לכל מחקר יש ביקורת, יש בהרבה  מהמחקרים יש הרבה הגיון ואפילו זה די מתקשר ליהדות ולא סותר אבל צריך לקחת הכל בערבון מוגבל, צריך שגם מי שמלמד את זה יציג את זה ככה שזה לא אומר שזאת האמת בהכרח..

זה קורה בהרבה אוניברסיטאות ומכללות ואפילו בבתי ספר, שהמורה\מרצה מעביר את זה בצורה מסויימת ויש נטיה לחשוב שזאת קביעה, גם בלי מבט אמוני\יהודי בכלל...

הלוואי שהתכנים היו קצת יותר יהודיים ונכונים לפחות הלוואי...

עם המחשבים של פעם, לקח להם קרוב ל3000 שנה להעלות את התמונה לפורום..

[סתם. אני הכנתי. בעיניים מודרניות התמונה הזאת בהחלט יכלה להתרחש במציאות. הלא אם תקח נגיד פלאפון, אפילו דור 1, ותשכח אתו ביער טרופי כלשהו באפריקה, תגלה אחר כמה חודשים ששבטים שלמים כורעים ומשתחווים לו כל אימת שהוא מתחיל לרטוט, להשמיע מוזיקה ולהאיר. ואפילו אם הוא יפסיק לתפקד אחרי שתגמר לו הבטריה- הם ימשיכו להאהיל אותו מכח המסורת שתעבור אצלם מדור לדור. אז זה לא רחוק כ"כ לתהות שמא ישויות מתקדמות משלנו פשוט שלחו איזו חללית שיצרה אפקטים שפעם היו נחשבים בלתי טבעיים ואלוקיים ממש, ואפילו יצרה קולות וברקים ועשן ולקחה את משה לבטן החללית למשך 40 יום? ]

או שקל מאד לתקן אותו...

היה קצת משעמם, לא?

אני לא אומרת שמדע הוא לא דבר מצוין

אבל לא צריך להאליל אותו ולהגיד אמן על כל דבר שכל חוקר אמר 

זה גובל בע"ז 

חוץ מזה, אני מבין אותם קצת, כאלה שלא גדלו על התורה,

יעדיפו להאמין לאלברט איינשטיין, שיש להם תמונה שלו, וגם סבא שלהם אמר להם שהוא ראה אותו..

מאשר למשה רבנו, שזו דמות שמבחינתם כתובה בתוך ספר פנטזיה.

וכשמאמינים בדת לא שואלים שאלות מקבלים אותה כתורה למשה מסיני

הלוואי וגם את התורה  שלנו יקבלו ככה הלוואי

אבל אם לא לחקור אז לפחות לקבל בלי לחקור

אגב פרקטית בשלב ראשון צריך לדעת שהתורה היא אמת אחר כך לחפש למה.

(הפירוש המפורסם על הפיוט "אין כאלוקינו")

שכולם אנשים שמסוגלים להתחיל לחשוב מאפס,

התשובה היא לא!

החשיבה שלהם כמעט תמיד תהיה ביחס למה שהם גדלו.

כלומר, הם יסתכלו על מה שגידלו אותם, ויגבשו דעה בעד או נגד (בד"כ בעד).

להוריד רעיון חדש, זה דבר קשה מאד..

בתור דתי דוס, היה לי קשה להפנים שהנהגת הקב"ה בעולם היא הרבה מעל הפיזיקה.

אני לא יודע אם צריך להתייחס אל זה בצער או בשמחה, אבל רוב החוזרים בתשובה,

לא חוזרים מתוך החלטה שיכלית, אלא מתוך איזו משיכה רגשית.

הקושי לקבל ובעצם "לחזור בתשובה".

העניין הוא לא שלא שואלים - אתה בתור סטודנט, מקבל את זה שהמדען שלפניך חקר וניסה ובדק והגיע למסקנות מתוך המדע.

