אומרים שעד שנה של ניסיונות זה נורמלי, ויש גישות שאפילו יותר מזה (שנה וחצי-שנתיים)

שום דבר לא דפוק אצלך, את רוצה מאד בהריון וזה עדיין לא קרה, אולי יש בעיה גופנית כלשהי ואולי לא גם אם יש בעיה כלשהי לא נראה לי שכדאי להגדיר את זה כמשהו דפוק, זה סתם מחליש אותנו

בואי ננסה לעשות קצת סדר?

כל כמה זמן את מקבלת מחזור? מתי את מצליחה להיטהר?

לפעמים העניין הוא פשוט שמפספסים את הביוץ מסיבות שונות, בואי נתחיל מזה.

מהנתונים שכתבה אנונימית, נשמע דווקא שהביוץ יוצא ממש ביום הטבילה (או יום אחרי, ולפעמים יום לפני)

ובכלל לא בטוח שזו הסיבה...

בכל מקרה, טוב להיות מודעת לכך שקימת אפשרות כזו (של ביוץ לפני טבילה), ושיש דרכים מגוונות ויעילות לטיפול אם באמת יש בעיה...

בעיני, אין סיבה להחלץ, או להתערב.

אם את רוצה להיות יותר רגועה, ולבדוק מה המצב, ניתן לפנות למכון פועה עם כל הנתונים, והם ידריכו אותך, אם יש צורך בברור נוסף, או שאין...

בכל מקרה, יש הבדל בין לברר שהכל כשורה, לבין לנסות להתערב (אפילו בדרכים טבעיות...)

בשביל להרגיע את החששות ממולץ בחום לפנות למכון פועה! הם ממש נחמדים ומקצועיים! (לוקחת קצת זמן להשיג אותם בטלפון, אבל זה שווה את זה לגמרי!! ואפשר גם לשלוח שאלה באתר)

אני מקבלת לא הכי מסודר, פעם ב30 יום בערך (לפעמים פחות לפעמים יותר)

אני מצליחה להיטהר לאחר 6 ימים....

מבייצת 16 ימים אחרי המחזור (זה אומר שאם את טובלת אחרי 13 יום מהמחזור את פוריה שלושה ימים אח"כ)

הכל כמובן בערך, אבל כעקרון הבנתי שלרוב הביוץ מתרחש 14 יום לפני המחזור הבא... כמובן שיש יוצאים מן הכלל (שמעתי כבר על 9 ו 5.. אבל זה הנורמה)

מקוה שהבנת... בהצלחה!!

מתחתי... תקראי אותה, היא הרבה יותר מובנת

אפשר לשאול כל כמה זמן קיבלת וכמה ימי טהרה? מתי יודעים אם מפספסים ביוץ?

תודה

זאת אומרת שאם המחזור הוא 5 ימים ועוד 7 נקיים = 12 - יום הטבילה הינו יום הביוץ 

אז יש רק יומיים לאפשרות להיכנס להריון ??

אז פשוט לפנות לרופא ולבקש ממנו כדורים לדחיית ביוץ ? אוף למה הכול מסובך ?

יש אומרים שזה אפילו הכי טוב שהביוץ יוצא בליל טבילה כי אז הזרע חזק בדיוק בזמן הביוץ.

כדאי לעקוב עם מקלוני ביוץ אפילו (-שזה שיטה לא הכי אמינה אבל כן הכי פשוטה וזמינה) כדי לוודא שאכן הביוץ ביום ה12 ואז פשוט להירגע ולנסות כמה חודשים בנחת.

אם אחרי שוידאת שאתם לא מפספסים ביוץ לוקח יותר מחצי שנה-שנה אז הייתי פונה לבירור מעמיק יותר.

תחיה, תודה רבה על המידע המפורט!!!

ממש השקעת...

עזרת לי מאוד, אני מנסה למצוא מידע בנושא אבל הרימון לא נותן...

כתבה אלירז בפורום לנשואות בלבד-

"אם הפספוס (של הביוץ) הוא בגלל שמירת טהרה, יש הורמונים שיכולים לעזור בזה.

(לא כדורי מניעה) אלא כאלו שיאזנו את האסטרוגן הזריז שלה, או יפעילו אותו מאוחר יותר..
לשם שינוי גם איקקלומין להגברת הביוץ שייך במקרה הזה - לפי אבחון רופא.

וכמובן - רבנים שיעזרו לה לגמור את ימי הטהרה מוקדם יותר.

היא (פותחת השרשור) בקשר עם מכון פועה?"

ועוד ציטוט:

אף פעם. להילחץ זה אף פעם לא טובאלירז

3 שנים לא אומרות כלום לפעמים

ולפעמים חצי שנה שמחכים אומרת הרבה יותר.

אם חישובי הביוץ תקינים

ללכת לעשות בדיקות מקיפות, ספירת זרע, איזון של ויטמינים והורמונים

לוודא שאכן המערכת תקינה.

להיות מוכנים גם לשינוי תזונתי. 

להיות מוכנים לכל, אבל אף פעם לא להלחץ!

ה' יודע מה נכון וטוב לנו, לפעמים זה כרוך בציפייה גדולה.

