לכל מחקר יש ביקורת, יש בהרבה  מהמחקרים יש הרבה הגיון ואפילו זה די מתקשר ליהדות ולא סותר אבל צריך לקחת הכל בערבון מוגבל, צריך שגם מי שמלמד את זה יציג את זה ככה שזה לא אומר שזאת האמת בהכרח..

זה קורה בהרבה אוניברסיטאות ומכללות ואפילו בבתי ספר, שהמורה\מרצה מעביר את זה בצורה מסויימת ויש נטיה לחשוב שזאת קביעה, גם בלי מבט אמוני\יהודי בכלל...

הלוואי שהתכנים היו קצת יותר יהודיים ונכונים לפחות הלוואי...

עם המחשבים של פעם, לקח להם קרוב ל3000 שנה להעלות את התמונה לפורום..

[סתם. אני הכנתי. בעיניים מודרניות התמונה הזאת בהחלט יכלה להתרחש במציאות. הלא אם תקח נגיד פלאפון, אפילו דור 1, ותשכח אתו ביער טרופי כלשהו באפריקה, תגלה אחר כמה חודשים ששבטים שלמים כורעים ומשתחווים לו כל אימת שהוא מתחיל לרטוט, להשמיע מוזיקה ולהאיר. ואפילו אם הוא יפסיק לתפקד אחרי שתגמר לו הבטריה- הם ימשיכו להאהיל אותו מכח המסורת שתעבור אצלם מדור לדור. אז זה לא רחוק כ"כ לתהות שמא ישויות מתקדמות משלנו פשוט שלחו איזו חללית שיצרה אפקטים שפעם היו נחשבים בלתי טבעיים ואלוקיים ממש, ואפילו יצרה קולות וברקים ועשן ולקחה את משה לבטן החללית למשך 40 יום? ]

או שקל מאד לתקן אותו...

היה קצת משעמם, לא?

אני לא אומרת שמדע הוא לא דבר מצוין

אבל לא צריך להאליל אותו ולהגיד אמן על כל דבר שכל חוקר אמר 

זה גובל בע"ז 

חוץ מזה, אני מבין אותם קצת, כאלה שלא גדלו על התורה,

יעדיפו להאמין לאלברט איינשטיין, שיש להם תמונה שלו, וגם סבא שלהם אמר להם שהוא ראה אותו..

מאשר למשה רבנו, שזו דמות שמבחינתם כתובה בתוך ספר פנטזיה.

וכשמאמינים בדת לא שואלים שאלות מקבלים אותה כתורה למשה מסיני

הלוואי וגם את התורה  שלנו יקבלו ככה הלוואי

אבל אם לא לחקור אז לפחות לקבל בלי לחקור

אגב פרקטית בשלב ראשון צריך לדעת שהתורה היא אמת אחר כך לחפש למה.

(הפירוש המפורסם על הפיוט "אין כאלוקינו")

שכולם אנשים שמסוגלים להתחיל לחשוב מאפס,

התשובה היא לא!

החשיבה שלהם כמעט תמיד תהיה ביחס למה שהם גדלו.

כלומר, הם יסתכלו על מה שגידלו אותם, ויגבשו דעה בעד או נגד (בד"כ בעד).

להוריד רעיון חדש, זה דבר קשה מאד..

בתור דתי דוס, היה לי קשה להפנים שהנהגת הקב"ה בעולם היא הרבה מעל הפיזיקה.

אני לא יודע אם צריך להתייחס אל זה בצער או בשמחה, אבל רוב החוזרים בתשובה,

לא חוזרים מתוך החלטה שיכלית, אלא מתוך איזו משיכה רגשית.

הקושי לקבל ובעצם "לחזור בתשובה".

העניין הוא לא שלא שואלים - אתה בתור סטודנט, מקבל את זה שהמדען שלפניך חקר וניסה ובדק והגיע למסקנות מתוך המדע.