לכאורה היינו צריכים להגיד במצב כזה - אז למה שלא יאמין גם לרב ככה? זה בדיוק המתח שבין תורה ומדע - ובסופו של דבר, מדע זה דבר גשמי שחלק ניכר ממנו ניתן להוכיח באמצעים גשמיים (גם אטומים אגב, ברמה מסויימת ניתן לראות או להוכיח שהם קיימים...) - לעומת בסיס האמונה, שהוא האמונה באלוקים, שאת זה כנראה שלא יהיה אפשר להוכיח בכלים גשמיים, בגלל שאלוקים הוא אלוקי, ובלתי אפשרי להוכיח את האלוקי בעזרת הגשמי.

למדע יש התפתחות, הוכחות

גם אם יש ספקות והנחות שונות

בכל זאת כשאתה טס במטוס, הוא נשאר באויר. זה מבוסס על הרבה משוואות ותאוריות

לגבי התורה- למה נראה לך שהם לא חושבים. אולי הם שאלו הרבה שאלות אבל הגיעו למסקנות אחרות זה גם קשור לאידיאולוגיה ולאיך שהם גדלו

התלמידים האלה מאמינים באמונה עיוורת למרצה, ולא שואלים, אולי שיקרו לנו?, אולי לא עשו את כל הניסויים האלה?

זה נשמע הזוי לשאול כך, נכון?

כי לא משקרים כל כך הרבה אנשים.

אבל בתורה פתאום כן הגיוני שישקרו כל כך הרבה אנשים...

וגם - מי שרוצה לחטוא שום הסבר לא יספק אותו 

הרוב לא רואים איך התורה קשורה אליהם

למה זה מחייב אותם

זה לא בהכרח שהם לא מאמינים (באיזשהו מקום) או לא שואלים

היצר הזה שה' טבע בנו בין השאר כדי שנוכל לקבל שכר על הדברים הטובים שאנחנו עושים, ולא נהיה רובוטים שעושים את מה שטוב כי זה הדבר היחיד האפשרי, כי הרע לא קיים...

זה בדיוק מתקשר לעניין של להאמין או לא. אם לא הייתה האפשרות לא להאמין, אז האם זה היה נקרא אמונה? הרי זה היה עובדה, זה לא היה אמונה...

כתבתי בכוונה בצורה עקיפה!

הבנתי את זה שניה אחרי שזלזלתי בסגולות למיניהם שקהילות מסויימות הביאו איתן מהגולה. 

קל לנו לזלזל במה שנשמע מיושן וקל לנו לקבל את מה שנשמע חדשני 

ידע אפשר להפריך. הרבה ממה שחשבו לפני שנים התברר כשקר מוחלט. העולם המדעי בנוי על סמך השערות.
זה עולם נפלא, ללא ספק, אפשר לדעת דברים מרתקים ולגלות דברים חדשים, אבל כל זה תמיד עם כלל ברור:
כל דבר הוא נכון, עד שמוכיחים אחרת. בכימיה זה באמת בולט: פירוש המילה "אטום" היא דבר שלא ניתן לחלוקה.
בהתחלה היו בטוחים שזו היחידה הכי קטנה שבונה את העולם - עד שהגיע מישהו אחר וגילה את הפרוטונים,
הנויטרונים והאלקטרונים - ואחריו גילו שאפשר לחלק עוד. 
 
ולעומת זאת, אמונה היא מעבר לשכל. היא בלב. אפשר לפעמים לחזק אותה עם השכל, אבל מה שיפה בה,
זה שהבסיס שלה לא תלוי בשום דבר. היא תישאר כמו שהיא, גם אם יתהפך העולם וגם אם יכתבו 1000 מחקרים
שמוכיחים אחרת. בעיני, זה הופך אותה לכלי שהוא הרבה יותר משמעותי בעולם הזה, מאשר ידע.
זה מה שנותן כוח מוסף לאדם, והופך אותו מסתם נקודה ביקום, למשהו עם משמעות.
  
