נקמה זה לא עניין פה. את צריכה לעשות מה שיהיה טוב לך ולו. השאלה הנכונה היא האם את מעוניינת בקשר אתו והאם את יכולה להיות מספיק בטוחה ברצינות שלו לגבי הקשר. אם התשובות לשתי השאלות חיוביות - לכי על זה.

אם לא - צריך לברר אותן. איך? זה כבר יותר מסובך, כמובן :-/

לק"י

הוא עשה לך משהו רע?!!!

תבדקו שוב את הנושא ביניכם, ואולי תתייעצו עם מישהו נוסף שמכיר אתכם טוב.

אם אתם מתאימים, לא חבל שאולי תפספסו את זה?

ועוד משהו- אם בסופו של דבר תחליטו שזה לא זה, או שכרגע הוא לא מעוניין בקשר רציני ואת כן, ואת ממשיכה הלאה- אז הייתי ממליצה לנתק את הקשר, ושהוא לא יתקשר אלייך, כי זה לא פייר כלפי הבחורים שתצאי איתם וגם לא כלפייך (זה עלול להיות מבלבל).

בהצלחה

הבחור השני לא מעניין אותה ובעצם אף פעם לא עניין אותה. את הבחור הראשון היא אוהבת אבל הוא היה צעיר ולא הרגיש מוכן לקשר שיוביל לחתונה ולמחוייבות. לדעתי, עליה לשוחח איתו דוגרי ולברר אם הוא מוכן עכשיו לקשר ארוך טווח. לנקמה אין מקום. חבל לאבד מישהו שאוהבים. אפילו במחיר אכזבה נוספת. אבל אני חושבת שלא תהיה אכזבה. הוא כבר יודע שאם הוא לא יתנהג כראוי היא תזרוק אותו. בע"ה, אחרי הצבא יתחתנו. או אף לפני כן. רק שיצטרכו לחכות עם ילדים כדי ששניהם יוכלו לרכש מקצוע ולהתבגר קצת. כיום, בחוגים הדתיים לאומיים, זה די מקובל להתחתן בגיל כזה צעיר. הם גם יצטרכו כמובן לברר אם יש להם מקום איפה להניח את הראש. בלי מקום מגורים אי אפשר למסד את הקשר. שיהיה בהצלחה!

מה תתן לך "נקמה"? תפסידי אותו?

הבנתי ממה שכתבת שאת לא נפגשת כרגע עם מישהו (כלומר, שאת מסיימת בדיוק קשר עם בחור אחד ועדין לא התחלת חדש)

עכשיו את צריכה לחשוב עם עצמך-

יש סיכוי שיהיה המשך לקשר עם הבחור (זה שהיית איתו בקשר כמה שנים), או לא? תבדקי עכשיו, בנחת, דווקא כי היתה הפסקה קלה בקשר. מה הרגשת עם ההפסקה- היה לך קשה וכל הזמן חזרת לחשוב על הבחור ההוא או שדווקא היתה לך הקלה עם ההפסקה הזו?

הרבה פעמים אנשים מתחילים להעריך משהו רק כשהוא מתחמק מהם וזה טבעי. כך שיכול להיות שזה מה שקרה לבחור.

אבל כאן את צריכה להתחשב בעצמך ובמה שטוב לך (ולא לו)- האם את חושבת שיהיה טוב לחזור, או שבאמת זה לא היה מתאים.

יכול להיות שאתם לא באמת מתאימים ולכן יצא לטובה שהיתה הפסקה קלה, ככה תוכלי לשקול את ההתאמה בשכל ובלי רגשות שמונעים מלדעת אם זה מתאים או לא.

ולפי זה תגיעי להחלטה-

אם את חושבת שבאמת אין התאמה, וסתם הייתם ביחד תנתקי את הקשר עם הבחור ההוא (תודיעי לו, שלא יתקשר) ותתחילי להיפגש עם בחורים אחרים.

ואם את חושבת שיש סיכוי להמשיך, תודיעי לבחור שאת מוכנה לתת צ'אנס בתנאי שעכשיו הקשר משנה כיוון ותבדקו התאמה אמיתית לנישואין. 

בכל מקרה אל תמשיכו את הקשר הידידותי שהיה, כי הוא לא טוב לך (ובעייתי בכלל)

בהצלחה!

 כדאי תמיד לתת צאנס למשהו שאולי יכול להיות טוב ונעים ויפה! היה לכם טוב - למה לא לנסות? אלא אם כן את כבר לא בקטע...  ולא נראה לך שזה עלול להיות פספוס.כי אם כן את עלולה למשוך את השאלה הזו כל החיים. (פיספסתי כי לא נתתי צאנס'?)

