איך  המציאות הייתה נראית אם המשיח היה פה?

בערך כמעט אותו משקל

נראה לי שהרבההההההההההההה יותר טוב

שזכותו תגן עלינו אמן.

ולא מבין-    "מה, אני אמרתי לכם לעשות את כל זה???"

נאמר למשה בסיני". הוא ידע, זה בסדר.. וגם ציוה מפי ה' "ועשית ככל אשר יורוך".

וגם "ושמרתם את משמרתי" - עשו משמרת למשמרתי.

וגם זוכר את "הגבל את העם וקידשתו" סביב הר סיני, וההרחקה שלא להגיע על ידו.

זה כבר עלול לעבור את הגבולות.
סתם להחמיר כשאין ביסוס או צורך - אין עניין.
להקל בלי חשבון- זה וודאי שלא.
בשביל זה צריך ללמוד כל דבר לאשורו ולפעול עם שכל ישר .
חס ושלום להקל ראש בדברי חז"ל ראשונים או אחרונים!!!
 

את רואה שלמרות שזה "לא היה רציני כ"כ".. טוב שכתבתי (בשביל ה"רצינות" שמאחורי הבדיחה..).

בוודאי שאין מקום "סתם להחמיר" ו"כשם שאסור להתיר את האסור - כך אסור לאסור את המותר". ונכון שלפעמים ממציאים דברים שלא קיימים (אקונומיקה לשירותים בהכשר מהודר..).

אבל כיוון שהזכרת את דוגמת קטניות (וגם בגלל האמירה ה"כללית", שהיום לצערנו, כמו שכבר הזכירו, משמשת אצל אחרים ליצירת "אוירה" של זלזול בדברי חכמים ל"ע) אז דווקא על זה וכיו"ב יש מקום להעיר שזה בוודאי בכלל המשך ישיר של משרע"ה מהר סיני.

שהרי קטניות הוא מנהג של קהילות מסויימות בעם ישראל, שכולו בא מתוך זהירות ושמירת מרחק מאיסור חמץ, שהוא "גדול ורב מכל איסורים שבתורה" (מבחינה מסויימת), שהרי נאסר ב"בל ייראה ובל ימצא". ומנהג זה הוחזק ע"י כל מורי הוראה בישראל מקהילות אלו, מאז ועד היום.

אז בוודאי שזה שייך לגדרי תורה ול"מורשה קהילת יעקב". ויפה כתבת, "ללמוד כל דבר לאשורו ולפעול עם שכל ישר".

נראה שהסיבה היתה פרשנות מסויימת לאיסור דיכה ביום טוב. לעיין ולעיין ולעיין (כלומר חוץ ממופים, שאצלו זה לא בא בסבבה).

ספר האגור הלכות הגעלה סימן תשמו 

כתב הר"ר יצחק מקורבי"ל בסמ"ק וז"ל נראה לי לקיים המנהג ולאסור כל קטניות בפסח. ולא מחמת חמוץ עצמן אלא כיון דקטניות מעשה קדירה הן ודגן נמי מעשה קדרה כדייסא אי הוי שרינן קטניות דלמא אתי לאחלופי. וגם חרדל נכון לאסור משום דהוי מין מדגן ואפי' ליתנם במים רותחין נכון לאסור דלמא אתי לאחלופי ולתנם במים קרים עכ"ל סמ"ק. ורבינו ברוך וה"ר שמואל מאיב"רא לא היו אוכלין קטניות בפסח. והר"ר יחיאל מפרי"ז נהג אכול בפסח פול הלבן. 