ולכן, אני לא לגמרי מזדהה איתך, פריסבי. מבחינה שכלית, מאוד הגיוני שיהיו אטומים, אבל לא הגיוני שיהיה מעמד הר סיני.
את הראשון ניתן להוכיח, בעוד שההוכחות למעמד הר סיני הן קלושות ולא עומדות בסטנדרטים המחקריים. אז זה אומר
שזה גורע משהו מהתנ"ך? חלילה! אנחנו יודעים שהעולם מורכב מאטומים, ומאמינים שבורא עולם קיים ואנחנו עם סגולתו.
אני מודה שלי כאדם שכלתני היה קשה להכיל את הנקודה הזאת, אבל לפחות עד שנגיע ל-"ומלאה הארץ דעה את ה'" -
אין טעם בעיני לרדוף אחר ההוכחות השכליות שיוכיחו את האמונה. בעיני, צריך רק להפעיל את השכל הישר, לפתוח את
העיניים ואת הלב למה שמתרחש סביבינו - ופשוט לראות את מציאות ה'. (ברוך ה' בדור שלנו בארץ ישראל זה מאוד ברור).

להתייחס לאמונה כאל סוג של אקסיומה.
 

ריה"ל אומר שהוכחות שכליות אינן מספיקות כדי להגיע לאמונה. אף פעם לא באמת ניתן יהיה להוכיח אותה,
ולכן היא צריכה להתבסס על עובדות שרואים בעיניים. כי מה שרואים בעיניים, לא צריך להוכיח.

 
"אמר החבר: זה שאתה אומר, היא הדת ההיקשית המנהגית, מביא אליה העיון ונכנסים בה ספקות רבות.
ואם תשאל הפילוסופים עליה, אינך מוצא אותם מסכימים על מעשה אחד ולא על דעת אחת, מפני שהם טענות -
יש מהם מה שהם יכולים להעמיד מופת, ומהם מה שיספיקו בם ומהם מה שלא יספיקו בם. כל שכן שיעמידו בם מופת ...
אבל פתיחת דברי היא המופת, ועוד כי היא הראיה, אין צריך עמה לא ראָיה ולא מופת..." (כוזרי, מאמר ראשון)

בכל אופן, אני זוכרת את שיעור מחשבת ישראל הראשון שהיה לנו: הרב מתח ציר ארוך לאורך הלוח -
בצד אחד של הציר הוא כתב שכל, בצד השני אמונה וכך הוא מיקם על הסקאלה את כל ההוגים שלמדנו.
חלק מההוגים נוטים יותר לאמונה התמימה ואפילו מתנגדים לחקירה השכלית, וחלק דווקא רואים בה חשיבות.

לגבי הזילזול מהאקדמיה - זה די מתבקש. לא ניתן להוכיח בצורה חד משמעית את הניסים.
פה ושם מוצאים ראיות ליציאת מצרים, אבל האם נכון בעיניך להניח על כך את כל אמונתך?
ואם מחר יקום חוקר שיוכיח משהו הפוך על הממצאים הארכיאולוגיים? למשל.

וואלה

בעצם אמונה לא צריך במקום שיש הוכחות חותכות... אז לא נדרש מתן אמון, אז ישנם עיניים, ופשוט רואים. אמונה מקומה במקום שלא הכל חד וברור ומוכח, וא-לוקים הוא כזה. וע"כ במקום שאין *לי* הוכחה, יש אמונה במשהו שבחרתי בו, מכל מיני סיבות... בין השאר, חובתו של מי שמעוניין להשתייך לעם, ראייה פשוטה של המציאות שדורשת בורא ויוצר, וכו'..

יש הוכחות לוגיות מאוד ברורות של היהדות והתורה

כנראה זה משכנע מספיק

חלק מההוכחות לא לגמרי נכונות יש שם מניפולציות מסויימות

חזרה בתשובה אמיתית לדעתי זה לא בגלל ההוכחות האלו.

ההוכחות טובות כדי לפתוח פתח אם כבר

בגלל זה.

אז מה?

