(כדורגל  לא ממש מעניין אותי)

הם מייצגים אותך, תרצי או לא תרצי.

ובתור אחת שאמור להיות אכפת לך בכבוד השבת,

ומזה שהעם היהודי ישמור שבת,

אמור להיות לך אכפת שיהודים שמייצגים אותך לא ישחקו בשבת.

(אלא אם כבר כולה הפכה לגויים)

יש לי צמרמורת ובחילה מהרעיון

אני מקווה מאוד שלעם ישראל יש נציגים יותר ראויים.

אלא היות וזה נבחרת לאומית, שמא יש פה עניין של חילול השם)

ציבורי - נבחרת ישראל מייצגת את מדינת ישראל, ואני אישית הייתי מעוניין שייצגו את העם היהודי, כולל אלו ששומרים שבת.

כמו שלעולם שום קבוצת כדורגל במדינה מוסלמית לא תסכים שישחקו בתוך מסגד את המשחק, ושום קבוצת כדורגל במדינה נוצרית לא תסכים שישחקו בתוך כנסייה - ככה גם אנחנו היהודים צריכים לדעת לכבד את הדת שלנו גם אם השחקנים עצמם ביום יום לא שומרים שבת - עדיין שבת זה היום המקודש הדתי של הלאום שלנו, ואם נעמוד על זה לפני איחוד הכדורגל העולמי, הם ידעו להתחשב בכך.

הצעד הבא יהיה לעשות משחק כדורגל ביום כיפור. מה אז? יגידו לנו - נו באמת, לשחק בשבתות אתם יכולים, לשחק ביום כיפור זה לא שונה. ואכן, הם צודקים - זה לא שונה. אם אתה מסוגל להשפיל את הדת שלך בשביל לשחק בשבת, אין באמת סיבה הגיונית שלא תסכים גם בשביל יום כיפור.

להבדיל, כל העם היה קם בזעקות אם בערב יום הזיכרון היה משחק של נבחרת ישראל.

ופרטי - כדי לממש את שוויון הזכויות שמגיע לכל יהודי במדינה - יהודי ששומר שבת לא יוכל לשחק בנבחרת אם היא תשחק בשבתות.

בקיצור - אם נדע להיות עקשנים מול העולם, הוא רק יעריך אותנו על כך. בשבת אין מסחר במניות במדינת ישראל - והעולם יודע את זה ומחכה עד יום שני, כי ביום ראשון אצלו אין מסחר. 

בנבחרת ישראל מול העולם יש גם את אפקט קידוש ה', יותר מאשר בתוך הארץ פנימה.

וכאן זה משהו שלא תדיר, ויש מקום למחות ולעורר הדים

וזה גם מייצג אותנו במובן מסויים בתפוצות כך שיש לנו

פתחון פה גדול מהרגיל (נניח קבוצה ערבית מישראל תחלל

שבת, למי אכפת)

וכבר קרה וקורה שבכל החגים והצומות שיחקו קבוצות באירופה

שמנצחת או שמגיעה להישגים

לכיוון ההפוך - של חילול השם - יש מה לדון

ניסיון עצום להרבה יהודים שהיו יכולים לשמור שבת

אם לא הפיתוי לראות את המשחק...

ושניים מהם יצאו בשבת

אז אני אסביר את הצד השני.

עצם זה ש"נבחרת" של "ישראל" משחקת משחקים של תרבות יון, זה חילול ה' בפני עצמו. קצת גאווה יהודית! ובגויים לא יתחשב!

ממתי יהודים מתחרים בתחרויות ספורט, ועוד גאים בזה?

אבותינו לפני 200 שנה היו משחקים כדורגל?

תאמרו לי שזה היה בגלות? אבותינו בבית שני היו משחקים כדורגל? הרי זה היה המלחמה במתייונים.

אז כאן יש צד לומר שאנחנו לא מוחים במיוחד על החילול שבת שלהם, הם לא מייצגים את עם ישראל, הם עושים חילול ה' בכל ההופעה שלהם, ולצעוק רק על חילול שבת - גורם בעקיפין להכשיר אותם בעיני הציבור אם ישחקו ביום חול.

(רק הסברתי צד אחד, במפורש יש צד שני, ואני עצמי לא מכריע)

הרי עדיין, בכל דרדור נוסף (שגם משחקים בשבת)

יש סכנה ובעיה מובהקת.

