אם נהיה כולנו בעלי בתים עם שיעור עין יעקב בין מנחה לערבית,

הזדמנות ליישם את הנקודה הנזכרת לעיל - לא באמת תהיה.

ודרך אגב -

הרי בסופו של דבר רובנו בוחרים את רבותינו,

ואין אדם למד תורה אלא במקום שליבו חפץ,

וביום שאדם יחוש ששיטת רבו לא תואמת

את אמיתתו הפנימית -

הוא יקום ויילך.

בישיבה?

לפתח ולהעמיק אותה.

(ואגב, גם לא לפגוש השקפות תורניות אחרות

ברמות מעמיקות, ולקבל כלים רציניים כדי לנתח

אותן)

חשיבה עצמית..

ולאו דווקא דרך המשקפיים של הרב..

הרב עובדיה עם כל גדלותו התורנית טעה טעות מרה באוסלו..

גדולי ישראל באירופה טעו והטעו את תלמידהם.. 

בהכל? 

או שגם אותו אתה לוקח בעירבון מוגבל כי הוא בעצם רב..

<ר>

אבל עד היום ממה שכן קראתי, לא ראיתי שהוא אמר משהו שהוא לא נכון, אפשר לראות לדוגמא ביחסו לערבים כמה הוא צדק וכמה הוא חזה דברים שמהם אנו סובלים כיום..

אבל אם אראה משהו שאני לא מסכים איתו, אז אני לא איישם את זה או אלך אחרי זה...

(לגיטימי וזה..) 

אתה לא חושב שמגיע מצב שאתה מקושר לרב שמדריך אותך בענייני אמונה והלכה ומורה לך דרך חיים ואתה הולך אחריו בכל מצב? 

רק שצריך לשים לב לא ללכת בעיניים עצומות אחרי כל פסק ואם יש שאלות ותהיות אז לשאול ולנסות להגיע לאמת ולא

בגלל שהרב אמר משהו אז זה תורה מסיני..

ושוב אני לא מדבר על הלכה אלא בעניינים פוליטיים וכד׳ו

מהרב, אתה בשטח, יש לך זווית ראיה אחרת... יכולות להיות כל מיני סיבות למה אתה חולק על רב.

רבנים לפעמים טועים. הם בני אדם. אנשים צריכים להיות עם עיניים פקוחות ולא ללכת בעיוורון וכל זה כמובן מתוך ענווה- לשאול את הרב, להציג לו את המציאות שלך ולשאול עליה- לא לקבל כל דבר.

מישהו יודע יותר ממני על מכוניות לדוג'- זה אומר שהוא חכם ממני?

לא, זה אומר שהוא נחשף למציאות ולידע שאני לא נחשפתי אליו.

לפי זה- מה משמעות המושג "אמונת חכמים" ? 

(יצא לי לחשוב על זה בימים האחרונים הרבה... מעניין אותי באמת לשמוע דעות\ ניסוחים) 

שמבחינתך היא סתירה, ושהשמאל ימין...

צריך ללכת אחרי ת"ח כי מסתמא הוא בקיא יותר מאיתנו בזה..

אבל בעייני השקפה וכדו' צריך לבדוק טוב טוב, כי עובדה שבדברים האלה ראינו לא פעם שרבנים טעו..

(פשוט הבנתי שאתה מגדיר קצת אחרת את המושג "השקפות" אז חיפשתי מינוח אחר...) 

השאל היא- איזה נק' שהיא לא הלכתית ועדיין מסורת וקבלה גמורה מרבותינו יש לדעתך ? 

אבל נגיד לאיזה מפלגה להצביע בבחירות, או סירובי פקודה וכד׳ו פינוי ישובים, לא.

ומקורב להתיישבות ולא לרב גדול ככל שיהיה שאף פעם לא הסתובב ביו״ש..

ושוב צריך גם להפעיל שיקול דעת ולבדוק מאיפה הפסיקה נובעת..

האם דיני "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך", "לא תסור" והלכות זקן ממרה מיוחדים לסנהדרין או שהם חלים ביחס לגדול הדור?

הרב רא"ם הכהן

ראש ישיבת ההסדר בעתניאל ורב הישוב

◄עוד מאותו מחבר

כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ בּוֹ: וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט: וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה' וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ: עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל: וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל. (דברים יז,ח-יב)

המראה שאינה בלשכת הגזית

באופן פשוט הפרשה הזו מדברת דווקא על בית הדין הגדול שיושב ב"מקום אשר יבחר ה'". ואכן בברייתא שמביאה הגמרא במסכת סנהדרין (יד,ב) מפורש שדין זקן ממרה לא נאמר אלא ביחס לבית דין הגדול היושב בעזרה:
תא שמע: מצאן אבית פגי והמרה עליהן, יכול תהא המראתו המראה - תלמוד לומר 'וקמת ועלית אל המקום' מלמד שהמקום גורם.