לא תמיד האדם ברמת אמונה כל כך חזקה

אם יש לו גם ידיעה שכלית ברורה זה יכול להחזיק אותו בשעות חולשה

וכנ"ל להיפך - אם יהיו לו שאלות על הידע האמונה תחזיק אותו בכל ז  ת

(ואם יש לו שאלות בזמן חולשה ?! טוב....)

ולגבי ידע השאלה למה את קוראת ידע

אדם שראה את מעמד הר סיני עצמו- הוא לא מאמין אלא יודע . נכון?

אנחנו רוצים שהאמונה שלנו תהיה בדרגה הזאת - ידיעה בברור

ובשביל זה נראה שצריך לשלב גם הוכחות וגם אמונה וגם עבודה

מסכימה שיש שלבים בחיים שבהם צריך הוכחות שכליות. זה עוזר ומכוון. אבל צריך לזכור כל הזמן שזה לא מחייב.

ולגבי ידע, חשבי על זה: אם ה' היה רוצה, הוא היה מתגלה בעולם, כולם היו יודעים שהוא קיים וכביכול הייתה נחסכת
מאיתנו בקלות הרבה מאוד עבודה קשה: היינו רואים את ה', יודעים שהוא קיים ואז האמונה כביכול הייתה מיותרת. לא?
לא! ולראיה - עם ישראל יצא ממצרים, ראה אינספור התגלויות - וכל זה לא מנע ממנו לחטוא ולבגוד שוב ושוב, בכל פעם,
מיד כשההתגלות מפסיקה. אנחנו לא רוצים לחזור למצב הזה, אנחנו רוצים להיות במקום גבוה יותר, לעבוד את ה'
מתוך אמונה ואהבה שאינה תלויה בדבר. מתוך בחירה. עם או בלי הוכחות. ולא, אני ממש לא רוצה בכלל שהאמונה,
שהיא דבר גבוה שלא מושפע מדבר, תהיה בדרגה של ידע. בעיני דרגת הידע היא דרגה נמוכה יותר.
אולי אפשר להגדיר את האמונה בתור: אמת פנימית.
 
ונראה לי שמה שמצופה מאיתנו עכשיו, עד לעת בה נזכה להתגלות חוזרת, היא לפתח את האמונה בצורה כזו,
שההוכחות השכליות שנחווה ונטעם בעתיד לא יהוו תנאי לאמונה שלנו בה'. שתהיה אהבה בלי גבולות.

 
בע"ה במהרה.

אמונה היא מעל השכל. כל ניסיון להסביר ולהוכיח, רק מוריד מהעליונות והחשיבות שלה.

סה טו.

לא קראתי את כל הדיון. סליחה אם כתבתי משהו שכבר נכתב.

יש הבדל יסודי בין מאורעות עבר לבין ה'שיטה' המדעית.

ההבדל היסודי נעוץ בזה שבניגוד למעמד הר סיני. לא אוכל להיות שם לאשר זאת בעצמי. כמו שאני לא ראיתי את קום המדינה או את הטיסה הראשונה. או מעולם לא פגשתי את רש"י. הדרך שלי לדעת על קיום המאורעות האלו הוא רק רק דרך תיעוד של אנשים שקדמו לי והיו שם. זה לא אומר שאני לא מאמין שהם קרו. פשוט אין לי דרך לאשש את המאורעות. הם לא יקרו שוב.

לעומת זאת ב'מדע' (לא של הרמב"ם) אנו משערים חוקים שיהיו נכונים תמיד ללא תלות בזמן. לא מאורע אלא חוק. כלומר. כל התפוחים נופלים לכדור הארץ. לכן אני מבחינה תאורטית יכול לבדוק כל מה שמלמדים אותי. ואני אוכל לאשר כי בכימיה קורים דברים מוזרים ולא הגיוניים עם קשרים אטומיים ובלהבלה. אני לא אוכל לדעת אם נפל לאייזק ניוטון תפוח על הראש. אבל זו גם שאלה שמעניינת אותי. יש לי השערה שכל התפוחים נופלים ואני אוכל לבדוק את זה גם מחר.

