גמילה עלולה לקחת כמה חודשים, וההורים רוצים, ובצדק, להביא את הילד גמול לגן. 

לדעתי זה גם יהיה לך יותר נח- בסה"כ לד שהולך לבד לשירותים ורק צריך לנגב לו (לבנים גם לא צריך לנגב בקטנים) עשוי להקל עליך משמעותית.

לדעתי תבקשי מהורים שמי שרוצה, שיעשה את זה במהלך פסח ויביא לך את הילד גמול במידת האפשר (כמובן שאין בזה ביטוח).

אחרי שבועיים וחצי בבית, הגמילה כבר תהיה יציבה (בע"מ) ולך יהיה יותר פשוט.

אני כהורה לא הייתי מסכימה. אם אני רואה שהילד מוכן- אין סיבה לעכב. לא מרוע לב, אבל דחיה עלולה גם לגרור את הגמילה על פני תקופה ארוכה יותר, היחס אליו בגן יהיה פחות חיובי וכו'.

בהצלחה..

אם ניתן להתחשב אז למה לא? ובכלל פסח זה לא הזמן לגמילה כאשר על הראש יש

אלף ואחד דברים ובנוסף 'ככה מן הצד' עוד צריך לגמול את הילד זה לא פייר לילד!

הילד בכלל לא יהיה מוכן נפשית ופיזית כמו שצריך!!

אם את בהריון נוסף לכך, בהחלט יש יתרון שתוכלי לדבר ישיר, ובעדינות על הנושא.

אולי בהחלט יקשיבו לך וידחו את הענין!!

מאחלת לך הריון בריא ומשעמם! והצלחה בענין הנידון!!

שבבית שבועיים אחה"צ מגלה שליטה יכול להגיע לגן עם לבנים..

רב הילדים השיטה הזו לא הולכת. זה מבלבל אותם מאד ללכת חצי יום עם וחצי יום בלי.

בכל מקרה, אחה"צ הם הרבה פעמים בקושי 3 שעות (4:00-7:00) בגלל שנת צהרים.

זה ילדים שעולים לגן?

ממש לא בקשה רלוונטית.

כיוון שאין פה התייחסות לצורכי הילדים. אלא רק לקושי שלך...

הם בגיל שנתיים ומן הסתם מוכנים לגמילה פחות או יותר. מה גם שמי שעולה לגן, זה לא נכון לגמול אותו בלחץ בחופש הגדול לפני הגן...

מה שכן, את יכולה לבקש שהם מתחילים את זה בבית, נניח 3 ימים (יכול להיות גם חמישי שישי שבת) לא להביא אותו בכלל, ולתת לו הזדמנות בבית, ואז להביא אותו עם תחתונים ובגדי החלפה וכ', רק אם שיתף פעולה בבית. זה לא צריך ליפול עליייך התהליך עצמו, אלא רק לשתף פעולה עם מה שההורים עושים בבית...

בהצלחה

מצליח לעשות יומים שלושה רצוף בלי הרבה פיספוסים (רק פעם פעמים )ביום אז היא מרשה לשלוח אותו לגן בלי חיתול כי הוא כבר בדרך להגמל. אבל אם הוא מפספס בקצב אז לא.

אני חושבת שאת ההתחלה ההורים צריכים לעשות ולא להפיל על הגננת את הקושי הראשוני.

בתור בעלת משפחתון שהייתי בכמה וכמה הריונות יחד עם ילדי המשפחתון, אין ספק שזה קשה יותר, אבל זו העבודה שבחרת ואת לא יכולה לחפף בה. אלו ילדים בגיל גמילה וזה חלק מהעניין. אם לי בתור הורה היו עושים את זה הייתי רואה את זה בעין מאוד לא טובה מקצועית.

אין מה לעשות, בדברים האלה לא כדאי להיכנס עם ההורים כי זה שלב מאוד קשה גם להם אז חבל לך.

בכל מקרה, שיהיה לך בהצלחה קחי הרבה אוויר, זה שלב קשה במשפחתון. רק תיידעי את ההורים שיכול להיות קצת חוסר סדר ביום של המשפחתון עקב נסיונות גמילה של הילדים- כי 5-6 ילדים נגמלים בבת אחת זה מאווווד משבש את מהלך היום.

הרבה חיבוקים ובהצלחה!!!

בגיל הזה.

אולי תנסי לתקופה הזו להביא עזרה?

כשהגדול שלי נגמל במעון, הם ביקשו שיתאמן כמה ימים בבית, ואם זה מצליח לעבור ללבנים גם במעון.

