א. דעתי בעניין: זה תלוי בבנאדם עצמו, וכפי שאת אומרת- בדברים אותם הוא רגיל לעשות. כשנותנים דוגמא לאשה עקרת בית שעושה הכל יחדבלי להתבלבל, בד"כ מביאים אותה בסיטואציה הכי מוכרת לה- במטבח. כמו שאמרת, זה מגרש המשחקים שלה ולכן אין פלא שהיא מסתדרת שם נהדר!

ב. גברים לעולם לא יפסיקו להיתלות בזה..שכחי מהעניין..

דווקא במשך רוב הזמן אני שומעת את זה הפוך.. שנשים לא מסוגלות לעשות כמה דברים במקביל בזמן נהיגה, למשל, בלי לגרום לתאונה.

ידוע המדרש שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות.

ואתמהה, אם מלאך לא יכול, כלום אדם יכול?

אבל עדיין, יש אנשים שהקואורדינציה שלהם טובה מאוד, או שהם פתחו אותה, או שהם פשוט התרגלו לעשות כמה דברים בו זמנית...

הוכחה- נשמות אנושיוןת יורדות למקום יותר נמוך בעולם...  סימן שיש להן יותר יכולות

אבל לדעתי זה גם תלוי ביכולת הריכוז של הבנאדם.

מה שנקרא: בעיות קשב וירכוז.

מי שיש לו בעיה בזה,צריך יותר מיקוד.

קחי כל מין תושיבי אותו לעשות תרגיל מסובך במתמתיקה ותתני לו לדבר בפלאפון,אף צד לא יצליח.

כי לעשות חשבונות או תרגיל דורש ריכוז מיוחד,כמו שאם תספרי 100 אגורות ומישהו ידבר איתך באמצע את תתבלבלי.

נהיגה זה באמת השליטה של הגברים,המגרש הביתי שלהם
זה בא להם בקלות,ולכן הם גם יכולים לעשות עוד משהו כי מבחינתם נהיגה לא דורשת ריכוז מיוחד.אמא שלי לדוג' גם יכולה לעשות את מה שהבחור עשה בנהיגה,אבל היא גם יכולה לעלות על מדרכה,לדפוק מכוניות,להכנס בפחי אשפה וכו' (אחרי נסיעה איתה חובה הגומל!)

אני רואה את אבא שלי במטבח,פעם הכנו ביחד פנקייקים,ואי איך הבנ"א הסתבך
אם הייתי נותנת לו להכין חביתה ביחד עם זה,המטבח היה נשרף.
ואילו אמא שלי ביום שישי יכולה בחצי שעה לארגן 4 סירים על הגז
באמצע לעשות כלים,לשטוף רצפה,להכין עוגה.
פשוט כי זה המגרש הביתי שלה.

אני חושבת שהדרך האמיתית לבדוק את זה,זה לדבר עם בנ"א באמצע שיחה ואז פתאום לשאול אותו שאלה על השיחה.
בשלב של הדברי תורה אצלנו,אני יכולה לשבת בסלון ולקרוא עיתון אבל אני עדיין אדע להגיד לך מה אבא שלי אמר.ולדוג' אחותי הגדולה בחיים לא תצליח,היא עושה משהו אחד והיא מתרכזת רק בו.

וכמו שאמרו פה,גברים לא יפסיקו להשתמש בזה,שכחי מזה..

של שימוש בהמספרה (כן, זאת שבמוח..) השמאלית או הימנית.. 

(לא אונה.. אונות יש 8 ,המספרות 2..)

אנחנו משתמשים בשתי ההמספרות, השאלה באיזה מינון..

ויתקנו אותי אנשים שיודעים טוב יותר..

בס"ד

http://www.infomed.co.il/glossary/g_1216.htm

אולי זה יעזור...

תזכיר לי רק מי אמר למי :מתכנתים זה עם"

לעשות כמה דברים בבת אחת...

(בצחוק כמובן..)

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?