שלום שאלה לי אליכםאנונימי (פותח)
אני מטפלת בביתי בכמה ילדים באיזור גיל שנתיים עד סוף שנת הלימודים ואני בהריון עכשיו חודש רביעי
כמה הורים רמזו לי שהם מעוניינים להתחיל בגמילת ילדיהם מטיטולים בפסח ואני ממש לא מעוניינת בזה גם ככה קשה לי עם ההריון ורציתי להפסיק לגמרי לשמור על ילדים אבל אני מחוייבת להם עד סוף השנה.


האם זה ממש לא יפה מצידי אם אבקש שידחו את הגמילה לחופש הגדול? הם יודעים על ההריון..

מה אתם הייתם עושים אם המטפלת הייתה מבקשת/דורשת דבר כזה ממכם?
צר לי, התחייבת- אז זה כולל את כל הטיפול בילדים.אמא שלה

גמילה עלולה לקחת כמה חודשים, וההורים רוצים, ובצדק, להביא את הילד גמול לגן. 

לדעתי זה גם יהיה לך יותר נח- בסה"כ לד שהולך לבד לשירותים ורק צריך לנגב לו (לבנים גם לא צריך לנגב בקטנים) עשוי להקל עליך משמעותית.

לדעתי תבקשי מהורים שמי שרוצה, שיעשה את זה במהלך פסח ויביא לך את הילד גמול במידת האפשר (כמובן שאין בזה ביטוח).

אחרי שבועיים וחצי בבית, הגמילה כבר תהיה יציבה (בע"מ) ולך יהיה יותר פשוט.

 

אני כהורה לא הייתי מסכימה. אם אני רואה שהילד מוכן- אין סיבה לעכב. לא מרוע לב, אבל דחיה עלולה גם לגרור את הגמילה על פני תקופה ארוכה יותר, היחס אליו בגן יהיה פחות חיובי וכו'.

בהצלחה..

לדעתי כן770מ

אם ניתן להתחשב אז למה לא? ובכלל פסח זה לא הזמן לגמילה כאשר על הראש יש

 

אלף ואחד דברים ובנוסף 'ככה מן הצד' עוד צריך לגמול את הילד זה לא פייר לילד!

 

הילד בכלל לא יהיה מוכן נפשית ופיזית כמו שצריך!!

 

אם את בהריון נוסף לכך, בהחלט יש יתרון שתוכלי לדבר ישיר, ובעדינות על הנושא.

 

אולי בהחלט יקשיבו לך וידחו את הענין!!

 

מאחלת לך הריון בריא ומשעמם! והצלחה בענין הנידון!!

 

 

זה לא את מתחילה זה מתחיל אצלהם בבית ותודיעי שמיimosh30

שבבית שבועיים אחה"צ מגלה שליטה יכול להגיע לגן עם לבנים..

 

 

היועצת גמילה שלקחתי לבן שלי אמרה לי בין השאר שאצל44444

רב הילדים השיטה הזו לא הולכת. זה מבלבל אותם מאד ללכת חצי יום עם וחצי יום בלי.

בכל מקרה, אחה"צ הם הרבה פעמים בקושי 3 שעות (4:00-7:00) בגלל שנת צהרים.

מה פתאם? בוודאי צריך לגמול מתישהוא.ספגטי מוקרם

זה ילדים שעולים לגן?

ממש לא בקשה רלוונטית.

זה בהחלט לא לעניין מצדךפרח-בר
התחייבת לטפל בילדים וחלק מהטיפול הוא גמילה בגן והיית צריכה לקחת את זה בחשבון...בהצלחה
הבקשה שלך לא נשמעת הכי לגיטימית...בטוב

כיוון שאין פה התייחסות לצורכי הילדים. אלא רק לקושי שלך...

הם בגיל שנתיים ומן הסתם מוכנים לגמילה פחות או יותר. מה גם שמי שעולה לגן, זה לא נכון לגמול אותו בלחץ בחופש הגדול לפני הגן...

מה שכן, את יכולה לבקש שהם מתחילים את זה בבית, נניח 3 ימים (יכול להיות גם חמישי שישי שבת) לא להביא אותו בכלל, ולתת לו הזדמנות בבית, ואז להביא אותו עם תחתונים ובגדי החלפה וכ', רק אם שיתף פעולה בבית. זה לא צריך ליפול עליייך התהליך עצמו, אלא רק לשתף פעולה עם מה שההורים עושים בבית...