לכאורה היינו צריכים להגיד במצב כזה - אז למה שלא יאמין גם לרב ככה? זה בדיוק המתח שבין תורה ומדע - ובסופו של דבר, מדע זה דבר גשמי שחלק ניכר ממנו ניתן להוכיח באמצעים גשמיים (גם אטומים אגב, ברמה מסויימת ניתן לראות או להוכיח שהם קיימים...) - לעומת בסיס האמונה, שהוא האמונה באלוקים, שאת זה כנראה שלא יהיה אפשר להוכיח בכלים גשמיים, בגלל שאלוקים הוא אלוקי, ובלתי אפשרי להוכיח את האלוקי בעזרת הגשמי.

למדע יש התפתחות, הוכחות

גם אם יש ספקות והנחות שונות

בכל זאת כשאתה טס במטוס, הוא נשאר באויר. זה מבוסס על הרבה משוואות ותאוריות

לגבי התורה- למה נראה לך שהם לא חושבים. אולי הם שאלו הרבה שאלות אבל הגיעו למסקנות אחרות זה גם קשור לאידיאולוגיה ולאיך שהם גדלו

התלמידים האלה מאמינים באמונה עיוורת למרצה, ולא שואלים, אולי שיקרו לנו?, אולי לא עשו את כל הניסויים האלה?

זה נשמע הזוי לשאול כך, נכון?

כי לא משקרים כל כך הרבה אנשים.

אבל בתורה פתאום כן הגיוני שישקרו כל כך הרבה אנשים...

וגם - מי שרוצה לחטוא שום הסבר לא יספק אותו 

הרוב לא רואים איך התורה קשורה אליהם

למה זה מחייב אותם

זה לא בהכרח שהם לא מאמינים (באיזשהו מקום) או לא שואלים

היצר הזה שה' טבע בנו בין השאר כדי שנוכל לקבל שכר על הדברים הטובים שאנחנו עושים, ולא נהיה רובוטים שעושים את מה שטוב כי זה הדבר היחיד האפשרי, כי הרע לא קיים...

זה בדיוק מתקשר לעניין של להאמין או לא. אם לא הייתה האפשרות לא להאמין, אז האם זה היה נקרא אמונה? הרי זה היה עובדה, זה לא היה אמונה...

כתבתי בכוונה בצורה עקיפה!

הבנתי את זה שניה אחרי שזלזלתי בסגולות למיניהם שקהילות מסויימות הביאו איתן מהגולה. 

קל לנו לזלזל במה שנשמע מיושן וקל לנו לקבל את מה שנשמע חדשני 

ידע אפשר להפריך. הרבה ממה שחשבו לפני שנים התברר כשקר מוחלט. העולם המדעי בנוי על סמך השערות.
זה עולם נפלא, ללא ספק, אפשר לדעת דברים מרתקים ולגלות דברים חדשים, אבל כל זה תמיד עם כלל ברור:
כל דבר הוא נכון, עד שמוכיחים אחרת. בכימיה זה באמת בולט: פירוש המילה "אטום" היא דבר שלא ניתן לחלוקה.
בהתחלה היו בטוחים שזו היחידה הכי קטנה שבונה את העולם - עד שהגיע מישהו אחר וגילה את הפרוטונים,
הנויטרונים והאלקטרונים - ואחריו גילו שאפשר לחלק עוד. 
 
ולעומת זאת, אמונה היא מעבר לשכל. היא בלב. אפשר לפעמים לחזק אותה עם השכל, אבל מה שיפה בה,
זה שהבסיס שלה לא תלוי בשום דבר. היא תישאר כמו שהיא, גם אם יתהפך העולם וגם אם יכתבו 1000 מחקרים
שמוכיחים אחרת. בעיני, זה הופך אותה לכלי שהוא הרבה יותר משמעותי בעולם הזה, מאשר ידע.
זה מה שנותן כוח מוסף לאדם, והופך אותו מסתם נקודה ביקום, למשהו עם משמעות.
  
