אחד שאני מכיר, קרוב משפחה, טוען שאנשים לומדים חסידות לברוח מהמציאות וככה החסידים של היום ולא צריך להיות בשמחה כול הזמן ועוד שטויות גמורות וזה מתחיל גם לגרום לי לעצבות. מה לעשות? מה להגיד לו?
אחד שאני מכיר, קרוב משפחה, טוען שאנשים לומדים חסידות לברוח מהמציאות וככה החסידים של היום ולא צריך להיות בשמחה כול הזמן ועוד שטויות גמורות וזה מתחיל גם לגרום לי לעצבות. מה לעשות? מה להגיד לו?
לפני שאתה עונה לו- תענה לעצמך.
האם נראה לך שבאמת החסידים בורחים מהמציאות?????
מי שאומר דבר כזה- יש שתי אפשרויות בעיני:
א. אין לו שמץ של מושג מהי חסידות, והוא חושב שחסידות זה מנטרות של "להיות בשמחה תמיד"
ב. הוא עצמו בורח ממציאות כלשהיא ולכן הוא משליך את החוויה שלו על גורם אחר שהוא לא מבין בכלל.
דבר שני- טוב לך להיות בעצבות? ודאי שלא. העצבות מייבשת, משתקת, מחלישה. אז מה, יכול להיות שהוא צודק- שלא צריך להיות בשמחה?? נשמע שהמציאות שלך עכשיו מעידה כאלף עדים שהוא טועה.
ועוד- לטעון טענה כזו, שחסידים בורחים מהמציאות זה פשוט בורות מוחלטת. זה בא ממקום שבכלל לא מבין מהי חסידות, או לחילופין, מקום שלא מבין מהי המציאות.... סבירות גבוהה שהאופציה השניה נכונה.
מהי המציאות?? האם המציאות היא החדשות ברשתות הרדיו והטלוויזיה? האם המציאות היא הדיונים בכנסת? או שאולי המציאות האמתית היא דבר שנמצא עמוק בתוכי, ובעצם אליה אנחנו חותרים להגיע??
בליקוטי מוהר"ן כתוב שהדבר היחיד שהוא מחויב המציאות הוא ה' יתברך. אם אין ה' אין מציאות. ה' הוא מחולל המציאות וכל המציאות מובילה לה', גם אם היא נסתרת, נעלמת ולא מובנת.
אז מי בורח מהמציאות? מי שרוצה להבין את צפונות נפשו ולהתקרב לבוראו, או מי שבורח מזה ולועג לחסידים?
ואף אחד לא טוען שחסידים הם תמיד שמחים. גם אם אנחנו מנסים ומשתדלים להיות בשמחה, זה לא תמיד עובד לנו..אבל יש מטרה, יש עקרון, יש שאיפה. יש הבנה, או נסיון להבנה של מהי באמת שמחה- ולא, זה לא קשור דווקא לריקודים ולחיוך על הפנים. שמחה יכולה להיות גם מאוד רגועה.
בקיצור, אם אתה שואל מה לעשות- תציע לו ללמוד איתך קצת ליקוטי מוהר"ן, או שתלכו ביחד לשיעור טוב בחסידות. אולי ככה הוא יחשף למהי המציאות בעיני החסידות ויבין שזה בדיוק הדבר ההפוך מבריחה. שמי שמתבונן בנפשו ועוסק בה ובבוראו הוא בדיוק לא בורח. מי שנמנע מלעשות זאת הוא הבורח. .
זו בעיה גדולה.
אולי היא לא קיימת בכל המקומות, אבל היא קיימת הרבה.
קח לדוגמא את קהילת "שובו בנים", זו מנטליות שכל כולה בריחה מהמציאות וזה נמשך כבר עשרים שנה.
אבל הבעיה לא נובעת מ"לימוד חסידות",
הבעיה היא במלמדים, שהם בעצמם, הרבה פעמים לא מבינים ממש , מה שהם עצמם אומרים.
לגבי להיות בשמחה, בוודאי שזו מצווה גדולה וחיוב, אבל אין שום משמעות לשמחה, אם היא לא מגיעה ממקום אמיתי, ז"א אם מישהו בורח מהמציאות כדי להיות בשמחה, אזי השמחה שלו, לא נקראת שמחה.
השמחה שצריך לשמוח תמיד, היא דווקא ממקום של חיבור למציאות, חיבור לעולם וחיבור אליו יתברך, שהכל ברא לכבודו.
וואי אני לא מאמין שאני לא באומן...
יש בי רצון מטורף להיות שם עכשיו
מי כבר סגר כרטיס ומי עוד עובד על זה?
היי
אני מחפשת סדרת שיעורים בליקוטי מוהרן שמסודרת לפי הסדר של התורות שאפשר לשמוע אותם וללמוד איתם את הס"ק
אם מישהו מכיר רב שיש לו שיעורים אני אשמח לשמוע..
תודה!
אני קניתי לא מזמן, עולה 180 שקל, ולדעתי, שווה כל שקל! על כל ליקוטי מוהר"ן מסודר, וגם על חגים.
מסביר הכל ממש יפה וברור ומוריד את הכל למעשה
אני גם חיפשתי שיעורים על הספר מהאינטרנט ולא מצאתי, עד שגיליתי את זה באתר "ברסלב נייעס"
יש שם שיעורים שלו לשמיעה ישירה אבל לא הכל. את יכולה לשמוע ולשפוט אם זה מתאים לך
להלן קישור שיש בו גם שיעור וגם פרטים על הדיסק אונקי
תורה ה' תניינא 'תִּקְעוּ אֱמוּנָה': שיעור מפי הגר"ש טייכנר #01 |♪ » ברסלב נייעס
השיערים הולכים גם לפי הסדר של התורות?
לפני שאשלח אגיד מה שאלתי ובקשתי.
1 - אשמח לפירוש לסיפור. מה הנמשל?
2- שאלה שתופיע בסוף הסיפור .
וֹד שָׁמַעְתִּי מֵהָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל לְעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְזֶהוּ. פַּעַם אַחַת הָיָה גְּבִיר גָּדוֹל שֶׁהָיוּ לוֹ כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. עָשָׂה הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל פְּקֻדָּה וְאָמַר כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִלְווֹת מָעוֹת יָבוֹא אֶצְלוֹ וְהוּא יַלְוֵהוּ מִסְּתָמָא הָיוּ עַל זֶה בַּעֲלָנִים [קוֹפְצִים] הַרְבֵּה וּבָאוּ אֶצְלוֹ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וְלָווּ אֶצְלוֹ מָעוֹת. וְהַגְּבִיר הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ פִּנְקָס עַל כָּל הַנַּ"ל. פַּעַם אַחַת לָקַח הַפִּנְקָס בְּיָדוֹ וְהִתְחִיל לְעַיֵּן בּוֹ וְרָאָה שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה מָעוֹת מְאד עַל עֵסֶק הַהַלְוָאוֹת וְאֵין אִישׁ שָׁם עַל לֵב שֶׁיָּבוֹא לְהַחֲזִיר וְלִפְרעַ לוֹ מַה שֶּׁלָּוָה מִמֶּנּוּ. מִסְּתָמָא חָרָה לוֹ עַל זֶה, וְהָיָה לוֹ עַגְמַת נֶפֶשׁ. בְּתוֹךְ הַלּוֹוִים הַנַּ"ל הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁלָּוָה גַּם כֵּן אֵצֶל הַגְּבִיר וְאִבֵּד וְהִפְסִיד הַמָּעוֹת בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ מִמָּה לִפְרעַ חוֹבוֹ וְהָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. הַיְנוּ שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה שֶׁאֵין לוֹ לִפְרעַ חוֹבוֹ. וְהִתְיַשֵּׁב הָאִישׁ הַנַּ"ל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם הַגְּבִיר וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל לִבּוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא אָנוּס בְּדָבָר וְכוּ'. וּבָא אֵצֶל הַגְּבִיר וְהִתְחִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו לִבּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵיךְ שֶׁקִּבֵּל אֶצְלוֹ מָעוֹת בְּהַלְוָאָה וְהִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן וְאֵין לוֹ מִמָּה לְשַׁלֵּם כִּי הִפְסִיד הַמָּעוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְעָנָה הַגְּבִיר וְאָמַר לוֹ מָה אִכְפַּת לִי הַמָּעוֹת הַמַּגִּיעַ אֶצְלְךָ כִּי מַה נֶּחְשָׁב אֶצְלִי סַךְ קָטָן כָּזֶה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי כְּשֶׁתְּסַלֵּק אוֹ לְהֶפֶךְ נֶגֶד סַךְ הַכּוֹלֵל מֵהַהַלְוָאוֹת אֲשֶׁר עוֹלֶה לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. עַל כֵּן רְצוֹנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֵצֶל כָּל הַלּוֹוִים שֶׁלִּי וְתִתְבַּע אוֹתָם וְתַזְכִּיר אוֹתָם שֶׁהֵם חַיָּבִים לִי כָּל כָּךְ מָעוֹת וְלָמָה אֵין מְסַלְּקִין לִי. וַאֲפִילּוּ אִם לא יִפְרְעוּ וִיסַלְּקוּ אֶת הַכּל רַק כָּל אֶחָד יִתֵּן וִיסַלֵּק מְעַט מֵחוֹבוֹ גַּם כֵּן יַעֲלֶה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹ סַךְ כָּל הַחוֹב וְהַלְוָאָה שֶׁלְּךָ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא וְהָבֵן
אשמח להבין , מה בכך ש1,000,000 שח למשל הם הרבה יותר מהחוב שלי שהוא על סך 300 שח? סוף סוף את החוב שלי לא שילמתי.. וכמובן מה זה אומר ברוחניות?
שכוייח...
אף פעם לא הייתי אצל רבנו.
ולפני התשובה הייתי בחוץ לארץ..
קשה לי לחשוב על לצאת מהארץ (בכללי) עכשיו אחרי כבר כמה שנים טובים שנהיה לי חיבור חד משמעי עם ארץ ישראל.
ובכל זאת אומרים לי שאצל רבנו זה משהו אחר.
האם זה ממש משהו אחר יותר מלהיות אצל הרשב"י?
כי לרשב"י לקח 17 שנים להזמין אותי בפעם הראשונה ועוד שנתיים בפעם השנייה.
רעיונות? מחשבות? הגיגים?
תודה!