בסייעתא דשמייא.
כ"כ עצוב...
שתי בנות בכיתה המקבילה שלי בקשר עם ערבי. ועוד כמה בנות בכיתה שלי בקשר עם
בנים. ועיזבו את זה שהן פשוט עושות צעדים זוועתיים. הן גם לא שומרות נגיעה, כאילו זה
לא מדבר אלייהם הציוי הזה. מתחבקות, מתנשקות. כאילו להם יש תורה משלהן. והעיקר
הלבוש שלהם כ"חרדיות"(+ - ). זה פשוט זוועה... בד"כ בשיעורי אנגלית אני לא מקשיבה
בכלל. כל השיעור מדברת. (אבל תתפלאו, אני הכי טובה באנגלית בהקבצה.
{הקבצה ב'
} נו טוב. לא פלא..
) בד"כ זאת שאני מדברת איתה בשיעורי אנגלית. היא
מהכיתה במקבילה. ולכן יוצא לנו לדבר בשיעורי אנגלית או פה ושם ובפלאפון. לא יודעת
איך. הגענו לנושא הזה שבנות. שהן בקשרים מגיל צעיר, ורובן שוכבות. טוב. אז אני כמובן
התחלתי בנאומים שלי. והבעתי את הדעות שלי. עכשיו אחת מהכיתה שלי. שהיא בקשר
והיא ל-א שומרת נגיעה. פשוט חוסר טקט מה שהולך איתה. ישבה מיימיננו (מימין שלנו).
אז את הנאומים שלי אמרתי בקול-בכונה.בכדי שתשמע-ואלי תפנים. פתאום אני קולטת
אותה מסתכלת עליי, הבנתי הכל. והמשכתי בנאומים שלי.
נגמר השיעור, ועדיין לא גמרנו להתדיין על הנושא הנ"ל.
בשיעור תחביר אותה ילדה לצרוך העניין נגדיר את שמה כ"שירז" (שם בדוי). באה
והתישבה לידי, ואמרה לזאת שיושבת לידי בדרך כלל אם לא אכפת לה להחליף איתה
מקום רק לשיעור הזה. כי זה דחוף. (אני לא ידעתי שהיא באה לשבת לידי מרצונה. אני
הייתי מיחוץ לכיתה באותו זמן, הייתי באמצע לדבר עם אחת הבנות במסדרון של הבית
ספר). טוב הייתי חייבת להכנס לכיתה אחרת המורה מסמנת לי 'איחור'. אני מגיעה לכיתה.
ורואה את שירז יושבת לידי. הייתי די שמחה כאילו יש לי הזדמנות לדבר איתה. אבל רציתי
שזאת שבד"כ יושבת לידי שתשב לידי, אז אמרתי לשירז; "שיירזז!!". התישבתי במקומי ואמרתי
לה: "מה שלומך ?" "למה זכיתי"?... ואז צעקתי לאותה ילדה שיושבת לידי בד"כ " שרה'לה..
לאן ברחת לי? ;)".
המורה כולה זועמת. ועצבנית. אז השתתקנו בבת. שיעור תחביר התחיל. נושא. נשוא. אוגד.
מושא. לוואי. תאור זמן, תאור מקום. וכו'.. פתאום היא התחילה לדבר. שאלה כמה שאלות.
ופתאום כאילו. אני מוצאת את עצמי מספרת לה על אחי, והיא מספרת לי כמה קשה לה.
ואיזה יצר ישלה ולמה היא עושה את כל זה.
אני חייבת לציין. היא נראה לי לראשונה בחיים שלה ראתה מישהיא שמבינה אותה.
שמדברת אלייה באמת, מהלב. בכדי לעזור. ולא בכדי להכפיש אותה. אחת שמסתכלת על
העתיד. שמביאה לה דרך כיון לחשוב אם היא עושה את צעד הנכון. ואיך בעלה יגיב כשהוא
ידע שהיא הייתה לפני בקשר, ואיזו מין אהבה תיהיה לה. ועל אחת כמה וכמה שהיא לא
שומרת נגיעה.
דיברנו... אבל כל שנייה המורה התעצבנה עליינו למה אנחנו מדברות. היא התחילה באיומים.
אבל לא ממש שמתי לב אלייה. הייתי עסוקה בשיחה. היה כ"כ מעניין אותי. מה הולך איתה.
לבסוף המורה התפרצה עליינו בצעקה: והתחילה לנאום שעה . את כל העצבים שלה הוציאה
עליינו.לבסוף החליטה שהיא לא מלמדת אותנו, את החומר הזה אנחנו נלמד לבד. ושיעור
הבא מבחן על כל החומר.
לא הייתה לנו ברירה. השתתקנו.
אחרי דקה המשכנו לדבר.
נגמר השיעור.
היום באה אחת מהבנות שהיא בקשר עם ערבי. (שירז שלחה אותה אלי).
הסברתי לה שהיא עושה צעד לא נכון,סיפרתי לה סיפורים, וניסתי להסביר לה.
היא דורשת כעת עזרה.
אני לא יודעת מה לעשות, כאילו .. אם היא תעשה צעד מידי פזיז הערבי יכול להתחיל לאיים
עלייה. וו... אני לא רוצה לחשוב מה יהיה בהמשך...
אני יכולה להגיד לה שאני לא יכולה לעזור לה.
ושזה גדול עלי, אני בסכ"ה עוזרת לחבר'ה עם קשרים רגילים.
אם אני אגיד לה שאני לא יכולה לעזור לה-אני יודעת מה יהיה איתה, וכנ"ל אתם.
אבל מצד שני, אני לא רוצה להכנס לזה.
אין לי כח לזה , ובטח שלא זמן...
אין לי כח לחשוב עוד...
ואין לי גם ממש עם מי להתייעץ כי היא בקשה שזה ישאר רק בינינו, אני יכולה לפנות לאנשים
ולספר עלייה בתור אנונימי. אבל חבל. סתם יגלו את זה בסוף.
הגעתי לכאן.
אמרתי ננסה כאן.
אם יש למישהו הצעה. או כל דבר.
אל תפסלו מהתחלה מה שאתם חושבים-תגידו, כל דבר קטן. זה משהו. גם כשהוא
נראה פעוט בענייכם.
על דעה חשובה לי.
וכל העוזר-תבוא עליו הברכה. זו פשוט הצלת נפשות ענקית!!
ענקית!!
ענקית!!
ורק טוב ה' ירעיף עליו מלמעלה.
תבורכו.

חיפשתי את המספרים הרבה זמן