אומרים שעד שנה של ניסיונות זה נורמלי, ויש גישות שאפילו יותר מזה (שנה וחצי-שנתיים)

שום דבר לא דפוק אצלך, את רוצה מאד בהריון וזה עדיין לא קרה, אולי יש בעיה גופנית כלשהי ואולי לא גם אם יש בעיה כלשהי לא נראה לי שכדאי להגדיר את זה כמשהו דפוק, זה סתם מחליש אותנו

בואי ננסה לעשות קצת סדר?

כל כמה זמן את מקבלת מחזור? מתי את מצליחה להיטהר?

לפעמים העניין הוא פשוט שמפספסים את הביוץ מסיבות שונות, בואי נתחיל מזה.

מהנתונים שכתבה אנונימית, נשמע דווקא שהביוץ יוצא ממש ביום הטבילה (או יום אחרי, ולפעמים יום לפני)

ובכלל לא בטוח שזו הסיבה...

בכל מקרה, טוב להיות מודעת לכך שקימת אפשרות כזו (של ביוץ לפני טבילה), ושיש דרכים מגוונות ויעילות לטיפול אם באמת יש בעיה...

בעיני, אין סיבה להחלץ, או להתערב.

אם את רוצה להיות יותר רגועה, ולבדוק מה המצב, ניתן לפנות למכון פועה עם כל הנתונים, והם ידריכו אותך, אם יש צורך בברור נוסף, או שאין...

בכל מקרה, יש הבדל בין לברר שהכל כשורה, לבין לנסות להתערב (אפילו בדרכים טבעיות...)

בשביל להרגיע את החששות ממולץ בחום לפנות למכון פועה! הם ממש נחמדים ומקצועיים! (לוקחת קצת זמן להשיג אותם בטלפון, אבל זה שווה את זה לגמרי!! ואפשר גם לשלוח שאלה באתר)

אני מקבלת לא הכי מסודר, פעם ב30 יום בערך (לפעמים פחות לפעמים יותר)

אני מצליחה להיטהר לאחר 6 ימים....

מבייצת 16 ימים אחרי המחזור (זה אומר שאם את טובלת אחרי 13 יום מהמחזור את פוריה שלושה ימים אח"כ)

הכל כמובן בערך, אבל כעקרון הבנתי שלרוב הביוץ מתרחש 14 יום לפני המחזור הבא... כמובן שיש יוצאים מן הכלל (שמעתי כבר על 9 ו 5.. אבל זה הנורמה)

מקוה שהבנת... בהצלחה!!

מתחתי... תקראי אותה, היא הרבה יותר מובנת

אפשר לשאול כל כמה זמן קיבלת וכמה ימי טהרה? מתי יודעים אם מפספסים ביוץ?

תודה

זאת אומרת שאם המחזור הוא 5 ימים ועוד 7 נקיים = 12 - יום הטבילה הינו יום הביוץ 

אז יש רק יומיים לאפשרות להיכנס להריון ??

אז פשוט לפנות לרופא ולבקש ממנו כדורים לדחיית ביוץ ? אוף למה הכול מסובך ?

יש אומרים שזה אפילו הכי טוב שהביוץ יוצא בליל טבילה כי אז הזרע חזק בדיוק בזמן הביוץ.

כדאי לעקוב עם מקלוני ביוץ אפילו (-שזה שיטה לא הכי אמינה אבל כן הכי פשוטה וזמינה) כדי לוודא שאכן הביוץ ביום ה12 ואז פשוט להירגע ולנסות כמה חודשים בנחת.

אם אחרי שוידאת שאתם לא מפספסים ביוץ לוקח יותר מחצי שנה-שנה אז הייתי פונה לבירור מעמיק יותר.

תחיה, תודה רבה על המידע המפורט!!!

ממש השקעת...

עזרת לי מאוד, אני מנסה למצוא מידע בנושא אבל הרימון לא נותן...