בהצלחה

שמעתי שיש מטפלת שאומרת שאם הילדבאה לעזור

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריוןחיוך

עם כל הקושי גמילה בגיל הזה היא חלק מהטיפול והחינוך44444

בגיל הזה.

אולי תנסי לתקופה הזו להביא עזרה?

^^רעיון טוב!!^^770מ
כשהגדול שלי נגמל.!!..

כשהגדול שלי נגמל במעון, הם ביקשו שיתאמן כמה ימים בבית, ואם זה מצליח לעבור ללבנים גם במעון.

עשינו כך וזה ממש לא בלבל אותו. דווקא שאלתי על זה את המנהלת של המעון שהיא ממש מנוסה וחכמה, והיא אמרה שהילדים יודעים לעשות את ההפרדה. אני לא יודעת מי היועצת גמילה שהזכירו קודם (שאמרה שזה מבלבל את הילד), אבל יש הרבה גישות לעניין הגמילה, ואולי היא טועה... באופן כללי ילדים, אפילו קטנים, יודעים לעשות את ההפרדה בין מסגרות. זה בלי חשיבה מודעת. למשל: ילד שבבית הוא שובב ובגן הוא שקט ומשתף פעולה (כמו הקטנה שלי ).

נראה לי ממש בסיסי לבקש שהגמילה תתחיל כמה ימים בבית, בלי קשר לכך שאת בהריון. ההורים עצמם לא ירצו שהגננת תתעסק עם כמה ילדים שמפספסים ביחד...

הרבה הצלחה ובקלות.

וסתם טיפ: כשהייתי מורה בהריון, ראיתי שכשאני יושבת הרבה יותר קל לי. תנסי לבדוק מתי את יכולה לשבת, ולהניח כסאות בכל מיני פינות מתאימות: למשל כששוטפים פנים וכו'. אנחנו נוטות לזלזל בזה , וכבר להשאר בעמידה, וזה גוזל הרבה אנרגיה.

אני הפותחת. כמה הסבריםאנונימי (פותח)
אני לא מפעילה משפחתון בקביעות לשנים. בתחילת השנה אמרתי להורים שאני לא רוצה להוציא את הבן שלי מהבית ואם הם רוצים להביא את הילדים שלהם שיהיה לו חברה.
ככה שאני לא מטפלת מנוסה וגם זה שלא התחייבתי להם לשום דבר מראש.
וגם לא אעשה שוב משפחתון.. מיציתי השנה מעל ומעבר..

כמובן שבתשלום ובקביעות ולא לקחתי שום יום חופש.
זה גם רק עד שתיים בצהריים ולא כל היום.

לא אכפת לי שהם יחפשו סידור אחר לילד עד סוף השנה. הם גם לא מחוייבים כלפי.

ממש מגעיל אותי פספוסים של ילדים של אחרים ואני לא מסוגלת להיות שותפה בגמילה שלהם.
למה חודשיים זה לא מספיק לגמילה בנחת?
בהתחשב במה שאת מציינת.... לפי דעתי...מבט קדימה

בס"ד

תתיעצי עם אחת האמהות שאת פתוחה איתה. בתכלס, זה קשור לאווירה. את צודקת שאת אומרת שלא התחייבת וזה באמת לא נעים להיות שותפה לזה. אני יכולה לומר לך שבלי הריון, אני מורה ולפעמים בנות מקיאות לי בכיתה ואני כמעט מקיאה איתן, גם פיפי זה לא עניין פשוט. זה לא כ"כ נורא מה שאת אומרת...

נשמע הזוי.ספגטי מוקרם

אז למה הם משלמים לך??

אם זה רק חברה לילד?

מזה לא מחוייבים? איפה הם ימצאו מקום אחר עכשיו??

מה חשבת שיקרה? לא ברור שילדים כאלה נגמלים מתישהוא? 

ולא. רק חודשיים בחופש זה לא מספיק. בוודאי שצריך לגמול לפני. מה גם שאם הם מוכנים, א וודאי.