(אפשר כמובן להכליל השערות 'מדעיות' לטענות לא 'מדעיות' אך לא כאן המקום ולא קשור לדיון)

בקיצור לגבי הר סיני שיבושם להם. לגבי מדע. לאף אחד לא יהיה אכפת אם תצליח לסתור את הקשרים האטומיים ובלהבלה בין אטומים (אפילו תקבל על זה פרס). מה שמשנה הוא מה החוק שתצליח להפיק מזה. ולכן גם כולם 'קונים את זה' ביתר קלות כי הם יוכלו לבדוק בעצמם.

הר סיני=מאורע. כימיה = חוק. הר סיני - לא תוכל לבדוק מחר. כימיה - תוכל לבדוק מחר.

חפרתי.

וגם עדיין חוקרים אותה (לא עם מבחנות) ויש תיעוד במדע כמו ארכיאולוגיה. מחר אני אוכל ללכת ברחוב ולהווכח על המציאות סביבי ולראות איך ה' פועל סביבי, בנוסף למאורעות ההסטורים שהיו שהם ממשיכים גם עכשיו. מסקנה שהתורה זה לא דבר שהיה, זה דבר שגם ממשיך. את זה תראה בכל בית מדרש, בדיוק כמו מדע במעבדה.

הוויכוח על האם יש תיעוד 'מדעי' או לא הוא לא משהו שניתן לנפנף בו ככה (יש תיעוד מאובנים שקרה הר סיני? ואם כן אז מה ? ואם לא זה אומר משהו?) והנושא הזה כלל לא פשוט ולו מהסיבה הפשוטה שכמו כל בני אדם, גם מדענים רואים מה שהם רוצים (וגם אני וגם אתה). אני אישית לא חושב שמישהו יוכל להוכיח משהו על קיומם של אירועים או אי קיומם בצורה אובייקטיבית שאינה ניתנת לדיון (נראה לי באג מובנה במערכת העולם).

לגבי מציאות ה' אתה יכול להעיד רק על עצמך. יש אנשים ואני מכיר רבים שחיים יפה מאד גם בלי ה' בעולם ואולי הם עצלנים ולא בודקים אבל לפחות תודה שהמערכת שלך לא ניתנת לבדיקה ולא יהיו לה ניבויים מידיים. אי אפשר באמת להאשים אנשים בחוסר אמונה. (שוב , כל אחד רואה מה שהוא רוצה).

צר לי להגיד לך אבל מדע במעבדה זה לא כמו בית מדרש. א' מעבדות זה לא כיף. ב' הטענות במעבדה הם טענות מדויקות  עד כדי שגיאה (וקוונטים) וחסרות כל קשר לגבי ההשלכות הלוגיות שלהם. אוסף של עובדות ריקות. הטענות העולות מהתורה הם מסוג אחר והם נוגעות לפירוש של אותם עובדות מדעיות. וכמו כל תורה אחרת אתה יכול לפרש אותם איך שבא לך (נבל ברשות התורה כבר אמרנו?) אז אתה יכול לחיות תורה או לחיות כל דבר אחר.

(ללא קשר לתורת פיזקליות שהם גם פירוש של העובדות היבשות אך כמו מעבדות הם רק מתארות איך עצמים מתנהגים במרחב, אין משם שום השלכה מוסרית כבירה)

למרות שהיום הנושא הזה נעשה יותר ויותר מעניין כאשר המדע מתקרב לגבול של עצם קיומנו וחוקר את עצמו (אותנו) ובעצם לטענות מדעיות עשויות להיות השלכות גם במובן הלוגי/מוסרי (מחק את המיותר).

תוכל מחר לקום בבוקר ולמצוא את מציאות ה' או שתגלה עולם שמתפתח ללא השגחה.