(וזה בטח יעשה את זה מרגש יותר כשזה יגיע!)

הרבה פעמים מה שמונע מלהיכנס להריון זה הלחץ. הגוף צריך רוגע בשביל להיכנס להריון, ולכן כולם כתבו לך שהעיקר הוא להיות רגועה. (רואים את זה עם נשים שלא ילדו בכלל, ואז אימצו ילד וילדו אחר כך, לפעמים אחרי שאמרו להם שהם לא יוכלו ללדת. ברגע שהם נרגעו ולא נלחצו מזה הגוף שלהם יכל להיכנס להריון)

קשה לבצע, אבל חשוב מאד. תנסי לשכנע את עצמך שזה שכרגע אין ילדים זה כי כרגע זה לא טוב בשבילך, וברגע שזה יהיה לך טוב ה' ישלח לך את זה.

ווד משהו- אני לא יודעת למה אמרו לך שלרזות זה קשה יותר. בד"כ דווקא הפוך- הרבה בנות שמנות צריכות להרזות כדי שיוכלו להיכנס להריון. 

בכל מקרה ממש אל תשמיני בכח. זה ממש לא עוזר, ואפילו עלול להזיק מאד.

כן חשוב שתבדקי שאת אוכלת כמו שצריך ושיש לך מספיק ויטמינים ומינרלים, ואבות המזון כדי שהגוף שלך יהיה חזק מספיק (אבל לא לבד, אלא בייעוץ עם תזונאית)

ההמלצה הכללית היא רק אחרי שנה להתחיל לבדוק, כי לפני זה זה יכול להיות פשוט זמן שלוקח לגוף להסתגל. (הרבה רופאים לא יסתכלו עליך לפני זה ויגידו לך לבוא אחרי שנה מהנישואין, כי אין טעם להיכנס לסרטים לפני)

אלא אם כן את יודעת שיש משהו שמונע (כמו שזמן הביוץ הוא לפני הטהרה) ואז תפני עכשיו כדי לטפל.

אם את בכל זאת לא רגועה (למרות שזה מצב נורמלי בהחלט) מצטרפת בחום להמלצות לפנות למכון פועה. הם ממש מבינים ויעזרו לך, וגם יעודדו אותך. 

זו עבודה קשה, וצריך כל הזמן לחשוב שוב ושוב שזה מה שטוב לך כרגע. לכן ה' נותן לך את זה.

תחשבי על דברים אחרים תעסיקי את עצמך בתחביבים ועבודות, תנסי להתייחס אל זה בקלילות ואפילו קצת להדחיק.

(אני לא סתם אומרת, זה מנסיון. אני כבר אחרי שנה וחצי מהחתונה. אמנם הבעיה שלי שונה משלך, אבל בשביל לא להילחץ מזה צריך לחשוב את אותו הדבר. ואם משתדלים זה מצליח בסוף)

שיהיה לך בהצלחה ותפקדי בקלות!

(ואם זה מעודד אותך- אמא שלי אמרה שזה יתרון לא להיכנס בשנה הראשונה לחתונה להריון, כי ככה יש זמן לבנות את הזוגיות לפני שנכנסים לקושי של ההריון עם ההורמונים והבחילות. אולי בהמשך תביני למה זה קרה לך.)

במה את עוסקת?

האם את כל היום בבית?

זה ממש לא בריא להיות עסוקה במחשבות האלו כל היום.

כל אובססיה כזו היא לא בריאה ולא משנה מה הנושא שעומד מאחוריה.

תנסי לחשוב ולזכור - שתינוק עכשיו זה גם מסרבל

וכבר לא תוכלו לצאת לאן שאתם רוצים מתי שאתם רוצים..

כמה כיף להיות זוג צעיר.. תהני מהזמן הזה!!

כי אם לא יודעים את זה, זה נשמע קצת מתנשא..

חוץ מזה אני מסכימה 

בתור אחת שנשואה שנתיים וחצי ובטיפולים,

היתה תקופה שלא עבדתי וזה ממש לא היה טוב בשבילי

הרגשתי שאני כמעט משתגעת מרוב שחשבתי על זה כל היום.

כשעובדים זה ממש אחרת,פתאום מרגישים סיפוק ועשייה ושיש עוד דברים חוץ מזה.

בקשר ללחץ,אני לא מסכימה כ"כ עם מי שכתבו.

כי הרבה פעמים הבעיה אצל נשים שלא נפקדות זה א הלחץ,

לדוגמא אם הבעיה אצל הבעל והאישה מאוד רגועה אז זה בכל לא קשור.

יש פעמים שהלחץ לא קשור.

ומה שכן זה נסיון שקיבלנו,ואם קיבלנו אותו כנראה שיהיו לנו הכוחות לעמוד בו.

בינתיים זה זמן טוב לבנות את הזוגיות,לפתח תחביבים, ללמוד מקצוע,לעבוד וכו'.

שיהיה בהצלחה ובשורות טובות!

יש לי חברה שלקח לה שנה

שמעתי על זוגות שהביאו את הראשון ואחר כך ניסו שנים עד שהצליחו שוב

גילוי נאות, נשואה שנה וחצי ועדיין לא בהיריון.