כתבה אלירז בפורום לנשואות בלבד-

"אם הפספוס (של הביוץ) הוא בגלל שמירת טהרה, יש הורמונים שיכולים לעזור בזה.

(לא כדורי מניעה) אלא כאלו שיאזנו את האסטרוגן הזריז שלה, או יפעילו אותו מאוחר יותר..
לשם שינוי גם איקקלומין להגברת הביוץ שייך במקרה הזה - לפי אבחון רופא.

וכמובן - רבנים שיעזרו לה לגמור את ימי הטהרה מוקדם יותר.

היא (פותחת השרשור) בקשר עם מכון פועה?"

ועוד ציטוט:

אף פעם. להילחץ זה אף פעם לא טובאלירז

3 שנים לא אומרות כלום לפעמים

ולפעמים חצי שנה שמחכים אומרת הרבה יותר.

אם חישובי הביוץ תקינים

ללכת לעשות בדיקות מקיפות, ספירת זרע, איזון של ויטמינים והורמונים

לוודא שאכן המערכת תקינה.

להיות מוכנים גם לשינוי תזונתי. 

להיות מוכנים לכל, אבל אף פעם לא להלחץ!

ה' יודע מה נכון וטוב לנו, לפעמים זה כרוך בציפייה גדולה.

(וזה בטח יעשה את זה מרגש יותר כשזה יגיע!)

הרבה פעמים מה שמונע מלהיכנס להריון זה הלחץ. הגוף צריך רוגע בשביל להיכנס להריון, ולכן כולם כתבו לך שהעיקר הוא להיות רגועה. (רואים את זה עם נשים שלא ילדו בכלל, ואז אימצו ילד וילדו אחר כך, לפעמים אחרי שאמרו להם שהם לא יוכלו ללדת. ברגע שהם נרגעו ולא נלחצו מזה הגוף שלהם יכל להיכנס להריון)

קשה לבצע, אבל חשוב מאד. תנסי לשכנע את עצמך שזה שכרגע אין ילדים זה כי כרגע זה לא טוב בשבילך, וברגע שזה יהיה לך טוב ה' ישלח לך את זה.

ווד משהו- אני לא יודעת למה אמרו לך שלרזות זה קשה יותר. בד"כ דווקא הפוך- הרבה בנות שמנות צריכות להרזות כדי שיוכלו להיכנס להריון. 

בכל מקרה ממש אל תשמיני בכח. זה ממש לא עוזר, ואפילו עלול להזיק מאד.

כן חשוב שתבדקי שאת אוכלת כמו שצריך ושיש לך מספיק ויטמינים ומינרלים, ואבות המזון כדי שהגוף שלך יהיה חזק מספיק (אבל לא לבד, אלא בייעוץ עם תזונאית)

ההמלצה הכללית היא רק אחרי שנה להתחיל לבדוק, כי לפני זה זה יכול להיות פשוט זמן שלוקח לגוף להסתגל. (הרבה רופאים לא יסתכלו עליך לפני זה ויגידו לך לבוא אחרי שנה מהנישואין, כי אין טעם להיכנס לסרטים לפני)

אלא אם כן את יודעת שיש משהו שמונע (כמו שזמן הביוץ הוא לפני הטהרה) ואז תפני עכשיו כדי לטפל.

אם את בכל זאת לא רגועה (למרות שזה מצב נורמלי בהחלט) מצטרפת בחום להמלצות לפנות למכון פועה. הם ממש מבינים ויעזרו לך, וגם יעודדו אותך. 

זו עבודה קשה, וצריך כל הזמן לחשוב שוב ושוב שזה מה שטוב לך כרגע. לכן ה' נותן לך את זה.

תחשבי על דברים אחרים תעסיקי את עצמך בתחביבים ועבודות, תנסי להתייחס אל זה בקלילות ואפילו קצת להדחיק.

