"אכלי אותי ותראי ישועות"

הבהיר לבחורה שעליה לשנות כיוון.

דווקא אחרי שלושה ימים מאז שהבחור נעלם,

היא התאוששה די במהירות.

למעשה, היא כבר היתה בעיצומו של קשר מבטיח,

הטוב שהיה לה.

אך הבחורה הבינה שעליה לסיים אותו בדחיפות...

היא פתחה את ידה, וגילתה את הפתק -

אותו הפתק שקיבלה עם היונה.

אבל כעת, התגלו בו הוראות חדשות...

ואז היא שאלה את חוה- יש לך מישהו להציע לי?

והאשימה את הנחש החצוף שהזמין מנה לשניהם ודרש שהיא תשלם על עצמה!!!

וראתה ישועות- היא מצאה את עצמה בדייט הראשון של ההורים שלה.

"מה איתך, אני שומר נגיעה!"

מרוב עוצמת הצעקה כל החלונות בסביבה התנפצו ןהעצים רעדו,

וכל האנשים יצאו בבהלה מבתיהם וניסו לברר מה קרה- האם היתה פה רעידת אדמה או שהאירנים מימשו את איומם והטילו פצצת אטום

היא לא תיוולד!

היא תפסה את אגרטל הפרחים - 

האוכל על חשבוני את לא צריכה לאכול את הפרחים...

למה אם היית כ"כ עייפה קבעת דייט בשעה כ"כ מאוחרת?

שאל הבחור שישב מולה במבוכה.

(ביקשו לצאת מהקטע של העתיד...)

והתחילה לגמגם-

והוא כרע ברך למול התחורה, הושיט פרח 

ואמר-

של הרכבת התחתית

האם נוכל לגשר על הפער הזה, בין גבעה שטופת שמש

ומנהרה תחובה, צפופה ואפלולית?

ואז יצא מתוכה איש קטן וירוק ואמר שהוא ממשטרת זכויות היוצרים הבינלאומית ושהוא תובע את הבחור על גניבה ספרותית מאסי וגורי, ומבחזרה לעתיד ועוד ועוד. 

הבחור כולו בדמעות שליש נפל לרגלי האיש הקטן והירוק וביקש סליחה ונישק את נעליו כשלפתע...

בואו נהיה קצת יצירתיים מעצמנו...

אני ממשיך מאיפה שלשם עצר ועוזב לגמרי את הדברים המוכרים:

נפלו עליו קמחים, המון קמחים.

ואז, הוא שמע דינדון ענוג של אלפי פעמונים, הוא הרים את עיניו וראה מעליו בחורה ענוגה, עיניה טובות מראה ופניה מאירות.

"מי...מי את?" גיגמם בפנים סמוקות.

"אני אסתריה תהלליה, שנים רבות הייתי כלואה בתוך הגוף שהכרת קודם, ורק אתה, עם ליבך התמים והחמים, הצלחת לנפץ את הקללה שהוטלה עלי עוד בימי הפרעונים, כשמשה עוד לא עלה לשלטון. האיש הקטן והירוק היה רק עוד סימפטום למצב שבו הייתי שקועה, אך כעת, אני חופשיה, והכל בזכותך!" השיבה הבחורה במאור פנים.

הבחור היה מאושר! 

אבל, חכך בדעתו לרגע, ושאל: " אבל, האם...

קלט הבחור שאם הו לא יעשה משהו הוא לא יראה יותר את הבחורה.

הבחור עלה על מטוס קטן שצץ לידו בהפתעה, והתחיל לטוס בעקבות הדרקון

איך לא אמרו את זה עד עכשיו?

שרשור אסור.קישטא. ללנ"ו 

אבל באמת...הצלחתם להפתיע אותי עם כשרונות האילתור,הדימיון,הדרמטיות והניסוח

ואיך? איך לא ראיתי את השירשור הזה עד עכשיו?

(רוצה גם לכתוב!!

אופס...לא שרשרתי נכון

עומד איש כחול.

האיש הירוק עצר את האוטו הירוק שלו ושאל את האיש הכחול:

"הי", איש כחול, מה אתה עושה פה?
"אני"? אמר האיש הכחול,

אני מסיפור אחר".

... טוב, אני לא אהרוס לכם:

תראו בעצמכם!

(צריך רמקולים)

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.