שזה ל-א בדיוק אחד לאחד במעבדה (תופס אותי על המילה), אבל היום חוקרים את התורה עד הפרטים הקטנים שקוראים להם "הלכות" ומה הן משפיעות על היהודי בחיים הפרטיים שלו (וגם לאומיים). כמו שסטייה קטנה בכמות החומר בניסוי משפיע, גם החלק הקטן במצווה משפיעה, לפחות מבחינה רוחנית. זה שלא רואים, לא אומר שלא קיים.

שאלה: אם אתה מאמין שהייתה תרבות יוון והיום היא כבר איננה, למה שלא תאמין ליהדות שהיא חיה וקיימת? אולי כל העמודים שם ביוון הגיעו מהוליווד? סתם פרט שולי שאין לו ערך והגענו לכאן ברנדומליות מוחלטת, במידה ואדם מחליט לאטום את אוזניו ולהקשיב רק למה שהוא רוצה להקשיב.

לגבי המשפט האחרון שלך, אפשר אולי לומר שאין השגחה, אבל כל חוקר לא יכול להתעלם איך חוקי הטבע פועלים בצורה מושלמת ולא יתכן שהחוקים האלו "התאימו" או "הסתרנכנו" אחד עם השני סתם. אולי הוא לא יקרא לזה ה', אבל הוא כן יאמר שיש כאן משהו לא רגיל.

הדיון נפתח בטענה שאנשים קונים את מה שמוכרים להם בכימיה (להלן 'מדע') ולא את תורת משה (להן 'יהדות') למרות שהם זהים באיזה אופן השוואה כלשהו. (אחרת למה היית דוחף אותם לאותו משפט ופותח על זה שרשור). אם זה לא המצב יצאתי טונה.

נמשיך, א' לא נכון, סתם לידע כללי. חוקי הפיזיקה שאני מכיר מתנהגות בצורה רציפה. כלומר שינויים מזעריים הם זניחים תמיד! (עד כדי הגדרת מזעריים) לעומת זאת 'פונקציות לוגיות' כמו במחשבים, במודע, חוקי התורה הם לגמרי לא. (קשור קצת לעוצמות של קבוצות ושקרים מתמטיים כלשהם).

ההבדל בין 'לא רואים' של אטומים לבין 'לא רואים' של הקב"ה שונה בתכלית הוא שאתה תוכל לראות אטומים או אפקטים שלהם ולמדוד אותם. אם אתה טוען שאתה יכול למדוד ולכמת את הקב"ה אתה עובד ע"ז...

לגבי תרבות יוון. לא הבנתי את השאלה. אבל נניח שהבנתי. זה שתרבות יוון לא קיימת היום והיהדות כן לא אומר שהיהדות נכונה. כמו שה'יהדות' הייתה נכונה גם לפני אברהם אבינו ואפילו לפני בריאת העולם למרות שהיא לא הייתה 'קיימת' תרבותי בעולם. וגם אם תרבות יוון הייתה קיימת היום זה לא אומר שהיא כן נכונה. לא הייתי סוגד לזאוס או לשאר המיתולוגיה היוונית.

אם הבנתי אחרת. מבחינה עקרונית אני לא יכול לדעת איך הגיעו העמודים שלהם לכל מיני חורים. אבל אני כן מזהה שנעשה פה תכנון אנושי ולכן אני משער שהם הגיעו לשם. קיים גם תיעוד מהתקופה שכולל את יצירת העמודים האלה.

העובדות הפשוטות: העמודים קיימים. מדדנו אותם, שקלנו אותם. הם במוצג. נוכל למדוד אותם מחר. הפירוש שלי לאיך הם הגיעו זו כבר שאלה אחרת.

סתם לידע כללי. המסקנה שלי מהקורס במכניקה הוא שאין לווינים בשמיים, אין שום הגיון בהם, אף אחד מעולם לא ראה לווין. ואם אתה חושב שקיימים לווינים שמסתובבים מעל ומסתכלים על כל פעולה שאתה עושה ומדווח לNSA/סנטה/נפתלי בנט (מחק את המיותר) אז אתה מאמין בשטויות (נשמע מוכר קצת?) <צ>

ולגבי שתי המילים האחרונות שלך. מי אתה שתקבע מהו 'לא רגיל'? הייתה בכל ה'יקומים' שנוצרו אקראית וראית שפה זה לא מתקיים. ואם החוקים היו אחרת הייתה מסוגל להבחין בהבדל?

