל תדאגי שיעור 9 זה ממש בהתחלה,ובסוף יש שיעור אחד שבו הכול נקלט ויודעים לנהוג.
שיעור 9 זה ממש סבבה

או אפילו ברחבת חנייה גדולה, קורדינציה של גז ברקס ותמרון בסיסי עם ההגה, להרגיש שאת שולטת במכונה הזו. רק כדי לצבור ניסיון וביטחון באזור לא מלחיץ שאין אף אחד.. אבל אין לי מושג אם אני מגזים, זה תלוי בך ובסיבה של הקושי. אם זה נשמע הגיוני, זה לא יכול להזיק להקדיש לזה שיעור אחד..

תני לעצמך עוד כמה שיעורים. אם לא עבר הלחץ. קחי חופש. אבל תבטיחי לחזור. אין שום סיבה להיות בלחץ. הלחץ על המורה לא עלייך. תאכלי משהו לפני השיעור. תשני טוב. ותבדקי אם זה רק בנהיגה או בעוד דברים. שוב, אין סיבה להיות בלחץ.