כמו שכבר אמרו כאן, עד שנה זה בסדר וזה בטווח התקין אלא אם כן ידועה בעיה כלשהי מלפני כן או שיש מחזורים קצרים במיוחד ואז כדאי לבדוק אם יש ביוץ לפני הטבילה.

ואני רוצה לשתף בתובנות..

בהתחלה כל חודש ספרתי והתבאסתי ששוב לא... רק בחודשים האחרונים הצלחתי "להפסיק לספור" את החודשים שעוברים ולהינות מכל רגע שאני בלי ילדים ויכולה להתקדם בדברים אחרים (עם כל הרצון להריון..)

כן, בטן הריונית מעוררת בי כאב שאני עדיין לא שם וכל פעם שמישהי שהתחתנה לפני יולדת יש לי צביטה (לא כי אני לא שמחה בשבילה, אלא שזה מזכיר לי איפה תיאורטית יכולתי להיות...)

אבל אין לי כח לחשוב על זה, זה רק מפיל אותי.

אני בטוחה שד' דואג לי ומכוון לי את הדרך.

קשה לי ולפעמים אני בוכה. גם כי היו כמה הפלות.

אבל אין לי ספק שמשהו בזוגיות שלנו יותר עמוק יותר שלם בגלל הבנייה שמתאפשרת לנו ככה.

משהו שמעודד אותי ונותן לי קצת תקווה זה שברגע שהתחיל מחזור זה בעצם גם הרגע שמתחילים לספור את ההיריון שבטח החודש בוא יבוא בעז"ה.

כשאנחנו בלחץ הגוף שלנו מפרש ,שזה ממש לא הזמן להריון.

רמות הפורולקטין עולות(הורמון החלב) זה מונע ביוץ.

אני הייתי בחורה לחווץ הורת והרב אבינר אמר לבעלי ,תרגיע את אישתך.

ככה (בלי ילדים)0 תלמד תורה בשקט.

אז תכלס צריך להרגע.

לפי הרופאים רק אחרי שנה ,של יחסי אישות ללא אמצעי מניעה,שלא הושג הריון עושים ברור פוריות.

מה שחשוב זה התיזמון של ביוץ והביאה.

בביוץ של האשה יש הגברה של התשוקה המינית.

הריר הצווארי זה השקוף עבה וניתן למתיחה לאורך(ככה הדריכה אותה אחות לפני ההריון הראשון.

בנות להרגע לא לשים לב לחברה שנשואה שנה וחצי וכבר בהריון שני.

זה מגיע סבלנות.

כדאי למצוא אפיק חדש לעניו (שיוריד לחץ)ריקוד ,חוג בילוי.

כשלא חושביםו לחוצים מהריון הופ וזה קורה.

אני טיפוס לחוץ מלכתחילה, כל דבר מקפיץ ומבהיל אותי 

אני כרגע בבית , לא עובדת המווון זמן בגלל בוסים רעים שפיטרו אותי שבוע  אחרי חתונה 

אז איך עושים את זה , טיפים בבקשה ....

לעניות דעתי, אמונה אמיתית ועמוקה היא הכלי הבלעדי להגיע לשלווה ורוגע אמיתיים.

אבל אמונה זה דבר שצריך לעבוד עליו עבודה יומיומית.

יש משהי מדהימה ברמת בית שמש שבנתה סדנה ייחודית שלומדים בה אמונה בהשגחה פרטית לפרטי פרטים.

יש לה גם הרפיות מדהימות שמתאימות לכל מצב ומציאות והרפיות מיוחדות לקראת חגים.

ניתן להירשם לסדנא האינטרנטית אבל מדובר בהשקעה כספית לא קטנה.

הסדנא נותנת כלים אמיתיים להתמודד עם קשיים ועם דברים שאינם הולכים כרצוני.

ולא מדובר בעוד סדנת מודעות מקושקשת של העצמה אישית וחשיבה חיובית שטחית.

זה משהו ממש עמוק ויסודי לדעתי. ולא איזה משהו ניו-אייג' מפוקפק.

תודה ששיתפת

ואני מתגעגעת...

אל דאגה, זה לא עובר לאף אחד...

באמת צריך לדבר

הכי טוב זה ללמוד את הגוף כמו בשיטת המודעות לפוריות,

אבל אם לא אז מקלוני ביוץ 18 יום לפני הזמן המשוער של המחזור זה בד"כ נותן מושג כלשהו.

למצוא תעסוקה.

ואני אומרת את זה מנסיון!

אני נשואה קצת יותר משנתיים וחצי ועדיין מחכה..

היתה תקופה שהייתי כל היום בבית כי לא מצאתי עבודה

והרגשתי שאני משתגעת מרוב מחשבות על זה.

וזה טבעי שהמחשבות מגיעות כי זה משהו שמאוד רוצים.

וברגע שהתחתי לעבוד הרגשתי חיים אחרים!

אני מציעה לך או לחפש עבודה או ללמוד מקצוע אפילו משהו קצר,

זה יעשה לך כל כך טוב.

בהצלחה!

