להיות מי שאת, ולהיות נחמדה.

להשתדל להיראות יפה / חגיגית מעט יותר מסתם יום יום.

לחשוב מראש על כמה דברים שאת רוצה לספר על עצמך, אבל לא להתקבע רק עליהם בפגישה עצמה. שתהיה שיחה חלקה.

לבוא בראש טוב להכיר את מי שמולך...

לנסות לזכור להביא איתך דברים שתצטרכי בפגישה, אם זה סוודר / טישו / בקבוק מים קטן וכו'.

בהצלחה!

לבוא בנחת,מתוך רצון להכיר אדם ולא לחשוב על חתונה.

תחשבי אם כיף לך,אם נעים לך איתו.אם היית רוצה לראות אותו שוב. כמו שהיית מדברת עם מישי.

תשקיעי באיך שאת נראית.תלבשי דברים שמחמיאים לך[כמובן ברוגע-אל תלבשי מידי אלגנטי אלה חשוב שתשקיעי מחשבה גם במראה] ותבואי עם מצב רוח טוב.

ללא עייפה\רעבה\עצובה..

שיהיה מלא בהצלחה!!!

אם הוא לוקח את המושכות בעצמו, וטוב לך עם זה, תני לו.

אם לא טוב לך עם זה, אל תתני לו.

ואם הוא לא לוקח את המושכות, אז שוב פעם תבדקי אם זה עושה לך טוב.

תבני את הזוגיות איך שזה מרגיש טוב לך,

ולא עפ"י עצות שנותנים לך.

יש כאלה שמחפשים בזוגיות, את ההובלה של הגבר.

יש כאלה שמחפשים הדדיות, כשכל אחד שם את הדגש על הנקודות שהוא חזק בהם.

ויש חריגים, שמחפשים את ההובלה של האישה.

זה לא נובע מאידיאל, אלא ממציאות.

אני מחפש אחת עם "אופי" שתתן גם משלה לקשר,

וזה שאני מוביל, נובע מזה שבאופי שלי אני לא אחד נגרר.

אבל כשאני רואה אחת, שהיא באה בגישה ברורה שהיא רוצה שאני אוביל.

אני נהיה בכוונה פסיבי, כי זה מעצבן אותי

אני לא משאית גרר, ואני גם לא משענת, ואני גם לא כל שאר החפצים שבנות רוצות שהבעלים שלהם יהיו.

אני בן-אדם, ואם זה לא נח לכן, תסתדרו!

גם אני חושבת שזאת אמורה להיות שיחה משותפת, וכל אחד צריך לתרום את חלקו.

מצד אחד אני שונאת להרגיש שמתחקרים אותי (וזה בדר"כ מה שקורה כשהצד השני מוביל) אלא מעדיפה שיחה זורמת..

ומצד שני אני שונאת להרגיש שאני מנהלת שיחה עם עצמי (וזה בדר"כ מה שקורה כשאני נאלצת להוביל). כיף שגם הצד השני מפגין השתתפות פעילה..

קרה לי גם שהיא אמרה מפורשות.

באופן כללי, אני בעד לבנות את הקשר באופן טבעי, בלי לחשב מי מוביל ומי לא, אם טוב אז טוב!

"והוא ימשול בה" זו קללה, זה ממש לא אידיאל שצריך לפעול על פיו, וזו גם לא מצווה.

והרב יהושע שפירא אומר שהקללה הזו מתחילה לפוג בדורנו.

אבל "לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו" זה כבר אידיאל שכן מומלץ לפעול על פיו.

(כל הפס' חשוב, הדגשתי את הכנגדו רק לצורך העניין)

חוצמזה שנראה לי שאתה מכניס לדיון את מה שאתה מצפה מהקשרים שלך.

יש כאלה שיעדיפו יחס של חבר חברה. ויש שיעדיפו יחס גבר ואישה.

לא חשוב... אין לי זמן היום...

בקשר לשאר-- בהזדמנות (אולי)

(ובשביל מי שלא הבין, את עניין ה"הוא ימשול בך" זה בקטע של ה"להשפיע" לא בקטע אחר (הערבי)...)

לגבי האידיאל של ה"והוא ימשול בך", שזה לא אידיאל זו קללה.

והשתמשת במילים הלא נכונות כשכתבת "יחס גבר ואישה", אולי התכוונת ל"יחס מוביל ומובל / אקטיבי ופסיבית"

"יחס גבר ואישה" - אין לזה הגדרה מובהקת, כל זוג לוקח את זה לכיוון שלו.

והבנתי את מה שכתבת, חוץ מהמשפט האחרון, שנועד לאלה שלא הבינו.

ורוני 60 נראה לי שהיא התכוונה לעניין הזה שגבר שהוא המשפיע והאישה מושפעת [תקני אותי אם אני טועה]

שמטבע הדברים הבעל הוא נקרא המשפיע [בכל מיני תחומים] "והוא ימשול בך" - האישה מושפעת אז היא יותר כביכול "נזקקת", יותר צריכה שהגבר ישפיע, יזום, יוביל, יחזר.. לא יודעת יש בזה איזה משהו אני לא ממש זוכרת בשביל להסביר את זה כ"כ.. ,נועם תסבירי לו אם לזה התכוונת בכלל, 

אם לא סתם יצאתי כאפות,

|בורחת|

להיות מושפע ולא משפיע = קללה

בכ"מ, עשו עריכה לשרשור, כך שהוא נראה מונולוג עם עצמי.

אז מנהלים, אולי מחקתם דברים כדי שאני 'יענו' לא אפגע,

(בכ"מ, אני ממש לא נפגעתי ואני לא רואה טעם למחיקה),

אבל יצא לכם בסוף שהוצאתם אותי סתם טיפש, עם המונולוג הזה

ובסדר, אפשר משאר התגובות להבין על מה מדובר זה לא רק מונולוג אישי חחח

תהיי את.

- אל תנסי להרשים או לעמוד בציפיות.

- לבשי משהו שתרגישי איתו נוח.

- אל תעסיקי את עצמך במחשבות של "האם זה בעלי?", אלא רק באם נוח לך ואת מרגישה טוב בחברתו (לפחות בהתחלה).