(אני לא סתם אומרת, זה מנסיון. אני כבר אחרי שנה וחצי מהחתונה. אמנם הבעיה שלי שונה משלך, אבל בשביל לא להילחץ מזה צריך לחשוב את אותו הדבר. ואם משתדלים זה מצליח בסוף)

שיהיה לך בהצלחה ותפקדי בקלות!

(ואם זה מעודד אותך- אמא שלי אמרה שזה יתרון לא להיכנס בשנה הראשונה לחתונה להריון, כי ככה יש זמן לבנות את הזוגיות לפני שנכנסים לקושי של ההריון עם ההורמונים והבחילות. אולי בהמשך תביני למה זה קרה לך.)

במה את עוסקת?

האם את כל היום בבית?

זה ממש לא בריא להיות עסוקה במחשבות האלו כל היום.

כל אובססיה כזו היא לא בריאה ולא משנה מה הנושא שעומד מאחוריה.

תנסי לחשוב ולזכור - שתינוק עכשיו זה גם מסרבל

וכבר לא תוכלו לצאת לאן שאתם רוצים מתי שאתם רוצים..

כמה כיף להיות זוג צעיר.. תהני מהזמן הזה!!

כי אם לא יודעים את זה, זה נשמע קצת מתנשא..

חוץ מזה אני מסכימה 

בתור אחת שנשואה שנתיים וחצי ובטיפולים,

היתה תקופה שלא עבדתי וזה ממש לא היה טוב בשבילי

הרגשתי שאני כמעט משתגעת מרוב שחשבתי על זה כל היום.

כשעובדים זה ממש אחרת,פתאום מרגישים סיפוק ועשייה ושיש עוד דברים חוץ מזה.

בקשר ללחץ,אני לא מסכימה כ"כ עם מי שכתבו.

כי הרבה פעמים הבעיה אצל נשים שלא נפקדות זה א הלחץ,

לדוגמא אם הבעיה אצל הבעל והאישה מאוד רגועה אז זה בכל לא קשור.

יש פעמים שהלחץ לא קשור.

ומה שכן זה נסיון שקיבלנו,ואם קיבלנו אותו כנראה שיהיו לנו הכוחות לעמוד בו.

בינתיים זה זמן טוב לבנות את הזוגיות,לפתח תחביבים, ללמוד מקצוע,לעבוד וכו'.

שיהיה בהצלחה ובשורות טובות!

יש לי חברה שלקח לה שנה

שמעתי על זוגות שהביאו את הראשון ואחר כך ניסו שנים עד שהצליחו שוב

גילוי נאות, נשואה שנה וחצי ועדיין לא בהיריון.

כמו שכבר אמרו כאן, עד שנה זה בסדר וזה בטווח התקין אלא אם כן ידועה בעיה כלשהי מלפני כן או שיש מחזורים קצרים במיוחד ואז כדאי לבדוק אם יש ביוץ לפני הטבילה.

ואני רוצה לשתף בתובנות..

בהתחלה כל חודש ספרתי והתבאסתי ששוב לא... רק בחודשים האחרונים הצלחתי "להפסיק לספור" את החודשים שעוברים ולהינות מכל רגע שאני בלי ילדים ויכולה להתקדם בדברים אחרים (עם כל הרצון להריון..)

כן, בטן הריונית מעוררת בי כאב שאני עדיין לא שם וכל פעם שמישהי שהתחתנה לפני יולדת יש לי צביטה (לא כי אני לא שמחה בשבילה, אלא שזה מזכיר לי איפה תיאורטית יכולתי להיות...)

אבל אין לי כח לחשוב על זה, זה רק מפיל אותי.

אני בטוחה שד' דואג לי ומכוון לי את הדרך.

קשה לי ולפעמים אני בוכה. גם כי היו כמה הפלות.

אבל אין לי ספק שמשהו בזוגיות שלנו יותר עמוק יותר שלם בגלל הבנייה שמתאפשרת לנו ככה.