ולכן, אני לא לגמרי מזדהה איתך, פריסבי. מבחינה שכלית, מאוד הגיוני שיהיו אטומים, אבל לא הגיוני שיהיה מעמד הר סיני.
את הראשון ניתן להוכיח, בעוד שההוכחות למעמד הר סיני הן קלושות ולא עומדות בסטנדרטים המחקריים. אז זה אומר
שזה גורע משהו מהתנ"ך? חלילה! אנחנו יודעים שהעולם מורכב מאטומים, ומאמינים שבורא עולם קיים ואנחנו עם סגולתו.
אני מודה שלי כאדם שכלתני היה קשה להכיל את הנקודה הזאת, אבל לפחות עד שנגיע ל-"ומלאה הארץ דעה את ה'" -
אין טעם בעיני לרדוף אחר ההוכחות השכליות שיוכיחו את האמונה. בעיני, צריך רק להפעיל את השכל הישר, לפתוח את
העיניים ואת הלב למה שמתרחש סביבינו - ופשוט לראות את מציאות ה'. (ברוך ה' בדור שלנו בארץ ישראל זה מאוד ברור).

להתייחס לאמונה כאל סוג של אקסיומה.
 

ריה"ל אומר שהוכחות שכליות אינן מספיקות כדי להגיע לאמונה. אף פעם לא באמת ניתן יהיה להוכיח אותה,
ולכן היא צריכה להתבסס על עובדות שרואים בעיניים. כי מה שרואים בעיניים, לא צריך להוכיח.

 
"אמר החבר: זה שאתה אומר, היא הדת ההיקשית המנהגית, מביא אליה העיון ונכנסים בה ספקות רבות.
ואם תשאל הפילוסופים עליה, אינך מוצא אותם מסכימים על מעשה אחד ולא על דעת אחת, מפני שהם טענות -
יש מהם מה שהם יכולים להעמיד מופת, ומהם מה שיספיקו בם ומהם מה שלא יספיקו בם. כל שכן שיעמידו בם מופת ...
אבל פתיחת דברי היא המופת, ועוד כי היא הראיה, אין צריך עמה לא ראָיה ולא מופת..." (כוזרי, מאמר ראשון)

בכל אופן, אני זוכרת את שיעור מחשבת ישראל הראשון שהיה לנו: הרב מתח ציר ארוך לאורך הלוח -
בצד אחד של הציר הוא כתב שכל, בצד השני אמונה וכך הוא מיקם על הסקאלה את כל ההוגים שלמדנו.
חלק מההוגים נוטים יותר לאמונה התמימה ואפילו מתנגדים לחקירה השכלית, וחלק דווקא רואים בה חשיבות.

לגבי הזילזול מהאקדמיה - זה די מתבקש. לא ניתן להוכיח בצורה חד משמעית את הניסים.
פה ושם מוצאים ראיות ליציאת מצרים, אבל האם נכון בעיניך להניח על כך את כל אמונתך?
ואם מחר יקום חוקר שיוכיח משהו הפוך על הממצאים הארכיאולוגיים? למשל.

וואלה

בעצם אמונה לא צריך במקום שיש הוכחות חותכות... אז לא נדרש מתן אמון, אז ישנם עיניים, ופשוט רואים. אמונה מקומה במקום שלא הכל חד וברור ומוכח, וא-לוקים הוא כזה. וע"כ במקום שאין *לי* הוכחה, יש אמונה במשהו שבחרתי בו, מכל מיני סיבות... בין השאר, חובתו של מי שמעוניין להשתייך לעם, ראייה פשוטה של המציאות שדורשת בורא ויוצר, וכו'..

יש הוכחות לוגיות מאוד ברורות של היהדות והתורה

כנראה זה משכנע מספיק

חלק מההוכחות לא לגמרי נכונות יש שם מניפולציות מסויימות

חזרה בתשובה אמיתית לדעתי זה לא בגלל ההוכחות האלו.

ההוכחות טובות כדי לפתוח פתח אם כבר

בגלל זה.

אז מה?

לא תמיד האדם ברמת אמונה כל כך חזקה

אם יש לו גם ידיעה שכלית ברורה זה יכול להחזיק אותו בשעות חולשה

וכנ"ל להיפך - אם יהיו לו שאלות על הידע האמונה תחזיק אותו בכל ז  ת

(ואם יש לו שאלות בזמן חולשה ?! טוב....)

ולגבי ידע השאלה למה את קוראת ידע

אדם שראה את מעמד הר סיני עצמו- הוא לא מאמין אלא יודע . נכון?

