לכל מחקר יש ביקורת, יש בהרבה  מהמחקרים יש הרבה הגיון ואפילו זה די מתקשר ליהדות ולא סותר אבל צריך לקחת הכל בערבון מוגבל, צריך שגם מי שמלמד את זה יציג את זה ככה שזה לא אומר שזאת האמת בהכרח..

זה קורה בהרבה אוניברסיטאות ומכללות ואפילו בבתי ספר, שהמורה\מרצה מעביר את זה בצורה מסויימת ויש נטיה לחשוב שזאת קביעה, גם בלי מבט אמוני\יהודי בכלל...

הלוואי שהתכנים היו קצת יותר יהודיים ונכונים לפחות הלוואי...

עם המחשבים של פעם, לקח להם קרוב ל3000 שנה להעלות את התמונה לפורום..

[סתם. אני הכנתי. בעיניים מודרניות התמונה הזאת בהחלט יכלה להתרחש במציאות. הלא אם תקח נגיד פלאפון, אפילו דור 1, ותשכח אתו ביער טרופי כלשהו באפריקה, תגלה אחר כמה חודשים ששבטים שלמים כורעים ומשתחווים לו כל אימת שהוא מתחיל לרטוט, להשמיע מוזיקה ולהאיר. ואפילו אם הוא יפסיק לתפקד אחרי שתגמר לו הבטריה- הם ימשיכו להאהיל אותו מכח המסורת שתעבור אצלם מדור לדור. אז זה לא רחוק כ"כ לתהות שמא ישויות מתקדמות משלנו פשוט שלחו איזו חללית שיצרה אפקטים שפעם היו נחשבים בלתי טבעיים ואלוקיים ממש, ואפילו יצרה קולות וברקים ועשן ולקחה את משה לבטן החללית למשך 40 יום? ]

או שקל מאד לתקן אותו...

היה קצת משעמם, לא?

אני לא אומרת שמדע הוא לא דבר מצוין

אבל לא צריך להאליל אותו ולהגיד אמן על כל דבר שכל חוקר אמר 

זה גובל בע"ז 

חוץ מזה, אני מבין אותם קצת, כאלה שלא גדלו על התורה,

יעדיפו להאמין לאלברט איינשטיין, שיש להם תמונה שלו, וגם סבא שלהם אמר להם שהוא ראה אותו..

מאשר למשה רבנו, שזו דמות שמבחינתם כתובה בתוך ספר פנטזיה.

וכשמאמינים בדת לא שואלים שאלות מקבלים אותה כתורה למשה מסיני

הלוואי וגם את התורה  שלנו יקבלו ככה הלוואי

אבל אם לא לחקור אז לפחות לקבל בלי לחקור

אגב פרקטית בשלב ראשון צריך לדעת שהתורה היא אמת אחר כך לחפש למה.

(הפירוש המפורסם על הפיוט "אין כאלוקינו")

שכולם אנשים שמסוגלים להתחיל לחשוב מאפס,

התשובה היא לא!

החשיבה שלהם כמעט תמיד תהיה ביחס למה שהם גדלו.

כלומר, הם יסתכלו על מה שגידלו אותם, ויגבשו דעה בעד או נגד (בד"כ בעד).

להוריד רעיון חדש, זה דבר קשה מאד..

בתור דתי דוס, היה לי קשה להפנים שהנהגת הקב"ה בעולם היא הרבה מעל הפיזיקה.

אני לא יודע אם צריך להתייחס אל זה בצער או בשמחה, אבל רוב החוזרים בתשובה,

לא חוזרים מתוך החלטה שיכלית, אלא מתוך איזו משיכה רגשית.

הקושי לקבל ובעצם "לחזור בתשובה".

העניין הוא לא שלא שואלים - אתה בתור סטודנט, מקבל את זה שהמדען שלפניך חקר וניסה ובדק והגיע למסקנות מתוך המדע.

