אנונימית בגלל מה שאני כותבת אז רננ. אל תהרגי אותי!!!!!
אני שונאת את איך שאני נראית. יש תקופות שזה נסבל ויש תקופות שזה מתגבר עליי ואני מרגישה שאני כבר לא יכולה.
אני מחוצ'קנת. לקחתי ראוקטן והפצעים חזרו. המשחות שהרופא נתן לא ממש עוזרות. אולי יותר מדויק לומר ממש לא עוזרות. רק גורמות לפצעים שלי להיות יותר גדולים ומכוערים. מה אני עושה?
אני לא מאוד רזה. כן, אני אוכלת בריא. כן, אני עושה ספורט, תודה ששאלתם. איך אפשר לרזות????? ולא, אינמצב שאני פונה לעזרה מבחוץ כך שאל תציעו אפילו.
אני שונאת את השיער שלי. אני רוצה שיער יותר ארוך ויותר חלק. השיער שלי מרגיש לי מכוער. לא יודעת מה לעשות איתו. גלי עד מתולתל, ויש לי מלא שוונצים. ו... לא, אני לא שמה קרם. זה הורס את השיער וזה מגביר לי עוד יותר את החצ'קונים.
אולי זה נשמע שאני מכוערת. סביר להניח שאם תראו אותי ברחוב לא תחשבו שאני מכוערת. זה רק מרגיש לי ככה. איך אפשר לפחות לשפר את ההרגשה הפנימית שלי לגבי איך אני מרגישה עם עצמי?
טוב, אם יהיו לכן עצות-מצוין. אם לא-סתם פרקתי וזה היה טוב. אז תודה...
תודה באמת על האזהרה
כתבתי שאם אשכנע היא תסכים בסוף, היא יודעת שהבחירה שלי