אני ובעלי היינו קוראים את זה כל חודש אחרי שהגיע המחזור והייתי מתחילה לבכות לו..

קטע מדהים של הרב זצ"ל (עין אי"ה ברכות פ"ה, עט)

תכלית התפילה- לגדל כוחות הנפש בציורי קדושה ואמת

"אמר ר' חמא בר חנינא אם רואה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל, שנאמר 'קוה אל ה', חזק ויאמץ ליבך וקוה אל ה' " _(ברכות לב: )

רציתי קודם כל להגיד לכולכן תודה רבה !

אתן מחזקות כל אחת בדרכה שלה, כל אחת מראה צד אחר של העניין ולמעשה כולן עם אותן הרגשות 

תודה רבה למנהלת הפורום שיש אפשרות כזו לשפוך את הלב בדברים שמביך לדבר עליהם במילים ובדרכים אחרות.

תודה לכולן באמת !!

שנית אני מחפשת תעסוקה באמת, אז אם אתן שומעות על עבודה באיזור ירושלים אשמח לפרטים 

ובעז"ה שאני אשכיל להירגע! (שזה קצת קשה בהתחשב באופי שלי ...)

 ולבנות את הזוגיות שלי שתהיה חזקה,טובה,שמחה ובריאה 

ושבז"ה בקרוב נזכה לבשר אחת לשניה בשורות טובות 

רק דבר נוסף ואחרון :

"תחיה דולה" - תודה לך על המידע לגבי ביוץ, קשה נורא להבין מהאינטרנט את הספירה -הם נותנים שבוע של פוריות כביכול ואף פעם לא ברור מתי בדיוק , אז תודה על המידע הברור - (אשמח אם תוכלי להאיר את עיני בעוד דברים שצריך לדעת בנושא )

אמונה אמונה 

תודה על המשוב

מאחלת לך למצוא עבודה בקלות ושתיפקדו במהרה ביחד עם כל המצפות של עמ"י

להיות לחוצים ממש אין צורך יש היום דרך לטפל כמעט בכל דבר

ועד  שנה באופן טבעי זה יכול להיות 

צריך להיות עסוקים בעבודה בלימודים.

מי שבתהליך של חיפוש עבודה יכולה להתנדב במקום .

מורות שלא מצאו עבודה יכולות להתנדב מס' ימים בשבוע,וזה הרבה פעמים עוזר גם למצוא עבודה בהוראה.

זה נכון שכ את לא בהריון הרבה נשמות טובות דוחפות את האף.

צריך לאומר להם :אנחנו רוצים אבל זה לא הולך..

בד"כ התשובה הזו משתיקה רבה מאוד חצופים ודוחפי אף ומבטים.

אפשר להרגע ע"י עשית ספוט (משחרר אנדורפינים שמעלים את מצב הרוח וגורמים לרגיעה.

אני מקבלת מחזור כל 50 יום בערך 

ואנחנו מ-ת-י-ם להיכנס כבר להריון 

ויש לי בדיקת ביוץ אבל אין לי מושג מתי לבדוק כי לבדוק טווח של 50 יום זה קצת אבוד...

יש למישהי עצה??

כי זה דוקא אומר שהביוץ שלך בטוח לא נמצא בתוך ימי הטהרה.

הייתי הולכת קודם כל לרופאת נשים כדי להסדיר את המצב הלא תקין.

בדיקה של איזון הורמונלי, בדיקה של חוסר בויטמינים.

את אוכלת את כל אבות המזון?

ירקות, פירות, דגים, בשר??

לפחות לא כאלה שמתחברים לי לביוץ..

אוכלת מסודר יחסית..

איך אפשר לקצר?

מאז מצתמיד המחזור שלי ככה מגיע בטווח רחוק..

ותסתכלי בהוראות של המקלונים כתוב שם נראה לי שצריך להתחיל לבדוק 18 יום לפני הדימום או משהו כזה

אבל יותר טוב שפשוט תביני שזה ככה גם בלי לבדוק , תחכי עם הקלונים עוד קצת 

אני לא מבינה ממש...

המחזור שלי לא באמת צפוי..

הוא בערך כל 50 יום אבל אני לא יודעת באמת מתי הוא מגיע..

רק שמתחיל לכאוב לי קצת וזה הטווח של הימים..

ובחודש אחר כך תתחילי לבדוק עם המקלונים 18 ימים לפני המועד המשוער שהוסת הבאה אמורה להגיע 

אני מכירה באופן אישי (דוד שלי) אדם דתי שמתעסק בדיוק עם הדברים האלה (בצד הביולוגי, לא הרפואי, ז"א הוא לא גניקולוג אלה ביולוג ומתמחה מאוד בתחום.) ממה ששמעתי ממנו, תמיד עדיף לעשות בדיקות מ2 סיבות. הראשונה- כדי לדעת שהכל בסדר. השניה- אם יש בעיה להתחיל לטפל בה מייד במיוחד שלפעמים הבעיות הם כ"כ שטותיות וקלות לפתרון. אם תרצי פרטים בשמחה

הליכה של 20 דקות

להשאיר ניו בורן בבית

התארגנות מסובכת מידי

הייתי מעדיפה להמתין יום, כמובן בהסכמה משותפת 

הייתי מתייחסת לזה כתור אתגר חיובי וטובלת בזמן.