לכאורה היינו צריכים להגיד במצב כזה - אז למה שלא יאמין גם לרב ככה? זה בדיוק המתח שבין תורה ומדע - ובסופו של דבר, מדע זה דבר גשמי שחלק ניכר ממנו ניתן להוכיח באמצעים גשמיים (גם אטומים אגב, ברמה מסויימת ניתן לראות או להוכיח שהם קיימים...) - לעומת בסיס האמונה, שהוא האמונה באלוקים, שאת זה כנראה שלא יהיה אפשר להוכיח בכלים גשמיים, בגלל שאלוקים הוא אלוקי, ובלתי אפשרי להוכיח את האלוקי בעזרת הגשמי.

למדע יש התפתחות, הוכחות

גם אם יש ספקות והנחות שונות

בכל זאת כשאתה טס במטוס, הוא נשאר באויר. זה מבוסס על הרבה משוואות ותאוריות

לגבי התורה- למה נראה לך שהם לא חושבים. אולי הם שאלו הרבה שאלות אבל הגיעו למסקנות אחרות זה גם קשור לאידיאולוגיה ולאיך שהם גדלו

התלמידים האלה מאמינים באמונה עיוורת למרצה, ולא שואלים, אולי שיקרו לנו?, אולי לא עשו את כל הניסויים האלה?

זה נשמע הזוי לשאול כך, נכון?

כי לא משקרים כל כך הרבה אנשים.

אבל בתורה פתאום כן הגיוני שישקרו כל כך הרבה אנשים...

וגם - מי שרוצה לחטוא שום הסבר לא יספק אותו 

הרוב לא רואים איך התורה קשורה אליהם

למה זה מחייב אותם

זה לא בהכרח שהם לא מאמינים (באיזשהו מקום) או לא שואלים

היצר הזה שה' טבע בנו בין השאר כדי שנוכל לקבל שכר על הדברים הטובים שאנחנו עושים, ולא נהיה רובוטים שעושים את מה שטוב כי זה הדבר היחיד האפשרי, כי הרע לא קיים...

זה בדיוק מתקשר לעניין של להאמין או לא. אם לא הייתה האפשרות לא להאמין, אז האם זה היה נקרא אמונה? הרי זה היה עובדה, זה לא היה אמונה...

כתבתי בכוונה בצורה עקיפה!

הבנתי את זה שניה אחרי שזלזלתי בסגולות למיניהם שקהילות מסויימות הביאו איתן מהגולה. 

קל לנו לזלזל במה שנשמע מיושן וקל לנו לקבל את מה שנשמע חדשני 

ידע אפשר להפריך. הרבה ממה שחשבו לפני שנים התברר כשקר מוחלט. העולם המדעי בנוי על סמך השערות.
זה עולם נפלא, ללא ספק, אפשר לדעת דברים מרתקים ולגלות דברים חדשים, אבל כל זה תמיד עם כלל ברור:
כל דבר הוא נכון, עד שמוכיחים אחרת. בכימיה זה באמת בולט: פירוש המילה "אטום" היא דבר שלא ניתן לחלוקה.
בהתחלה היו בטוחים שזו היחידה הכי קטנה שבונה את העולם - עד שהגיע מישהו אחר וגילה את הפרוטונים,
הנויטרונים והאלקטרונים - ואחריו גילו שאפשר לחלק עוד. 
 
ולעומת זאת, אמונה היא מעבר לשכל. היא בלב. אפשר לפעמים לחזק אותה עם השכל, אבל מה שיפה בה,
זה שהבסיס שלה לא תלוי בשום דבר. היא תישאר כמו שהיא, גם אם יתהפך העולם וגם אם יכתבו 1000 מחקרים
שמוכיחים אחרת. בעיני, זה הופך אותה לכלי שהוא הרבה יותר משמעותי בעולם הזה, מאשר ידע.
זה מה שנותן כוח מוסף לאדם, והופך אותו מסתם נקודה ביקום, למשהו עם משמעות.
  
ולכן, אני לא לגמרי מזדהה איתך, פריסבי. מבחינה שכלית, מאוד הגיוני שיהיו אטומים, אבל לא הגיוני שיהיה מעמד הר סיני.
את הראשון ניתן להוכיח, בעוד שההוכחות למעמד הר סיני הן קלושות ולא עומדות בסטנדרטים המחקריים. אז זה אומר
שזה גורע משהו מהתנ"ך? חלילה! אנחנו יודעים שהעולם מורכב מאטומים, ומאמינים שבורא עולם קיים ואנחנו עם סגולתו.
אני מודה שלי כאדם שכלתני היה קשה להכיל את הנקודה הזאת, אבל לפחות עד שנגיע ל-"ומלאה הארץ דעה את ה'" -
אין טעם בעיני לרדוף אחר ההוכחות השכליות שיוכיחו את האמונה. בעיני, צריך רק להפעיל את השכל הישר, לפתוח את
העיניים ואת הלב למה שמתרחש סביבינו - ופשוט לראות את מציאות ה'. (ברוך ה' בדור שלנו בארץ ישראל זה מאוד ברור).

להתייחס לאמונה כאל סוג של אקסיומה.
 

ריה"ל אומר שהוכחות שכליות אינן מספיקות כדי להגיע לאמונה. אף פעם לא באמת ניתן יהיה להוכיח אותה,
ולכן היא צריכה להתבסס על עובדות שרואים בעיניים. כי מה שרואים בעיניים, לא צריך להוכיח.

 
"אמר החבר: זה שאתה אומר, היא הדת ההיקשית המנהגית, מביא אליה העיון ונכנסים בה ספקות רבות.
ואם תשאל הפילוסופים עליה, אינך מוצא אותם מסכימים על מעשה אחד ולא על דעת אחת, מפני שהם טענות -
יש מהם מה שהם יכולים להעמיד מופת, ומהם מה שיספיקו בם ומהם מה שלא יספיקו בם. כל שכן שיעמידו בם מופת ...
אבל פתיחת דברי היא המופת, ועוד כי היא הראיה, אין צריך עמה לא ראָיה ולא מופת..." (כוזרי, מאמר ראשון)

בכל אופן, אני זוכרת את שיעור מחשבת ישראל הראשון שהיה לנו: הרב מתח ציר ארוך לאורך הלוח -
בצד אחד של הציר הוא כתב שכל, בצד השני אמונה וכך הוא מיקם על הסקאלה את כל ההוגים שלמדנו.
חלק מההוגים נוטים יותר לאמונה התמימה ואפילו מתנגדים לחקירה השכלית, וחלק דווקא רואים בה חשיבות.

לגבי הזילזול מהאקדמיה - זה די מתבקש. לא ניתן להוכיח בצורה חד משמעית את הניסים.
פה ושם מוצאים ראיות ליציאת מצרים, אבל האם נכון בעיניך להניח על כך את כל אמונתך?
ואם מחר יקום חוקר שיוכיח משהו הפוך על הממצאים הארכיאולוגיים? למשל.

וואלה

בעצם אמונה לא צריך במקום שיש הוכחות חותכות... אז לא נדרש מתן אמון, אז ישנם עיניים, ופשוט רואים. אמונה מקומה במקום שלא הכל חד וברור ומוכח, וא-לוקים הוא כזה. וע"כ במקום שאין *לי* הוכחה, יש אמונה במשהו שבחרתי בו, מכל מיני סיבות... בין השאר, חובתו של מי שמעוניין להשתייך לעם, ראייה פשוטה של המציאות שדורשת בורא ויוצר, וכו'..

יש הוכחות לוגיות מאוד ברורות של היהדות והתורה

כנראה זה משכנע מספיק

חלק מההוכחות לא לגמרי נכונות יש שם מניפולציות מסויימות

חזרה בתשובה אמיתית לדעתי זה לא בגלל ההוכחות האלו.

ההוכחות טובות כדי לפתוח פתח אם כבר

בגלל זה.

אז מה?

לא תמיד האדם ברמת אמונה כל כך חזקה

אם יש לו גם ידיעה שכלית ברורה זה יכול להחזיק אותו בשעות חולשה

וכנ"ל להיפך - אם יהיו לו שאלות על הידע האמונה תחזיק אותו בכל ז  ת

(ואם יש לו שאלות בזמן חולשה ?! טוב....)

ולגבי ידע השאלה למה את קוראת ידע

אדם שראה את מעמד הר סיני עצמו- הוא לא מאמין אלא יודע . נכון?

