אני לא אשאל אם הייתם מסכימים לצאתעם מישהי כמוני או אם אחד מאחיי. לא רוצה לדעת את התשובות, הנסיון הוא המורה הכי טוב. אני כבר יודעת.
שתדעו שאני מספרת על המחלה שלי רק בדייט שלישי על פי הוראתו של רב גדול שאיתו התייעצתי.
הסיבה היא לא פחד מפסילהד אלא שהמחלה שלי כל כך נדירה ואומרת עליי כל כך הרבה, שאם תוך דייט/שניים ברור שלא רלוונטי, לא הייתי רוצה שבחור נוסף יידע עליי את הדברים האלו ללא כל סיבה.
רק כשהקשר נהיה ממש רציני ומעבר להתרשמות ראשונית, אני מספרת.
מעולם לא הסתרתי. אבל גם אם הייתי רוצה לא הייתי יכולה להסתיר. תוך כמה שבועות (אם לא ימים) הבחור יגלה בעצמו. ובלי הכנה כלשהי התוצאה עלולה להיות טראומטית.
מי שמעולם לא נתקל במחלה כמו שיש לי, לא יבין במה הוא נתקל ולמה אני מתנהגת כך. אין לי אפשרות להסתיר. לא מהמדוייטים ולא מחברות טובות. אני חייבת לבחור את החברות שלי בקפידה, להחליט מראש האם אני חושפת בפניהן את חיי. כי אין לי יכולת שלא להיחשף.
למי שתוהה על מה אני מדברת, ניתן להיכנס לכרטיס האישי שלי ולקרוא הודעות קודמות.
או לחפש בויקיפדיה "הפרעת זהות דיסוציאטיבית"
ל










שתמיד עלתה לו בחילה מהשירים האלה ותמיד שמע בעיקר לועזי ולא ירד לפשוטי העם 