אכן הנחת היסוד של ה'מדע' היא שיש חוקים שנכונים היום, יהיו נכונים מחר והיו נכונים אתמול (עד כדי מפץ גדול/האם היה אתמול?/לנצח?). מאיפה הם הגיעו (הגיעו מאיפה שהוא? סוג של עולם קדמון? אולי לא?) זו לא שאלה שהמדע יוכל לענות עליה.

ברור שלכמת את הקב"ה אי אפשר, אבל את פרטי המצוות כן, שהרי ה' נתן לנו בהר סיני (עברו ממשה לשאר העם) כי לבד בחיים לא היינו יודעים והסתבר שה' נתן לנו תרי"ג מצוות. מספר עגול. לא שעכשיו וארוץ למעבדה לחקור את הבגד שממנו עושים את הציצית (דוגמא מצויינת לחקירה על מצווה זה מצוות לולב. יש מליון עיניים שבוחנים כל אתרוג שהוא לא מורכב, כמה מחקרים יש על סוגי אתרוגים וכשרויות. זה לא נחשב מחקר?), אבל כן, אם אני רוצה לנסות להבין כמה שיותר את רצון ה', אני אחקור בכלים שהוא נתן לי להגיע אליו וזאת התורה (וכן הלאה במשנה ובתלמוד). מעניין שבכל הדתות האחרות אין ספרים ש-"מכמתים" איך לעשות רצון ה' (או שהן מציינות מצוות בודדות) ורק ביהדות יש אוצר שלם של ידע (תן לי דת אחרת עם מקורות ידע מסועפים)! יוצא שהתורה הוא לא רק משהו רוחני, יש לה גם היבט גשמי (או שניתנה לקיים אותה בצורה גשמית. לא יודע איך להגדיר את זה)! למה שע"י דברים גשמיים אגיע לדברים רוחניים?

חשוב לי לציין שאף פעם לא אגיע לוודאות מוחלטת לקיום הקב"ה, אבל כן אפשר לומר (וכן גם אחרים שלא מאמינים בה') שיש דברים "לא רגילים". מעניין שרוב העולם מאמין בכוח כלשהו או כוחות או משהו לא מוגדר (לא קשור השגחה או לא) ואילו מי שלא הם מבחינת מיעוט, שכביכול מנסים להציג שיש להם דעת ישרה יותר מאדם מאמין בהוקוס-פוקוס.

בנוסף אמרת שיש תיעוד לעמודים האלה, אז יש גם תיעוד ליהודים האלה והם היו אתמול (הרבה לפני העמודים) וגם יהיו מחר, בניגוד לדברים אחרים שאני צריך לפתוח ספרים ולקוות שלא עבדו עליי. איך הם הגיעו לכאן? זה לא משנה, כמו שאמרת, העיקר שהם כאן. זה שתרבות יוון לא קיימת והיהדות כן, הייתי מתפלא מאוד למה זה קרה. למה? על איך שהם ניסו להשמיד אותם והם עדיין כאן, הרי החזק אמור לנצח את החלש לא? הרי חוקי הטבע קבועים ופתאום יש משהו שמתנגד לכל העסק הזה שנקרא טבע. כנראה שכל הכימותים שנעשו לא רלוונטים, כי הרי הם אמורים להיות נכונים (גם אתמול וגם מחר).

אני עייף, סליחה.

בכל זאת פסקה ראשונה. מסכים, מעניין (אז מה? זה אומר שזה נכון? בדקת בכלל את שאר הדתות?)

פסקה שניייה (אנסה קצת יותר) חבל. מניין לך שיש דברים לא רגילים? ממתי הרוב קובע? ורוב העולם חושב שליהודים יש קרניים אז מה?

פסקה שלישית. סבבה ואז? מה זה אומר לי על היהודים? ובנוסף, זה לא החזק שורד אלא הכשיר. חילוק די עדין אבל קריטי. אם ניקח רגע את האבולוציה (טפו). בטבע אין רק גורילות. יש גם תולעים וחיידקים וקופים שונים וחיפושיות וציפורים. אולי הגורילה הכי חזקה אבל היא לא תצליח לשרוד במקומות שונים ואילו תולעים למשל כן. (הבהרה יהודים לא שווה תולעים) היוונים היו שלב בהתפתחות העולם והוא נכחד כי היו מותאמים יותר טוב שהכחידו את היוון הישן ויצרו יוון חדש.

בכל זאת. מאיפה הקביעה שהיהודים יהיו פה גם מחר? היוונים גם אמרו את זה (על עצמם). פשוט היהודים עדיין כשירים גם היום ולכן הם עדיין כאן. (כמובן בתור מייצג הצד הכופר...) גם אם כן 'חוק' בטבע הזה אינו חוק פיזקלי במובן הפשוט והוא אכן בעייתי מהבחינה הזאת (אי אפשר להפריך אותו) ולכן אפשר להדחיק אותו בתור אמונה. אני אישית חושב שהוא פשוט מכדי לא להיות נכון. לילה טוב

סליחה על החפירה. הנה סמיילי  

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

גם לא מקלחת צוננת מינימלית?

לך צריך להזכיר שזו ההטרלה השנתית של @אריק מהדרום ?!

מחזקים את ידך במנהג החשוב

הכלל הוא: מתי שקיימת בך שנאה ליהדות ולהלכה זה אומר שמשהו לא תקין.

ההלכה מודה שבמקרה שלך יש מקום להקל.

אתה יורה לעצמך ברגליים, אף אחד מלבדך לא אשם במצב הזה.

הבחירה בידך - להמשיך לסבול סתם, או להקשיב להלכה האמיתית.

והבנתי שזו הטרלה קבועה. אז הצטרפתי.

לא יודע למה הגבת למגיבה שמעליך ולא לפותח, אבל מוזמן לחפש בכרטיס שלו

לא יכול כבר עם שלושת השבועות האלה - צעירים מעל עשרים

אסור לרחוץ בימים קרירים במקומות מזיעים?

ולהשתמש בתיאודורנט אם זה לא עוזר?

לא להתקלח כבר מי"ז בתמוז כדי שיהיה לי קל בתשעת הימים.

היום יש ספריי מסריח שאפשר להתיז וזה פותר את העניין.

הבעיה שנגמר המלאי

אם הורסים לי את זה כל שנה, דווקא השנה יש הרבה חדשים בפורום.

נראה לי זו השנה ה14 או ה15 לשרשור הזה.

אגב סבא שלי ז"ל תקופה ארוכה חשב שזו באמת ההלכה ולא החה מתקלח בשלושת השבועות רק בערבי שבת.

בשבת ראש חודש, הכוונה

הרי ידוע שלמעשה מנהגי האבלות (כמו לא לשמוע מוזיקה כו') זה לכל השנה, אלא שרוב הציבור לא מודע/ לא יכול לעמוד בכך, ורק בבין המיצרים מחזירים עטרה ליושנה, שנזכה

שיש כאלה שבאמת עושים את זה,

או שסתם הם מדיפים ניחוחות ולא מצליחים לשלוט על זה,

התפללתי מנחה בשבת מאחורי איזה נער, וחששתי שאני עומד לעלות בסערה השמימה.

(והתלבטתי בכלל אם מותר לי להתפלל שמה, אבל כשאני לא מתנדנד זה סבבה)

שהוא מקלח לכבוד שבת, כי ככה כתוב בקיצור שולחן ערוך.

בראשון עוד היה בסדר, בשני שלישי התחיל להיות קשה, ברביעי חמישי כבר בלתי נסבל...