תוספות על אתר ביארו שבניגוד לדינים אחרים שבהם נאמר "מקום", והדין חל בכל ירושלים, בנוגע לזקן ממרה המקום היחיד של סנהדרין הוא בלשכת הגזית. אולם בספרי ובירושלמי בסנהדרין שנינו: " 'ובאת', לרבות בית דין שביבנה", ולכאורה יש כאן הרחבה של הדין. אולם רבנו הלל בפרושו לספרי, מבאר שההרחבה הזו היא לגבי "לא תסור" (שגם הוא חל רק בבית הדין הגדול) ולא לגבי זקן ממרה, וכן בעוד אחרונים.

תוקף איסור 'לא תסור'

הרמב"ם, כדרכו, פסק על פי הבבלי שגם דין "לא תסור" נאמר רק בבית דין הגדול שבלשכת הגזית. במניין המצוות בתחילת הלכות ממרים כותב הרמב"ם: "לעשות על פי התורה שאמרו לנו בית דין הגדול שלא לסור מדבריהם", ובתחילת הלכות ממרים מצמצם הרמב"ם את דין לא תסור רק לבית דין הגדול בלשכת הגזית: "בית דין הגדול שבירושלים... ועליהן הבטיחה תורה שנאמר 'על פי התורה אשר יורוך', זו מצות עשה... כל מי שאינו עושה כהוראתן עובר בלא תעשה שנאמר 'לא תסור מכל הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל'...". אמנם העיר המנחת חינוך (תצו) שבספר המצוות הרמב"ם אינו מצמצם כך את הדין.

גם הרמב"ן (בפירושו לתורה) מצמצם את הדינים הנ"ל רק לבית דין הגדול בלשכת הגזית: "...שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר...". בהשגות לספר המצוות של הרמב"ם (עשה קנג) חוזר הרמב"ן על אותו עיקרון: "והנה דבר ברור וידוע הוא שבית דין הגדול בטל מא"י... ואפילו ביציאתם משם לטייל מעט ולחזור נטל כוחם ורשותם מהם עד שיהיו במקומם... וכל שכן לאחר חורבן כמו שאמרו עוד בפרק ארבע מיתות (נב,ב) 'ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט' בזמן שיהיה כהן יש משפט בזמן שאין כהן אין משפט".

בניגוד לשיטת הרמב"ם והרמב"ן, בעל ספר החינוך (תצה) הרחיב את דיני "ועשית ככל אשר יורוך" ו"לא תסור" לכל מקום ולכל זמן, בלי תלות בבית הדין הגדול ובוודאי שבלי תלות במקומו בלשכת הגזית:."ובכלל המצווה גם כן לשמוע ולעשות בכל זמן וזמן כמצוות השופט, כלומר החכם הגדול אשר יהיה בימים ההם, יפתח בדורו כשמואל בדורו...". המנחת חינוך הקשה על דבריו: "ומנין לו זה?" והסביר כי דינים אלו מיוחדים ל"בית דין הגדול אשר כבוד השי"ת חופף עליו כל היום ועליהם הבטיחה התורה".

סיכום

אין ספק שלהלכה אין לפסוק כדעת ספר החינוך נגד הרמב"ן והרמב"ם ופשט התורה והסוגיות. יש להעיר שגם לגישת החינוך, שיש דין לא תסור וזקן ממרה בכל זמן, מדובר רק באדם שכלל ישראל מקבל אותו. אולם, בדורות שלנו שעם ישראל נמצא במציאות של גלות בהעדר סנהדרין, ועם ישראל נעשה עדרים עדרים, לכל קהילה יש את ה"גדול" שלה. ממילא, החלת דברי החינוך על "גדול" של קהילה אחת תגרום להגדרת ה"גדול" האחר כזקן ממרה. מעבר לכך שהדבר נוגד את הרעיון הבסיסי של דין זקן ממרה, הרי בכך יווצרו מחלוקות ופירוד ודחיקת רגלי השכינה, כפי שקורה לצערנו היום שכל ציבור מבטל את הגדול של ציבור אחר. 

"לא תסור... ימין ושמאל"

כלומר, יעיל יותר לדון בסוגיה הזו, מי נקרא "יורוך", כי אני לא רואה פסול באנשים שרוצים לקיים את זה בתמימות מלאה.

אני לא רואה ברב כהנא כרב מובהק שלי או דמות שאני כל כך קשור אליה , אבל אני מאוד מכבד אותו ואת דעותיו (שחסרות לנו היום בפומבי אבל זה עניין אחר...)

אבל אתה שמצטט אותו (ועוד רבים) נוהגים לומר כהנא ולא הרב כהנא , אם אתם כל כך קשורים אליו ולתורתו , איך אתם קוראים לו כהנא?
 

שיהיה חודש שמח! ופורים שמח!

בודאי שקוראים לרב כהנא הרב.

כמו שיש את הספר חזון עובדיה, אז תגיד -למה מזלזלים ואומרים ככה ולא חזון הרב עובדיה? לא, זה השם של הספר.

לא ידעתי ששם הספר הוא כהנא יומי ( לא מכיר אותו) אבל ברור לי שכשאנשים מצטטים את המשפט "כהנא צדק"

בע"פ או בסטיקרים וכיו"ב תראה שהשם הרב לא ממש נכנס שם , (וסליחה על ההתעסקות בנושא בשרשור זה , חתכתי)

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!