אנחנו רוצים שהאמונה שלנו תהיה בדרגה הזאת - ידיעה בברור

ובשביל זה נראה שצריך לשלב גם הוכחות וגם אמונה וגם עבודה

מסכימה שיש שלבים בחיים שבהם צריך הוכחות שכליות. זה עוזר ומכוון. אבל צריך לזכור כל הזמן שזה לא מחייב.

ולגבי ידע, חשבי על זה: אם ה' היה רוצה, הוא היה מתגלה בעולם, כולם היו יודעים שהוא קיים וכביכול הייתה נחסכת
מאיתנו בקלות הרבה מאוד עבודה קשה: היינו רואים את ה', יודעים שהוא קיים ואז האמונה כביכול הייתה מיותרת. לא?
לא! ולראיה - עם ישראל יצא ממצרים, ראה אינספור התגלויות - וכל זה לא מנע ממנו לחטוא ולבגוד שוב ושוב, בכל פעם,
מיד כשההתגלות מפסיקה. אנחנו לא רוצים לחזור למצב הזה, אנחנו רוצים להיות במקום גבוה יותר, לעבוד את ה'
מתוך אמונה ואהבה שאינה תלויה בדבר. מתוך בחירה. עם או בלי הוכחות. ולא, אני ממש לא רוצה בכלל שהאמונה,
שהיא דבר גבוה שלא מושפע מדבר, תהיה בדרגה של ידע. בעיני דרגת הידע היא דרגה נמוכה יותר.
אולי אפשר להגדיר את האמונה בתור: אמת פנימית.
 
ונראה לי שמה שמצופה מאיתנו עכשיו, עד לעת בה נזכה להתגלות חוזרת, היא לפתח את האמונה בצורה כזו,
שההוכחות השכליות שנחווה ונטעם בעתיד לא יהוו תנאי לאמונה שלנו בה'. שתהיה אהבה בלי גבולות.

 
בע"ה במהרה.

אמונה היא מעל השכל. כל ניסיון להסביר ולהוכיח, רק מוריד מהעליונות והחשיבות שלה.

סה טו.

לא קראתי את כל הדיון. סליחה אם כתבתי משהו שכבר נכתב.

יש הבדל יסודי בין מאורעות עבר לבין ה'שיטה' המדעית.

ההבדל היסודי נעוץ בזה שבניגוד למעמד הר סיני. לא אוכל להיות שם לאשר זאת בעצמי. כמו שאני לא ראיתי את קום המדינה או את הטיסה הראשונה. או מעולם לא פגשתי את רש"י. הדרך שלי לדעת על קיום המאורעות האלו הוא רק רק דרך תיעוד של אנשים שקדמו לי והיו שם. זה לא אומר שאני לא מאמין שהם קרו. פשוט אין לי דרך לאשש את המאורעות. הם לא יקרו שוב.

לעומת זאת ב'מדע' (לא של הרמב"ם) אנו משערים חוקים שיהיו נכונים תמיד ללא תלות בזמן. לא מאורע אלא חוק. כלומר. כל התפוחים נופלים לכדור הארץ. לכן אני מבחינה תאורטית יכול לבדוק כל מה שמלמדים אותי. ואני אוכל לאשר כי בכימיה קורים דברים מוזרים ולא הגיוניים עם קשרים אטומיים ובלהבלה. אני לא אוכל לדעת אם נפל לאייזק ניוטון תפוח על הראש. אבל זו גם שאלה שמעניינת אותי. יש לי השערה שכל התפוחים נופלים ואני אוכל לבדוק את זה גם מחר.

(אפשר כמובן להכליל השערות 'מדעיות' לטענות לא 'מדעיות' אך לא כאן המקום ולא קשור לדיון)

בקיצור לגבי הר סיני שיבושם להם. לגבי מדע. לאף אחד לא יהיה אכפת אם תצליח לסתור את הקשרים האטומיים ובלהבלה בין אטומים (אפילו תקבל על זה פרס). מה שמשנה הוא מה החוק שתצליח להפיק מזה. ולכן גם כולם 'קונים את זה' ביתר קלות כי הם יוכלו לבדוק בעצמם.

הר סיני=מאורע. כימיה = חוק. הר סיני - לא תוכל לבדוק מחר. כימיה - תוכל לבדוק מחר.

