אני מוקפת חברות ש"אוהבות" אותי...(מי באמת ומי רק בפה).
ישלי משפחה, ישלי לימודים, ישלי הכל ובכ"ז מרגישה חסרה.
ניתקתי קשר עם הידידים שלי, חלק באיטיות וחלק במהירות.
זה לא היה נראלי מתאים הקשר הזה עכשיו(אומנם בת 18 אבל עדיין קטנה).
חסרה לי ההבנה שלהם, החשיבה שלהם, הניתוח של כל בעיה ודרך הפיתרון, הנחמה שהם הביאו, החיבוק התמיכה.
כואב לי להיות לבד.
שמח לי להיות לבד.
לא ברור לי איך אני מרגישה עם הצעד הזה עדיין.
בודד לי.
נשמהה!!ח"ו את לא מחוקה!את חיה את קיימת!את מדהימ

)