את כן יכולה להגיד שיתחילו בבית, שינסו כמה צהרים בלי טיטול, שינסו בחופשת פסח בבית רציני. ומי שבקושי מפספס, יבוא בלי טיטול.

זה לא אמור להיות שאת תגמלי. הם ההורים בסך הכל. אבל הגיוני שכל ילד יפספס פעם- פעמיים ביום.

אם הוא מפספס יותר מזה- כנראה שהוא לא מוכן עדיין. (או שהוא ממש ממש בהתחלה.

וזה לא תפקידך להתחיל גמילה. אלא רק להמשיך .

בהצלחה!

זה שאת מטפלת לא מנוסה זה לא אומר שלא התחייבתחילזון 123

לטיפול בילדים שלקחת על עצמך.

לא לקחת אותם לקייטנה חד פעמית.

את מציגה את זה כאילו עשית להם טובה ממש ענקית. זה נכון שזה עוזר להם אבל אל תשכחי שהם משלמים לך על זה. ככה שגם הם עוזרים לך באותה מידה.

בכל אופן רציתי להוסיף שכן כדאי מאדחילזון 123

שתגידי להורים את הבעיה הגדולה שלך עם העניין

כי אם הילדים יתחילו גמילה ואת בגן תגעלי מזה ותכעסי עליהם כל פעם וכו' הגישה שלך יכולה לעשות לילדים נזק גדול.

לדעתי (כנראה דעת מיעוט ).אור היום

את לא צריכה לגמול את הילדים.

אם ההורים רוצים שתעזרי בהשלמת תהליך הגמילה- מצוין. אבל רק אם הילד הראה כמה ימים בבית (חמישי-שישי-שבת, או שישי-שבת-ראשון שהוא באמת הולך לשירותים כשהוא צריך).

 

מטפלת במעון/משפחתון לא צריכה לגמול ילד שאינו מוכן- גם לא מוכן מבחינת בשלות וגם לא עבר הכנה כלשהי בבית. לא נראה לי הוגן לבקש ולצפות ממך לגמול את הילדים (אפילו בלי קשר להיריון).

אם הילד בוגר ומבין ובאמת עושה יפה בשירותים, לדעתי כן ראוי שתתני לו להשלים את הגמילה (ותאפשר יומיים-שלושה של פיספוסים). אבל אם הילד לא מוכן, אז לא.

 

זה גם תלוי בני כמה הילדים (שנתיים וזהו, או שנתיים שהן תכף שלוש שנים).

אישית, אני גמלתי את הבכורה שלי מיד כשהמעון נגמר (תוך שלושה שבועות) כי היא לא הייתה מוכנה לגמרי ורציתי לעשות את זה כשהיא ממש בבית. זה גם היה לפני גן, אז לא הייתה ברירה. חודשיים לדעתי זה די והותר זמן לעניין זה.

אם הילדים רק בני שנתיים וחודש-חודשיים, הם לא עולים בשנה הבאה לגן (אאל"ט) ולכן לא צריך להיות בלחץ לגמול אותם.

 

בהצלחה רבה.

תשימי לב שזה בערך מה שההורים הציעו-חילזון 123

שיתחילו בגמילה בפסח (בזמן החופשה הארוכה מן הסתם) ויחזרו למשפחתון בלי טיטול.

אבל אי אפשר לצפות שהילדים לא יפספסו בכלל. גם אם היו שבוע בבית גמולים פחות או יותר.

...!!..

 

 

לא מסכימה עם 'לא התחייבתי'. מה עם הילדים?.!!..

יש אצלך ילדים, ולעבור מסגרת ללא סיבה או לדחות גמילה יפגע בהם.

לא משנה מה היו הנסיבות, כרגע גם לך יש חלק בסדר יום ובהתפתחות שלהם, את חלק מהמסגרת שלהם (כמובן שהעיקר הם ההורים), ועלייך לדאוג שמה שבאחריותך יעשה היטב.

צריך לחשוב גם על טובתם...

עצם זה שלקחת על עצמך תפקיד כזה זה התחייבות לדאוג לטובת הילדים. כמו שמורה שרוצה לנצל כל מני זכויות שמגיעות לה עושה את זה בצורה שלא תפגע בכיתה שלה ובמערכת (מנסיוני לפחות. וככה אמור להיות).

אני עשיתי צהרון במשך שנה וחצימתואמתאחרונה

באמצע השנה השנייה הייתי בהיריון עם התאומים שלי, והודעתי להורים שאני בהיריון בסיכון (רופאה אישרה לי, אף שההיריון היה יחסית בריא להיריון תאומים). נתתי להם חודש למצוא מסגרות חלופיות לצהרים, ואכן הפסקתי באמצע השנה.

אולי תוכלי להוציא אישור רפואי שכזה? או לדבר עם כל הורה בנפרד, להסביר את קשייך, ולבקש שהתחשבו - או יעבירו למסגרת אחרת?

בהצלחה והיריון קל, בלי בחילות רבות מדי!

לפי דעתי,הלוי
לפי דעתי...הלוי
גמילה מטיטולים צריכה להעשות על ידי ההורים.
סליחה על הבוטות, אבל למה עוד ועוד הורים מטילים עוד ועוד אחריות על אנשי חינוך ועל המערכת ולא לוקחים אחריות ומבצעים את תפקידם כהורים?!? ממתי גמילה מטיטולים הפך להיות אחריות המטפלת? אם אני טועה ומאז ומעולם המטפלות הן אלו שגומלות מטיטולים אז אשמח שתעמידו אותי על טעותי, אבל למיטב זיכרוני, כשאני הייתי בגיל הזה אז הגמילה מטיטולים נעשתה על ידי ההורים, וסביר להניח שהוריכם יגבו את דברי.
בנושא גמילה קעת מצחיקה אותי החלוקה הזו.44444

(למרות שבגדול אני מסכימה עם מה שאת אומרת רק לא לעניין הגמילה).

אני יכולה להגיד שניסיתי לגמול את הילד שלי שהיה בן שנתיים + באוגוסט.

מכל מיני סיבות בעיקר טכניות זה לא הלך ולא מזמן כבר הבאתי יועצת גמילה (אחרי חצי שנה אבל עם הפסקות בגלל לידה וכד'...).

קודם כל היא טענה שאין דבר כזה "ילד מוכן". תינוק בן יומו יכול לשלוט על הצרכים שלו. השאלה מתי ההורים מוכנים ומרגישים שעכשיו זה הזמן לגמול אותו. צריך זמן שהילד פנוי מבחינה רגשית לא אחרי לידה וכד'...

(הוספה שלי: בתכל'ס בחברות שונות בעולם גומלים בגילאים קטנים, אפילו לפני גיל שנה. גם בעולם המערבי גיל הגמילה עולה).

היא אמרה לי שאין דבר כזה ילד מוכן. כל הסימנים שנותנים וכד'... נכתבו ע"י אדם שעשה את המחקר שלו במימון ג'ונסון אנד ג'ונסון (היצרנית האגיס- נראה לי). המטרה שלו שילדים יגמלו בגיל מאוחר. עובדה שבכל העולם, גם בחברה המערבית לפני החיתולים החד"פ ילדים נגמלו בגיל מוקדם יותר.

היא גם אמרה לי שרב הילדים אי אפשר לשים להם בחלק מהזמן טיטול וחלק מהזמן בלי טיטול וזה מבלבל אותם (בלט מאד אצל הבן שלי). שמחליטים להוריד חיתול פשוט מורידים. אצל הבן שלי בגלל שהוא ישן אחה"צ אז לא נשאר לו הרבה זמן להיות עם טיטול עד למקלחת לפני השינה.

לפי דעתי זו אחריות ההורים כמו כל דבר אחר אבל זה לא יכול להתקדם בלי שיתוף פעולה של מעון/ משפחתון. טכנית, רב שעות הערות שלהם הילדים לא בבית. בהתחלה יכולים להיות המון פספוסים  שיקחו יותר מ-3 ימים. זה חלק מתהליך הגמילה.

 

דבר נוסף שיועצת הגמילה אמרה לנו שבתהליך הגמילה כמו כל תהליך חינוכי בהתחלה כל האחריות היא על ההורים/ מטפלת ולאט - לאט האחריות עוברת לילד. לכן בשלב הראשוני מורידים לילד חיתול ולוקחים אותו כל X זמן לשירותים (למשל שעה) ולאט- לאט מעבירים לו את האחריות. זה לא תהליך שנגמר ב-3 ימים והוא חייב להתבצע גם במעון/ משפחתון.

 

אני חושבת שאותם הורים שכותבת השרשור כתבה עליהם לא מתכוונים להפיל את הכל עליה אלא איתה ביחד הגמילה חייבת להתבצע במקביל. נראה לי שבמקרה שלי, לדוג', אי אפשר לבגיד שהסרתי מעלי אחריות. אני התייעצתי עם הרבה אנשים לגבי הגמילה (שזו היתה טעות), השקעתי עליה המון מחשבה, במשך שבועיים חיפשתי יועצת גמילה (אפילו לא ידעתי בוודאות שיש מקצוע כזה) ובסוף שילמתי מאות שקלים בשביל יועצת גמילה. זה לא סותר שהמון עבודה נופלת על המטפלות במעון.

 

אגב, אמא שלי מורה ככה שהיה לה חודשיים חופש לגמול אותי ואחיי בקיץ, זה לא המצב הנפוץ.

אגב לא תמיד חדשיים זה מספיק, תלוי בילד.

הערה בקשר לשעות עם טיטול ושעות בלי.!!..

לא ערכתי מחקר...אבל במסגרת של הבן שלי הילדים הצליחו בגמילה כזו מאוד. הגיוני שלא מתאים לכל הילדים, אבל לא הייתי פוסלת את הרעיון לגמרי. וברור שגם שם יש למטפלת עבודה: להזכיר לילד ועוד...

מסכימה עם התהליך של האחריות ההדרגתית. (בהתחלה לקחת את היללד בעצמינו וכו'). תודה שהזכרת לי את זה, אנחנו לקראת גמילה. כתבת את זה ממש טוב.

תודה44444

הלוי צודק!נסיכים

דעתי כאמאאמא מסורה

את התהליך ברור שההורים צריכים להתחיל, אך לך אין את הזכות לדרוש מההורים לחכות רק כי לך לא מתאים ולא משנה מה הסיבה שפתחת את המשפחתון וזה שאת רק מחשיבה את זה כשמירה על הדרך על עוד ילדים שיהיו חברה לבן שלך.

התחייבת, גם ללא חוזה חתום לשמור על הילדים ולטפל בהם- על כל הכרוך והמשתמע מכך כולל גמילה.

 

אשתף אותך בתהליך הגמילה שהיה לי עם הבכור (היום בן כמעט 7).

בפסח כשהיה קרוב לגיל 3 החלטתי לגמול אותו, בבית התהליך היה סביר, היו פה ושם פיספוסים, הייתי צריכה לקחת אותו ולהזכיר לו מידי פעם, כי כשהיה עסוק לרוב לא היה שם לב לכך שיש לו והיה משחרר לפני שהגיע לשירותים- העניין של להתאפק ,לחכות עד השירותים ואז לעשות לקח לו קצת זמן.

כשעידכנתי את המטפלת שלו בכך שאנחנו גומלים אותו, היא אמרה לי"יש לו סימנים שהוא בכיוון, אבל הוא עדיין לא בשל לגמרי לגמילה" והשיתוף פעולה שלה היה בהתאם.

ואז נוצר מצב של מין מאבק כוחות בינינו בסופי שבוע כשהוא היה בבית, כמעט לא היו פיספוסים לרוב פיספוס ליום, בשאר השבוע- כל יום כמה פיספוסים, והמטפלת התעקשה שנשים לו חיתול בתיק ואני סירבתי.

אחרי כמה שבועות כאלה, שבימים שהוא כל היום בבית (כלומר שישי- שבת) הוא היה די יבש, אמרתי לבעלי שהפיספוסים נובעים רק כי המטפלת משדרת לו שהוא לא מספיק בשל לכך כי עובדה שבבית זה די חלק, וא"א להמשיך כך.

החלטתי לשים בתיק חיתול, ללא ידיעתו של הילד, בעלי אמר למטפלת בשקט שיש בתיק חיתול אם יהיו הרבה פיספוסים.

והנה פלא באותו יום הילד חזר בשעה 4 יבש עם אותם בגדים שלבש בבוקר!!!

באותו רגע ממש כעסתי בלב על המטפלת שרק בגלל המחשבות שלה והחוסר רצון שלה לשתף איתנו פעולה, כי לא התאים לה ולא היה לה כוח להתעסק עם בגדים מפוספסים, תקעה את הילד להתקדם בגמילה.

 

אז קחי את הדברים לתשומת ליבך, גם אם את לא עובדת באופן רשמי כמטפלת, ברגע התחייבת לשמור עליהם זה חלק מהתפקיד.

 

יש דברים שהם מתוקף התפקיד גם אם לא נעים.

הרבה יותר לא נעים זה לעבוד בהריון עם תלמידים אוטיסטים בני 8-10 שחלקם לא גמולים וכולם צריכים ליווי לשירותים ולעיתים סיוע בניגוב ויש גם פיספוסים... ולרגע לא חשבתי להתחמק מכך למרות שהיה איתי עוד צוות, כי זה חלק אינטגרלי של העבודה, אפילו שהגדרת התפקיד שלי הוא מורה.

פרשה חמורה התפוצצה ולא קיבלה מספיק כותרותבינייש פתוח

בגלל הרכבת הממשלה והדילמות של גדי אייזנקוט, והנה המאמר היחיד בynet:

מ' "יצא למלחמה" - ורק אחרי 5 שנים נחשף שם המורה שאנס אותו | קשה לקריאה

והנה החוויה האישית שלי והמסקנות:

בכיתה ז' ח' למדתי בחטיבה בנחלת ישראל בכפר חסידים.

היה אסור לקרוא הארי פוטר או לשמוע מוזיקה באנגלית כולל שימוש באוזניות, והמורה פתח מערך הלשנות, שהפך לפעיל על כל דבר וכל שיח על כל אדם.

כל הכיתה העריצה אותו ברמה גבוהה, ואני הייתי בערך היחיד שלא היה חלק בזה.

כולם התעניינו אך רק בו ובשיעורים שלו.

היו לו המון שיעורי חברה עם אופי של פסיכולוגיה, והוא השקיע מעל ומעבר בערבי כיתה מגבשים.

הוא קיבל כיתה מפולגת ומשוסעת והצליח להפוך אותה למגובשת מאוד.

מאחר וזה היה פנימייה, הוא היה גר ממש ליד הכיתה שלו, והיינו משחקים בהפסקה עם הבנות שלו שהיו אז ילדות קטנות.

כולם כולל אני עברנו קשיים של מתבגרים, והיינו מתייעצים איתו על הכל אפילו בסלון ביתו.

בימי שלישי הייתי מגיע לבית ספר באופן קבוע מוקדם מהרגיל, והיה לי המון זמן איכות איתו כשהוא ממש לימד אותי פעם להשתמש במקדחה.

היו לו לפעמים התנהגות משפילות כלפי תלמידים, אבל ביסודי חווינו ממורות השפלות גדולות יותר.

בקיצור, הוא התנהג בעיניי כמו אבא שלא תמיד יודע גבולות איפה להתערב, במיוחד כשהוא לא באמת היה אבא שלנו.

כלומר הערכתי אותו מאוד, אבל הייתי בערך היחיד שידע לשים לו גבולות, גם באופן גלוי.

האמת, פעם אחרונה שפגשתי אותו שמעתי ממנו בפירוש שהוא מתחרט על מערך ההלשנות, והיה אמור לדעת יותר את הגבול בין איסור לבין המלצה.

לאחרונה פרסמו את שמו בחדשות על הרשעה על אונס של שני תלמידים מהכיתה שלי.

הייתי טרף קל מאוד עבורו. וזה לא הוביל לכלום ושום דבר בינינו.

גם המפגש השבועי שלא היה בו כלום, וגם בהערצה של הכיתה שלא הייתי חלק ממנה.

הייתי עוף מוזר בכל קנה מידה אפשרי מול כיתה שמורידה ראש מול כיתה של בנות וגורסת שהארי פוטר זה תועבה.

אם היה פוגע בי, כמי שהתנגד לבד לדרכו, כל הכיתה שהעריצה אותו הייתה מגבה אותו באופן מלא וגורסת שאני מחפש לנקום בו.

זה עוד סיבה למה הייתי האדם הכי מתאים לפגוע בו.

מכאן אנחנו רואים שמי שמחפש לפגוע בילדים, מחפש רק את מי שהכי מחובר אליו ומעריץ אותו.

מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום