אני כמובן לא מסכים עם כל היחס שמוצע שם לחתונה בכלל ולממסד הדתי בפרט, אבל בכל זאת חשבתי שיש דברים בגו:
ולמי שיש רימון, כמה ציטוטים:
מה יקרה אם נצא לגינה, חמושים בזכוכית מגדלת, ונמקד באמצעותה את קרניה המסרטנות של תרבות הצריכה לכדי אלומה יוקדת אחת?
סביר להניח שבמקום דשא שרוף ונמלים חרוכות, האלומה תיצור גן אירועים, עמוס לעייפה באורחים מגונדרים ומשועממים עד כלות, ובמרכזו זוג צעיר החוגג את "היום החשוב בחייו".
120,000 שקל – זוהי עלותה הממוצעת של חתונה בישראל, עדכנית ל-2013.
ממוצעת, הווה אומר, לא מדובר כאן בחתונה של הבן של יצחק תשובה. אלה סכומים שמוציאים אנשים רגילים – אותם אומללי "מעמד הביניים" ומטה – שאצים נרגשים ולהוטים לחקות את עשירי תבל … וכפרה על הכסף.
אלה אותם זוגות צעירים שמתמכרים לאשראי, נוטלים משכנאות ענק, מתחילים את חייהם בחובות ואחר כך גולשים ל"סולידית" ומייבבים ש"כל כך יקר לחיות כאן".
מבין כלל מעשי ההתאבדות הפיננסיים שעושים צעירים במדינה הזו, קשה לי לחשוב על תופעה הרסנית יותר. החתונה הישראלית הטיפוסית מנקזת לתוכה את כל תחלואי הצריכה, מזקקת אותם ומעצימה אותם פי עשרות מונים.
יש כלות מטורללות שחולמות על ליל הכלולות מאז היו בנות 6. הן סוחטות את בני זוגן האומללים לבזבוזי עתק ("קניה לי אם אתה אוהב אותי") ומתכננות את האירוע חודשים ארוכים מראש כדי לוודא שהחוויה תהיה "בלתי נשכחת". ביום החתונה עצמו הן כל כך חרדות שמא הזיקוקין לא יידלקו בזמן ושהסוס הלבן לא יחרבן בכניסה לחופה, עד שהן כמעט חוטפות אולקוס.
עבור רוב הישראלים 120,000 ש"ח זו משכורת של יותר משנה. בהינתן שיעור חיסכון אפסי ו"יוקר מחיה" שמרקיע שחקים, ניתן היה לצפות אנשים במדינה הזו יחשבו פעמיים לפני שהם שופכים כסף מיותר כדי להנציח "חוויה"...
וכמובן משפט המפתח (ולעיתים השקרי):
"אל תדאגי, הצ'קים יכסו את הכל!"