בסופו של דבר אנחנו יודעים שיש הרבה יהודים שעוקבים

אחרי הנבחרת, ולפחות עבורם נדאג...

(מעניין שלאחרונה רצו לאסור בהתאחדות על שחקנים

להוציא כיפה בגול, ובכלל על שחקן עם כיפה לשים כיפה.)

איך זה קרה???

את אף פעם לא מסכימה איתי??!!

|נעלב|

פשוט יש לנו תפיסות עולם ממש שונות

בטטות-ספה-רפוסות (couch potatoes בלע"ז) משאנחנו...

אבל לייק על הביטוי הקולע

בכל אופן, אני שונאת כל כך את החשיבה שמה שהם עשו  >> חלילה לנו מלהיות...

היוונים יצגו את הע"ז בזמנו, ידוע. אך כיום, בעידן מודרני, כשמבינים שספורט הוא יותר מחיובי ( |משננת בעיקר לעצמי| ) אפשר להרגיע ולהשתחרר מהאנטי הקדמון. כן- תחרות ספורט זה מצוין, וליוונים תודה רבה.

זה נכון שלא כל מה הגויים עושים אסור ליהודים לעשות. יש דברים מבורכים.

אבל,

תסכימי איתי שההתנהלות של משחקי הכדורגל, ולא רק בארץ, נעשים בצורה מגעילה, מלאת רדידות, "מחמאות", וחוסר שפיות.

וזה מה שמפריע, לי לפחות.

גם אני לא אוהבת, בלשון עדינה, משחקי כדורגל/כדורסל (פעם הייתי במשחק עם אחי, וחיכיתי שהמהומה המגעילה הזאת תיגמר). על צורתם המצויה היום.

אבל לא על זה ספציפית אני מדברת.

קודם כל, יש נבחרות דתיות שהשכילו "לטהר" את המשחק, ואני מניחה (ומקווה) שהם משחקים באופן נקי (לפחות מבחינת שפה).

ויש עוד ענפי ספורט תחרותיים רבים וטובים, שאין בהם כל פסול מלבד זה "שזה נלמד מהגויים" (שלא נדע....)

ולאור העידוד הזה אני יוצאת עכשיו להליכה

להרבה פציעות ספורט...

אין כמעט ספורטאי רציני שלא ידע מפציעות רציניות

(עצמות וכו') במהלך הקריירה, ועוד סכנות...

לא זו נקודת חובה בעיני...

(ובכל אופן לא בזה עסקינן)

שעובר כחוט השני בכל הויכוחים איתך,

הוא שיש לי כבוד לגדולי ישראל בכח הדורות, והם מתווים לי את הדרך

אז כן! תרבות הגוף שהיוונים המציאו היא ערך שקשור לע"ז שלהם

וקשור עד היום מאד לערך של הע"ז של היום

הרי היום העבודה זרה היא האדם קידוש את האדם, עשו את כבודו וחירותו לערך עליון

ולהחשיב את הגוף כערך בפני עצמו, זה ממש חמור, וממש נחיתי.

אין אנטי לכל מה שגוי, ממש לא, אין לי אנטי לטכנולוגיה, אין לי אנטי למדע באופן כללי, יש לי אנטי לערכים של גויים

ולזה יש לי אנטי! במפורש!

וההתייחסות של הגויים לספורט היא לא ככלי שמדרבן את האדם לעשות התעמלות, אלא ערך בפני עצמו.

תרבות לשם תרבות ואומנות לשם אומנות

וזה במפורש נגד ערכי התורה.

את רוצה לזה מקורות מגמרות? 

הבעיה שמבחינתך חז"ל יכולים לומר מה שבא להם, את יודעת יותר טוב מה הקב"ה התכוין.

כך שאין לנו אותו בסיס

מוזר לי לחבר את המילים אצטדיון מכבי יהודים חילול שבת חילול השם (מייצגים אותי?!) 

כמובן שכל דבר שימנע מיהודים לחלל שבת זה חשוב..

אם הגויים יראו שליגת העל לא משחקת בשבת, הם יהיו אולי מוכנים לסדר שישראל לא תשחק בשבת.

אני יודעת שזה חושף טוב טוב איפה התרבות בישראל אוחזת, וכמה צריך לשנות אותה ליהודית, לאו דווקא ע"י "למחות", כל עוד לא מציבים אלטרנטיבה של תרבות יהודית אמיתית, אין ממש מה למחות...

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!