אנחנו רוצים שהאמונה שלנו תהיה בדרגה הזאת - ידיעה בברור

ובשביל זה נראה שצריך לשלב גם הוכחות וגם אמונה וגם עבודה

מסכימה שיש שלבים בחיים שבהם צריך הוכחות שכליות. זה עוזר ומכוון. אבל צריך לזכור כל הזמן שזה לא מחייב.

ולגבי ידע, חשבי על זה: אם ה' היה רוצה, הוא היה מתגלה בעולם, כולם היו יודעים שהוא קיים וכביכול הייתה נחסכת
מאיתנו בקלות הרבה מאוד עבודה קשה: היינו רואים את ה', יודעים שהוא קיים ואז האמונה כביכול הייתה מיותרת. לא?
לא! ולראיה - עם ישראל יצא ממצרים, ראה אינספור התגלויות - וכל זה לא מנע ממנו לחטוא ולבגוד שוב ושוב, בכל פעם,
מיד כשההתגלות מפסיקה. אנחנו לא רוצים לחזור למצב הזה, אנחנו רוצים להיות במקום גבוה יותר, לעבוד את ה'
מתוך אמונה ואהבה שאינה תלויה בדבר. מתוך בחירה. עם או בלי הוכחות. ולא, אני ממש לא רוצה בכלל שהאמונה,
שהיא דבר גבוה שלא מושפע מדבר, תהיה בדרגה של ידע. בעיני דרגת הידע היא דרגה נמוכה יותר.
אולי אפשר להגדיר את האמונה בתור: אמת פנימית.
 
ונראה לי שמה שמצופה מאיתנו עכשיו, עד לעת בה נזכה להתגלות חוזרת, היא לפתח את האמונה בצורה כזו,
שההוכחות השכליות שנחווה ונטעם בעתיד לא יהוו תנאי לאמונה שלנו בה'. שתהיה אהבה בלי גבולות.

 
בע"ה במהרה.

אמונה היא מעל השכל. כל ניסיון להסביר ולהוכיח, רק מוריד מהעליונות והחשיבות שלה.

סה טו.

לא קראתי את כל הדיון. סליחה אם כתבתי משהו שכבר נכתב.

יש הבדל יסודי בין מאורעות עבר לבין ה'שיטה' המדעית.

ההבדל היסודי נעוץ בזה שבניגוד למעמד הר סיני. לא אוכל להיות שם לאשר זאת בעצמי. כמו שאני לא ראיתי את קום המדינה או את הטיסה הראשונה. או מעולם לא פגשתי את רש"י. הדרך שלי לדעת על קיום המאורעות האלו הוא רק רק דרך תיעוד של אנשים שקדמו לי והיו שם. זה לא אומר שאני לא מאמין שהם קרו. פשוט אין לי דרך לאשש את המאורעות. הם לא יקרו שוב.

לעומת זאת ב'מדע' (לא של הרמב"ם) אנו משערים חוקים שיהיו נכונים תמיד ללא תלות בזמן. לא מאורע אלא חוק. כלומר. כל התפוחים נופלים לכדור הארץ. לכן אני מבחינה תאורטית יכול לבדוק כל מה שמלמדים אותי. ואני אוכל לאשר כי בכימיה קורים דברים מוזרים ולא הגיוניים עם קשרים אטומיים ובלהבלה. אני לא אוכל לדעת אם נפל לאייזק ניוטון תפוח על הראש. אבל זו גם שאלה שמעניינת אותי. יש לי השערה שכל התפוחים נופלים ואני אוכל לבדוק את זה גם מחר.

(אפשר כמובן להכליל השערות 'מדעיות' לטענות לא 'מדעיות' אך לא כאן המקום ולא קשור לדיון)

בקיצור לגבי הר סיני שיבושם להם. לגבי מדע. לאף אחד לא יהיה אכפת אם תצליח לסתור את הקשרים האטומיים ובלהבלה בין אטומים (אפילו תקבל על זה פרס). מה שמשנה הוא מה החוק שתצליח להפיק מזה. ולכן גם כולם 'קונים את זה' ביתר קלות כי הם יוכלו לבדוק בעצמם.

הר סיני=מאורע. כימיה = חוק. הר סיני - לא תוכל לבדוק מחר. כימיה - תוכל לבדוק מחר.