עכשיו גם הבנתי בדיוק איך

רגש הנקמה מסנוור אותך עד כדי כך שאת מוכנה להפסיד זיווג פוטנציאלי

רק שידך תהיה על העליונה

ולא שיש איזו עילה לנקמה

ה לא שהבחור לא רצה אותך

הוא מאוד רצה אותך, 

אך הבין שכרגע זה לא מתאים

כנראה הבנת אותו לא נכון

הוא לא בשבילה, כלומר, היא בכל מקרה בדרך לחתוך אותו...

שכאשר הוא לא הסכים זה מאד פגע בך, ואת מפחדת להיפגע ממנו שוב, ולכן את חוששת ליצור איתו קשר?

קצת נראה לי שזה מה שהתכוונת לומר, אבל לא רצית להצטייר כפגיעה וחלשה, ולכן לקחת את זה לעמדת כוח, כאילו את "נוקמת" בו...

אם אני צודק, התשובה האמיתית היא שאת צריכה לוודא שאת סומכת עליו שהוא מוכן ללכת על קשר רציני בשלב הזה בחייו על כל המשתמע, ולא נתקף בסערת רגשות בגלל שהתחלת לצאת עם אחרים, ואחרי שתחזרי והחשש שלו ירד הוא יגלה שהוא לא מוכן לקשר רציני כעת ויפגע בך שוב.

אם את חושבת שהוא מוכן לאחריות הזו, ואת חושבת שאתם מתאימים, לדעתי תלכי על זה...

היא האם הוא רוצה להיכנס לקשר למטרת חתונה בלי קשר אלייך. אם התשובה חיובית, אז כנראה שהוא רציני. אם לא, כדאי לך לשקול היטב. יתכן שהוא עושה את זה רק כדי שלא לאבד אותך, וברגע שהוא יקלוט שאת מצפה ממנו לכוון לחתונה, הוא עלול לסגת פעם נוספת (וגם לחזור שוב...).

זה לא מוחלט, אבל לדעתי מדובר באינדיקציה מאד משמעותית.

על מה לנקום?

לפני הוא חשב שכרגע זה לא מתאים לו,

עכשיו הוא חושב שזה כן מתאים מבחינת הזמן.

הוא לא אמר (לפי התיאור שלך) שום דבר לא טוב עלייך,

לא פגע בך...

לא רואה שום סיבה לנקמה...

או שסתם תפסידי בגללו את הבחור החדש

אם אתם לא אוהבים למה לתת סיכוי?
ואם אתם אוהבים: נראלי שעדיף לא לנקום, אבל גם לא להשאיר יותר מידי דברים בלב. להיות פתוחים ואפילו קצת מכיאיבים, אבל בביקורת בונה ומתוך כנות.

אנשים קולטים טעיות שלהם, וגם אם הוא רוצה קשר רק בגלל שזו את- אולי פשוט הוא הבין מה הוא הפסיד. השאלה זה אם הוא(ואת..) יודע מה הוא רוצה בקשר, מה זה קשר, ודברים כאלו.

המון בהצלחה!

יש דבר כזה שנקרא כוחו של הרגל. אם אתם ידידים טובים כבר 4-5 שנים, כוח ההרגל קיים.

הבירור שצריך לעשות פה הינו האם הקשר שלכם הינו מתוך הרגל / חברות טובה, או שיש גם עניין רומנטי, ורצון לבניית בית משותף, ושזה יהיה האבא של הילדים שלך.

לדעתי כדאי לך לקחת ממנו פסק זמן. זה מאד קשה, אבל זה שהוא בצבא יכול לסייע.

אגב, הדברים נאמרים מניסיון אישי... היה לי ידיד מעולה, ואחרי שהוא יצא עם כל מיני בנות הוא "גילה" אותי. היינו חברים תקופה ארוכה (בין גיל 17.5 לגיל 20) אבל כל פעם כשהוא דיבר על הלאה אני נרתעתי, עד שהבנתי בסוף שזו לא היתה אהבה אלא פשוט הפחד לאבד אותו כידיד, וזה לא על מישור רומנטי אצלי.

כשהתחתנתי עם בעלי הבנתי מה זו אהבה אמיתית. אין מה להשוות.

הבחור החדש גם ככה לא נראה לך מה זה לנקום ולהפסיד את מי שאת באמת רוצה רק בשביל להרגיש מנצחת?! את תצאי המופסדת

תתאפסי על עצמך קחי כמה ימים למחשבה שבו תדברו שוב ברצינות

כי חבל שהוא יהיה במחשבות שלך  על למה פספסתי בסוף..

וכשתנסי לצאת במקביל עם אחרים הם יפגעו ואת תשארי מבולבלת..

אין כאן גם ענין של נקמה. על מה צריך לנקום, נכון שהוא אמר לך שאתם כמו אחים אבל הוא אמר גם שקשה לו בלעדייך.

שהוא מהטיפוסים שצריכים שתשמרי על קוליות. אל תראי לו שאת רוצה אותו באופן מיוחד, אבל תתני לו צ'אנס.

השאלה היא אם תצטרכי ותוכלי לאורך זמן לשמור על התחושה הזאת.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.