עשינו כך וזה ממש לא בלבל אותו. דווקא שאלתי על זה את המנהלת של המעון שהיא ממש מנוסה וחכמה, והיא אמרה שהילדים יודעים לעשות את ההפרדה. אני לא יודעת מי היועצת גמילה שהזכירו קודם (שאמרה שזה מבלבל את הילד), אבל יש הרבה גישות לעניין הגמילה, ואולי היא טועה... באופן כללי ילדים, אפילו קטנים, יודעים לעשות את ההפרדה בין מסגרות. זה בלי חשיבה מודעת. למשל: ילד שבבית הוא שובב ובגן הוא שקט ומשתף פעולה (כמו הקטנה שלי ).

נראה לי ממש בסיסי לבקש שהגמילה תתחיל כמה ימים בבית, בלי קשר לכך שאת בהריון. ההורים עצמם לא ירצו שהגננת תתעסק עם כמה ילדים שמפספסים ביחד...

הרבה הצלחה ובקלות.

וסתם טיפ: כשהייתי מורה בהריון, ראיתי שכשאני יושבת הרבה יותר קל לי. תנסי לבדוק מתי את יכולה לשבת, ולהניח כסאות בכל מיני פינות מתאימות: למשל כששוטפים פנים וכו'. אנחנו נוטות לזלזל בזה , וכבר להשאר בעמידה, וזה גוזל הרבה אנרגיה.

בס"ד

תתיעצי עם אחת האמהות שאת פתוחה איתה. בתכלס, זה קשור לאווירה. את צודקת שאת אומרת שלא התחייבת וזה באמת לא נעים להיות שותפה לזה. אני יכולה לומר לך שבלי הריון, אני מורה ולפעמים בנות מקיאות לי בכיתה ואני כמעט מקיאה איתן, גם פיפי זה לא עניין פשוט. זה לא כ"כ נורא מה שאת אומרת...

אז למה הם משלמים לך??

אם זה רק חברה לילד?

מזה לא מחוייבים? איפה הם ימצאו מקום אחר עכשיו??

מה חשבת שיקרה? לא ברור שילדים כאלה נגמלים מתישהוא? 

ולא. רק חודשיים בחופש זה לא מספיק. בוודאי שצריך לגמול לפני. מה גם שאם הם מוכנים, א וודאי.

את כן יכולה להגיד שיתחילו בבית, שינסו כמה צהרים בלי טיטול, שינסו בחופשת פסח בבית רציני. ומי שבקושי מפספס, יבוא בלי טיטול.

זה לא אמור להיות שאת תגמלי. הם ההורים בסך הכל. אבל הגיוני שכל ילד יפספס פעם- פעמיים ביום.

אם הוא מפספס יותר מזה- כנראה שהוא לא מוכן עדיין. (או שהוא ממש ממש בהתחלה.

וזה לא תפקידך להתחיל גמילה. אלא רק להמשיך .

בהצלחה!

לטיפול בילדים שלקחת על עצמך.

לא לקחת אותם לקייטנה חד פעמית.

את מציגה את זה כאילו עשית להם טובה ממש ענקית. זה נכון שזה עוזר להם אבל אל תשכחי שהם משלמים לך על זה. ככה שגם הם עוזרים לך באותה מידה.

שתגידי להורים את הבעיה הגדולה שלך עם העניין

כי אם הילדים יתחילו גמילה ואת בגן תגעלי מזה ותכעסי עליהם כל פעם וכו' הגישה שלך יכולה לעשות לילדים נזק גדול.

את לא צריכה לגמול את הילדים.

אם ההורים רוצים שתעזרי בהשלמת תהליך הגמילה- מצוין. אבל רק אם הילד הראה כמה ימים בבית (חמישי-שישי-שבת, או שישי-שבת-ראשון שהוא באמת הולך לשירותים כשהוא צריך).

מטפלת במעון/משפחתון לא צריכה לגמול ילד שאינו מוכן- גם לא מוכן מבחינת בשלות וגם לא עבר הכנה כלשהי בבית. לא נראה לי הוגן לבקש ולצפות ממך לגמול את הילדים (אפילו בלי קשר להיריון).

אם הילד בוגר ומבין ובאמת עושה יפה בשירותים, לדעתי כן ראוי שתתני לו להשלים את הגמילה (ותאפשר יומיים-שלושה של פיספוסים). אבל אם הילד לא מוכן, אז לא.

זה גם תלוי בני כמה הילדים (שנתיים וזהו, או שנתיים שהן תכף שלוש שנים).

אישית, אני גמלתי את הבכורה שלי מיד כשהמעון נגמר (תוך שלושה שבועות) כי היא לא הייתה מוכנה לגמרי ורציתי לעשות את זה כשהיא ממש בבית. זה גם היה לפני גן, אז לא הייתה ברירה. חודשיים לדעתי זה די והותר זמן לעניין זה.

אם הילדים רק בני שנתיים וחודש-חודשיים, הם לא עולים בשנה הבאה לגן (אאל"ט) ולכן לא צריך להיות בלחץ לגמול אותם.

בהצלחה רבה.

שיתחילו בגמילה בפסח (בזמן החופשה הארוכה מן הסתם) ויחזרו למשפחתון בלי טיטול.

אבל אי אפשר לצפות שהילדים לא יפספסו בכלל. גם אם היו שבוע בבית גמולים פחות או יותר.

יש אצלך ילדים, ולעבור מסגרת ללא סיבה או לדחות גמילה יפגע בהם.

לא משנה מה היו הנסיבות, כרגע גם לך יש חלק בסדר יום ובהתפתחות שלהם, את חלק מהמסגרת שלהם (כמובן שהעיקר הם ההורים), ועלייך לדאוג שמה שבאחריותך יעשה היטב.

צריך לחשוב גם על טובתם...

עצם זה שלקחת על עצמך תפקיד כזה זה התחייבות לדאוג לטובת הילדים. כמו שמורה שרוצה לנצל כל מני זכויות שמגיעות לה עושה את זה בצורה שלא תפגע בכיתה שלה ובמערכת (מנסיוני לפחות. וככה אמור להיות).

באמצע השנה השנייה הייתי בהיריון עם התאומים שלי, והודעתי להורים שאני בהיריון בסיכון (רופאה אישרה לי, אף שההיריון היה יחסית בריא להיריון תאומים). נתתי להם חודש למצוא מסגרות חלופיות לצהרים, ואכן הפסקתי באמצע השנה.

אולי תוכלי להוציא אישור רפואי שכזה? או לדבר עם כל הורה בנפרד, להסביר את קשייך, ולבקש שהתחשבו - או יעבירו למסגרת אחרת?

בהצלחה והיריון קל, בלי בחילות רבות מדי!

(למרות שבגדול אני מסכימה עם מה שאת אומרת רק לא לעניין הגמילה).

אני יכולה להגיד שניסיתי לגמול את הילד שלי שהיה בן שנתיים + באוגוסט.

מכל מיני סיבות בעיקר טכניות זה לא הלך ולא מזמן כבר הבאתי יועצת גמילה (אחרי חצי שנה אבל עם הפסקות בגלל לידה וכד'...).

קודם כל היא טענה שאין דבר כזה "ילד מוכן". תינוק בן יומו יכול לשלוט על הצרכים שלו. השאלה מתי ההורים מוכנים ומרגישים שעכשיו זה הזמן לגמול אותו. צריך זמן שהילד פנוי מבחינה רגשית לא אחרי לידה וכד'...

(הוספה שלי: בתכל'ס בחברות שונות בעולם גומלים בגילאים קטנים, אפילו לפני גיל שנה. גם בעולם המערבי גיל הגמילה עולה).

היא אמרה לי שאין דבר כזה ילד מוכן. כל הסימנים שנותנים וכד'... נכתבו ע"י אדם שעשה את המחקר שלו במימון ג'ונסון אנד ג'ונסון (היצרנית האגיס- נראה לי). המטרה שלו שילדים יגמלו בגיל מאוחר. עובדה שבכל העולם, גם בחברה המערבית לפני החיתולים החד"פ ילדים נגמלו בגיל מוקדם יותר.

היא גם אמרה לי שרב הילדים אי אפשר לשים להם בחלק מהזמן טיטול וחלק מהזמן בלי טיטול וזה מבלבל אותם (בלט מאד אצל הבן שלי). שמחליטים להוריד חיתול פשוט מורידים. אצל הבן שלי בגלל שהוא ישן אחה"צ אז לא נשאר לו הרבה זמן להיות עם טיטול עד למקלחת לפני השינה.

לפי דעתי זו אחריות ההורים כמו כל דבר אחר אבל זה לא יכול להתקדם בלי שיתוף פעולה של מעון/ משפחתון. טכנית, רב שעות הערות שלהם הילדים לא בבית. בהתחלה יכולים להיות המון פספוסים  שיקחו יותר מ-3 ימים. זה חלק מתהליך הגמילה.

דבר נוסף שיועצת הגמילה אמרה לנו שבתהליך הגמילה כמו כל תהליך חינוכי בהתחלה כל האחריות היא על ההורים/ מטפלת ולאט - לאט האחריות עוברת לילד. לכן בשלב הראשוני מורידים לילד חיתול ולוקחים אותו כל X זמן לשירותים (למשל שעה) ולאט- לאט מעבירים לו את האחריות. זה לא תהליך שנגמר ב-3 ימים והוא חייב להתבצע גם במעון/ משפחתון.

