ואפשר לקבוע עם עצמך שהאינטרנט סגור בשיעורים.

יש היום מקלדות אלחוטיות קטנות וקלות

יותר נוח להקליד איתן מאשר בכל מחשב נייד רגיל

וזה גם מוזיל את המחשב פלאים (נטבוק עולה חצי/שליש ממחשב נייד רגיל)

אם יש סלולרי עם מסך סביר, אפשר לשים אותו על השולחן ולחבר לו מקלדת עם USB או BT...

איך עושים את זה....

לסיכום במשפטים.

בשנה שעברה סיכמתי במחשב בסמסטר א'

וביד בסמסטר ב'.

היה יותר טוב בהרבה בסמסטר ב', אולם הכל היה מבולגן, והיתה לי חסרה האופציה לערוך ולארגן. אז חשבתי לנסות שוב להקליד.

טוב, יש לי עוד ארבעה ימים להחליט...

אני בעד שתקני מחשב קטן חדש, ותסכמי בו

ותחסמי את האינטרנט בזמן השיעורים 

חצי מהלימודים שלי כתבתי ביד- 

חצי מהסיכומים מזה- זרקתי לפח... כדי שיהיה לי מקום בבית... 

מסמסטר האחרון- התחלתי להקליק במחשב

אמנם זה לא כתב היד שלי, ויותר קשה לשים גראפיקות בסיכומים- 

אבל זה לא תופס הרבה מקום בחיים, מאוד קל לשלוח לחברות שצריכות, 

וקל לחפש בזה קובץ שאני צריכה

גם קל לאחד בין קבצים מאתר הקורס לקבצי סיכומים- באותה תקיה 

וסורי על הניצלו"ש

חברה שלי נכנסת לכיתה והמרצה אומרת לה: אני מקווה שהיום את נשארת עד סוף השיעור

אז חברה שלי עונה לה: כן, היום יש לי את המחשב...

במקום לפתוח עוד שירשור ברוח סטודנטיאלית:

יש לי מערכת סופר-דופר-עמוסה (17 קורסים)

ההתלבטות היא האם לקחת קורס לא מהמחלקה שלי, שהנושא שלו מענין אותי (וכדי שלא ילעגו לי כאן, לא אכתוב במה  ) אך הוא לא ייחשב לי כנ"ז לתואר.

זו דילמה האם ללמוד על טוהר הלימוד נטו, בלי אינטרס או "רווח" על הדף, או להקל על עצמי ולא ללמוד משהו "מיותר".

לא ממש בא לי לחכות לשנים הבאות של התואר, כי מי יודע האם הקורס יתקייים, או האם הנושא יענין אותי כמו שהוא מענין אותי כרגע.

עוד נקודה היא שהמבחן חופף למבחן של קורס אחר, וזה אומר שיהיו לי שני מבנים באותו היום.

לעת עתה אני רשומה, אך אני קצת חוששת ומתלבטת.

מה הקהל החשוב אומר?

קודם סיימי עם החובות שלך

זאת ענ"ד

אם אין לקורס הזה תועלת מלבד ידע, לכי לשם בכיף, וכשיהיה לך עומס - תבריזי

ולמבחן אל תלכי בכלל

כדאי לך. הרי אם זה לא מתחשבן בציון התואר, את תלמדי להנאתך, תעשירי את הידע בתחום, ולא תהיי לחוצה בבחינה.

לא ככה?

שרוב הקורסים שלך הם בלי שיעורי בית אז העומס לא נוראי כמו שנשמע, והוא יותר עניין של נוכחות.

כמה שעות הקורס הנוסף יוסיף לך למערכת?

(ואני סקרנית על מה הוא. אגב, לקחתי בשנה ב' קורס שמאוד סביר שהוא יותר מפדח ממה שאת מתכוונת לקחת. אבל נחשב לי כנ"ז. אם הסתקרנת - נעשה החלפות באישי)

את מפתה אותה בסוכריה

ואנחנו נשארים עם לשון בחוץ משניכן

הפוכים (אפשר להוסיף אותנו לשרשור של מינימאוס )

אבל עד כדי כך??? 

ואם כבר אז שאלה:

איך נכון יותר לכתוב לדעתכם: "מענין" או "מעניין"?

אני באמת לא יודעת והייתי שמחה ללמוד.
[כתבתי כמו שכתבתי כי יש לי נטיה להעדיף כתיב חסר]

תכתבי לי באישי איזה קורס... מסקרן אותי! 

מסוקרנת

אם את אוהבת- תקחי.

לי היו כמה כאלו,

נהנתי מאוד.

והקטע הוא שהיו כאלו שאמרו לי-

קורסי בחירה את לוקחת כאלו- משעמם לך?

ואני כזה:

אפילו בחירה זה לא, סתם אני אוהבת

לחבר מקלדת BT (כזו שמיועדת למחשבים!, כלומר שתהיה שווה משהו) לסלולארי. מסך קטן ומקלדת מלאה...

אחר כך צריך לעבד את הקבצים בבית, אבל זה כבר החלק הקטן.

הוא בדק את זה בעבר,לא?

לעניות דעתי המחשב הוא ההמצאה שתציל את הסטודנטים באשר הם!