זו מצווה יקרה ומאתגרת.. ולפי גודל המאמץ גם השכר..

כן משתדלת להיערך לעניין ולהקל כמה שיותר. בהנחה שהבעל רתום, נגיד לתאם נקודה בדרך שנפגשים ומלווה אותך. (ולבדוק אופציה של הלוך ברכב והבעל ידליק נרות בבית,  הייתי שואלת את הרב)

להרוויח את שבת מותרים נשמע לי ממש כדאי. יום של נחת בלי מירוץ החיים ובלי פלאפונים, יום של פניות למשפחה ולזוגיות.

שואלת בעדינות- אולי משהו מלחיץ אותך מעבר למורכבות הטכנית?

נראה לי שתבקשי מבעלך להישאר ולהתפלל בבית בליל שבת

כדי שאת תוכלי ללכת לטבול בנחת, ברוגע, בשלווה, ולהנות מלהיות סוף כל סוף מותרים 

שישי יותר מהיר. אין שטיפה לפני. שבת יותר פניות..

בעלי נשאר להתפלל בבית עם הילדים.

וגם להיות עם התינוק בנחת

ואני בוודאות אחזור לבאלגן 

גם רחוק, גם להשאיר תינוק פיצי בלי יכולת לשמוע מה איתו.

(ודוקא אחרי לידה, שיש יותר סיכוי שלא תקבלי מחזור תקופה, אז לא נראה לי דחוף לטבול כשלא נוח).

רלוונטי להשאיר את הילדים לבד?

אם לא, אולי תקחו אותם לגן שעשועים באחד הרחובות הסמוכים למקווה, ואז את.תלכי לטבול (להם אפשר להגיד שאת הולכת להגיד שלום לאיזה חברה כלשהי שמתארחת ליד)

חבל לדחות טבילה, וכמו שאמרו לפני- להתייחס לזה כאתגר טוב

יש משהו מיוחד בטבילה של שבת

לא קצת חבל?

וגם יהיה חשוך, זה מתאים ללכת לגן שעשועים?

אם הילדים קטנים ורעבים לפני הסעודה,

תקחו אוכל בקופסאות לגן שעשועים ויאכלו שם כמו פיקניק.

אם יהיה קר מאוד או גשום, זה בהחלט לא מתאים

בערב שבת אוכלים סעודת שבת כולם יחד

ומתקלחים בצהריים אחרי מסגרות.

הוא נשאר איתם בבית אחרי הדלקת נרות, את הולכת חוזרת ואוכלים יחד..

ואם לא טוב ככה אפשר לדחות

שטבילות שהם לא דחופות - כמו נניח בניסיונות כניסה להריון וכו

לדחות מלכתכילה מעש כמובן ברצון 2 בני הזוג

(שוב לא יודעת אם זה מקובל על כל הרבנים)

הייתי עושה מאמץ לא לדחות.. יש נחת בעיני אחר כך להיות מותרים בשבת שזה יום ששניכם בבית.

מה שכן, כדאי לוודא טוב מראש שאת יודעת את הדרך, אולי אפילו להדפיס מפה. מצטרפת להמלצות לפני לקלח בצהריים. והשבת נכנסת בערך בחמש, אם כל מה שנשאר זה רק ארוחת ערב אתם ממש יכולים להשכיב אותם לישון בשבע וחצי שמונה..

יצאו בשבת עם הליכה של מעל חצי שעה ובכל זאת ממליצה לך לא לוותר זה הכי כיף!

את הילדים תקלחו בצהריים המוקדמות

תתארגני בנחת אפילו תקנו אוכל מוכן לשבת או משהו..

הלוך תיסעי עם רכב 10 דק לפני שבת חזור ברגל ואוכלים ביחד סעודת שבת כרגיל..

ומתנים שלא מקבלים שבת בהדלקה

ושמגיעים מניחים את המפתח איפושהוא ואומרים פרק מזמור שיר ליום השבת ומכוונים לקבל שבת

מקלחות אנחנו מקלחים לפני שבת ובכל מקרה בטבילה בליל שבת אני חוזרת ורק אז יושבים כולם לסעודה ככה שבזמן כזה ברור לנו שיקח זמן עד השקט

ואני הולכת 40 דקות אז 20 דקות לא נשמע לי נורא 😆

או זמן אחר שיותר מורכב

אבל כנראה שבמצב שלך הייתי לוקחת אותו איתי כי זה זמן ארוך מידי. (40 דקותלכל צד פלוס הזמן טבילה)

אצלך שזה 20 דקות זה אומר שעה בערך בלעדייך, הייתי מניקה ויוצאת כשהוא נשאר עם בעלי לשעה

מבחינת המרחק-

אפשר להגיע ברכב לפני שבת, ורק לחזור ברגל.

אם את לא מכירה את הדרך, אפשר להדפיס לך מפה של האזור, ואפשר בימים שלפני ללכת לשם ולתרגל.

מבחינת הילדים-

מה הלו"ז שלכם בדרך כלל בליל שבת?

שימי לב שבשבת בדרך כלל המקווה פתוח בשעות יותר מוקדמות. כדאי לברר מראש מה בדיוק שעות הפתיחה.

יש כאלה שטובלות בין השמשות, ויש כאלה שבאמת הכוכבים.

זה יוצא בזמן של התפילה, ואז חוזרים הביתה לסעודה.

בדרך כלל הילדים אוכלים אתכם סעודת שבת, או שהם הולכים לישון מוקדם?

הם לא מתקלחים לפני שבת?

אפשר לקלח את הילדים בצהריים, ולהשאיר לך גם זמן להתארגנות.

אני חושבת (אבל תבדקי שאני לא טועה), שאת יכולה להדליק נרות קצת מוקדם, ולכוון לא לקבל שבת, ואז לנסוע למקווה ולקבל שם את השבת.

את יכולה לנסוע עם בעלך, והוא יחזיר את האוטו הביתה. או להשאיר את האוטו שם, ואחרי שבת ללכת לקחת אותו.

כשאת טובלת, בינתיים בעלך עם הילדים.

אם הם רגילים כבר לאכול, אז שהוא יתן להם ארוחת ערב, או שיחכו לך כשתחזרי לסעודה.

כשאת חוזרת, תאכלו סעודת שבת, או שקודם תשכיבו את הילדים.

והמשך הערב פנוי לכם.

אם בכל זאת זה יהיה לך מורכב מידי, אפשר גם לדחות את הטבילה, אם גם מבחינת בעלך זה בסדר.

כמובן שאעדיף מוצש לקחת אוטו ולנסוע

מכמה סיבות זה גם רחוק גם ערב שבת גם תינוק קטן אם את מניקה אז בכלל...

לק"י

ניסית?

(אין לי ניסיון עם הפרדות גדולה. כן עם קטנה).

אבל כנראה לא תרגילים מתאימים לזה. עושה רושם שכל רצפת האגן שלי צריכה שיקום..

תודה

שממש מתמקדת בזה

התחלתי לפני חודש לעשות תרגילים בבית ואני כבר רואה שיפור!

אמנם שיפור קטן אבל משהו לפחות

מאמינה שככל שאתמיד זה ילך וישתפר עוד ועוד

והסבר בדיוק איך עושים

אני לא מוצאת ממש הדרכה וכן רוצה קצת לבדוק בבית איך אני עם זה.

משום מה הקורסים האלה באזור שלי נורא יקרים, 

גם בסטודיו של ההתעמלות שאני שם- על היפופרסיב היא לוקחת פי שלוש מאימון פילאטיס.

אז אני מצאתי ערוץ של מאמנת בשיטה הזאת

היא מסבירה בדיוק איך עושים את זה

אין סיכוי לא להבין

גם אני כמעט נרשמתי אצל מאמנת בעיר וזה היה נורא יקר

אחרי שמצאתי את זה ממש אין לי צורך

הנה קישור

Hypopressives with Alice

לאחרונה היא עשתה סדרה של 30 ימי אימון, כל סרטון 15 דקות 

אבל יש לה הרבה סרטונים.

תוכלי לפרט איזה מהם כדאי לעשות וכמה פעמים ביום?

אם ממש אין זמן למשהו מעבר

היום הראשון

וגם עושה לי חלישס לראות כזו מדריכה רזה (:

אבל ממש תודה. אנסה לראות אם מבינה מצפיה בלבד

תכתבי בAI שאת רוצה פירוט איך עושים תרגילי היפופרסיב תקבלי פירוט מעולה ואז בשילוב הסירטונים מאמינה שתצליחי להבין.

יש תרגילים מעולים לזה.

יש גם תרגילים בכללי של חיטוב בטן שגם יכולים לעזור

בכללי כל אזור בטן רצפת אגן זה אזור ממש חשוב להמון דברים...

לדעתי קצת קשה להתמיד לבד, שווה למצוא קבוצת תרגול ראיתי הרבה פרסומים על זה.  

אחרי שנים עם היפרדות וניסיון של כל מיני דברים.

יכולה לומר שיש שיפור שרואים מכל מיני תרגילים ייעודיים והעיקר זה ההתמדה! זה תרגול יומיומי.

אבל לפעמים השרירים כל כך חלשים שזה פשוט לא נותן את האפקט ואז את חייבת פיזיו לרצפת אגן, לא כולן מומחיות בזה, האפקט מתקבל מהדבקה של הבטן בקינזיוטייפ, אם לא הדביקו אותך אז בעצם לא קיבלת ערך מוסף מהפיזיו שלא היית מקבלת מתרגילים אחרים.

מודה שאת ההיךופרסיב עוד לא ניסיתי. כן שמעתי הרצאה אבל הייתי בדיוק באמצע תהליך אחר אז לא נרשמתי.

יודעת שזה קצת מירכב לבצע, אז שימי לב שאת עושה נכון.

לגביי, נפלתי אחרי שנים על פיזיו תותחית שהדביקה לי את הבטן ונתנה תרגילים פשוט מעולים ואפקטיביים.

וזה פשוט הצלה, כדאי לטפל, זה ממש לא רק אסתטיקה

בהצלחה

זו בדיוק ההתלבטות שהייתה לי שנה שעברה

והחלטתי ללכת על בטוח…

מצד שני יש חברה שבחרה באופציה של מעון אחר ועוד עם ילדים תאומים והתקבלה.

לא הייתי לוקחת סיכון אם זו לא סיבה מהותית

הייתי בטוחה שיסווגו אותי בכא לאחד מהשלושה

מהמעונות

או השתיים שבחרתי

או זה שהייתי בו

טוב ממש לדעת

ערעורים מתקבלים בדרכ?

או מקום...

בגדול למעונות קודם מתקבלים ידלי רןוחה ילד ממשיך אח של ילד ממשיך וכזה...

ובסוף בועדות קבלה מניסיוני מי שמחליטה באמת מי יתקבל זו המנהלת מעון

הייתי לוקחת סיכון נניח רק על המעון הראשון ובאופציה ב2 רושמת את הבטוח

מעון שאני רוצה

ובאופציה השניה את המעון שנמצא בו עכשיו

זה גם יכול להיות סיכון?

על בטוח שאני לא אשאר בלי

ואת מה שאני רוצה יותר כאופציה שניה?

ואז בעצם  יקרה מצב שאוטומטי ירשמו אותי למעון שאני נמצאת בו בלי לבד'וק  אפילו באופציה השניה??

ממש מסובך

את מה שאת רוצה באופציה הראשונה.

ואת מה שהוא עכשיו באופציה השנייה.

ואז אם במקרה תצליחי להתקבל לרטון, תרוויחו את המעון שאת רוצה.

ואם לא, אז כנראה שתתקבלי לשני כי הוא ממשיך שם, ונשמע ששם יש יותר מקום.

אלא אם במעון הנוכחי אין בכלל בעיה של מקום, וגם אם לא תקבלי לשניים המועדפים, בכל זאת תוכלי לרשום אליו גם באיחור.

איזה מזל שיש אצלינו רק מעון אחד, אז אין לנו בעיה כזאת.

לק"י

וגם לדאוג לחימום של הגוף

לפעוט בגיל שנתיים הייתי עושה אינהלציות נותנת פניסטיל טיפות. זה במרשם וגם מנמנם אותם אז מבחינתי זה היה מעולה

לילד בן 6 אפשר לתת סירופ ברונכולט לילדים.

רפואה שלמה♥️

אינהליציות עשינו עם מי מלח, פותח את הנשימה אבל לא ממגר.

בעיקרון, אוטיריון נחשב לא בריא בכלל, אבל כן מותר מגיל שנתיים ומעלה( אוטיריון לילדים).

אז, נכון שאי אפשר להשתמש חודש שלם, אבל בלילות שממש אי אפשר לנשום אני כן שמתי לילדים, פעם או פעמיים בלילה, מותר עד שלושה ימים רצוף. ולא יותר. לפעמים זה שמצליחים לנשום ולישון עוזר גם להתגבר יותר מהר על הצינון.

אז לשיקולך, אולי תתייעצי עם רופא או רוקח, נחשב לא בריא אבל עוזר 💪

לק"י

אני קונה קופסה של הרבה בקבוקים קטנים. חושבת שמותר להשתמש עד 24 שעות מהפתיחה, אבל לא בטוחה.

ושמה לקטנצ'יק כשאני שומעת שהאף שלו סתום.

ונראה לי שזה גם מייבש נזלת.

שזה יותר רלוונטי לפותחת.

וזה אפשר להשתמש בלי הגבלה,

כשהיו קטנים אבל לא תינוקות, השתמשתי בספריי כמו סטרימר זה מעולה, היו תקופות שקבוע  במקלחת של הערב היינו שמים ספריי מי מלח באף וככה עם האדים החמים והמי המלח האף היה ממש נפתח וזה היה מקל.

עדיין אוטריוין יותר חזק, מה לעשות.

באמת נראה לי שלכמה לילות כל חורף שזה נצרך אצלנו כרגע זה באמת בסדר... וכנ"ל להחזיק למקרים שלא מצליחים לישון נורמלי בעיני זה בסדר וזו גם התווית של זה המוצר, זה לא במרשם או משהו, למרות שעדיף לי לסמוך עלי ולשאול רופא.

לא בטוחה שזה גרוע יותר מפניסטיל למשל

לתת סמבוק 3 פעמים ביום, בוקר צהריים ערב

גם פעמיים משפיע אבל 3 גומר את זה מהר וממש עוזר לדיבור ולשינה

תודה

אפשר לקנות בבית מרקחת או במקומות אחרים...

בהצלחה!!

פעם- פעמיים - שלוש ואין נזלת. צריך.לזה מירשם

אני קבוע מחזיקה בבית את זה

מצונן המון

אני שמה לו ספריי מי מלח וזה עוזר

צינון שמפריע לישון זה חצי מחלה

זה כבר לא רק צינון נטו

לפני כמה שנים קניתי באמזון פליימוביל, כשהיה משלוח חינם.

בפער של לפעמים 100 שקל!!!

ויש אתר פלייבמייל. גם יחסית זול

https://www.play-bamail.co.il/?srsltid=AfmBOopUmL62ng-mISKjcwyjbKcX8JLJZASmIMXxVfjRols1ECbUG5dQ

בזמנו עשיתי הזמנה די גדולה. רק אחרי שקבלתי את המשלוח והכל היה לשביעות רצוני הם בקשו שאשלם

הרבה מאד זמן וכשיש תקלות הם לא לוקחים אחריות מניסיוני...אני לא הייתי מרוצה בכלל ..

מצד שני המחירים שם באמת שווים אז לא יודעת מה להגיד 

וזה נראה כאילו מוכרים שם פליימוביל לא מקורי. לא? 

אבל הרוב מקורי. יש גם של פיקולה סיטה שזה דמויות חרדיות/חסידיות ואולי קצת של PAWER PLNNET שזה חיקוי. אבל זה המיעוט. הרוב המוחלט פליימוביל מקורי ויחסית לחנויות אחרות ממש בזול.

כמובן שהכי זול באושר עד. בלי השוואה בכלל. רק יש פחות מבחר

קנינו משם המוווון ערכות. לדעתי איזה 20 מאז פרוץ המלחמה. אין למחירים שלהם תחרות אבל לא תמיד יש מבחר באמת. 

יש שם בדכ במחירים ממש טובים

ותשאלו רב גם אם נראה לך שאין סיכוי.

יכולה להעיד על שאלה שהתביישתי בכלל להביא לרב והתברר שהיה שווה את זה...

סיוט הכתמים האלה עם ההתקן. מכירה מקרוב..

נשמע שאת באמת בתוך קושי מאד גדול, ושהכותרת של ההודעה רצינית... והתחושות שלך מאד כואבות.

חיבוק גדול!

מרגישה שבזמן האחרון יש לי פחות חלב, ותוהה לעצמי אם זה קשור.

ומה יכול להגביר כמויות?

הלכות טהרה לא אמורות לגרום לך לרצות למות - אולי רלבנטי להתקשר בעצמך לרב לפרוש הכל?

או לרב אחר?

או לקו של נשמת? יש להן סמכות מסויימת והיכן שזו "נגמרת" הן פונות לרבנים שמלווים אותן...

אבל, מזהירה אותך מראש שיש רופאים שלא מודעים לרגישויות ואלרגיות של תינוקות, גם רופאי גסטרו. לצערי מנסיון כואב. הלכתי לתור שחיכינו אליו הרבה זמן, והרופא ממש נפנף אותי. מבחינתו השילשולים זה משהו שקורה בגיל הזה ואין קשר למזון.

אצלנו זה היה מובהק!!! תינוק שב"ה בריא מאוד!! גם בשנה של המעון שתמיד יש שילשולים, לא היה לו כלום כלום. אלא אם אכלתי או הוא אכל משהו שהיה בעייתי לו (לקח זמן עד שגילינו את כל הדברים הבעייתים).

לי בסופו של דבר עזר האינטרנט. בעזרתו גילתי את הרגישות לחלב, ואז לסויה. ואז את שאר הדברים המועדים.

הרופאים לא ממש עזרו.

אצלנו עבר בגיל שנה.

מציעה גם להעזר AI.

מוזמנת אם יש לך עוד שאלות, מה שאוכל לעזור מנסיוני. 

לק"י

ואם היא לא קיבלה חלבי בעצמה, אין מה לבדוק אלרגיה.

(מאחלת לך שזה לא...).

לק"י

אם זה בוודאות עושה לה רע, הייתי נמנעת.

(ואני לא נמנעת בהנקות מכלום בדרך כלל).

אצלנו היה גם דם בטיטול. שזה בעצם אומר שמערכת העיכול כבר פצועה...

@יעל מהדרום יש אלרגיה של מערכת העיכול. לא ניתנת לאבחון בטסט עורי, רק בניסוי ותהיה. אבל רופא שמבין בזה יכול לכוון לבדוק תסמינים, לחפש עוד מאכלים בעייתים, לתת מרשם לתמ"ל מיוחד, להפנות לתזונאית, לעקוב אחר הגדילה וכו.

אצלנו הרופאה נתנה גם אישור רפואי קבוע למעון על שילשולים. 

יש לה ביטוי גם שהילד לא אוכל חלבי בעצמו?

בהתחלה הוא קיבל תמ"ל מיוחד.

אחר כך הפסקתי לאכול מוצרי חלב והוא ינק. אני נמנעתי לגמרי, ולא ניסיתי בכלל לאכול חלבי.

בגיל 8 חודשים היה לו תור לרופאת אלרגיה. היא אמרה לי לנסות לאכול חלבי, ולראות אם זה משפיע.

זה עבר בשלום, ואז נתתי לו גם חלבי וגם זה עבר בסדר.

לא בטוח שהוא באמת היה רגיש לחלב, למרות שככה הוא אובחן. אולי זאת היתה חוסר בשלות של מערכת העיכול. (הוא נולד פג).

אצל הגדולה שלך, במה מתבטאת הרגישות?