חפרתי.

וגם עדיין חוקרים אותה (לא עם מבחנות) ויש תיעוד במדע כמו ארכיאולוגיה. מחר אני אוכל ללכת ברחוב ולהווכח על המציאות סביבי ולראות איך ה' פועל סביבי, בנוסף למאורעות ההסטורים שהיו שהם ממשיכים גם עכשיו. מסקנה שהתורה זה לא דבר שהיה, זה דבר שגם ממשיך. את זה תראה בכל בית מדרש, בדיוק כמו מדע במעבדה.

הוויכוח על האם יש תיעוד 'מדעי' או לא הוא לא משהו שניתן לנפנף בו ככה (יש תיעוד מאובנים שקרה הר סיני? ואם כן אז מה ? ואם לא זה אומר משהו?) והנושא הזה כלל לא פשוט ולו מהסיבה הפשוטה שכמו כל בני אדם, גם מדענים רואים מה שהם רוצים (וגם אני וגם אתה). אני אישית לא חושב שמישהו יוכל להוכיח משהו על קיומם של אירועים או אי קיומם בצורה אובייקטיבית שאינה ניתנת לדיון (נראה לי באג מובנה במערכת העולם).

לגבי מציאות ה' אתה יכול להעיד רק על עצמך. יש אנשים ואני מכיר רבים שחיים יפה מאד גם בלי ה' בעולם ואולי הם עצלנים ולא בודקים אבל לפחות תודה שהמערכת שלך לא ניתנת לבדיקה ולא יהיו לה ניבויים מידיים. אי אפשר באמת להאשים אנשים בחוסר אמונה. (שוב , כל אחד רואה מה שהוא רוצה).

צר לי להגיד לך אבל מדע במעבדה זה לא כמו בית מדרש. א' מעבדות זה לא כיף. ב' הטענות במעבדה הם טענות מדויקות  עד כדי שגיאה (וקוונטים) וחסרות כל קשר לגבי ההשלכות הלוגיות שלהם. אוסף של עובדות ריקות. הטענות העולות מהתורה הם מסוג אחר והם נוגעות לפירוש של אותם עובדות מדעיות. וכמו כל תורה אחרת אתה יכול לפרש אותם איך שבא לך (נבל ברשות התורה כבר אמרנו?) אז אתה יכול לחיות תורה או לחיות כל דבר אחר.

(ללא קשר לתורת פיזקליות שהם גם פירוש של העובדות היבשות אך כמו מעבדות הם רק מתארות איך עצמים מתנהגים במרחב, אין משם שום השלכה מוסרית כבירה)

למרות שהיום הנושא הזה נעשה יותר ויותר מעניין כאשר המדע מתקרב לגבול של עצם קיומנו וחוקר את עצמו (אותנו) ובעצם לטענות מדעיות עשויות להיות השלכות גם במובן הלוגי/מוסרי (מחק את המיותר).

תוכל מחר לקום בבוקר ולמצוא את מציאות ה' או שתגלה עולם שמתפתח ללא השגחה.

שזה ל-א בדיוק אחד לאחד במעבדה (תופס אותי על המילה), אבל היום חוקרים את התורה עד הפרטים הקטנים שקוראים להם "הלכות" ומה הן משפיעות על היהודי בחיים הפרטיים שלו (וגם לאומיים). כמו שסטייה קטנה בכמות החומר בניסוי משפיע, גם החלק הקטן במצווה משפיעה, לפחות מבחינה רוחנית. זה שלא רואים, לא אומר שלא קיים.

שאלה: אם אתה מאמין שהייתה תרבות יוון והיום היא כבר איננה, למה שלא תאמין ליהדות שהיא חיה וקיימת? אולי כל העמודים שם ביוון הגיעו מהוליווד? סתם פרט שולי שאין לו ערך והגענו לכאן ברנדומליות מוחלטת, במידה ואדם מחליט לאטום את אוזניו ולהקשיב רק למה שהוא רוצה להקשיב.

לגבי המשפט האחרון שלך, אפשר אולי לומר שאין השגחה, אבל כל חוקר לא יכול להתעלם איך חוקי הטבע פועלים בצורה מושלמת ולא יתכן שהחוקים האלו "התאימו" או "הסתרנכנו" אחד עם השני סתם. אולי הוא לא יקרא לזה ה', אבל הוא כן יאמר שיש כאן משהו לא רגיל.

הדיון נפתח בטענה שאנשים קונים את מה שמוכרים להם בכימיה (להלן 'מדע') ולא את תורת משה (להן 'יהדות') למרות שהם זהים באיזה אופן השוואה כלשהו. (אחרת למה היית דוחף אותם לאותו משפט ופותח על זה שרשור). אם זה לא המצב יצאתי טונה.

נמשיך, א' לא נכון, סתם לידע כללי. חוקי הפיזיקה שאני מכיר מתנהגות בצורה רציפה. כלומר שינויים מזעריים הם זניחים תמיד! (עד כדי הגדרת מזעריים) לעומת זאת 'פונקציות לוגיות' כמו במחשבים, במודע, חוקי התורה הם לגמרי לא. (קשור קצת לעוצמות של קבוצות ושקרים מתמטיים כלשהם).

ההבדל בין 'לא רואים' של אטומים לבין 'לא רואים' של הקב"ה שונה בתכלית הוא שאתה תוכל לראות אטומים או אפקטים שלהם ולמדוד אותם. אם אתה טוען שאתה יכול למדוד ולכמת את הקב"ה אתה עובד ע"ז...

לגבי תרבות יוון. לא הבנתי את השאלה. אבל נניח שהבנתי. זה שתרבות יוון לא קיימת היום והיהדות כן לא אומר שהיהדות נכונה. כמו שה'יהדות' הייתה נכונה גם לפני אברהם אבינו ואפילו לפני בריאת העולם למרות שהיא לא הייתה 'קיימת' תרבותי בעולם. וגם אם תרבות יוון הייתה קיימת היום זה לא אומר שהיא כן נכונה. לא הייתי סוגד לזאוס או לשאר המיתולוגיה היוונית.

אם הבנתי אחרת. מבחינה עקרונית אני לא יכול לדעת איך הגיעו העמודים שלהם לכל מיני חורים. אבל אני כן מזהה שנעשה פה תכנון אנושי ולכן אני משער שהם הגיעו לשם. קיים גם תיעוד מהתקופה שכולל את יצירת העמודים האלה.

העובדות הפשוטות: העמודים קיימים. מדדנו אותם, שקלנו אותם. הם במוצג. נוכל למדוד אותם מחר. הפירוש שלי לאיך הם הגיעו זו כבר שאלה אחרת.

סתם לידע כללי. המסקנה שלי מהקורס במכניקה הוא שאין לווינים בשמיים, אין שום הגיון בהם, אף אחד מעולם לא ראה לווין. ואם אתה חושב שקיימים לווינים שמסתובבים מעל ומסתכלים על כל פעולה שאתה עושה ומדווח לNSA/סנטה/נפתלי בנט (מחק את המיותר) אז אתה מאמין בשטויות (נשמע מוכר קצת?) <צ>

ולגבי שתי המילים האחרונות שלך. מי אתה שתקבע מהו 'לא רגיל'? הייתה בכל ה'יקומים' שנוצרו אקראית וראית שפה זה לא מתקיים. ואם החוקים היו אחרת הייתה מסוגל להבחין בהבדל?

אכן הנחת היסוד של ה'מדע' היא שיש חוקים שנכונים היום, יהיו נכונים מחר והיו נכונים אתמול (עד כדי מפץ גדול/האם היה אתמול?/לנצח?). מאיפה הם הגיעו (הגיעו מאיפה שהוא? סוג של עולם קדמון? אולי לא?) זו לא שאלה שהמדע יוכל לענות עליה.

ברור שלכמת את הקב"ה אי אפשר, אבל את פרטי המצוות כן, שהרי ה' נתן לנו בהר סיני (עברו ממשה לשאר העם) כי לבד בחיים לא היינו יודעים והסתבר שה' נתן לנו תרי"ג מצוות. מספר עגול. לא שעכשיו וארוץ למעבדה לחקור את הבגד שממנו עושים את הציצית (דוגמא מצויינת לחקירה על מצווה זה מצוות לולב. יש מליון עיניים שבוחנים כל אתרוג שהוא לא מורכב, כמה מחקרים יש על סוגי אתרוגים וכשרויות. זה לא נחשב מחקר?), אבל כן, אם אני רוצה לנסות להבין כמה שיותר את רצון ה', אני אחקור בכלים שהוא נתן לי להגיע אליו וזאת התורה (וכן הלאה במשנה ובתלמוד). מעניין שבכל הדתות האחרות אין ספרים ש-"מכמתים" איך לעשות רצון ה' (או שהן מציינות מצוות בודדות) ורק ביהדות יש אוצר שלם של ידע (תן לי דת אחרת עם מקורות ידע מסועפים)! יוצא שהתורה הוא לא רק משהו רוחני, יש לה גם היבט גשמי (או שניתנה לקיים אותה בצורה גשמית. לא יודע איך להגדיר את זה)! למה שע"י דברים גשמיים אגיע לדברים רוחניים?

חשוב לי לציין שאף פעם לא אגיע לוודאות מוחלטת לקיום הקב"ה, אבל כן אפשר לומר (וכן גם אחרים שלא מאמינים בה') שיש דברים "לא רגילים". מעניין שרוב העולם מאמין בכוח כלשהו או כוחות או משהו לא מוגדר (לא קשור השגחה או לא) ואילו מי שלא הם מבחינת מיעוט, שכביכול מנסים להציג שיש להם דעת ישרה יותר מאדם מאמין בהוקוס-פוקוס.

בנוסף אמרת שיש תיעוד לעמודים האלה, אז יש גם תיעוד ליהודים האלה והם היו אתמול (הרבה לפני העמודים) וגם יהיו מחר, בניגוד לדברים אחרים שאני צריך לפתוח ספרים ולקוות שלא עבדו עליי. איך הם הגיעו לכאן? זה לא משנה, כמו שאמרת, העיקר שהם כאן. זה שתרבות יוון לא קיימת והיהדות כן, הייתי מתפלא מאוד למה זה קרה. למה? על איך שהם ניסו להשמיד אותם והם עדיין כאן, הרי החזק אמור לנצח את החלש לא? הרי חוקי הטבע קבועים ופתאום יש משהו שמתנגד לכל העסק הזה שנקרא טבע. כנראה שכל הכימותים שנעשו לא רלוונטים, כי הרי הם אמורים להיות נכונים (גם אתמול וגם מחר).

אני עייף, סליחה.

בכל זאת פסקה ראשונה. מסכים, מעניין (אז מה? זה אומר שזה נכון? בדקת בכלל את שאר הדתות?)

פסקה שניייה (אנסה קצת יותר) חבל. מניין לך שיש דברים לא רגילים? ממתי הרוב קובע? ורוב העולם חושב שליהודים יש קרניים אז מה?

פסקה שלישית. סבבה ואז? מה זה אומר לי על היהודים? ובנוסף, זה לא החזק שורד אלא הכשיר. חילוק די עדין אבל קריטי. אם ניקח רגע את האבולוציה (טפו). בטבע אין רק גורילות. יש גם תולעים וחיידקים וקופים שונים וחיפושיות וציפורים. אולי הגורילה הכי חזקה אבל היא לא תצליח לשרוד במקומות שונים ואילו תולעים למשל כן. (הבהרה יהודים לא שווה תולעים) היוונים היו שלב בהתפתחות העולם והוא נכחד כי היו מותאמים יותר טוב שהכחידו את היוון הישן ויצרו יוון חדש.

בכל זאת. מאיפה הקביעה שהיהודים יהיו פה גם מחר? היוונים גם אמרו את זה (על עצמם). פשוט היהודים עדיין כשירים גם היום ולכן הם עדיין כאן. (כמובן בתור מייצג הצד הכופר...) גם אם כן 'חוק' בטבע הזה אינו חוק פיזקלי במובן הפשוט והוא אכן בעייתי מהבחינה הזאת (אי אפשר להפריך אותו) ולכן אפשר להדחיק אותו בתור אמונה. אני אישית חושב שהוא פשוט מכדי לא להיות נכון. לילה טוב

סליחה על החפירה. הנה סמיילי  

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים