היא אומרת את זה בהרצאותיה, בכתביה, וגם בראיון,....

אבל היא בלי קשר אישיות,

ולדעתי גם היא יפיפייה לא שזה חשוב כל כך,

אבל התפלאתי לראות סבתא כזאת יפה!!

שנזכה גם להראות ככה...

אני לא מבינה איך אפשר ללדת 12 ילדים עם כזו קריירה...אינלי שומדבר אישי נגדה..אבל בשבילי זה לא מושא להערצה....

כלומר אין לי בעיה עם 12 ילדים..ואין לי בעייה עם לעשות קריירה..

רק השילוב?? כמעט אלוקי..לא ברור לי איך הוא אפשרי...

ללמוד את שפת הפורומים, לאט לי...

משו דפוק אצלי??

גם קריירה וגם תריסר? הלוואי עליי

שזה אנושי?? אשה יכולה להשקיע גם ב12 ילדים וגם בקריירה?? מלאך....קטונתי...

מכירה אישית כמה מהילדים שלה- משפחה מדהימה וילדים לתפארת!!!!

שבעלה אמר לה פעם שחבל שהיא מפספסת את כל הרגעים הקטנים עם הילדים שחוזרים מהגן עם יצירה, וכד'.

מדברים שהיא כותבת- מצד אחד היא שמחה שבחרה בדרכה שלה, ומצד שני היא גם מודעת לכך שזה דרש ויתור משמעותי מבחינת הילדים.

אישית, אני בכלל לא מעריצה. גם כי אין לי נטיה להעריץ אף אחד, וגם כי כל אחת בנויה אחרת ועושה את סדר העדיפויות שלה. באותה מידה אפשר גם להעריך אישה שהדרך לקרירה מבטיחה היתה סלולה לפניה והיא בחרה לצמצם שעות כדי להיות בבית כשהילדים חוזרים. זה פשוט ויתור מהצד השני...

אני מעריכה את העובדה שהיא הלכה עם נקודת אמת שלה ויישמה הרבה מהדברים שהיא רצתה, זה כן.

אבל אני מודה ומתוודה שאני בחיים לא אהיה מסוגלת להבין איך אפשר להשאיר כ"כ הרבה מהטיפול בילדים לאישה אחרת, מטפלת, חמה ואמהית ככל שתהיה. כנראה שזו לא נקודת האמת שלי...

ועוד דבר- אף פעם, אבל אף פעם אי אפשר לדעת מה קורה בתוך נפשו של אדם. יכול להיות בחור מדהים שגומרים עליו את ההלל אבל בפנים חסר לו הרבה- הרבה קשר, הרבה אהבה.

לא שח"ו אני אומרת שכל מי שעובדת הרבה שעות הילדים שלה יהיו בעיתיים...ממש לא. אבל להסתכל על משפחה מבחוץ ולהגיד "וואוו" זה לא תמיד תואם את המציאות הפנימית. (הממ.. זה סותר את הכותרת שלי אבל לא נורא.)

אבל קראתי פעם שבתשומת לב לילדים- מה שחשוב הוא האיכות ולא הכמות.

אני חושבת שבעולם שלנו, אישה שמצליחה לחנך את הילדים שלה (בלי קשר למספר הילדים) לחיי תורה ודרך ארץ- זה דבר מדהים בעיניי.

וד"ר קטן מסמלת בעיניי את היכולת לשלב בין החיים האישיים (קריירה וכו') לגידול וחינוך ילדים, בייחוד שיש לה תריסר. ואישית, אני מעריצה אותה  על כך (אין זה אומר , כמובן, שהיא צריכה להיות מושא הערצה גם של נשים אחרות)...

היא תורמת המון כרופאת נשים וחולקת את התובנות שלה על חיי אשה מההיבט האישי והמקצועי 

מתוך שליחות ורצון לסייע לנשים לקבל החלטות נכונות.

אבל לא בטוח שהקרדיט לחינוך ילדיה מגיע לה.

באחת הכתבות בעבר היא כתבה שבעלה גדל את הילדים וגם תמיד היתה מטפלת צמודה.

נראה לי שהיא יותר היוותה דמות של השראה רוחנית בבית. קצת כמו שאבא אמור להיות...

אבל מהכתבות שלה שהיא כותבת על עצמה נראה שהיום היא בקשר טלפוני מאוד טוב עם ילדיה

מאוד תומכת ,וזה חלק לא מבוטל מתפקיד ההורות. להמשיך להיות לצידם גם כשהם נשואים ויש להם משפחה משלהם. אמא שממשיכה להיות דמות משמעותית בחיי ילדיה גם בהמשך- זכות גדולה לשני הצדדים.

לעניות דעתי נראה לי מוגזם כל הניתוחים הפסיכולוגיים והמשפחתיים המפורטים האלה.

מי החליט שהקרדיט מגיע לה או לא? שהיא תורמת או לא? קצת מוגזם להכנס לרזולוציות כאלה לעיני כל העולם ואישתו.

כי לא באמת מדברים על ד"ר קטן אלה על העיקרון של שילוב קריירה רצינית כ"כ..עם כמות ילדים יוצאת דופן...

והיא בקטגוריה הזו...לא מדברים על האישיות שלה...אני מאמינה שהיא אישה מדהימה...

אבל אישית אני לא מסכימה עם העיקרון הזה...אני לא מצליחה להבין איך אפשר לתחזק קריירה כזו עם כ"כ הרבה ילדים...זו דעתי!!!!

להערצה בהרצאה הזו,

אישית אני מעריצה את ד"ר חנה הנדלר, שהיא גם אישה צדקת שבעלה תלמיד חכם ואישיות מעין כמוהו.

מדהימה בעיני,

נחמד לדעת שגדלתי במקום שמוציא אנשים מיוחדים... גם חנה הנדלר וגם חנה קטן גרו רוב חייהן באותו מקום... ומהיכרות אישית- הן שתיהן מיוחדות ומדהימות!!

[ולא נראה לי שכאן המקום לנתח את החיים האישיים של אף אחד.. האם היתה מטפלת, ומי שמר על הילדים ואיך הם יצאו... בכל מקרה לא שייך לענ"ד, ק"ו שסביר להניח שיש פה בין הקוראות לפחות כמה ממשפחתה העניפה..אור חיי- אם זה היה נשאר ברמת העיקרון, יש מקום להסכים איתך, אבל שימי לב שירדו פה לפסים ממש אישיים- "היתה מטפלת צמודה" "האבא גידל את הילדים" "מי יודע איך הילדים יצאו"]

כל ילד נראה כמו ילד יחיד! מדבר כמו ילד יחיד! ופשוט אושר!

הבית מתוקתק, הלוואי עליי ועלייך!

והיא מורה מחנכת..

אז נכון שהיא לא קרייריסטית, אבל היא עדיין עושה דברים שרובנו היינו חולמות.

יש נשים שיודעות לחלק את הזמן נכון, והן גם באמת חרוצות ותמיד בעשייה.

הלוואי על כולנו, ועדיין צריך לזכור לשמוח בכמה שאנחנו לא מושלמות!!

הדוגמא שהבאת יפה אבל לא משקפת את מה שכתבתי ולכן לא סותרת כרגע את דברי...כי הקטצ' היה קריירה אמיתית וילדים(רבים..)...

חלום חיי להפוך לאשת חינוך...אני חושבת שזו המשרה היחידה שנותנת לך את האופציה להיות גם בעבודה וגם עם הילדים כשצריך...

התאהבתי ברעיון יותר בגלל שהחופשים מקבילים...והמושג חופש של הילד מקבל צורה אחרת...לא עוד סטטוס מלחיץ שצריך למצוא בייביסיטר/הורים/דודות...

פשוט להיות איתם ולהנות...

אבל למדתי מדעי המחשב והוראה (תואר כפול..)

עוד לא השתמשתי בתארים האלה...אני עובדת במשרד עו"ד...שיש לי בוס זהב..שהיה האמא והאבא בבית כי אשתו למדה רפואה..אז אין ממנו מבין באגים עם בית וילדים...

ו..

זהו..

שוב אציין שאין לי משהו אישי נגד ד"ר קטן..אני לא מכירה אותה..למרות שחמותי מעריצה שלה...

אני פשוט לא מבינה איך אפשר לשלב....כמו שכתבה אנונימי לגבי 7 ילדים שזה המון.....

ןאגב, i666 מה שכתבת לא בהכרח נכון...לא כל האמהות העובדות כאלה..בלי שום קשר לקריירה...כשאני חוזרת מהעבודה (אני מסיימת בשלוש ומוציאה את הילד ישר ולא מחכה עד 4..) אני רק רק רק עם הילד....לא אייפון ולא כלום..וזה שאין לי הרבה ילדים דווקא מאפשר לי כרגע לתת את המקס'...לא חסרים לילד אחים כרגע....

מספיק שאחד מההורים יעבוד בתחום ההוראה - למשל האבא

או שתהיה מישהי זמינה כמו סבתא פנויה שמאד אוהבת שזה בלי סטטוס מלחיץ שצריך למצוא... וכדומה

לכל אחד השם מתאים את החיים מסביב לחייו שלו.

כמו שאמא חילוניה לילד אחד בכלל לא מצליחה להבין איך ניתן לתת חום ואהבה במידה כזו גדולה גם ל-7 ילדים. כך אמא שיש לה ילד אחד וחוזרת ב-4 לא מבינה איך ניתן לחזור ב-4 וגם לתת את המקסימום גם לעוד אחים - או איך הילד שלה יוכל להסתדר אם היו לו עוד אחים---

מבטיחה לך שאמא לתינוק אחד שנמצאת איתו בבית , לא תבין איך את חוזרת ב-3 הביתה ונותנת לבן שלך את המקסימום. הרי זה בלתי אפשרי לדעתה לתת כמוה בפחות שעות..

ברוך השם כשאמא יודעת לתת את האיכות גם במעט זמן - ראינו הרבה אמהות קרייריסטיות שמגדלות הרבה ילדים בריאים בנפשם ושמחים ומסופקים.

וראינו אמהות לילד שתיים שיושבות איתם בבית ומגדלות ילדים מוזנחים רגשית..

מצחיק לשפוט את השני על מצב שאת מעולם לא הכרת ולא ניסית אפילו את קצה קצהו (יש לך רק ילד אחד) וכבר לקבוע קביעות נחרצות.

על כגון זה אומרים - כשתגדלי תביני...

ברור שהנשים לא אשמות בזה אלא התפיסה הגברית של שוק העבודה אשמה ודר קטן היא מיקרה נדיר ולא מייצג

לא עובדת או שיש לך מעט ילדים...

כל עוד יש נשים קרייריסטיות שמגדלות הרבה ילדים שמחים מסופקים ובריאים רגשית - כנראה שהדבר אפשרי.

ד"ר קטן היא מקרה ידוע. אני מכירה עוד הרבה נשים פחות מפורסמות וידועות.

וההוכחה כמה הילדים שמחים ומאושרים - היא שגם הבנות שלהן יוצאות לעבוד בעבודות הדורשות קריירה ומגדלות ילדים - זאת אומרת הם לא הרגישו ש"רע" להם בחיים.

ושוב - מי שאין לה הרבה ילדים / לא יוצאת לעבודה -

לעולם לא תבין איך הדבר אפשרי. כמו שאמא לילד אחד לא מבינה איך אפשר לתת את אותה כמו חום ואהבה גם ל-8 ילדים כשגודלים עם זה באיטיות - המציאות מלמדת כמה זה אפשרי. (ועד כמה הלב שלך מתרחב לאהוב יותר את כל ה-8 עוד יותר ממה שאהבת את הבן האחד - מושג שנקרא "התפתחות האמהות")

כשהיה לי ילד אחד גם אני הייתי בטוחה שכשיהיו לי יותר - אני בטח אאלץ לעזוב את העבודה (לא קרייריסטית כמו רופאה אבל משרה מלאה) כי זה בלתי אפשרי... כשהיה לי 2 ילדים הייתי בטוחה שבארבעה... וכן הלאה וכן הלאה.

עם התפתחות האמהות (בהדרגה) את מגלה את כוחותייך ואת יכולותייך ואיך הלב יכול להתרחב...

ועוד דבר קטן - אמא שיש לה חלום על קריירה ו"מוותרת" על זה בגלל ילדים - תגדל אותם לצערינו הרבה פעמים במירמור ובחוסר סיפוק. וראיתי כמה אמהות כאלו. (מדברות איזה אמהות טובות הם. שרק דואגות לילדים ולא לעצמן. אבל הילדים גדלים במין מירמור בבית ובחוסר סיפוק רגשי ) אמא שלמה עם עצמה שמרגישה שהיא עושה בדיוק את מה שהיא רוצה וטוב לה יחד עם הילדים והיא לא "הקריבה" את חייה עבורם - מקרינה לילדים אושר שמחה וסיפוק.

אמא מרוצה שטוב לה עם עצמה = אמא טובה לילדיה.

אני לא שופטת...באתי ממשפחה של 6 ילדים ואני יודעת שניתן לתת ולחלק אהבה להרבה...אבל אמי שתחיה עבדה בלהיות בבית....ורק אחרי שגדלנו מספיק יצאהל לעבוד..

אז זו דעתי וחבל שאת מרגישה ששופטים וכו'...ולא מכירים ולא ניסיתי...כי זה פשוט לא נכון, אטני מכירה גם מכירה!!!

אני לא מנותקת מציאות....

בגלל שגדלת במשפחה של 6 ילדים - את מבינה שאפשר לחלק אהבה להרבה - מה שאמא חילוניה ממוצעת לא מבינה.

ובגלל שאמא שלך עבדה בלהיות בבית - את לא מצליחה להבין איך ייתכן 6 ילדים + אמא עובדת - מה שאחרים שאמא שלהם הייתה קרייריסטית מבינים היטב.

חבל שלא הבנת את המשוואה הזו שהצבתי כבר בפעם הראשונה. היה די ברור לי שאת מבינה שהרבה ילדים לא פוגם באהבה לכל אחד - והצבתי לך את זה כמשוואה למה שאת לא מבינה כי לא ניסית.

בנוגע לעבודה וקריירה את תפוסה בתפיסה שלך שרק בלי קריירה זה טוב. כמו שבנוגע לריבוי ילדים - אשה חילוניה בטוחה שאפשר לחלק אהבה במקסימום - רק למקסימום 3 ילדים.

אז הנה אנחנו מספרים לך. יש כאלו שניסו. והם מבינים שאפשר לתת את המקסימום לילדים גם עם קריירה.

וזה שאת לא ניסית ונראה לך שיותר טוב בלי - לא הופך את זה למציאות ועובדה.

אני עובדת ב75% משרה..ואני לקראת קריירה בהחלט...אבל ברור לי שההחלטה שלי לרצות בקריירה תוריד את אחוז הילדים שאוכל להביא...

לא ברור לי מי אמור להיות אשם בלגדל את ילדי שלי גם אם זה ברצונו הטוב...

לא ברור לי למה ילדים אמורים שאשה אחרת /אבא יהיו האמא בתפקיד גם....

זו דעתי...

אני בעד קריירה ואני בעד ילדים...

אני רק לא חושבת ש13 ילד עומדים באותו משוואה יחד עם קריירה...לא נראה לי פייר...וזה זכותי לחשוב כך...

בסדר.

החליפי את המילים הקודמות במילים אלו וקראי שוב את מה שכתבתי. זה נשאר רלוונטי.

יש מספיק אמהות שמגדלות 10 ו-13 ילדים יחד עם קריירה והם אמהות טובות ומסורות בהרבה מאמהות שיושבות בבית עם ילד אחד...

זה שלך זה נראה לא מציאותי. או שקריירה אמורה להוריד את אחוז הילדים - לא פוסלת את כל אותם אמהות מדהימות שעושות את שתי הדברים ביחד ולא אמורות לגרור כלפיהם תגובות לא נעימות.

מקסימום - יכול לגרור תגובה כמו "זה נורא קשה. לא כל אישה מסוגלת"

אם את לא מסוגלת - את בהחלט זכאית לחשוב על פחות ילדים/פחות קריירה.

אבל אין לך שום זכות להחליט שמי שמרגישה שהיא כן מסוגלת ועושה זאת בהצלחה מרובה ומדהימה - היא פסולה ובטוח היה רע לילדים שלה.

גם לאמא חילוניה ממש לא ברור למה ילדים אמורים להתחלק באהבה של האמא שלהם עם עוד 6 ילדים גם אם זה מרצונה הטוב. או לקבל פחות כספית. זה נראה לא לא פייר וזכותה לחשוב ככה...

זו דעתה.....