כשכל החומר שלי מסוכם במחשב הרבה יותר קל לי ללמוד למבחנים אחרי שאני מדפיסה את החומר הוא הרבה יותר מסודר מבכתב יד) וכמובן הרבה יותר קל להגיש עבודה (עושים העתק הדבק לחלק מהסיכומים ובמילים של המרצים עצמם!) 

אם לא סיכמת שיעור אחד או לא היית ויש לך חבר/ה מהכיתה שמסכמת על מחשב- הרבה יותר קל לקבל סיכומים (דרך האימייל לכל מי שלא הבין) 

בקיצור מחשב מחשב ושוב פעם מחשב. 

לגבי האינטרנט אני חייבת לציין שהוא מציל אותי בשיעורים משעממים במיוחד. 

וכמובן שאם את קונה מחשב אז רק נטבוק וצריך לייעד אותו שיהיה מחשב ללימודים בלבד (כלומר לא לסרטים/משחקים/כל משהו אחר) 

אז מלא בהצלחה בלימודים

בס"ד

|פולש|

אני אמנם תיכונסיט, אבל גם זה לימודים...

קנו לי אחד קטן, בהתחלה, אחד זול ונחמד.

היה נוח מאוד, אבל יש יתרון לא קטן בכלל לגדול- משטח עבודה, זה פשוט נוח בעין.

הקטן... נתחיל מהמקלדת, מתרגלים אליה.

אולי אנסה בצורה של יתרונות חסרונות:

מחשב:
סידור נוח ומאורגן, יכולות של חיפוש, שינוי, עריכה, במבחנים אפשר פשוט לשפוך את כל החומר מהראש - ולארגנו מחדש לתוך השאלה, בקיצור כל דבר שקשור לארגון, עריכה, שליחה לחברים ויצירה מהירה (למי שמכיר את הקיצורים) 
חסרון: מתיש, לא הבנתי בדיוק למה, אבל לפתוח מחשב כל שיעור זה מתיש יותר מאשר להתחיל לפתוח עפרון ומחברת.
          בטריה! בטריה! תזהרו שהבטריה לא תגמר לפני שסיימתם לכתוב! זה לא נחמד!
          למי שקל יותר לצייר\לעצב ביד(כלומר, באופן כללי קל יותר יד מאשר לחיצת מקשים) ימצא שזה מאט אותו.

קטן: קומפקטי, נכנס טוב לתיק, כשהוא חוטף מכות הוא חוטף פחות(פחות משקל, ופחות סיכוי ליפול, וגם אם ההגנה שלו לא גדולה - כשהוא בתוך התיק למשל, אז כשמניחים\ קצת יותר חזק, הסיכוי לחטוף מכה נמוך יותר), קל להעבירו ממקום למקום.

בקיצור, היתרון שלו זה שהוא קל וקטן.
חסרונות: קטן, "משטח עבודה" קטן יותר, צריך להתמקד, ועקב השולחנות\דבר דומה, המרחק בין המקלדת למה שמסתכלים עליו נמוך - הצוואר עלול לכאוב.

בדר"כ בא עם ביצועים נמוכים יותר.

גדול: מרחב עבודה גדול, קל יותר לארגן\לסדר בין תיקיות(עקב כך שאפשר פשוט לגרור מהתיקייה בצד שמאל לתיקייה שבצד ימין, או מהמסמך בצד ימין(גם מהאיטרנט, למשל) למסמך בצד שמאל, וכדו', בא בדר"כ עם ביצועים גבוהים יותר.

חסרון: לא קומפקטי בעליל, חוטף מכות בקלות יתר. בקיצור- גדול.

משהו באמצע: החסרונות של הקטן והגדול יחד

סיכום קל: הגדול נוח יותר לתפעול, הקטן לתעבורה.

כתיבה ביד: זכרון, זה נכנס מצויין לזכרון, למי שקל יותר לעצב בפועל ולא במקשים, אז יהיה לו נוח יותר לכתוב טקסט קריא יותר.

חסרון: מעייף, קשה יותר לארגן מחדש בלי לשכתב. (גם במחשב משכתבים, רק ששם זה כמעט קופי פייסט )
(אני אישית בלי קשר לא יכול לכתוב בלי שהיד שלי תכאב כאבי תופת.)

בקשר לאינטרנט - טוב, אצלי ברוך ה' אין קליטה טובה. אבל כשיש... הראש לא מרוכז במיוחד בשיעור.

עדיף לבטל את הWIFI למשל, ולהשאיר חיבור קווי\דומה. אם צריך, תמיד אוכל ליצור לך קובץ שישבש לך את הגדרות הWIFI, מה שימנע ממילא את אפשרות השימוש בו, וישאיר את הקווי למקרה שכן צריך.

פתרון אחר: 
אם יש נייח, ממש נוח, אז מחשב קטן(או סמארטפון ומקלדת) בשביל רק לכתוב, ואז לסדר בבית (-כאב ראש, מנסיון) אז זה אולי יעזור.

תסכמי ביד..

לא לכולם זה טוב מחשב.

לי אישית זה גורם יותר לבזבוז זמן מתועלת.

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...