לנסות להתבונן בענין. כוונתי- אני מניחה שאת מיואשת כביכול מדבר מסוים, יש כאב מסוים שגורם לך להרגיש ככה. הרי לא באמת הכל רע מסביבך, אלא יש משהו שצובע את הכל בצבע היאוש.

אם זה באמת ככה- אז עצתי: תעצרי ותתבונני בנקודה הזאת. תכניסי אותה למילים, למשפטים, אפשר בכתב, אפשר בדיבור עם עצמך. תדייקי את הנקודה עד שתגיעי למילים פשוטות שמרגישות לך הכי נכונות. לא רק "הכל דפוק". אלא ספציפית- מה קשה.

ואז את המלים הללו תגידי לה'. לכי למקום שטוב לך בו, שקט ורגוע ודברי עם ה'. "ה' יתברך, אני מרגישה כמעט מיואשת. כ"כ כואב לי כך וכך..כ"כ נפגעתי, אני ממש לא יכולה לשאת יותר את..הלוואי ש... וכו' וכו' במילים שלך. פשוט תגידי לו הכל, מדויק ופשוט כמו שאת מרגישה. ותגידי כמה פעמים שאת רוצה ותעשי מה שאת מרגישה- תבכי, תצחקי תשתקי.

זה שלב ראשון. שלב שני- ה' יעזור. אחרי דבר כזה ה' לא יעזור?????

ומבחינתך- הרבה תפילות על הדבר הזה שכואב כ"כ. אם יש משהו מעשי שאת יכולה לעשות אותו, ושיכול לשפר את המצב- אז תעשי. לא באטרף ולא בלחץ- מה שבכלים שלך תעשי. וגם אל תתני לעצמך לחשוב על זה כל הזמן, תשתחררי- תעשי דברים שאת אוהבת ותשתחררי מהתחושות הללו לפעמים.

נו, בהצלחה. ה' איתך.

אז  כדאי להיצמד לשביל ישראל. לפי המקטעים הרגילים של שביל ישראל זה בערך 3 ימים.

אני גם רוצה 

גם אני עסקתי רבות בסוגיה הזאת.. והייתי מהמתנגדים ליציאה מהארץ.

ובסוף כשקיבלתי הזמנה מרבנו, אמרתי לעצמי שאני נוסעת לצדיק באמת בשביל לחזק את עבודת ה'- להיות בבחינת תלמיד שהולך לרבו.

לי מאוד הפריע שהרבה נוסעים לאומן וגם לשוק שם לעשות קניות... אז אמרתי לעצמי שאני מגיעה באמת בשביל להשתטח ולא לשופינג.

וגם לפני ובמהלך הנסיעה עזר לי מאוד ללמוד את שיחות הר"ן ט"ו שם רבנו מספר לר' נתן על מעלת ארץ- ישראל.

וכשחזרתי לארץ התחברתי הרבה יותר לקדושתה ומעלתה..

ולגבי עם מי מתייעצים על זה, כל אחד יגיד לך מנקודת ההשקפה שלו. וצריך לדעת עם מי להתייעץ בנושא- בצד ההלכתי ובצד ההשקפתי.

שתזכי להזמנה אישית!

כל צעד מקרב אותנו

לגלות שוב את פנייך