חפרתי.

וגם עדיין חוקרים אותה (לא עם מבחנות) ויש תיעוד במדע כמו ארכיאולוגיה. מחר אני אוכל ללכת ברחוב ולהווכח על המציאות סביבי ולראות איך ה' פועל סביבי, בנוסף למאורעות ההסטורים שהיו שהם ממשיכים גם עכשיו. מסקנה שהתורה זה לא דבר שהיה, זה דבר שגם ממשיך. את זה תראה בכל בית מדרש, בדיוק כמו מדע במעבדה.

הוויכוח על האם יש תיעוד 'מדעי' או לא הוא לא משהו שניתן לנפנף בו ככה (יש תיעוד מאובנים שקרה הר סיני? ואם כן אז מה ? ואם לא זה אומר משהו?) והנושא הזה כלל לא פשוט ולו מהסיבה הפשוטה שכמו כל בני אדם, גם מדענים רואים מה שהם רוצים (וגם אני וגם אתה). אני אישית לא חושב שמישהו יוכל להוכיח משהו על קיומם של אירועים או אי קיומם בצורה אובייקטיבית שאינה ניתנת לדיון (נראה לי באג מובנה במערכת העולם).

לגבי מציאות ה' אתה יכול להעיד רק על עצמך. יש אנשים ואני מכיר רבים שחיים יפה מאד גם בלי ה' בעולם ואולי הם עצלנים ולא בודקים אבל לפחות תודה שהמערכת שלך לא ניתנת לבדיקה ולא יהיו לה ניבויים מידיים. אי אפשר באמת להאשים אנשים בחוסר אמונה. (שוב , כל אחד רואה מה שהוא רוצה).

צר לי להגיד לך אבל מדע במעבדה זה לא כמו בית מדרש. א' מעבדות זה לא כיף. ב' הטענות במעבדה הם טענות מדויקות  עד כדי שגיאה (וקוונטים) וחסרות כל קשר לגבי ההשלכות הלוגיות שלהם. אוסף של עובדות ריקות. הטענות העולות מהתורה הם מסוג אחר והם נוגעות לפירוש של אותם עובדות מדעיות. וכמו כל תורה אחרת אתה יכול לפרש אותם איך שבא לך (נבל ברשות התורה כבר אמרנו?) אז אתה יכול לחיות תורה או לחיות כל דבר אחר.

(ללא קשר לתורת פיזקליות שהם גם פירוש של העובדות היבשות אך כמו מעבדות הם רק מתארות איך עצמים מתנהגים במרחב, אין משם שום השלכה מוסרית כבירה)

למרות שהיום הנושא הזה נעשה יותר ויותר מעניין כאשר המדע מתקרב לגבול של עצם קיומנו וחוקר את עצמו (אותנו) ובעצם לטענות מדעיות עשויות להיות השלכות גם במובן הלוגי/מוסרי (מחק את המיותר).

תוכל מחר לקום בבוקר ולמצוא את מציאות ה' או שתגלה עולם שמתפתח ללא השגחה.

שזה ל-א בדיוק אחד לאחד במעבדה (תופס אותי על המילה), אבל היום חוקרים את התורה עד הפרטים הקטנים שקוראים להם "הלכות" ומה הן משפיעות על היהודי בחיים הפרטיים שלו (וגם לאומיים). כמו שסטייה קטנה בכמות החומר בניסוי משפיע, גם החלק הקטן במצווה משפיעה, לפחות מבחינה רוחנית. זה שלא רואים, לא אומר שלא קיים.

שאלה: אם אתה מאמין שהייתה תרבות יוון והיום היא כבר איננה, למה שלא תאמין ליהדות שהיא חיה וקיימת? אולי כל העמודים שם ביוון הגיעו מהוליווד? סתם פרט שולי שאין לו ערך והגענו לכאן ברנדומליות מוחלטת, במידה ואדם מחליט לאטום את אוזניו ולהקשיב רק למה שהוא רוצה להקשיב.

לגבי המשפט האחרון שלך, אפשר אולי לומר שאין השגחה, אבל כל חוקר לא יכול להתעלם איך חוקי הטבע פועלים בצורה מושלמת ולא יתכן שהחוקים האלו "התאימו" או "הסתרנכנו" אחד עם השני סתם. אולי הוא לא יקרא לזה ה', אבל הוא כן יאמר שיש כאן משהו לא רגיל.

הדיון נפתח בטענה שאנשים קונים את מה שמוכרים להם בכימיה (להלן 'מדע') ולא את תורת משה (להן 'יהדות') למרות שהם זהים באיזה אופן השוואה כלשהו. (אחרת למה היית דוחף אותם לאותו משפט ופותח על זה שרשור). אם זה לא המצב יצאתי טונה.

נמשיך, א' לא נכון, סתם לידע כללי. חוקי הפיזיקה שאני מכיר מתנהגות בצורה רציפה. כלומר שינויים מזעריים הם זניחים תמיד! (עד כדי הגדרת מזעריים) לעומת זאת 'פונקציות לוגיות' כמו במחשבים, במודע, חוקי התורה הם לגמרי לא. (קשור קצת לעוצמות של קבוצות ושקרים מתמטיים כלשהם).

ההבדל בין 'לא רואים' של אטומים לבין 'לא רואים' של הקב"ה שונה בתכלית הוא שאתה תוכל לראות אטומים או אפקטים שלהם ולמדוד אותם. אם אתה טוען שאתה יכול למדוד ולכמת את הקב"ה אתה עובד ע"ז...

לגבי תרבות יוון. לא הבנתי את השאלה. אבל נניח שהבנתי. זה שתרבות יוון לא קיימת היום והיהדות כן לא אומר שהיהדות נכונה. כמו שה'יהדות' הייתה נכונה גם לפני אברהם אבינו ואפילו לפני בריאת העולם למרות שהיא לא הייתה 'קיימת' תרבותי בעולם. וגם אם תרבות יוון הייתה קיימת היום זה לא אומר שהיא כן נכונה. לא הייתי סוגד לזאוס או לשאר המיתולוגיה היוונית.

אם הבנתי אחרת. מבחינה עקרונית אני לא יכול לדעת איך הגיעו העמודים שלהם לכל מיני חורים. אבל אני כן מזהה שנעשה פה תכנון אנושי ולכן אני משער שהם הגיעו לשם. קיים גם תיעוד מהתקופה שכולל את יצירת העמודים האלה.

העובדות הפשוטות: העמודים קיימים. מדדנו אותם, שקלנו אותם. הם במוצג. נוכל למדוד אותם מחר. הפירוש שלי לאיך הם הגיעו זו כבר שאלה אחרת.

סתם לידע כללי. המסקנה שלי מהקורס במכניקה הוא שאין לווינים בשמיים, אין שום הגיון בהם, אף אחד מעולם לא ראה לווין. ואם אתה חושב שקיימים לווינים שמסתובבים מעל ומסתכלים על כל פעולה שאתה עושה ומדווח לNSA/סנטה/נפתלי בנט (מחק את המיותר) אז אתה מאמין בשטויות (נשמע מוכר קצת?) <צ>

ולגבי שתי המילים האחרונות שלך. מי אתה שתקבע מהו 'לא רגיל'? הייתה בכל ה'יקומים' שנוצרו אקראית וראית שפה זה לא מתקיים. ואם החוקים היו אחרת הייתה מסוגל להבחין בהבדל?

אכן הנחת היסוד של ה'מדע' היא שיש חוקים שנכונים היום, יהיו נכונים מחר והיו נכונים אתמול (עד כדי מפץ גדול/האם היה אתמול?/לנצח?). מאיפה הם הגיעו (הגיעו מאיפה שהוא? סוג של עולם קדמון? אולי לא?) זו לא שאלה שהמדע יוכל לענות עליה.

ברור שלכמת את הקב"ה אי אפשר, אבל את פרטי המצוות כן, שהרי ה' נתן לנו בהר סיני (עברו ממשה לשאר העם) כי לבד בחיים לא היינו יודעים והסתבר שה' נתן לנו תרי"ג מצוות. מספר עגול. לא שעכשיו וארוץ למעבדה לחקור את הבגד שממנו עושים את הציצית (דוגמא מצויינת לחקירה על מצווה זה מצוות לולב. יש מליון עיניים שבוחנים כל אתרוג שהוא לא מורכב, כמה מחקרים יש על סוגי אתרוגים וכשרויות. זה לא נחשב מחקר?), אבל כן, אם אני רוצה לנסות להבין כמה שיותר את רצון ה', אני אחקור בכלים שהוא נתן לי להגיע אליו וזאת התורה (וכן הלאה במשנה ובתלמוד). מעניין שבכל הדתות האחרות אין ספרים ש-"מכמתים" איך לעשות רצון ה' (או שהן מציינות מצוות בודדות) ורק ביהדות יש אוצר שלם של ידע (תן לי דת אחרת עם מקורות ידע מסועפים)! יוצא שהתורה הוא לא רק משהו רוחני, יש לה גם היבט גשמי (או שניתנה לקיים אותה בצורה גשמית. לא יודע איך להגדיר את זה)! למה שע"י דברים גשמיים אגיע לדברים רוחניים?

חשוב לי לציין שאף פעם לא אגיע לוודאות מוחלטת לקיום הקב"ה, אבל כן אפשר לומר (וכן גם אחרים שלא מאמינים בה') שיש דברים "לא רגילים". מעניין שרוב העולם מאמין בכוח כלשהו או כוחות או משהו לא מוגדר (לא קשור השגחה או לא) ואילו מי שלא הם מבחינת מיעוט, שכביכול מנסים להציג שיש להם דעת ישרה יותר מאדם מאמין בהוקוס-פוקוס.

בנוסף אמרת שיש תיעוד לעמודים האלה, אז יש גם תיעוד ליהודים האלה והם היו אתמול (הרבה לפני העמודים) וגם יהיו מחר, בניגוד לדברים אחרים שאני צריך לפתוח ספרים ולקוות שלא עבדו עליי. איך הם הגיעו לכאן? זה לא משנה, כמו שאמרת, העיקר שהם כאן. זה שתרבות יוון לא קיימת והיהדות כן, הייתי מתפלא מאוד למה זה קרה. למה? על איך שהם ניסו להשמיד אותם והם עדיין כאן, הרי החזק אמור לנצח את החלש לא? הרי חוקי הטבע קבועים ופתאום יש משהו שמתנגד לכל העסק הזה שנקרא טבע. כנראה שכל הכימותים שנעשו לא רלוונטים, כי הרי הם אמורים להיות נכונים (גם אתמול וגם מחר).

אני עייף, סליחה.

בכל זאת פסקה ראשונה. מסכים, מעניין (אז מה? זה אומר שזה נכון? בדקת בכלל את שאר הדתות?)

פסקה שניייה (אנסה קצת יותר) חבל. מניין לך שיש דברים לא רגילים? ממתי הרוב קובע? ורוב העולם חושב שליהודים יש קרניים אז מה?

פסקה שלישית. סבבה ואז? מה זה אומר לי על היהודים? ובנוסף, זה לא החזק שורד אלא הכשיר. חילוק די עדין אבל קריטי. אם ניקח רגע את האבולוציה (טפו). בטבע אין רק גורילות. יש גם תולעים וחיידקים וקופים שונים וחיפושיות וציפורים. אולי הגורילה הכי חזקה אבל היא לא תצליח לשרוד במקומות שונים ואילו תולעים למשל כן. (הבהרה יהודים לא שווה תולעים) היוונים היו שלב בהתפתחות העולם והוא נכחד כי היו מותאמים יותר טוב שהכחידו את היוון הישן ויצרו יוון חדש.

בכל זאת. מאיפה הקביעה שהיהודים יהיו פה גם מחר? היוונים גם אמרו את זה (על עצמם). פשוט היהודים עדיין כשירים גם היום ולכן הם עדיין כאן. (כמובן בתור מייצג הצד הכופר...) גם אם כן 'חוק' בטבע הזה אינו חוק פיזקלי במובן הפשוט והוא אכן בעייתי מהבחינה הזאת (אי אפשר להפריך אותו) ולכן אפשר להדחיק אותו בתור אמונה. אני אישית חושב שהוא פשוט מכדי לא להיות נכון. לילה טוב

סליחה על החפירה. הנה סמיילי  

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!