כללללללללללללל העולם יידע מזה! |מפנטזת על הרגע שבו אני מתקשרת לכואאאאאאאאול העולם להגיד שעברתי טסט|

את ממש ממש ממש רוצה לעבור!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ועוד פעם ממש רוצה לעבור טסט!!!!!!

אני מתפללת המווווווווווווווווון זה חייב לעזור..............

מתגעגעת...

ואת/ה ממש נחמד/ה שאת/ה רוצה לשמוח איתנו!

והיה לי ממש קשה בלימוד, אז אני בהחלט  מרגישה כהוכחה לכך שגם זה עובר בסוף.

מתי עברת?

למדת על אוטומט או הילוכים? איזה טסט?

וואו דבר ראשון מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שמחה ממש בשבילך

דבר שני זה באמת עביר???????

כמה זמן למדת????

למדתי על הילוכים,

עשיתי לדעתי מעל 80 שיעורים.

עברתי בטסט 4.

למדתי בערך חצי שנה.

וכנראה שאם יש כאלו שעדיין עוברים- זה עביר

ת'כלס- חשוב לגשת כשמרגישים שמוכנים באמת (ולא כמו שאצלי בטסט 1 לא הרגשתי ככה ונכשלתי),

לא להילחץ יותר מידי (כמו שקרה לי בטסט 2 ועשיתי כל טעות אפשרית מלחץ)

בשביל לא להילחץ מהטסטר אפשר לבקש מהמורה לעשות שיעורים עם מורה אחר כדי להתרגל.

אפשר לעשות נשימות כשמחכים ברמזורים אבל לא בצורה מידי בולטת כדי לא להראות שמתים מלחץ

לשים מוזיקה נחמדה אם זה עוזר לך להירגע,

ולהיות בטוחים במה שעושים.

והכי חשוב- חוכמה בינה ודעת! א'-ב' של הנהיגה!

אם לא בטוחים מה עושים בפניה הבאה, להאט כדי לקבל מעט זמן מחשבה,

לא לבוא מהר ולהגיד "נסתדר כבר/ יחליקו לי את זה"

עדיף להאט אפילו אם לא צריך (לא בכביש ראשי, סמטאות וכאלה) מאשר לבוא מהר ולהידפק (ואולי גם לסכן ולהסתכן).

לחשוב לפני כל פניה איזה כביש זה ולאן נכנסים, לזכור להסתכל על מעברי חציה.

ולזכור שאם נוגעים לך בהגה/ בולמים בתחילת הטסט- זה עדיין נתון לשיפור אז לא להרים ידיים ולהמשיך לנהוג בצורה הכי טובה שלך.

וגם אם לא העבירו אותך בגלל שטות שאת באמת לא מבינה מה הבעיה (טסט 3 שלי),

זה הכל משמים וזה בא רק כדי שאני אשתפר עוד ואלמד עוד.

הכסף של השיעורים והטסטים- חבל אבל עדיף שילך על זה ולא על תאונות ח"ו.

באופן אישי, 20 הדקות של הנהיגה  בטסט 4 שלי היו הנהיגה של חיי.

ואל תשוו עם אחרים- הוא ניגש כבר בשיעור 28 ועבר ואני עדיין תקועה בשיעור 45, כל אחד והקצב שלו.

יש שמוכשרים בזה יותר ויש שפחות- בסוף עוברים בעז"ה.

בהצלחה לכולם!

על ההסברים והעידוד...

נ.ב למדת בירושלים??

כי זה נראה ממש מהר אני לומדת כבר קרוב לחצי שנה 46 שיעורים ןלא עשיתי אפילו טסט אחד.......

ולא ממש הבנתי מה מהר.

אני לא כל כך מוכרת בערוץ, כי אני בעיקר קוראת ופחות כותבת.

עברתי לפני שלושה שבועות טסט שביעי!

אני למדתי שנה וחצי, שנה שלימה זה היה רק טסטים...

היו לי בערך 60 שיעורים (לא ספרתי בדיוק...)

למדתי על אוטומט, וזה היה מאוד מבאס לא לעבור כל כך הרבה פעמים...

גומרים  עם זה בסוף, ברוך ה'...

המון בהצלחה לכולם!! ולא להתייאש, באמת שעוברים בסוף!!!!!!!

תודה גם על העידוד...

אפשר לשאול באיזה עיר למדת?

אותי עדיין לא הגישו אפילו לטסט ראשון, ואני בדרך להתייאש!!!

ומי שילם לך על השיעורים?? ועל הטסטים?

ואני בשיעור 50 ואפילו לא ניגשתי לטסט פעם אחתת!!! מה זה אומר???

לא למדתי עדיין..

פסיכיים ומאד שונים בין מקומות שונים

בית שאן

אופקים

שם עברתי טסט לפני שנים רבות, למרות שאת רוב השיעורים (ואת הטסט הפנימי) עשיתי בירושלים.

תפילה להצליח להיות ברוגע ובתפקוד נכון על הכביש,

דימיון מודרך של הצלחה, לנסות לדמיין את איך שאת רוצה להיות במהלך הנהיגה, לערב את כל החושים בדימיון הזה. 

בנוסף לזהות את גורמי הלחץ במהלך הנהיגה (מה הפחד שלך שם?) ולעשות איתם עבודה, אם צריך עם מאמנת. 

בהצלחה! 

לקחת קלונקס או כדור הרגעה כזה או אחר. שמעתי שזה עוזר בהקשר הזה

כשממליצים למישהו על תרופות פסיכיאטריות שדורשות מרשם רופא (בדר"כ נוירוחוג או פסיכיאטר). זה לא צחוק, ולא פיתרון קסם.

על אחת כמה וכמה שאינך מכיר את השואלת, ושבעתיים ברגע שאינך איש טיפול.

ולשואלת - אם לא תצליחי להתגבר על זה, אז יש כמה אפשרויות:

1. להמתין. אני לא יודע בת כמה את, וייתכן שזה גיל קצת צעיר בשבילך. אני התחלתי ללמוד בגיל 17 ואח"כ עשיתי הפסקה והוצאתי רישיון רק בגיל 22. זה קצת באסה, בטח חברתית, אבל לא נורא.

2. אימון טכני. כמו שהציעו כאן, אולי להסתובב קצת עם אבא שלך (אם הוא יסכים לזה) בסביבות מקום המגורים שלך (חניון ציבורי, אזור שקט ודל תנועה וכדומה) בשעות הלילה.

3. אימון רגשי. אולי אימון קצר יכול לסייע לך. סי-בי-טי או משהו בסגנון הממוקד הזה.

4. אם יש לך קשיים כאלה בתחומים נוספים, אולי לשקול איש טיפול מעמיק יותר כתרפיסט/ית או פסיכולוג/ית או עו"ס/ית קליני/ת. אבל זו הצעה שנכתבת רק כדי "לצאת ידי חובה". ממש אין צורך להתחיל מהמחשבה הזו או מהכיוון הזה. לחץ ומתח ואתגרים זה דבר לגיטימי וטבעי, בדר"כ פתרונות בסגנון סעיף 1 ו2 שכתבתי הם הדרך הרגילה בחיים.

כתבת יפה וברגישות, ומרגישים שזה בא עם ניסיון.

חשוב לי להצטרף לקריאה לזהירות עצומה כשממליצים על תרופה פסיכיאטרית, כמי שראתה את ההשפעות שלה. וחושבת שלא רק שצריך זהירות עצומה בהקשר הוירטואלי, גם אם זה היה איש טיפול מקצועי שכותב *אסור* לשלוח לקחת תרופות ככה בלי קשר ישיר בלי הכרת הרקע האישי והרפואי. וגם לא סביר שאדם עם הסמכה רפואית מתאימה, היה לוקח סיכון ושולח מישהו לקחת תרופה כזו ככה.

מה גם, שלקחת תרופה כזו צריך לדעת את המינונים המתאימים, את ההשפעות לטווח קצר וארוך, להבין שזה משפיע לא רק על תחושת הרוגע המבוקשת אלא הרבה הרבה מעבר... ולצורך העניין זו רשימת תופעות הלוואי של הקלונקס שהוזכר כאן (העתקתי את הרלוונטי לעניין) :

"תופעות הלוואי השכיחות יותר כוללות עייפות וחשק לישון, בלבול וערפול, קושי בדיבור,... סחרוחורת, קשיי שיווי משקל,..., כאבי שרירים וחולשה,...ערפול ראייה, ... תחושות שמזכירות חמרמורת, חוסר מוטבציה, הזיות וקשיי ריכוז, לחצים בחזה ועצבנות. "

לא חושבת שזה מתאים למי שמבקש לעלות על ההגה...

כן שמעתי על מי שנעזרו בתמצית המוכרת של פרחי באך שמרגיעות (רסקיו), שהיא כן בלי צורך במרשם רופא.

@advfb

יותר בקטע של טסטים, ומשפט שאמרו לי מלא זה שאחרי הטסט הנהיגה לא בשיעורים זה ממש לא אותו דבר.

אבל בשיעורים זה כן מלחיץ אז מה שלי עזר זה להסיח את הדעת. כלומר לתת לעצמך תחושה שזה לא שיעור אלא סתם נסיעה שגרתית. אצלי  זה יותר לדבר עם המורה או לגרום לו לדבר, ולנסות להבין לאיפה מה הדרך, כל זה כדי להרגיש אחרי וקצת להסיח את הדעת מזה שאני בשיעור ופשוט לנהוג חלק, כי אני לא בשיעור מלחיץ שכל שנייה חייב להסתכל במראה. וכו' ואז זה נהיה יותר קליל וסתמי. 

חוץ מזה להיות ליד נהג שנוהג ממש חלק וזהיר וטוב כזה לטסט נתן לי ביטחון מודל לחיקוי. (נניח סבא..)

אל תדאגי שיעור 9 זה ממש בהתחלה,ובסוף יש שיעור אחד שבו הכול נקלט ויודעים לנהוג.
שיעור 9 זה ממש סבבה

או אפילו ברחבת חנייה גדולה, קורדינציה של גז ברקס ותמרון בסיסי עם ההגה, להרגיש שאת שולטת במכונה הזו. רק כדי לצבור ניסיון וביטחון באזור לא מלחיץ שאין אף אחד.. אבל אין לי מושג אם אני מגזים, זה תלוי בך ובסיבה של הקושי. אם זה נשמע הגיוני, זה לא יכול להזיק להקדיש לזה שיעור אחד..

תני לעצמך עוד כמה שיעורים. אם לא עבר הלחץ. קחי חופש. אבל תבטיחי לחזור. אין שום סיבה להיות בלחץ. הלחץ על המורה לא עלייך. תאכלי משהו לפני השיעור. תשני טוב. ותבדקי אם זה רק בנהיגה או בעוד דברים. שוב, אין סיבה להיות בלחץ.