מרדכי מסכת פסחים פרק כל שעה רמז תקפח 

אמנם גיסי ה"ר יצחק מקורבויל כתב בספר המצות הקצר אשר יסד נראה לי לקיים המנהג ולאסור כל קטניות בפסח ולא מטעם חימוץ כי טעות הוא בידם כדפרישית אלא משום גזירה הוא דכיון דקטניות מעשה קדרה היא ודגן נמי מעשה קדרה כדייסא אי הוה שרינן קטניות דילמא אתי לאיחלופי להתיר דייסא דאידי ואידי מעשה קדרה וגם מידי דמידגן [הוא] כגון חמשת המינין כדאי' בפ' הפועלין [ב"מ דף פח ב] דקרי לקטניות מידי דמדגן וגם יש מקומות שרגילין לעשות מהן פת כמו מחמשת המינין ולכך אתי לאיחלופי לאותם שאינם בני תורה ולא דמו למיני ירקות כגון כרוב וכרישין וכיוצא בהן דהני לא דמו כלל לדגן ולא אתי לאיחלופי ומנהג הגון הוא ליזהר מכל קטניות ומכל דבר שקורין ליגו"ם וגם חרדל נכון לאסור משום דהוה מידי דמדגן אף על גב דתלמודא שרי אפי' אורז זהו דוקא בימיהם שהיו בקיאין כולן (במצות) [בהלכות] איסור והיתר אבל השתא בדורות האחרונים גזרו כדפרישית 

שו"ת צמח צדק (לובאוויטש) אורח חיים סימן נו 

 אלא טעם המנהג היינו כמש"ש בהגהת סמ"ק ובמרדכי פרק כ"ש סי' תקפ"ח דהוא משום דאולי אתי לאיחלופי להתיר דייסא וכ' שם דמנהג הגון הוא. ובמהרי"ל בהלכות מאכלות אסורות בפסח האריך מאד בחיזוק המנהג 

שו"ת שרידי אש חלק א סימן נ עמוד קלד 

דהנה בטור הביא שני טעמים לאיסור קטניות. אחד, שמתערבים בו חטים. ועוד, דאתי לאחלופי בדגן. 

אנציקלופדיה תלמודית כרך טז, [חמץ] טור קב 

אף על פי שאין בקטניות משום חימוץ, כתבו ראשונים שנהגו העולם מימי חכמים קדמונים שלא לאכלם בפסח, ולא שחששו לחימוץ, שהרי לא טעו בדבר שתינוקות של בית רבן יודעים אותו שאין באים לידי חימוץ, אלא משום גזירה, שכיון שקטניות מעשה קדירה ודגן מעשה קדירה, והם דבר הנדגן, וכן עושים מהם פת, שמא יבואו להחליף, או שהטעם הוא לפי שמיני חטים מתערבים בהם, או לפי שיש מין קטניות הנקרא "ויצאש", והוא מגרגרים של חטה שנשתנו בתבניתם וטבעם - ונראים כמיני זרעונים - על כן אסרו כל קטניות. ולא התירו בגמרא אורז אלא בימיהם, שהיו בקיאים באיסור והיתר, מה שאין כן בדורות האחרונים יש לגזור, לפי שאינם בני תורה. 

ואינני רואה ענין להביא עוד ועוד. אך דומני שזה מספיק לראות שההסבר המקובל אכן מקובל. ולא שייך להעיר על זה "לעיין ולעיין ולעיין". וש"ככל הנראה לא זו היתה הסיבה". מה שמקובל אצל המון גדולי ישראל ועם ישראל - מן הסתם כך הוא.

[ותודה לפרוייקט השו"ת שנעזרתי בו]

וחבל מאוד מאוד מאוד שאתה נוטל לעצמך חירות מיותרת איפה שלא נכון. כל המקורות מוכרים לעייפה ומספרים את אותו סיפור מצער, למי שרק למד דיון הלכתי שיטתי. וחסר מן הספר כאן הגילגול המקורי לגבי דיכה. לא, לא, לא. קודם תעבור על עשרות עמודי מנהג ישראל הקדמון, ואז תיגש למקורות האלו. עד שתעשה זאת, דן, אין זה מענייני להשתתף בדיון הלכתי פופוליסטי.

ומתנצל על הטעות דן - "מנהג אשכנז הקדמון" כמובן.

הדבר האחרון שצריך להתנצל עליו בהודעתך הוא הטעות בשם הספר.

קודם - הסגנון והתוכן. אפשר להביא דעה אחרת, הסברה אחרת, ממי שיהיה. אבל לשלול, ובסגנון מזלזל, לגיטימציה של הבאת מה שמוסכם על ראשונים ואחרונים באופן בהיר, בגלל ספר כלשהו - שם הבעיה.

ואם המקורות "מוכרים לעייפה" בשבילך - זו באמת גם גישה מצערת. לא כתבתי עבורך כלל, אלא עבור אחרים שקוראים. וממילא, תנוח דעתך, אין לי כל ענין לערוך עימך דיון הלכתי כאן.

"נוטל לעצמך חירות מיותרת" - בלי לשאול את כבודו?....

אין דבר כזה, לכל מי שיודע ספר באופן מינימלי, שאומרים: בלי לעבור על ספר "מנהג ישראל הקדמון" לתא-שמע, אין לך זכות דיון.. פשוט מגוחך. מציע - מנגד - לעבור על "גדולי הדורות על משמר מנהגי אשכנז" לר' בנימין שלמה המבורגר, ספר חשוב, על אף שלא "אתיימר" לומר שאין זכות דיון בלי לקרוא "אחרון שבאחרונים" זה על אף המובאות מכל הדורות אצלו..

ולומר שעד "שלא תעבור על הספר מנהג אשכנז הקדמון" לפני גישה למקורות המצוטטים - זה "דיון הלכתי פופוליסטי", זן אמירה אפילו לא "פופוליסטית"...  בוודאי רחוקה מלהיות "תואם ח"ח" שאתה מתיימר בשמו בניק שבחרת לך.

ואל דאגה - קראתי היטב את המקורות שהבאתי... לשיטתך, גם עורכי האנציקלופדיה התלמודית, הרב זווין זצ"ל ועוד - פשוט כתבו "דיון הלכתי פופוליסטי" שהרי לא הזכירו את הספר שהזכרת, ולא כתבו כדעתו, אלא "סתם" כמקובל בכל דורות ישראל כפשוט לגמרי..

[ואגב, תמהני לגמרי עליך, שהערת למישהו אחר פה, כביכול על סגנונו בכתיבתו על מישהו, לגבי "חוסר כבוד", "תוקפנות" וכו'.. לא נראה לי שלכתוב, "לא קראת את המקורות שהבאת".. "חבל שאתה נוטל לעצמך חירות".. "דיון הלכתי פופוליסטי" - זה יותר "מכבד", בפרט לא את עצמך. צטט נא לעצמך מה שכתבת לו "חוסר הכבוד..אינו מרשים". ובאמת חבל להמשיך לדון באופן זה. אני הבאתי בהקשר להערה שמישהי פה העירה, ואין לי כל ענין ב"התנצחויות" שגולשות לכך]

(הגיע הזמן כבר ללמד בכל מוסד את הרב ישראל תא-שמע, מנהג אשכנז הקדמון.)

הוא ראשון? הוא אחרון?

הוא פוסק?

סתם איזה פרופסור

יופי לו שהוא כותב כל מיני דברים

יש לחוקרים גישה בסיסית בעייתית לכל ספרות ההלכה.

הם לא מבטלים דעתם (כמובן, הם הרי יותר חכמים מכולם...) והם מנסים למצוא מחלוקות בכל דבר

(ואני לא מדבר על התא שמע הזה, שאני לא מכיר אישית)

נפסק להלכה בלי חולק בשולחן ערוך שמנהג האשכנזים לאסור. מה שייך לדון בזה בכלל בימינו?

היה מישהו בדורות האחרונים שדן בזה? א שזה גם כן חלק מהגישה הזאת שאנחנו יותר חכמים?