אם היא הצליחה לגדל אותם טוב עם סיפוק רגשי ושמחה ואושר לא פחות מילדים שאמא שלהם ישבה איתם בבית 24/7 - אז זה שאת ואחרות מרגישות שהן לא מסוגלות וזה נראה לכן בלתי אפשרי - דווקא הופך את אלו שמצליחות למושא להערצה הכי גדול!! במיוחד שעדיין לא בדקת "איך" היא עשתה את זה וכבר החלטת שבטח הילדים גדלו ללא אמא....

איש באמונתו יחיה...

אם היית - רק טוב אני מאחלת לך....מדברים אחרים שכתבת את נשמעת אשה ממש תותחית...אין בויכוח זה שום דבר אישי נגדך...

יומוצלח לכולן....

חבל שעושים לאחרים את מה שטוענים נגדו

מי יחליט מה זה דיון ומה זה ויכוח

מה נעים ומה לא נעים

מי יקבע לאנשים אחרים מה הם מבינים ומה לא

ושאימהות שויתרו על קריירה מסתובבות ממורמרות

אני ביכלל כתבתי על דברים אחרים לגמרי וממש לא בכיוון שנרמז פה

אמרתי שלצערינו - קורה הרבה שאמהות שרצו מאד קריירה וויתרו עליה מגדלות את הילדים במין מירמור ולא בכוונה אלא מהתת מודע...

לא הכללתי אף אחת.

רק ציינתי עובדה שיש הרבה כאלו. ואישה שמחליטה לוותר על קריירה - צריכה לשים לב גם להיות מסופקת עם עצמה בהחלטה זו ולא להרגיש "קרבן" כי זה מחלחל...

זה לא אומר שאין הרבה נשים שויתרו על קריירה והן יודעות להיות מאושרות בהחלטה ולהעביר מסר (בתת מודע) של שמחה לילדים.

לא להגיד בשירשור על ד"ר חנה קטן - שזה לא אנושי ולא אפשרי מה שהיא עשתה.

אלא לומר אני חושבת שרוב הנשים לא מסוגלות למה שהיא עשתה.

מה שאת עשית היה ההפך מאיש באמונתו יחיה.

ודרך אגב - אני ממש לא קרייריסטית כך ששום דבר כמובן לא היה אישי נגדי. אני נמצאת בעבודה בדיוק מ-8 עד 3 ולא דקה יותר ויתהפך העולם. ומעולם לא הבאתי עבודה הביתה.

וגם אין לי כרגע 13 ילדים אפילו לא בכיוון.

ואמא שלי בכלל מורה בכיתה א' ומעולם לא סיימה אחרי השעה 1 בצהריים..

מה שהיה אכפת לי הוא בדיוק - הזלזול וחוסר ההערכה לדעות אחרות ונשים אחרות ...

חוסר ההכרה המושלם ב"איש באמונתו יחיה".

ההחלטה מראש שמי שעושה קריירה ו-13 ילדים - זה לא אנושי ובטח הילדים שלה "גדלו ללא אמא"...

ורק על זה דיברתי איתך מתחילת השירשור ועד כאן - זה שאת חושבת שזה בלתי אפשרי זו דעתך בלבד. נשים שעשו את זה מוכיחות שזה אפשרי וגם אנושי ...

ועלייך כאישה שמאמינה ב"איש באמונתו יחיה" - לא לקטול דעות ונשים אחרות כי הם אחרות ממך. אלא לכבד אותן - ולומר אני חושבת שזה קשה מידי בשבילי/בשביל רוב הנשים.

כניראה שלא הייתי נכנסת לערוץ 7......

אני בכלל לא התיחסתי לדר קטן כי אני לא רואה בה דוגמא מייצגת ואני ממש ממש אבל ממש אפילו לא בכיוון שאת מיחסת לי,כל מה שכתבת זה דעתך האישית בלבד,על סמך מה החלטת שלזה התיחסתי לא ברור לי.....שיהיה לך לבריאות

ב. מי שלא רוצה להגיב במשפטי פלסטיק שמתאימים ל"איש באמונתו יחיה"

שתתכונן לזה שגם היא לא תקבל בחזרה משפטי פלסטיק נלהבים התומכים בכל פה באמונתה שלה בגלל שאיש באמונתו יחיה. (זו היא שהגיבה על הטענות כלפיה ב"איש באמונתו יחיה" ו "זכותי לחשוב מה שאני רוצה")

הלא כן?!?!

תקני אותי אם אני טועה.....אבל  המיקוד בדוגמא מסוימת לא רלוונטי

אני טוענת נגד התנאים בשוק העבודה

בארצות אחרות הבינו כבר מזמן שהאפשרות להשקיע במישפחה יוצרת עובדים יותר טובים חבל שפה עוד לא קלטו את זה

א. הודעתי הראשונה הייתה:

אני לא מבינה איך אפשר ללדת 12 ילדים עם כזו קריירה...אינלי שומדבר אישי נגדה..אבל בשבילי זה לא מושא להערצה....

כלומר אין לי בעיה עם 12 ילדים..ואין לי בעייה עם לעשות קריירה..

רק השילוב?? כמעט אלוקי..לא ברור לי איך הוא אפשרי..

לא ראיתי שכתבתי שהיא לא אנושית...אל תוציאי ממני שליליות בכח...

ואיש באמונתו יחיה...זה אומר...קיבלתי חלק מדבריך וחלק לא...קיבלתי את דעותיה של האנונימית היקרה..(חבל שאת אנונימית לפחות אני ידע מי כן תומך בי..)

וקיבלתי את דעותיה של מתעלה אליו - שהיא צודקת ששוק העבודה היום דורש מאיתנו כמעט להיות גבריות ולא מאפשר חיי משפחה תקינים כ"כ...

אז נא להפסיק להתלהם...כי אין לזה במה...אף לא לא רב איתך...רק לא מסכים במאה אחוז עם דעותיך...וזה לגיטימי..

גם אם אישה עושה קריירה עדיף שיהיה הרבה ילדים והם לא יחזרו לבית ריק ומשעמם

ונגיד את האמת רב האמהות גם שהן נמצאות אחרי צהריים לא ממש מתעניינות ביצירה של ילד

הן צועקות- חיים שלי תן חיבוק וממשיכות הלאה- ארוחת ערב, אמבטיה, לישון כשהן עסוקות באייפון בו-זמנית  

כל יום לפחות מכונת כביסה. כל הזמן בישולים. גומרים ארוח"צ, מנקים שוטפים, מתחילים לארגן ארוחת ערב,

אח"כ מקלחות, חשוב שיהיו נקיים...

לא רוצה שיהיו עם כינים, ציפרניים שחורות וריח לא נעים...סליחה על התיאורים.

השכבה לישון, הכנת סנדוויצי'ם למחר, כל אחד מה שהוא אוהב... אח"כ קצת לטאטא את המטבח והסלון מהבלגן של ארוחת ערב.... תתפלאו אבל זה לוקח הרבה זמן. ואם את מורה אז רק עכשיו את מתפנה לבדוק מבחנים ולהכין מערכי שיעור ואת כבר גמורה...

 ילדים זה המון המון עבודה והשקעה ועוד לא התחלתי לדבר על הצרכים הרגשיים,

ואם צריך לאחד הילדים ריפוי בעיסוק, או קלינאית תקשורת , או איזה מעקב רפואי נצרך....

הם לא גדלים מאליהם. זה סוחט כוחות. אשה שגם עובדת, ואפילו בעבודה פשוטה ולא כ"כ תובענית צריכה הרבה כוח ולא לכולן יש. 

נכון יש כאלה שחוזרות מהעבודה, הולכות לנוח, הילדים יסתדרו, יסתובבו קצת בחוץ ....קונות הרבה אוכל תעשייתי,

לא תמיד מתקלחים , לא נורא. שישנו עם הבגדים של היום, לא יקרה כלום. או שהבעל שותף מלא בהתנהלות של הבית ואז זה מושלם או שלא...

בקיצור זה מורכב מורכב מורכב.

לאשה הזאת שמראיינת אותה יש עוד הרבה סרטונים ביוטיוב, וחשבתי שזה יעניין כאן.

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

או גאדג'ט למטבח

או חוויה- יציאה זוגית למסעדה שווה, חופשה בצימר, סדנה מיוחדת (אגב אם זו מתנה רק לך אפשר לגמרי ללכת עם חברה ולאו דווקא עם הבעל)

ואם כבר יש, אז שואב שוטף

נינגה גריל - אמאלה כמה זה שימושי! 

השואב השוטף הוא יותר לשטיפה.

כמו מטאטא ומגב - רק שהמגב משודרג ולא נבהל מחתיכות אוכל רטובות ודביקות. לשערות, גושי אבק וכדו השוטף פחות מוצלח לדעתי.

וגם לדייסון יש את הראש הקטן שמתאים לשאיבה בפינות, מגירות וכו

הדייסון יותר טוב לתחזוקה של הבית, באבק ורצפה. הוא מחליף טאטוא.

השואב שוטף מעולה בסוף יום כדי להעביר ויש על הרצפה ולקבל בית נעים, או דקה לפני שבת כשהמטבח התלכלך שוב או לא הספקנו לשטוף - אבל הוא לא מחליף שטיפה טובה.

זה כמובן מהנסיון שלי, בטח יש כאלה שיגידו אחרת... 

על הדייסון...

לא רק בסוף היום, אלא במהלך היום גם ככה הלכלוך זה לא אבק אלא ארוחת צהריים, מים שנשפכו ודברים כאלה שאי אפשר או מעצבן לטאטא.

תודה שהסברת

או ציוד של אומנות או תכשיטנות

ציוד לחצר או ספה חדשה, מחשב נייד חדש. דברים שאני גם אקנה יום אחד עם מתנה או בלי אבל הם עדיין מפנקים ויכולים להיחשב מתנה

או יקר יותר.

כורסא אורתופדית עם מקום נפתח לרגליים (2000)

חופשה שווה (סכום תלוי מקום/ אורך/ לבד/ לא לבד)

תכשיטים ליומיום (אוהבת פנדורה)

פריטי לבוש יקרים שווים לשימוש שוטף (כמו מעיל מקצועי להליכות/ נעל נוחה שווה/ תיק יקר שמעלה חיוך יומיומי)

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

ואני כן רוצה להציע לך חשיבה: למה בעצם חשוב לך שיעורי בית?

תנסי קצת לרדת לעומק, כי כשמבינים מה בדיוק חשוב מוצאים גם איזון נכון.

למשל: חשובה הלמידה. חשוב שתקרא ותכתוב ותדע לחשבן.

השאלה הבאה תהיה: האם בסדר יום הנוכחי היא משתפרת בלמידה ע"י הכנת שיעורי בית?

האם יש דרכים נוספות להשיג את אותה מטרה?

למשל משחקי קריאה בנחת בשבת.

אם חשוב לך שהמורה תראה שהיא הכינה ש"ב, אז שוב האם יש דרכים נוספות וכו'

מערכת אפשר להכין איתה או להכין עבורה.

היא ממש קטנה והבעיה העיקרית היא שככה גורמים לתלמידים לשנוא לימודים. סתם בגלל שמעמיסים עומס לא מותאם בהתחלה במקום לגרום להם לאהוב ללמוד.

זה משתפר אבל בהמשך.

אצלנו רק בא' יש את הקטע הלא ברור שכל שיעור יש ש"ב.

לק"י

פרקטית, מערכת אפשר להכין לה. היא תוכל ללמוד להכין בהמשך. לא נורא.

ש.ב.- לא עושים בצהרון?

מערכת- מסכימה עם יעל אפשר להכין לה והיא תלמד בהמשך

לדעתי כשהיא חוזרת הביתה אז כן לתת זמן להתפרק ולא ישר לחזור על לימודים כי אחרי יום ככ ארוך צריכה להרגיש את הבית ולשנות את האווירה של הלימודים.

אז אפשר לשחק, לדבר ומה שהיא רוצה במשך 30-45 דק

אחרי זה שיעורים, ללמוד למבחנים- כ30 דקות?

מקלחות, א. ערב (או הפוך)  אצלנו כשעה עד שעתיים (תלוי כמה ילדים ואורך המקלחת- מסרך סמיך גזיזת ציפורניים וכו')

לא צריך מערכת.

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...

פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..

את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!

אז הלכנו לאחות והיא אמרה לנו.

לפעמים קורה שיש תקלה באתר.

בהצלחה!

אצלנו נגיד באים לקחת את הבדיקות למעבדה מאוד מוקדם בבוקר, וכל מי שעושה אחרי לוקחים את הבדיקה שלו רק יום אח"כ...

היה מותח מאוד!!! ואז הגיעה תוצאה גבוהה מאוד (וזה כבר היה חמישי בצהריים אז לא יכולתי לעשות עוד בדיקה...)

אז ביום ראשון כבר הלכתי לעשות אולט' וב"ה הכל היה טוב (ועובר אחד)