אני חושבת שאותם הורים שכותבת השרשור כתבה עליהם לא מתכוונים להפיל את הכל עליה אלא איתה ביחד הגמילה חייבת להתבצע במקביל. נראה לי שבמקרה שלי, לדוג', אי אפשר לבגיד שהסרתי מעלי אחריות. אני התייעצתי עם הרבה אנשים לגבי הגמילה (שזו היתה טעות), השקעתי עליה המון מחשבה, במשך שבועיים חיפשתי יועצת גמילה (אפילו לא ידעתי בוודאות שיש מקצוע כזה) ובסוף שילמתי מאות שקלים בשביל יועצת גמילה. זה לא סותר שהמון עבודה נופלת על המטפלות במעון.

אגב, אמא שלי מורה ככה שהיה לה חודשיים חופש לגמול אותי ואחיי בקיץ, זה לא המצב הנפוץ.

אגב לא תמיד חדשיים זה מספיק, תלוי בילד.

לא ערכתי מחקר...אבל במסגרת של הבן שלי הילדים הצליחו בגמילה כזו מאוד. הגיוני שלא מתאים לכל הילדים, אבל לא הייתי פוסלת את הרעיון לגמרי. וברור שגם שם יש למטפלת עבודה: להזכיר לילד ועוד...

מסכימה עם התהליך של האחריות ההדרגתית. (בהתחלה לקחת את היללד בעצמינו וכו'). תודה שהזכרת לי את זה, אנחנו לקראת גמילה. כתבת את זה ממש טוב.

את התהליך ברור שההורים צריכים להתחיל, אך לך אין את הזכות לדרוש מההורים לחכות רק כי לך לא מתאים ולא משנה מה הסיבה שפתחת את המשפחתון וזה שאת רק מחשיבה את זה כשמירה על הדרך על עוד ילדים שיהיו חברה לבן שלך.

התחייבת, גם ללא חוזה חתום לשמור על הילדים ולטפל בהם- על כל הכרוך והמשתמע מכך כולל גמילה.

אשתף אותך בתהליך הגמילה שהיה לי עם הבכור (היום בן כמעט 7).

בפסח כשהיה קרוב לגיל 3 החלטתי לגמול אותו, בבית התהליך היה סביר, היו פה ושם פיספוסים, הייתי צריכה לקחת אותו ולהזכיר לו מידי פעם, כי כשהיה עסוק לרוב לא היה שם לב לכך שיש לו והיה משחרר לפני שהגיע לשירותים- העניין של להתאפק ,לחכות עד השירותים ואז לעשות לקח לו קצת זמן.

כשעידכנתי את המטפלת שלו בכך שאנחנו גומלים אותו, היא אמרה לי"יש לו סימנים שהוא בכיוון, אבל הוא עדיין לא בשל לגמרי לגמילה" והשיתוף פעולה שלה היה בהתאם.

ואז נוצר מצב של מין מאבק כוחות בינינו בסופי שבוע כשהוא היה בבית, כמעט לא היו פיספוסים לרוב פיספוס ליום, בשאר השבוע- כל יום כמה פיספוסים, והמטפלת התעקשה שנשים לו חיתול בתיק ואני סירבתי.

אחרי כמה שבועות כאלה, שבימים שהוא כל היום בבית (כלומר שישי- שבת) הוא היה די יבש, אמרתי לבעלי שהפיספוסים נובעים רק כי המטפלת משדרת לו שהוא לא מספיק בשל לכך כי עובדה שבבית זה די חלק, וא"א להמשיך כך.

החלטתי לשים בתיק חיתול, ללא ידיעתו של הילד, בעלי אמר למטפלת בשקט שיש בתיק חיתול אם יהיו הרבה פיספוסים.

והנה פלא באותו יום הילד חזר בשעה 4 יבש עם אותם בגדים שלבש בבוקר!!!

באותו רגע ממש כעסתי בלב על המטפלת שרק בגלל המחשבות שלה והחוסר רצון שלה לשתף איתנו פעולה, כי לא התאים לה ולא היה לה כוח להתעסק עם בגדים מפוספסים, תקעה את הילד להתקדם בגמילה.

אז קחי את הדברים לתשומת ליבך, גם אם את לא עובדת באופן רשמי כמטפלת, ברגע התחייבת לשמור עליהם זה חלק מהתפקיד.

יש דברים שהם מתוקף התפקיד גם אם לא נעים.

הרבה יותר לא נעים זה לעבוד בהריון עם תלמידים אוטיסטים בני 8-10 שחלקם לא גמולים וכולם צריכים ליווי לשירותים ולעיתים סיוע בניגוב ויש גם פיספוסים... ולרגע לא חשבתי להתחמק מכך למרות שהיה איתי עוד צוות, כי זה חלק אינטגרלי של העבודה, אפילו שהגדרת התפקיד שלי הוא מורה.

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.