להיות עיוור לא עושה את האדם למי שניתן להסתמך על חוש המישוש שלו, רק מפני שהוא חד יותר בו. עדיין הוא איננו רואה. והדיון כאן איננו להלכה וד"ל. אני כמובן רק חוזר על דבריך "אני לא מכיר" - חבל באמת. טוב, לפחות מודה ועוזב ב"ה.

אני לא תוקף, כי אני לא מכיר

אני רק שם דברים במקום

יש היררכיה ברורה בתורה

יש תנאים, יש אמוראים, יש גאונים, ראשונים, אחרונים, פוסקי זמנינו, רבני שכונות

ואז מגיעים האנשים הפשוטים והפרופסורים

אני לא מזלזל בפרופסור, כמו שאני לא מזלזל בנגר, הוא יכול להיות יהודי טוב, אם הוא יודע את המקום שלו

יתכן שהפרופסור הזה ידע את המקום שלו, אבל אתה הבאת אותו כאילו חייבים ללמוד אותו

את הארעא דרבנן למדת? את הגינת ורדים?

ואולי את מהר"י פראג'י?

ואולי את שו"ת תורה לשמה?

באמת הפרופסור הזה חייב להיות בכל מוסד, לפני גדולי רבותינו, שאנחנו לא מספיקים ללמוד את כל דבריהם?

אתמהה!

הן אד הומינם ולא לגופו של עניין. לא חשוב לי להתווכח איתך וכל מה שאמרת לא רלוונטי. הבאתי מקור ששייך לנושא - למעשה המקור בה"א הידיעה על הנושא. זכותך להתפרע ולזרוק אמירות בלתי-שייכות. זכותו של כל קורא של הדיון הזה להחליט אם למרות הכול, מאמריו של הרב ישראל תא-שמע ז"ל כן חשובים בעיניו (ולצורך הנושא מה שחשוב זה שהוא היה רב - וגדול - בישראל).

אני מתפרע?

אתה לא אומר שום טענה של האדם, רק הבאת איזה יהודי, והתלוננת שלא לומדים אותו בכל מקום,

אז הנושא שלנו הוא בדיוק האדם עצמו ולא טענותיו

היית מביא את דבריו - הייתי דן בהם, אבל כשמביאים סתם אדם, ושולחים ללמוד אותו, אני אדון האם הוא מספיק חשוב בשביל זה

אתה חושב שהוא "ה"מקור לנושא?

יופי!

ואני חושב ש"ה"מקור לנושא הוא הב"י, זה בדיוק הויכוח שלנו

אתה קובע קביעות נחרצות בלי לבסס אותם, ומאשים את השני בדיבור לא לענין, כשאתה בכלל לא טוען שום דבר.

ואני בטוח שהוא לא היה גדול בישראל, מהסיבה הפשוטה שלא שמעתי עליו עד היום

לגבי המילה "רב", בויקיפדיה כתוב שהוא עשה סמיכה לרבנות, אז לפי כללי הפורום כאן הוא נקרא רב, אבל בצורה כזאת,זה לא כל כך בעיה לקבל את התואר הזה.

מצחיק שאני, שפונה אליך ולא אומר מילה על המקורות שהבאת, תהא שייכותם לעניין אשר תהא (והיא מועטה ביותר), לא מעז להשתמש בביטויים שאתה מעז להפנות כלפי מי שאפילו לא פתחת את דבריו המאירים ("איזה יהודי", "בטוח שהוא לא היה גדול בישראל", "סתם אדם"). אתה תוקפן, חסר מינימום של זהירות, ואין איתך כאן שום דיון. רק מפני שמשהו עלול שלא להיות תואם לדעתך, אתה משתלח. תרגיש בנוח.

אבל סביר מאוד להניח שהיה תלמיד חכם גדול ממך.

אתה מכיר אותי?

ואני שוב לא מזלזל, רק טוען שלא "חייבים" ללמוד את ספרו בכל מקום

לא טענתי שאת הספרים שאני כותב כן צריך...

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז