לפני שאתה עונה לו- תענה לעצמך.

האם נראה לך שבאמת החסידים בורחים מהמציאות?????

מי שאומר דבר כזה- יש שתי אפשרויות בעיני:

א. אין לו שמץ של מושג מהי חסידות, והוא חושב שחסידות זה מנטרות של "להיות בשמחה תמיד"

ב. הוא עצמו בורח ממציאות כלשהיא ולכן הוא משליך את החוויה שלו על גורם אחר שהוא לא מבין בכלל.       

דבר שני- טוב לך להיות בעצבות? ודאי שלא. העצבות מייבשת, משתקת, מחלישה. אז מה, יכול להיות שהוא צודק- שלא צריך להיות בשמחה?? נשמע שהמציאות שלך עכשיו מעידה כאלף עדים שהוא טועה.

ועוד- לטעון טענה כזו, שחסידים בורחים מהמציאות זה פשוט בורות מוחלטת. זה בא ממקום שבכלל לא מבין מהי חסידות, או לחילופין, מקום שלא מבין מהי המציאות.... סבירות גבוהה שהאופציה השניה נכונה.

מהי המציאות?? האם המציאות היא החדשות ברשתות הרדיו והטלוויזיה? האם המציאות היא הדיונים בכנסת? או שאולי המציאות האמתית היא דבר שנמצא עמוק בתוכי, ובעצם אליה אנחנו חותרים להגיע??

בליקוטי מוהר"ן כתוב שהדבר היחיד שהוא מחויב המציאות הוא ה' יתברך. אם אין ה' אין מציאות. ה' הוא מחולל המציאות וכל המציאות מובילה לה', גם אם היא נסתרת, נעלמת ולא מובנת.  

אז מי בורח מהמציאות? מי שרוצה להבין את צפונות נפשו ולהתקרב לבוראו, או מי שבורח מזה ולועג לחסידים?

ואף אחד לא טוען שחסידים הם תמיד שמחים. גם אם אנחנו מנסים ומשתדלים להיות בשמחה, זה לא תמיד עובד לנו..אבל יש מטרה, יש עקרון, יש שאיפה. יש הבנה, או נסיון להבנה של מהי באמת שמחה- ולא, זה לא קשור דווקא לריקודים ולחיוך על הפנים. שמחה יכולה להיות גם מאוד רגועה.

בקיצור, אם אתה שואל מה לעשות- תציע לו ללמוד איתך קצת ליקוטי מוהר"ן, או שתלכו ביחד לשיעור טוב בחסידות. אולי ככה הוא יחשף למהי המציאות בעיני החסידות ויבין שזה בדיוק הדבר ההפוך מבריחה. שמי שמתבונן בנפשו ועוסק בה ובבוראו הוא בדיוק לא בורח. מי שנמנע מלעשות זאת הוא הבורח.                        .

זו בעיה גדולה.

אולי היא לא קיימת בכל המקומות, אבל היא קיימת הרבה.

קח לדוגמא את קהילת "שובו בנים", זו מנטליות שכל כולה בריחה מהמציאות וזה נמשך כבר עשרים שנה.

אבל הבעיה לא נובעת מ"לימוד חסידות", 

הבעיה היא במלמדים, שהם בעצמם, הרבה פעמים לא מבינים ממש , מה שהם עצמם אומרים.

לגבי להיות בשמחה, בוודאי שזו מצווה גדולה וחיוב, אבל אין שום משמעות לשמחה, אם היא לא מגיעה ממקום אמיתי, ז"א אם מישהו בורח מהמציאות כדי להיות בשמחה, אזי השמחה שלו, לא נקראת שמחה.

השמחה שצריך לשמוח תמיד, היא דווקא ממקום של חיבור למציאות, חיבור לעולם וחיבור אליו יתברך, שהכל ברא לכבודו.

אז  כדאי להיצמד לשביל ישראל. לפי המקטעים הרגילים של שביל ישראל זה בערך 3 ימים.

אני גם רוצה 

גם אני עסקתי רבות בסוגיה הזאת.. והייתי מהמתנגדים ליציאה מהארץ.

ובסוף כשקיבלתי הזמנה מרבנו, אמרתי לעצמי שאני נוסעת לצדיק באמת בשביל לחזק את עבודת ה'- להיות בבחינת תלמיד שהולך לרבו.

לי מאוד הפריע שהרבה נוסעים לאומן וגם לשוק שם לעשות קניות... אז אמרתי לעצמי שאני מגיעה באמת בשביל להשתטח ולא לשופינג.

וגם לפני ובמהלך הנסיעה עזר לי מאוד ללמוד את שיחות הר"ן ט"ו שם רבנו מספר לר' נתן על מעלת ארץ- ישראל.

וכשחזרתי לארץ התחברתי הרבה יותר לקדושתה ומעלתה..

ולגבי עם מי מתייעצים על זה, כל אחד יגיד לך מנקודת ההשקפה שלו. וצריך לדעת עם מי להתייעץ בנושא- בצד ההלכתי ובצד ההשקפתי.

שתזכי להזמנה אישית!

כל צעד מקרב אותנו

לגלות שוב את פנייך

אני קניתי לא מזמן, עולה 180 שקל, ולדעתי, שווה כל שקל!  על כל ליקוטי מוהר"ן מסודר, וגם על חגים.

מסביר הכל ממש יפה וברור ומוריד את הכל למעשה

אני גם חיפשתי שיעורים על הספר מהאינטרנט ולא מצאתי, עד שגיליתי את זה באתר "ברסלב נייעס" 

יש שם שיעורים שלו לשמיעה ישירה אבל לא הכל. את יכולה לשמוע ולשפוט אם זה מתאים לך 

להלן קישור שיש בו גם שיעור וגם פרטים על הדיסק אונקי

תורה ה' תניינא 'תִּקְעוּ אֱמוּנָה': שיעור מפי הגר"ש טייכנר #01 |♪ » ברסלב נייעס

השיערים הולכים גם לפי הסדר של התורות?