מה סיפרת לי... חחח יקורע

היה לי פעם דייט בת"א, ואיזה קבצנית אחת באה אלינו,

ואני מצטטת: "סליחה, גנבו לי את הארנק, אולי יש לכם כמה שקלים?"

שבוע אחרי זה, באותו אזור, אותה קבצנית, ואותו נוסח..

נקרעתי מצחוק.. 

מה מדביק אותם אליך?

הכסף

חחחחחח

וסתם מחרטטים בשכל!!

אם הוא באמת היה רעב הוא לא היה מתלונן ובטח שלא זורק את התפוח..

זה יכול להיות דבר כזה??? תשאל את אחיך אם הוא יודע משהו על זה...זה הפליא אותי מאוד כאשר אמרו לי את זה, אבל אמרו לי את זה אנשים רציניים בהחלט, לא כאלה שסתם מתלוצצים...

זה נשמה כמעט בלתי אפשרי, כי עשיתי חישוב שגם אם הקבצן יושב 15 שעות ביום בקיבוץ נדבות, הוא צריך לקבל בערך 11 שקל בממוצע לדקה.

לא הגיוני, נכון? אולי הם אמרו אלף ואני לא שמעתי נכון?

אני צריך להחזיר אותה שוב כשיהיה לי כוח (ניסיתי לעשות משהו עם החתימה והכ"א, אבל לא הלך כל כך, ואז זה נמחק בלי שהתכוונתי). יפה ששמת לב .

אני מקווה שבזמן שהלכת למטבח הוא לא העתיק את המפתח ופרץ לכם לבית מאוחר יותר.. 

הבחור סימן לו "אין לי", וכשהוא המשיך ללכת הוא צעק מאחוריו "היי אתה"

והוא הסתובב

מקסימום אם ממש כואב לך הלב והמצפון, תן 10 אגורות.

מקרים יוצאי דופן הם כאלו ש"נותנים תמורה" - יענו, אלו שמנגנים ברחוב, ואתה אוהב את הנגינה - להם, לתת כסף, יכול להיחשב גם כמעין תשורה סמלית על ההנאה שנתנו לך. אבל לתת צדקה לקבצן ברחוב, על פי רוב זה התאכזרות לעניים האמיתיים. אתה רוצה לתת צדקה -- לך לקרן הצדקה ההתנדבותית בישוב/בעיר שלך, שמגובה בבקשות ישירות ממחלקת הרווחה של העיר/היישוב, והכסף שם הולך באמת למצרכי מזון ומכשירי חשמל הכרחיים, ולא לסיגריות וסתם לאנשים שמסכנותם היא לא בכספם אלא בנפשם...

שצריכים את הכסף, אם אני לא מכיר אני לא נותן, לצערי נכוונו עם כל מיני מקרי צדקה כאלה בשביל להבין את זה..

לא חסרים מרכזי חסד ובתי תמחוי שאפשר לתרום להם.. או לארגונים כמו זק"א והצלה שבנויים בעיקר על מתנדבים ומצילים חיים..

בכ"א כמו שכתבתי פה פעם, אם אתם מכירים משפחה במצוקה בסביבה הקרובה שלכם, הכי טוב לתת להם..

יותר אין לי לב לדעת שאת ה10 שקל שנתתי עכשיו לקבצן שסיכוי גבוה שילך ויקנה עם זה סיגריות, הייתי יכול להביא לארגון חסד שיקנה בזה עוד 2 שקיות אורז למשפחה נזקקת.

זה שמישהו מסתובב בין בתים, רק אומר שיש לו יותר תעוזה - לא אומר שהוא באמת נזקק.

זה נשמע אכזרי במקצת, אבל מה לעשות, בימינו כשרבו הרמאים - אין לנו על מי לסמוך חוץ מעל מי שאנחנו מכירים ממש, שהוא בארגון חסד שיודע מה שהוא עושה.

אני גם ככה לא אתן לארגון, אלא אוציא על משהו אחר (אם יש לי מזומן סביר להניח שהוא ייעלם על "מותרות"). תרומות לארגונים נעשות בצורה יותר מסודרת באשראי.

אם הוא צריך או לא - זה העניין שלו, אבל אני מנסה לא להתרגל להתעלם מאנשים שמבקשים עזרה.

לאנשים שאולי מרמים אותך

כשאני רואה מישהו בחורף בלילה שקפוא והוא מבקש אני מניחה שהוא באמת צריך אחרת לא היה שם.

אבל קרה לי שמישהי באה בוכה וביקשה כמה שקלים לנסיעה הביתה ואחותי נתנה לה.

כמה שעות אחר כך היא הייתה עם עוד מישהו עם רכב נראתה בסדר גמור.

יום אחר כך עוד פעם אותו סיפור לאנשים אחרים וגם אלי, כאילו לא זיהיתי אותה

מספיק שאת יודעת על קופת צדקה במקום מסויים שהוא באמת למטרה טובה - נניח, ישיבה שאת מכירה, או זכרון מנחם (לא עניים, אבל גם שייך לצדקה...) או ארגון חסד שאת מכירה שעוזר לעניים בהתנדבות מוחלטת או כמעט מוחלטת- ואת יכולה ברגע לשלשל לקופה הזאת את השנקל הזה...

ואדרבה - עשי לעצמך אתגר - כל פעם שאת לא נותנת שקל לקבצן שמסתובב ברחוב, שימי שקל בבית בקופה מיוחדת שלך, שאחת לכמה חודשים, תעבירי בצורה מסודרת לקופת הצדקה הקרובה לביתך...

תחשבי שברגע שאת "עזורת" לאנשים הללו שמבקשים עזרה, את מדרבנת אותם להמשיך בעיסוק הזה, ואז - עניים אמיתיים יקבלו פחות...

הוא יזרוק לך אותם בפרצוף ויקלל...

לפעמים אפילו כמה שקלים חדשים לא מספיק להם.

יש כאלו ממש חצופים!

למרות שלא כולם זורקים, מניסיון. אבל מי שזורק - אומר שהוא באמת לא צריך את הכסף, כי אם היה צריך את הככסף, היה שמח לקבל 10 אגורות מזה ומזה ומזה שבסוף יום עבודה היו מצטברים לו לפחות לכמה עשרות אם לא מאות שקלים.

וזה מצחיק כל פעם מחדש

אם חושדים באדם שהוא מפוקפק לא צריך לתת לו כלום.

יש מצווה לתת צדקה למי שצריך באמת ולמי שיודעים בודאות שנזקק..

בנוסף לכל מה שכתבתם, יש עניין לחנך את עצמנו לנתינה.

לכן אני חושבת שצריך לתת אפילו 10 אג' או 1 ש"ח ולא לחשוד בכל אחד שמבקש נדבה ומצד שני לפקוח עיניים ולשים לב ולמי וכמה נותנים.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.