למי שלא מכירה אני אמא ל2 אוצרות הגדול תכף חאלקה..והנס המדובר שבוע אחרי פורים תהיה בת שנתיים
ההפרש 9 חודשים ו5 ימים.. אנסה לקצר את הסיפור
ההריון הולידה בראשון היו תקינים ובמועד
את ההריון השני גיליתי קצת אחרי הפדיון של הבן (כשהיה בן חודש וחצי)
ע"י דימומים לא מוסברים ותחושת גוף ב.דם הריון גילתה לנו בשבוע 5 בערך (הייתי 7 חודשים נידה+3 חודשים אחרי הלידה השתבשה לי הוסת השתבשו לי החיים)
והדימומים לא פסקו התחלתי לקבל זריקות פרוגסטרון אחת לשבוע ולשכב במיטה (כן בטח ד"ר אני נחה שומרת על עצמי )
הילד גודל ואני גיבורה שבוע 13 הזריקות הופסקו לניסיון (הדימומים פחתו)
הרופאים המדומיינים החליטו בגלל התבחין המשולש שזו תינוקת עם תסמונת דאון( הם והסתמונות שלהם..)
יצאתי מגנטיקה חדורת אמונה ותפילות לקבל מה' הכל באהבה ובאמונה ושום מי שפיר ושם הפלה
הכאבים נשארו (בטח לא מרימה משקל כבד כן כן לא את הילד לא את העגלה לא נוסעת מרחקים ..)
וטופלתי בסיכון גבוה בקפלן ככה שכן הייתי נוסעת הלוך חזור כל כיון כמעט חצי שעה עד שהרופא צרח עליי לא להגיע עם העגלה
(הילד מפריע לו) ההורמונים שלי השתוללו וכל פעם קימבנתי הייתי מגיעה עד לשם עם הילד ומישהו מהמשפחה היה מגיע לבי"הח או לצומת בילו ושומר עליו
לקראת אמצע שישי חשתי גיבורה הוזזתי את המכונת כביסה
שבוע אחרי ירידת מים בטיפטופים אושפזתי במחלקת סיכון גבוה עד שבוע 32 שילדו אותי בגלל המיעוט מי שפיר והדימומים שלא פסקו והתגברו.
מרותקת למיטה צרכים בסירים מקלחת במיטה (זקנה סיעודית) עם ויזרים להמרצת הדם למניעת קריש דם
זכיתי לשכנות לחדר חברות בנפש עד היום גם 2 נשים חרדיות למזלי.. במצבים דומים לשלי
כשהגעתי בהתחלה לא נתנו לי הרבה סיכוי ללדה מאוחרת יותר כל שבוע אמרו לי את יולדת היום/מחר היו מורידים אותי להשעיה (החדר קבלה לפני חדרי לידה) על כל התגברות דימומים
הגעתי עם ירידת מים פתיחה אחד וחצי ולא זוכרת כמה מחיקה צ'לסטון זכיתי לקבל במשך יומיים על פרסולט לא היה מה לדבר
כל ההריון האמונה חגגה עד הרגע שהגעתי לחדר לידה אחרי הלידה פרצתי בבכי לא הייתי מסוגלת לראות את הילדה נכנס בי פחד כמעט 24 שעות אחרי הלידה העזתי להגיע לפגייה כמעט חודשיים היינו שם
וכל החדר לידה היה מלא אנשי צוות חירום בשביל הילדה
לא אמתח עוד היא ללא תסמונת היא הפכה מפגית לפרגית הלוחמת הקטנה הנס חי ובועט הזו האושר של אמא ההוכחה שזכות התפילות הגזרה התהפכה לדברים אחרים (אומנם עברנו המוןןן מעקבים וטיפולים בשנתיים האלה אבל זה כלום לעומת מה שהרופאים חשבו) חזרתי לגנטיקה והראתי להם את הנס שלי והם בשלהם גברת זה עפ"י תחשיבי סטטיסטיקות..
חודש אחרי ששוחררה ערכנו סעודת הודיה מרגשת והקרנו את הסרט של הרב אמנון יצחק חיו יחיה וחלק במשפחה סיפרו מה קיבלו על עצמם בתקופה הזו
אנשים לא יכולים להבין מה זה לפספס חוויות גידול של ילד בכור מדברים פעוטים קוקו ראשון מלמולים אכילת במבה מעדן תחפושת למצוא מסגרת ימי הסתגלות במעון גמילה מהנקה התפתחות
מחילה על המגילה
*בעברי היה לי פייסבוק בני המשפחה פירסמו אותו גם שם הוא יותר מפורט שם אם אני לא טועה
מדברים