משהו שמעודד אותי ונותן לי קצת תקווה זה שברגע שהתחיל מחזור זה בעצם גם הרגע שמתחילים לספור את ההיריון שבטח החודש בוא יבוא בעז"ה.

כשאנחנו בלחץ הגוף שלנו מפרש ,שזה ממש לא הזמן להריון.

רמות הפורולקטין עולות(הורמון החלב) זה מונע ביוץ.

אני הייתי בחורה לחווץ הורת והרב אבינר אמר לבעלי ,תרגיע את אישתך.

ככה (בלי ילדים)0 תלמד תורה בשקט.

אז תכלס צריך להרגע.

לפי הרופאים רק אחרי שנה ,של יחסי אישות ללא אמצעי מניעה,שלא הושג הריון עושים ברור פוריות.

מה שחשוב זה התיזמון של ביוץ והביאה.

בביוץ של האשה יש הגברה של התשוקה המינית.

הריר הצווארי זה השקוף עבה וניתן למתיחה לאורך(ככה הדריכה אותה אחות לפני ההריון הראשון.

בנות להרגע לא לשים לב לחברה שנשואה שנה וחצי וכבר בהריון שני.

זה מגיע סבלנות.

כדאי למצוא אפיק חדש לעניו (שיוריד לחץ)ריקוד ,חוג בילוי.

כשלא חושביםו לחוצים מהריון הופ וזה קורה.

אני טיפוס לחוץ מלכתחילה, כל דבר מקפיץ ומבהיל אותי 

אני כרגע בבית , לא עובדת המווון זמן בגלל בוסים רעים שפיטרו אותי שבוע  אחרי חתונה 

אז איך עושים את זה , טיפים בבקשה ....

לעניות דעתי, אמונה אמיתית ועמוקה היא הכלי הבלעדי להגיע לשלווה ורוגע אמיתיים.

אבל אמונה זה דבר שצריך לעבוד עליו עבודה יומיומית.

יש משהי מדהימה ברמת בית שמש שבנתה סדנה ייחודית שלומדים בה אמונה בהשגחה פרטית לפרטי פרטים.

יש לה גם הרפיות מדהימות שמתאימות לכל מצב ומציאות והרפיות מיוחדות לקראת חגים.

ניתן להירשם לסדנא האינטרנטית אבל מדובר בהשקעה כספית לא קטנה.

הסדנא נותנת כלים אמיתיים להתמודד עם קשיים ועם דברים שאינם הולכים כרצוני.

ולא מדובר בעוד סדנת מודעות מקושקשת של העצמה אישית וחשיבה חיובית שטחית.

זה משהו ממש עמוק ויסודי לדעתי. ולא איזה משהו ניו-אייג' מפוקפק.

תודה ששיתפת

ואני מתגעגעת...

אל דאגה, זה לא עובר לאף אחד...

באמת צריך לדבר

הכי טוב זה ללמוד את הגוף כמו בשיטת המודעות לפוריות,

אבל אם לא אז מקלוני ביוץ 18 יום לפני הזמן המשוער של המחזור זה בד"כ נותן מושג כלשהו.

למצוא תעסוקה.

ואני אומרת את זה מנסיון!

אני נשואה קצת יותר משנתיים וחצי ועדיין מחכה..

היתה תקופה שהייתי כל היום בבית כי לא מצאתי עבודה

והרגשתי שאני משתגעת מרוב מחשבות על זה.

וזה טבעי שהמחשבות מגיעות כי זה משהו שמאוד רוצים.

וברגע שהתחתי לעבוד הרגשתי חיים אחרים!

אני מציעה לך או לחפש עבודה או ללמוד מקצוע אפילו משהו קצר,

זה יעשה לך כל כך טוב.

בהצלחה!

אני ובעלי היינו קוראים את זה כל חודש אחרי שהגיע המחזור והייתי מתחילה לבכות לו..

קטע מדהים של הרב זצ"ל (עין אי"ה ברכות פ"ה, עט)

תכלית התפילה- לגדל כוחות הנפש בציורי קדושה ואמת

"אמר ר' חמא בר חנינא אם רואה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל, שנאמר 'קוה אל ה', חזק ויאמץ ליבך וקוה אל ה' " _(ברכות לב: )

רציתי קודם כל להגיד לכולכן תודה רבה !

אתן מחזקות כל אחת בדרכה שלה, כל אחת מראה צד אחר של העניין ולמעשה כולן עם אותן הרגשות 

תודה רבה למנהלת הפורום שיש אפשרות כזו לשפוך את הלב בדברים שמביך לדבר עליהם במילים ובדרכים אחרות.

תודה לכולן באמת !!

שנית אני מחפשת תעסוקה באמת, אז אם אתן שומעות על עבודה באיזור ירושלים אשמח לפרטים 

ובעז"ה שאני אשכיל להירגע! (שזה קצת קשה בהתחשב באופי שלי ...)

 ולבנות את הזוגיות שלי שתהיה חזקה,טובה,שמחה ובריאה 

ושבז"ה בקרוב נזכה לבשר אחת לשניה בשורות טובות 

רק דבר נוסף ואחרון :

"תחיה דולה" - תודה לך על המידע לגבי ביוץ, קשה נורא להבין מהאינטרנט את הספירה -הם נותנים שבוע של פוריות כביכול ואף פעם לא ברור מתי בדיוק , אז תודה על המידע הברור - (אשמח אם תוכלי להאיר את עיני בעוד דברים שצריך לדעת בנושא )

אמונה אמונה 

תודה על המשוב

מאחלת לך למצוא עבודה בקלות ושתיפקדו במהרה ביחד עם כל המצפות של עמ"י

להיות לחוצים ממש אין צורך יש היום דרך לטפל כמעט בכל דבר

ועד  שנה באופן טבעי זה יכול להיות 

צריך להיות עסוקים בעבודה בלימודים.

מי שבתהליך של חיפוש עבודה יכולה להתנדב במקום .

מורות שלא מצאו עבודה יכולות להתנדב מס' ימים בשבוע,וזה הרבה פעמים עוזר גם למצוא עבודה בהוראה.

זה נכון שכ את לא בהריון הרבה נשמות טובות דוחפות את האף.

צריך לאומר להם :אנחנו רוצים אבל זה לא הולך..

בד"כ התשובה הזו משתיקה רבה מאוד חצופים ודוחפי אף ומבטים.

אפשר להרגע ע"י עשית ספוט (משחרר אנדורפינים שמעלים את מצב הרוח וגורמים לרגיעה.

אני מקבלת מחזור כל 50 יום בערך 

ואנחנו מ-ת-י-ם להיכנס כבר להריון 

ויש לי בדיקת ביוץ אבל אין לי מושג מתי לבדוק כי לבדוק טווח של 50 יום זה קצת אבוד...

יש למישהי עצה??

כי זה דוקא אומר שהביוץ שלך בטוח לא נמצא בתוך ימי הטהרה.

הייתי הולכת קודם כל לרופאת נשים כדי להסדיר את המצב הלא תקין.

בדיקה של איזון הורמונלי, בדיקה של חוסר בויטמינים.

את אוכלת את כל אבות המזון?

ירקות, פירות, דגים, בשר??

לפחות לא כאלה שמתחברים לי לביוץ..

אוכלת מסודר יחסית..

איך אפשר לקצר?

מאז מצתמיד המחזור שלי ככה מגיע בטווח רחוק..

ותסתכלי בהוראות של המקלונים כתוב שם נראה לי שצריך להתחיל לבדוק 18 יום לפני הדימום או משהו כזה

אבל יותר טוב שפשוט תביני שזה ככה גם בלי לבדוק , תחכי עם הקלונים עוד קצת 

אני לא מבינה ממש...

המחזור שלי לא באמת צפוי..

הוא בערך כל 50 יום אבל אני לא יודעת באמת מתי הוא מגיע..

רק שמתחיל לכאוב לי קצת וזה הטווח של הימים..

ובחודש אחר כך תתחילי לבדוק עם המקלונים 18 ימים לפני המועד המשוער שהוסת הבאה אמורה להגיע 

אני מכירה באופן אישי (דוד שלי) אדם דתי שמתעסק בדיוק עם הדברים האלה (בצד הביולוגי, לא הרפואי, ז"א הוא לא גניקולוג אלה ביולוג ומתמחה מאוד בתחום.) ממה ששמעתי ממנו, תמיד עדיף לעשות בדיקות מ2 סיבות. הראשונה- כדי לדעת שהכל בסדר. השניה- אם יש בעיה להתחיל לטפל בה מייד במיוחד שלפעמים הבעיות הם כ"כ שטותיות וקלות לפתרון. אם תרצי פרטים בשמחה

הפארק המפורסם שנמצא בלב ירושלים ;)

הצבאים מסתובבים בחופשיות, ואפשר לראות אותם. אפשר לקבל גם משקפות בכניסה.

הכניסה היא ללא תשלום, אך אין שם כמעט חניה.

חיסרון- חם!!

יש לפעמים פעילויות יצירה או הצגות, גם חינמיות. אפשר להתעדכן באתר שלהם...

פארק עם המון דשא, אגם ברווזים, מגלשות גבוהות ומתקנים, והכי שווה- מזרקות מים!

המזרקות פתוחות כל יום מ8-21.

בתוך הפארק יש גם את גן החי (בתשלום של 30₪ לאדם, מגיל שנתיים)

כדאי להביא מגבות ובגדי ים

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

איזה גזרה חשבת?

כאילו שאין לה שום חיתוך

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

או חצאית גזרה גבוהה וחולצה בתוך החצאית

בגדול, כל חיתוך שמונח על הבטן (ולא מעליה),

וגם קצת ניסוי וטעיה של גזרות של חולצות.

חצאיות גיזרה ישרה

חצאית פליסה (קפלים) וחולצה מבד אלגנט בפנים או בחוץ (תלוי בגובה וברוחב)

חולצה בפנים וחגורה

שמלות קומות

שמלות עם תפרים שחותכים את הטופ באזורים הקריטיים או שמלות שהעיצוב עם כאלה רצועות בד מכווץ (מתקשה להגדיר) שתפורים על הטופ. סגנון שיש היום להודולה וגם יש דגמים דומים שאפשר להזמין משיין.

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ תחרה או סרוג עם חורים גדולים שנחתך על הבטן

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ מקושקש שנחתך על הבטן

טופ גיזרה רחבה עם חצאית ישרה

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

יש הרבה אפשרויות, הבאתי גם כמה דוגמאות.. בהצלחה

בסוף זה תלוי גזרה ומבנה גוף

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

אולי אנחנו לא מדברות על אותה דונה?

כי אני אפילו לא מצליחה לדמיין איך זה נוח לעומת עגלה. כשאני הולכת למקום עם מדרגות, אני משאירה את הדונה ברכב, מעדיפה להוציא עגלה לפתוח לקפל מאשר להסתבך עם הדונה במדרגות.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

יש חוף נפרד

ויש חוף מעורב

ויש חוף מעורב שבאים לשם הרבה דתיים אז האוירה יותר נעימה מבחינת לבוש. אי אפשר לדעת באמת מי יגיע. עניין של מזל.

את פלמחים פחות מכירה אז לא יודעת איך זה שם

מה שכן בבין הזמנים מאד נוח ללכת לחוף משפחות (אגב לרוב מדובר בחוף לא מוכרז) כי רוב המשפחות דתיות/חרדיות.

אני לוקחת איתי את הילדים בד"כ בתקופה הזו.

או לחוף באשקלון ממש מבודד.

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...

ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.

אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה

אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר

אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית

בהצלחה🫶