- לא להילחץ אם את לא מרגישה משהו כבר בפגישות הראשונות. לא לכולן/ם זה בא כל כך מהר.

ו...לא לפחד כלל .

בהצלחה בעז"ה.

הנושא כבר מוצה

לכותבים הכבדים כבר נמאס לדוש בזה

ולא ראית את השטויות שכתבנו בעבר הלא רחוק.

וכשפתחתי את הכרטיס שלך, אני מגלה שאתה כבר דינוזאור.

עם עצמך, פנימית וחיצונית.

לראות את החוזקות  שבך.

להיות את כפי שאת.

בהצלחה רבה רבה 

מנסיוני יש שאלות שמאוד עוזרות לשיחה לזרום.

למשל- מה החלום שלך?

איפה אתה רואה את עצמך 10 שנים מעכשיו

איזה חג אתה הכי אוהב

למי במשפחה שלך אתה הכי קרוב

מה משמח אותך

ספר שמאוד מעניין אותך/ סרט/ שיר/ מוזיקה/ שיעור תורה או אחר

מאכלי שבת- מה הכי טעים לך

צבע אהוב

חיה מועדפת

ספר לי על יום נהדר בחייך..

שאלות קלילות ועליזות שגורמות לחשוב על דברים נעימים

וגם- עוזרות לקבל מושג על הבן אדם

משחקים- תשבץ, צוללות, ארץ עיר..

להיות קצת ילדותיים. לעשות משהו לא מחייב ביחד.

העיקר לשבור את הקרח ולהיות כמה שאפשר בפשטות ובשמחה.

נשמע קצת אידיוטי אבל מועיל מאוד.ולבקש שישאל אותך על עצמך.

או שיכין בדיחות להתחלה- יש באינטרנט- אבל כשרות!!!!!!

אפשר לסכם מי מביא בדיחות ומי מביא שתיה ופיצוחים..

העיקר לגרום לאווירה נעימה.

נראה לי שלי שאלות כאלה היו דווקא תוקעות את השיחה, ואינן נתפסות בעיניי כ"כ כקלילות ועליזות.

"איפה אני רואה את עצמי בעוד 10 שנים" או "למי במשפחה אני הכי קרובה" או "מה משמח אותי" ושאר דברים אישיים כאלה - חלק מזה יוכל אולי לצאת גם בפגישה ראשונה, אם היא טובה, אבל לא אם זה מוגש כשאלה, אלא בדרך אגב, ולא בהכרח בצורה מפורשת או מפורטת, אלא במינון נשלט.

הדברים האלה עולים בד"כ בפגישה ראשונה, אבל לשאול על זה ישירות לא נתפס אצלי כ"יצירתי" (ובכלל, מה ליצירתיות ולזה? זה מרגיש לי מאולץ).

לכי תדעי מה תגידי לו ואיך הוא יבין את זה? מה הוא יחשוב על מה שאת לובשת?

סתאאםם!!

תהיי את! שטויות. שני הצדדים מבינים שכל העסק הזה לעוס מעצבן מביך (מחק את המיותר)..

העצה מבחינתי הכי קריטית.

פגישה ראשונה מטרתה לבדוק האם הדיבור הוא נעים? ונוח? אחרי החתונה רוב הדיבור יהיה על מלפפונים ובצל, אז כדאי שהדיבור יהיה נעים ונוח. 

עוד משהו.

דעי, את הולכת להפגש עם אישיות. עם מכלול. קצת סקרנות, ותגלי עולם ומלואו! לכל אדם יש סודות שהוא מחביא בתוכו.

בהצלחה!

אני מדבר עם אשתי על אדם עולם ומה שביניהם, לא על נשואים רדודים כאלה

(לא שהיא מקשיבה...)

הוצאת שם רע על מגזר שלם!

אך מצד שני - אין אדם משים עצמו רשע, לאמר - אין אדם מטיל בעצמו דופי.

לא ידענא מאי אידון בה.

את לא מדברת עם בעלך על אדם ועולם ומה שביניהם?

יש איזה שהוא נושא שלא נמצא בתוך "אגדם ועולם ומה שביניהם"?

זה סך הכל ניסיון ניפוח, לא יותר

פשוט להיות. כמו שאת.

לצאת בשמחה ובכיף, להשקיע במראה חיצוני כמה שטוב לך ואיך שתרגישי הכי בנוח וטבעי.. להיות משוחררת.

והכי חשוב- לקחת בקלות כל מה שיהיה.

לשמוח, ולזכור שכל אחד שעוברים זה בדרך לאחד המיוחל.. אז מה שלא יהיה זה משמח, כי זה חלק מההתקדמות..

כאשר האישה היא יפת תואר ועדיין אין להם ילדים

צריך עכשיו להיות נקי לביתו שנה אחת?

ההרכב הבסיסי (4 נגנים וזמר) זה באזור 11-12 אלף לרוב

יש להקות טיפה יותר זולות, למשל אומרים שהראל טל או להקות שבהם הזמר הוא אחד מה4 נגנים, אבל צריך לבדוק שזה להקה שמתאימה לסגנון שלכם

בעיניי התועלת של להקה על דיג'יי זה שהנגינה חיה

זה לא איזה מחרוזת שנמצאת ביוטיוב כולם כבר מכירים יודעים בדיוק איך היא הולכת

היא גם מותאמת למה שקורה באולם ולריקודים

וכמובן זה שאתה יכול לבחור את השירים שאתה רוצה ובסגנון שאתה רוצה

דיג'יי בסוף לוקח שירים או מחרוזות שמישהו אחר הקליט ורק משחק איתם

ובעיניי זה מורגש שזה לא נגינה

אתה מגביל את עצמך לביצועים שכבר יצאו

ואין שום דבר אישי שלך

היתרון של דיג'יי זה כמובן המחיר

בסוף לשלם לאדם אחד במקום לחמישה זה הבדל משמעותי במחיר

לנסות לשאול אותו אפשר תמיד

כשאנחנו בדקנו להקות לפני שנתיים המחירים היו סביב ה8,000₪ וזה גם מה שזכור לי ששלמנו.

קבלנו רשימת להקות שמסתובבת בין חברים. אולי אלו היו להקות זולות במיוחד?

היינו מרוצים מהלהקה שבחרנו, חוץ מפשאלה קטנה. סימנו באופציות בבחירת סגנון השירים גם "מחזורת שירי אלול", מסתבר הכוונה שלהם הייתה להתחיל מעגל שירי נשמה של 20 דקות רצוף בסוף הריקודים כשכולם כבר מזיעים ועייפים.

חוץ מהסיפור הזה, שזו בעיקר חוסר הבנה שלנו, הם לא נראו מתחילים או לא מנוסים, וראיתי אותם בעוד כמה וכמה חתונות מאז.

עוד נקודות שכדאי לדעת שלא בהכרח חושבים עליהם?

אני מתלבט אם זה באמת הזמן שעבר

או סגנון להקות שונה

כי נגיד הניגון שבלב נחשבים להקה פחות אנרגטית וצעירה אז אולי זה קשור

הלהקה שלקחנו היא להקת "לב אבות". נראים לי מספיק "צעירים ואנרגטיים", לא חשבתי אף פעם למדוד לפי הקריטריון הזה. לא בדקתי את הגילאים של חברי הלהקה, נראו בסביבות גיל 30? לא כזה משנה לי.

אני יכולה גם לחפש את רשימת הלהקות שקיבלנו. כל הלהקות האלו הזה כנראה באותו סגנון גם מבחינת המחיר. שנתיים לא נראה לי מספיק כדי לעבור שינוי כזה קיצוני במחיר.

אין לי מושג

אני נתתי לך כבר את ההמלצה שלי

להקת הניגון שבלב זו הלהקה הכי זולה שמצאתי (ובפער), והיא ותיקה וטובה. לדעתי הם היו מעולים, והם לא שמים פלייליסט ביוטיוב אלא שרים.

מי שרוצה יותר פרטים אפשר בפרטי

אמת

בס"ד

זמר שגם מנגן + שני נגנים ואיש הגברה. זה היה דרך מישהו (הזמר) שמרכיב בעצמו כל פעם, לא להקה מסודרת ממש. הוא כן עושה גם הרבה הופעות באולפנות ודברים דומים אז יש לו נגנים שהוא בקשר קבוע איתם, אבל בגדול הם עוד לא להקה מאורגנת עם שם. זה לא הפריע להם להיות מצוינים והיינו מאוד מאוד מרוצים ממנו. אם תרצה אשלח את המספר.

להקות מסודרות בד"כ יעלו 9,000-14,000 ש"ח (מניחה שיש יותר וכאמור - יש פחות, אבל זה הרוב). אישית אני לא רואה סיבה לקחת להקה יקרה אם אין מישהו מבני הזוג שחלם ספציפית על להקה מסוימת וזה מה שיעשה לו את החתונה.

בעבר דיג'יי היה יותר זול מלהקות, גם היום יש דיג'יי שהם יותר זולים, אבל יש גם כאלה שכבר מגיעים לעלות של להקה. אישית אני יותר אוהבת להקות, עושה מבחינתי אווירה טובה יותר. דיג'יי זה יותר אפקטים ופלייליסט, לא שירה חיה ו"נקייה". יש כאלה שזה לא אכפת להם ויש כאלה שגם מעדיפים את זה. בעיניי זה יותר אווירת מסיבה מאווירת חתונה, אבל יש כאלה שאוהבים את זה.

אם זה לא באמת החלק שהכי חשוב לכם אז הייתי הולכת על משהו זול יחסית, כמובן מומלץ, שמכיר גם חתונות של הציבור הדתי (בעיניי קריטי, בטח אם זה דיג'יי) ושאתם מרגישים שמבין יחסית את הראש שלכם ואת הלך הרוח.

זהו, מנסים להבין גם מה רצוי מבחינתנו מהאופי גם

קחו להקה שראיתם בחתונה של חברים ואהבתם, זה כל הסיפור. לא צריך לעשות דרמה, אף אחד לא יזכור כלום בבוקר שאחרי.

היתרון של להקה: חיים ונושמים את העולם, מלווים את אשתך בכסא כלה, מלווים בחופה, יש משהו סוחף בלראות את הזמר משתגע על הבמה בהרקדה.

יתרון של DJ: אתה נהנה מעשרות זמרים בערב אחד ולא רק זמר אחד,

וכל אחד מהזמרים האלה הרבה הרבה יותר טוב מהזמר של הלהקה (הם ממלאים אצטדיונים במאות שקלים לכרטיס, הוא צריך לעבוד בעשרות/מאות חתונות בשביל להרוויח מה שהם עושים בערב אחד...).

ועדיין כאמור אני מעדיף להקה.

אהבתי את ההערה של לא לעשות מזה סיפור

באולם יש סיפור מעבר ללהקה מההיבט הכספי, זה הפרשים של עשרות אלפי שקלים, בלהקות הפער קטן בהרבה

כתבתי שהם חיים ונושמים את העולם,

התכוונתי לאולם

בכמה חתונות היית בעשר השנים האחרונות?

בכמה מתוכן זכרת את הלהקה שבוע אחרי החתונה?

בסוף זה ערב אחד ולא כדאי להשתגע ממנו. אנחנו סגרנו אולם וצלם ולהקה וכל מה שצריך בכמה שעות ספורות, לא ייחסנו לזה חשיבות.

והחתונה הייתה מהממת ומרגשת וטעימה ושמחה

התועלת היא מה אתם אוהבים.

דיג'יי אדר לפאיר או martin garixx

ואולי עדיף כמה חברים שמנגנים בשקט ונעימי.

יש אינספור סגנונות

הכל הכל תלוי בכם, מה טוב לכם.

היתרונות שזו נגינה חיה, ואוטנטי. מצד המחיר יש לך תווך מחירים גדול, יש להקות שלוקחות 4000 (להקות פחות מוכרות בדרך כלל) ויש להקות שלוקחות יותר. אישית אני ממליץ על אהללה גם מצד הנגינה שהם מנגנים יפה ושווים לכל נפש וגם מצד המחיר שהוא מחיר סביר בשוק היום.

לק"י

אבל היתה להקה טובה. לא יודעת כמה מוכרת.

זמר וחמישה נגנים. זה גם חלק מהמחיר נראה לי....

אנחנו התחתנו בשנה האחרונה ושילמנו 6,500 על להקה טובה ואיכותית,

איך עשינו את זה?

זו הייתה החתונה הראשונה שהם ניגנו.... אבל אכן הם היו טובים, וביררנו והחלטנו שהם טובים לנו.

לא כולם כמונו.

המחיר הרגיל הוא בכיף 11-12 אלף, וזה ממש מתייקר כל הזמן (מי שלקחנו לוקח לחתונה שבוע הבא 8000)

יש כן כמה להקות (טובות מקצעויות ומנוסות!) שלוקחות פחות מעשרת אלפים, יכול לציין את אזמרה ואת נכספה.

בסוף זה גם מאוד תלוי בסגנון, במה מחפשים, וכמה ועל מה רוצים להשקיע את הכסף.

בהצלחה

רשימת שדכנים מתעדכנת - לקראת נישואין וזוגיות

עד כמה זה באמת מעודכן (אולי יש כאלה שכבר לא עוסקים בזה)

ולפי זה ננסה לחשוב על שדכנים פעילים..

אני מגדיר את עצמי דתי לאומי אבל אני מחובר לכל העולמות של המגזרים בין אם זה חרדים ובים אם זה חילוניים

אין לי הגדרה ספציפית

אולי יותר נכון דתי על הרצף אבל שנוטה יותר לדתי לאומי תורני

אני מקרה אבוד אני יודע קצת מסובך

אם כן, לכי על זה, זה יבנה אותך, וכשתפגשי את בעלך הוא יפגוש אותך כשמימשת את הפוטנציאל שלך.

קשה להבין את ההקשר המלא, אבל בסופו של דבר זה הכל עניין של סדרי עדיפויות. זה לא משנה אם את לומדת רפואה ובקושי יש לך זמן, השאלה מה החלק החשוב מבחינתך. על גבי זה כמובן שצריך תקשורת בריאה…

לפי דעתי יש כשל בהיגיון של בני האדם,

בכל עבודה תהיה ככל שתהיה, אם זה שכיר כמו רה"מ, רמטכ"ל, שופט או בעל עסק מקטן ועד גדול, משרת אנשים, נושא באחריות קשוב לצרכנים וממלא את רצונותיהם (יש גם עבודות יוצאות מהכלל כמו משקיעים, חלפנים או מהמרים), המקום היציב יחסית בו הם נמצאים הגיעו אחרי שנים של עבודה קשה מאוד וצבירת מוניטין (אמינות).

כגודל האחריות, ההתחייבות והמאמץ מגיע גם הכסף בהתאם להוצאות - וכשאנשים רואים אדם מצליח,

חוקרים על כבודו, המדינה מגיעה לגבות ממנו כסף, אנשים מנצלים, מבקשים עזרה, ועוד...

אין דבר כזה עוצמתית - אנחנו חיים בחברה ואחד תלוי בשני.

ועל הקרקע, כמה את חושבת להרוויח?

כירושלמים ההוצאות גדולות -

ולרוב מי שמרוויח טוב - לוקח משכנתא או מימון לרכב ונעשה בעל חוב.

בסוף אדם עובד כל ימיו בשביל להגיע לדירה ואז הוא כבר זקן (כמעט כמו שכירות) [יש הבדלי מחיר בין ירושלים ליו"ש וכו']

לכן המילה "עוצמתית" היא ממש לא נכונה.

בדרך כלל אישה רגילה שבעלה עובד קשה,

היא בסוף תגיעה תמיד בדרישה לקבל חצי ממה שבעלה הזיע. [והאם ההפך גם עובד?]

ואם כבר ברסלב...

ההצלחה היא מאת ה',

מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם,

בטחי בה' ולא בכוחי ועוצם ידי.

ונעשה מה שצריך לעשות למען עם ישראל.

מאחל לך הצלחה גדולה -

בעולם הזה ולעולם הבא בל נשכח.

לסיום:

לכי על זה!

בין שני דברים שנאמר במפורש שהם משמיים - זיווג וריש גרגותא...

אז פחות נראה שזה יפגע בך אם העבודה באמת מתאימה לך ותצליחי ותועילי בה.

יותר מסתבר שה' יעזור לך עם מה שנצרך כדי להצליח בשליחות, ובכלל זה להתחתן (וככל שאת מחוברת יותר לשליחות, זה נותן יותר מקום לברכה לחול).

ולגבי האם נכון שאישה תעבוד בעבודה כזאת בשנה ראשונה - אם סדרי העדיפויות ברורים (מה שעצם ההתלבטות מעידה עליו שכן), אז גם אם יש פחות כמות של זמן זוגי, אפשר להשלים באיכות.

עבודה אידאליסטית גם בונה את הבית סביב דבר גדול ששותפים אליו וזה מחבר מאוד (כל עוד יש איזון כמובן), אז השאלה היא רק האם גם הצד השני ירגיש ככה, וזו בעצם אותה תהייה של ה"עוצמתית מדי".

ועם מוכנות שתתחילי את העבודה גם אם לא תמצאי את בעלך עד ההתחלה.

אנחנו מאחלים שתמצאי, אבל אין הבטחה שתמצאי ותתחתני תוך חצי שנה.

כמה העבודה הזו אינטנסיבית, מה המחיר שאת מוכנה לשלם מבחינת זמן וכד' לטובת העבודה הזו?

בהצלחה רבה!!!

נשמע שאם קיבלו אותך לעבודה, זה אומר שמבחינת מי שמכיר את התפקיד ואת הדרישות שלו, עצם התפקיד לא מחייב בהכרח להיות נשואה.

ולכן הייתי מנסה רגע להפריד בין השאלה האם התפקיד מחייב בעל, לבין התחושה שלך שאת לא רוצה להחזיק דבר כל כך גדול לבד.

אם הצורך הוא בעוגן, בשותפות, במישהו לחשוב ולשתף איתו - שווה לבדוק האם אפשר לייצר את זה גם בתוך מרחב העבודה או מחוצה לו: דמות שמלווה אותך, אדם שאת סומכת עליו, מישהו שאפשר לשתף ולהתייעץ איתו לאורך הדרך. זה כמובן לא מחליף בעל, אבל גם בעל לא בהכרח אמור להיות העוגן המקצועי היחיד שלך.

כמו שכתבו לך, הייתי שואלת גם שאלות מאוד פרקטיות של סדרי עדיפויות: מה יקרה כשהעבודה והחיפוש יתנגשו? מה יעלה על מה? האם התפקיד משאיר לך בפועל זמן, פניות וכוחות להכיר ולהשקיע בקשר? ובהמשך- האם הוא מאפשר את סוג הבית שאת רוצה לבנות ואת המקום שאת רוצה לתת ללימוד התורה של בעלך?

את מכירה את עצמך ותדעי האם תוכלי להחזיק את שני הדברים יחד. בסוף את צריכה לעשות את ההשתדלות שלך לזיווג, אבל חלק מההשתדלות בחיים הוא גם לא לעצור אותם עד שהזיווג יגיע, ולהמשיך להתקדם ולממש כוחות שהקב"ה נתן לך.

ולגבי החשש שזה יבהיל משודך בעיניי לא נכון לקבל החלטת חיים משמעותית לפי משודך שעוד לא פגשת. כן נכון לחשוב האם החיים שאת בונה משאירים מקום אמיתי לאדם נוסף להיכנס אליהם.

ויש לך חצי שנה, שזה דווקא מאפשר לא להכריע מתוך לחץ. לקבל החלטות נכונות עבורך גם בזוגיות וגם בקריירה, ולא לבנות אותן סביב דד־ליין של "אולי עד אז אתחתן" לכאן או לכאן.

בהצלחה

והשכר ראוי

את בתסמונת המתחזה. תקראי בגוגל.

הייתי ממליץ להתרחק מעבודות "אידאליסטיות".

בתור מי שעבד בלא מעט כאלה בעבר הן מאכזבות ממש, לא משלמות מספיק (כי השכר שלך הוא בעולם הבא בכלל, אנחנו עושים לך טובה שאנחנו מעסיקים אותך, את רוצה גם להתפרנס?) במיוחד אם משלמים לך מכספי תרומות הכל מחושב על החור של הגרוש וכל רצון להעלאה יגרור התנגדות מצד המצפון, בסוף כשאת תצטרכי כסף עבור רווחת משפחתך שתגדל בעז"ה ותיווצר דרישה למעונות ושאר דברים שילדים צריכים תגלי שהרבה חברות שלך התקדמו בחיים במשרות אמיתיות ולא משרות צעצוע אידאליסטי ותרגישי פספוס.

וזו מנקודת מבטי כמי שעבד בעבר בכמה עמותות וחש תחושה מרה שעבדו עלי אנשים טובים ואידאליסטים אבל לא מנהלים טובים.

הם באמת האמינו בזה. וזה כמובן נכון שמקומות כאלה מוגבלים באופן בסיסי עקב כמות התרומות שהם יכולים לגייס. נשמע גם שהמעסיק העתידי שלה סיפר לה דברים נפלאים על העבודה הזו כדי שתרצה לקחת אותה והיא בתורה הפכה אותה ל"גדול עליה".

אבל בכל זאת:

א. קצת חבל 'להפיל' על בעלך התיאורתי, צפיות שלא בטוח שיתממשו. יש בני זוג שהם ממש השותף והנושא עם בן הזוג באידיאלים ובמשימות ויש בני זוג שהשותפות שלהם היא בזה שהוא בעל טוב/היא אשה טובה ויש בית נעים לחזור אליו, אבל בכלל לא בראש של להיות מעורבים בעבודה/התנדבות של בן הזוג.

בקריית משה תמיד דיברו על שתי דמויות של רבניות - הרבנית אליהו לאוי"ט, שהיא בעצמה 'רבנית' - הובילה כנסים, קיבלה נשים, נתנה ברכות. לעומת זאת היתה את הדמות של הרבנית שפירא זצ"ל, שתפקיד 'הרבנית' שלה היה לשמור על הרב ולסלק אותנו התלמידים כש"כבר מאוחר והרב עוד לא אכל!!!".

אינך יודעת איזה דמות תהיה לבעלך ומה יתאים לו, לא כדאי לתקוע את עצמך בגלל זה.

ב. לא כהבטחה, אבל אולי דווקא לקבל עבודה כזאת, יזרז אצלך משהו (מכיר סיפור אמיתי כזה, אבל מידי אווטינג).

הרבנית בת-שבע קנייבסקי ז"ל הייתה מקבלת קהל נשים ומברכת ומייעצת וכדומה, ואילו הרבנית תמר שטיינמן ז"ל הייתה פשוט אשת הרב ודאגה שיוכל להתמסר לעבודה התורנית שלו.

כך לפחות זה מה שידוע לי על הרבנית שטיינמן ז"ל.

שבעיני זה קשקוש. תעבדי במה שמתאים לך ומי שזה מוזר לו - שיחפש אשה אחרת. אפילו אם תהיי מתנקשת של יוסי מוסלי יהיו גברים שירצו להכנס איתך לזוגיות.

זה שלאשה יש עבודה משמעותית וחיים מלאים בזכות עצמה.

אם זה ממש בגדר חלום אז לא צריכה להיות פה שאלה בכלל..וזה חד משמעית כן, ואם זה לא כן חד משמעי, אז או שזה לא בהכרח הגשמת חלום, או שיש חלום יותר גדול שאליו את מכוונת.

בהתחלה קראתי ודילגתי על המילה "בעיניי" ואז בפעם השניה המח שלי קלט אותה, האם את *חייבת* את בעלך בעבודה הזו, או שאת ממש רוצה ותשמחי שהוא יהיה שם? זה שני דברים שונים.

לגבי העוצמתית, זה קצת מצחיק אבל בתור אחד שלא מחפש אישה עוצמתית וכו, יצאתי עם אחת כזו שהייתה ממש כריזמטית ומובילה וכו, אבל איתי כאילו הכל נעלם לה והרגשתי שהיא ממש אישה וזה גם לא היה בכח לא אמרתי לה כלום פשוט בטבע שלה היא מאוד כריזמטית ולא יודע איך היא פשוט לבד עשתה סוויץ ולא הרגשתי טיפת כריזמה ממנה או טיפה של אני חזקה(ואני אומר את זה לחיוב לא לשלילה), אז אין לי עצה רק מאיר פה נקודה שזה אפשרי מאוד.

ואם נולדת עם תכונות אופי של מנהיגות וכו, אל תילחמי בזה השם יתברך יודע מה הוא עושה תדברי איתו שיכוון אותך ויראה לך את הדרך.

לגבי השאלה האחרונה, בתפיסה שלי לא נכון בכלל שהאישה תעבוד בעבודה תובענית באופן כללי, כל שכן בשנה הראשונה לנישואין, וכנ"ל הגבר אבל אצלו זה יהיה יותר "בסדר" כי בסוף הוא מתחייב לפרנס, ולכן אם העבודה אכן תובענית תחשבי מראש אם לך באופן אישי זה מתאים..אם תשאלי אותנו לכל אחד תהיה תשובה שונה ככל הנראה השאלה היא מה את מרגישה שנכון לך כי בסוף נולדנו עם התשובות והפתרונות לכל הנסיונות והקשיים שנחווה בחיים רק צריך לגלות אותם בהצלחה🙏

א' אשרייך על ההתמודדות וזה לא קל.

ב' הייתי מציע באינטרקציה בינכם שיהיה איזה מרחק ביטחון מרחק שבו נוח ללכת ולהרגיש קרובים אבל לא קרוב מידיי שיוביל אתכם לסיטואציות כאלה. אשריכם על ההתמודדות מקווה שיעבור מהר

בזמנו בררנו האם מאורסים צריכים לשמור על ההרחקות של תקופת הנידה, אבל אין לזה התיחסות מפורשת. לדעתי מי שרוצה לקחת את זה, גם אם באופן חלקי, זה יכול לעזור.

בגדול בעיקר לא להעביר מיד ליד, לא לשבת על ספה אחת, לא לאכול מקערה משותפת. את בטח לומדת את זה עכשיו בהדרכת כלות.

מה שהכי יכול לחזק ברגעים האלו זו החלטה המשותפת, כדי שגם אם צד אחד יישבר, שירגיש שהצד השני לא יזרום איתו.

ואולי לשמור ייחוד יותר "חמור" אני אקרא לזה, לא סתם ללכת ברחוב אלא לשבת במקומות ציבורים עם אנשים במרחק שהם כמעט יכולים לשמוע את השיחה שלכם? סתם הצעה שעלתה לי עכשיו, אני לא יודעת עד כמה זה ישים.

זו תקופה קשה, אבל היא עוברת. עוד מעט תוכלו להקים את הבית שלכם והכל יהיה מותר בקדושה וטהרה.

ללא לשבת לבד בגן ציבורי, שבילים בודדים וכו'.

איזה שכר גדול תקבלו על עצמכם.. אשריכם!

האירוסין מכל הבחינות אבל בעיקר מהבחינה של המגע היתה לי קשה אימים. שווה מאוד מאוד להחזיק מבט ארוך ולזכור שהטוב מגיע במלואו ובצורה משמחת אחרי החתונה

"גיבורי כח עושי דברו". זה באמת קשה! אפשר להפגש פחות, אפשר להסיח ית הדעת ולהיות עסוקים בדברים אחרים, וחוץ מזה בגישה כללית- להחליט שזה לא אופציה, כמו מצוות אחרות שברור לכם, כמו למשל אם שכחו להדליק מזגן לשבת ונורא חם, אני מניחה שלא תתלבטו אם להדליק אותו בשבת. לכן זה לא יכול לקרות, לא ברחוב ולא בבית, כי זה לא התלבטות... זה גם עוזר אחרי החתונה. מזל טוב! וברוך ה' שיש לכם את ההתמודדות הזו!

על הסיבה לשמור על זה (אפילו בצורה עמוקה בספרים או מאמרים הדנים על זה). הח"ח

אומר שאם אדם מתקשה במצווה מסויימת (לא רק לשון הרע), כשהוא מתחיל ללמוד עליה,

זה מאוד מועיל לו.

חברה שלי התחתנה קצת אחרי שהתארסתי. וראיתי אותה בסוף החופה שהיא ובעלה נותנים ידיים, ורואים את ההתרגשות של פעם ראשונה, וזה נתן לי כוח. לראות בעיניים את התוצאות של זה.

אולי לחפש מקורות ללמוד מהם את המעלה של זה, יעזור לכם. תלוי בסגנון שלכם.

יש משהו שאני אומרת לפעמים, זה אולי יישמע לחלק כמו כפירה, אבל זה לא. כתוב שה' לא נותן לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו. אבל את יודעת מה זה אומר לעמוד בו? אני לא. כי זה לא בהכרח להצליח בלי ליפול. מי שנפל, אחרי שעשה את כל המאמצים לא ליפול- זה לא עליו. מה שעליו זה לקום משם. הכי חשוב זה שאם יש נפילות, לא להגיד "זהו אז הכל אבוד" ולהמשיך ככה. צריך לנסות להשתפר כל הזמן. תזכרי שבשביל זה יש לנו את האופציה לעשות תשובה

מזל טוב! המון הצלחה!

זה גם מה שהייתי שומע בשיחות בישיבה!

גם אחרי השואה. אני לא חושבת שהייתי עומדת בנסיון הזה,

במקרה הטוב, היו צריכים לאשפז אותי.....אבל מי שהיתה לו

כנראה אמונה בדם, חזקה, יצוקה בו לחלוטין, עמד בנסיון

הזה. אפילו בכבוד.

אז לפני "ה' לא נותן נסיון שאי אפשר לעמוד בו" - צריך להתחזק מאוד ב....ה'. בבטחון המלא בו.

לא מרגישה שיכולה לעמוד בנסיון הזה. הרי כתוב שלולאי השם עוזרו, אף אדם לא היה יכול לעמוד בנסיון. לא?

לסבול פחות

ככל האפשר מהר. מלבד במגזרים בהם לא נפגשים הרבה, חסידויות וכו'.

שאר הדברים כתבו פה מעליי.

כדי להיזהר ממשהו באופן האולטימטיבי, צריך חיבור לערך, המחשה לשכר שמקבלים על שמירתו, יצירת גדרים, אבל צריך גם משהו קיומי בסיסי מרתיע.

כמו שיש יראת הרוממות ואהבת ה' ויראת חטא, אבל יש גם רשת בטחון של יראת העונש.

גם בצורה חיובית כל אחד בפני עצמו וגם ביחד. איזה צ'ופר נחמד ושווה.

למרות שבתכלס כאן זה אותו דבר כי עם הכסף שלא תפסיד אם לא תיכשל, תוכל לקנות דברים..

לשמור על דיני הרחקות כמו זוג נשוי.

במיוחד מה שסביב המגע- לא להעביר מיד ליד, לא לגעת באמצעות חפץ, לא לגעת בבגד

אם אתה מכבד את האישה מולך אתה לא תיגע בה

שכמה שפחות לדבר על זה

לא להתעלם

אבל לא להגיד משפטים כמו "הלוואי הייתי יכולה לחבק אותך עכשיו"

האמת שהייתי די בהלם באותו רגע, ואחר כך אפילו אמרתי לו איזה מזל שאתה לא יכול 😅

וגם חשוב לי לדייק שזה ממש לא היה דייט מתקדם או קשר שכבר נבנה בו משהו עמוק. בסופו של דבר שנינו הורדנו את השידוך: הוא בגלל שאני לא מתלבשת כמו שהוא היה רוצה חצאית הרבה אחרי הברך, ואני בגלל שהרגשתי שהדיבור והמעשים שלו פשוט לא מדויקים לי.

זה אחד הדברים שלמדתי עם הזמן שלא תמיד מה שרב אומר או מה שנחשב הכי דוס של הישיבה, בהכרח מתיישר עם המידות והערכים שנכונים לי. אולי בחורה אחרת הייתה יכולה להחליק או להכיל משפטים כאלה ועל פניו לצאת עם עילוי, אבל אצלי זה פשוט לא עובר בגרון.

יש בחורים שהם בחורי ישיבה אבל הדיבור שלהם לא עדין לי

זה ממש לא לעניין להגיד כזה משפט

אחרי שמאורסים זה כבר אחרת

לא כדאי בכלל אבל הגיוני שהקשר יהיה מספיק קרוב כדי לדבר ככה...

כי ככה מחליטים. ואם לא עומדים בהחלטות, אז יש טלפון. ונפגשים רק לצורך גדול. לא לבד. הכי טוב לא להיפגש... אז לא תהיה שום בעיה. בקיצור צריך להחליט לשמור ולעמוד בהחלטה. ולדעת שאלקים רואה הכל. בשביל מה לריב איתו. הוא לא מרשה לגעת.

לא נשמע ריאלי, אולי במקרה מאוד מאוד קיצוני. ממש לא הייתי מגדירה את זה כ"הכי טוב".

ירושלים-

גן הורדים, גן סאקר, הרובע

טחנת רוח, פארק טדי, קבר שמואל הנביא (יש שם את השמורת טבע 'נבי סמואל'), טיילת ארמון הנציב.

ביער ירושלים יש אחלה מקומות לשבת אם יורדים בתחנה של הר הרצל והולכים לכיוון יד ושם.

בגוש יש את עו"ז וגאון

ויותר לכיוון בנימין יש את מצפה דני.

גם באזור בית שמש יש מקומות..

מקום להסתובב?

לאכול?

לשתות קפה?

לעשות יצירה יחד?

ללכת למוזיאון/הרצאה יחד?

מחפשים מקום נוח ושקט לשבת וגם לשתות קפה, לדוגמה באזור טחנת הרוח, האם יש שם אכן עגלת קפה ועד מתי היא פתוחה? בנוסף, זכור לי שיש קבוצת ווטסאפ למקומות מומלצים, מישהו יודע על זה משהו?

יש עגלת קפה בטיילת בארמון הנציב.

( קפה קפה יש גם בבית שמש לדעתי )

יש עגלת קפה ליד מחלף בית חורון על 443,

יש בית קפה בקניון עזריאלי מודיעין.

מאוורר USB, כל מיני שטויות כאלה שיש להן שימוש,

ותחשוב טוב על מה שכתבת.

ובלבד שבקיר הזה יש שקע חשמל

כלי ששת, תבניות, פיירקס, ספלים, וכו'

תיק איפור

מחזיקי מפתחות

נרות ריחניים

מסגרת לתמונה

היום הכל זול מערבל מיקרו .. מכונת קפה

לא יודעת מה איתך אבל מקציף חלב היה משמח אותי יותר ממכסה וסיר

ולא קונים לבד מתאגדים כמה ..

נניח אנחנו 5 חברות הצלחנו לקנות אחלה מיקסר שהיא רצתה

ובזמן אחר קניתי עם עוד חבר'ה מיקרו או טוסטר או מיחם לשבת ב"ה הייתי בהרבה שבע ברכות שבתות חינות וחתונות ( לחתונה מביאה כסף לא מתנה)

רק הערה על החתונה, זה עניין תרבותי, אני הייתי מעדיף מתנה בפער.

וכך גם נהגנו עם החברים הקרובים, מתנה ולא כסף.

ואגב, אין צורך במתנות וכסף על חתונה, שבת שבע ברכות, אירוסין וכד', אין סיבה שניתן הון על כל חתונה של חבר וחברה, מתנה יפה לאחד האירועים (לכל חבר/ה כמובן) זה מקסים ומספיק

או קשרים שפשוט לא עוברים פגישה ראשונה.

לפעמים אנחנו מגיעים אליהן (או אליהם) כדי לסמן שעשינו משהו. בלי קשר למה שקורה באמת בעולם.

יש הרבה אנשים שמאמן בשבילם יהיה חסר תועלת. כן. אגב לא רק לחתונה.

תוהה אם זה אומר שיש טעות בדרך

כל מאמנת מביאה את הנקודות שלה וחלקן חוזרות על אותם הדברים.. כל צעד ומאמץ מהכיוון שלנו באמת מקדם.

אבל צריך לזכור שאף מאמן או מאמנת לא מחליפים אותי, הכוונה- אם יש לי פחד עמוק, או משהו כלשהו שתוקע אותי, האחראיות היא עליי לעבוד על זה, להשתחרר, להשליך, לקבל.

מאמנת טובה תדע איך לקדם אותי בזה, אבל העבודה היא עליי.

ולא תמיד בפנים אנחנו מספיק רוצים לעבוד על הנקודה שתוקעת אותנו (לפעמים אנחנו אפילו לא מודעים לזה!), אבל זה קורה.

אני חושבת שצריך להיות עם מישהי שבאמת רואה אותך ועוזרת לך לפתח ולהגדיל את הביטחון העצמי שלך, שמעודדת אותך לעבוד ובלי קשר לכמה כסף יצא לה מזה.. מישהי שאת מתחברת אליה ומוכנה להשליך את עצמך למסע אמיתי של בירור הנקודה התוקעת.

וחוץ מכל זה, לא יודעת אם באמת נגעתי וזה שייך..

אני חושבת שאת אלופה, שאת נמצאת בכלל במקום שמתייעץ.

אני פתאום לא מבין מה בעצם מיוחד במאמנים לחתונה? בעצם אגם צריך אימון אישי באופן כללי (או יותר מזה?), בלי קשר לחתונה...?

הרבה אנשים עוברים כל מיני דברים מאוד קשים בחיים שלהם ומגיעים לחיי נישואין בלי שהם עברו תהליך אחד של עיבוד וחושבים שהנישואין יפתרו הכל.

מאמנים ופסיכולוגים זה חשוב, זה עובד.. אכל צריך רצון של האדם, במיוחד בכל האימונים למינהם שגם בינהם יש הרבה שרלנטנים.

היום כל מי שעושה קורס של חמישה חודשים קורא לעצמו מאמן ומטפל.

מה שאני אומר זה שנשמע שאם אדם צריך להתמודד עם בעיות של תקיעות או קשיים כאלה ואחרים אז הוא צריך פשוט איש מקצוע. מה הדבר המיוחד במאמן ל"חתונה"? מה הייחודיות של המאמנות האלה? מה ההסמכה הקלינית שלהן?

שאם יש לאדם תקיעות או משהו הוא צריך איש מקצוע..

שהן מתעסקות יותר בעניין של חתונה ופחות בדברים גדולים של טיפול נפשי, כמו ליווי כזה.. של עצות וכו'.. ככה מהחוויה שלי.

לרובן אין הסמכה קלינית (של פסיכולוגית/עוס), בדרך כלל קורס אימון לחתונה

אין להם הסמכה קלינית רשמית (קורסים כאלו ואחרים, אבל למשל אין רישיון - זאת בניגוד לעו"ס ופסיכולוג)

מה מיוחד במאמנת "לחתונה"? שזה התחום שהיא בחרה להתעסק איתו.

קצת כמו שיש פסיכולוגים שמתעסקים בעיקר בחרדות. או בעיקר באובדן ואבל. כזה…

*אסייג- הואיל ולמאמנים אין רישיון כלשהו, ולכן גם אין פיקוח. כמו גם העובדה שלרוב הבסיס הלימודי-הכשרתי שלהם מצומצם משל עוסים קליניים או פסיכולוגיים - מומלץ שבמקרים של קושי יותר "רציני"- ללכת לאיש מקצוע עם תואר שני טיפולי. (נניח - דיכאון- ללכת לאיש מקצוע מוסמך. תקיעות בחיים וקושי בקבלת החלטות- הייתי מוכנה ללכת למאמנת)

מומחה לחרדה מטפל בבעיות חרדה, מומחה לאובססיביות מטפל באובססיות, מומחה לטראומות מטפל בפוסט-טראומות, וכו. המשותף זה שהוא פותר את הבעיה שנתנה לו את שמו...

אבל מה זה מומחה לחתונה? מה הבעיה שהוא מטפל בה שלא מצריכה התמקצעות קלינית?

אני באמת שואל

נגיד מומחה לדימנציה, מומחה סכרת

מה כן עושה מומחה? מטפל באותו תחום או עוסק בו (נגיד היסטוריון מומחה בית שני)

מאמן לחתונה זה מאמן שבוחר להתעסק בתחום חתונה, וזה אומר שהאנשים אותם הוא יאמן יבואו לרוב בגלל קושי/תקיעות מול נושא החתונה.

לא הייתי אצל כזו בעצמי, אבל למשל: מישהי שמרגישה שקשה לה להביע את עצמה בדייטים ראשונים, מישהי שמפחדת להמשיך כשזה נהיה רציני אז חותכת, מישהי שמרגישה שנמשכת דווקא לבחורים שלא מתאימים לעולם הערכים שלה.

למשל…

האם אנו באמת רוצים? אולי נדמה לנו שכן שמאוד קשה לנו עם עצמנו ויחד עם זאת, הרצון עטוף בכל כך

הרבה פחדים וחרדות ו"אל תיגעו בי" ו"מי את/ה שתיגע בי, בנפש הכי מפוחדת ושבירה שלי"....

ואלפי תירוצים למה לא ללכת וכו'...

לשנות סגנון טיפולי

לשנות את החיפוש

לשנות את דרכי החיפוש

לדייק את הרצון..

לתת מנוחה לטיפול

אולי כדאי להתייעץ עם אנשים שמכירים אותך במציאות ואת הסיפור שלך

אני לא יודע אם מה שכתבת זה מצד חוסר הצעות או מצד קשרים שלא מחזיקים יותר מדי מפגישה ראשונה או שנייה

אני יודע מעצמי שאני חווה גם את זה וגם את זה, גם יש חוסר הצעות לפעמים להצעה לוקחת להגיע חודשיים וגם אם יש זה מחזיק אולי שלוש פגישות, אני אחלק את זה לשני חלקים

א. קשרים שלא מחזיקים

בבין הזמנים האחרון אחרי שיצאתי עם מספר לא קטן של בחורות שחתכו ממני מה שעשיתי זה היה לשבת עם השדכן שאני בעיקר "עובד" איתו והוא מציע לי את ההצעות ולשאול אותו האם יש משהו לתקן, ובאמת נוכחתי לדעת שאין פשוט אין, אז לאחר מכן מה שעשיתי היה להסתכל פנימה לכל קשר שלא עבר פגישה ראשונה או שנייה לא להסתכל על זה באופן כללי ולהגיד יצאתי עם איקס בחורות כולן חתכו אז אני סליחה על המילה אני דפוק, לפעמים קשרים נופלים על טכני לא משהו מהותי בעייתי אצלי אלא יותר הצד השכלי לדוג' רמה רוחנית למרות שבבירורים היא נשמעת צדיקה פיצוצים בפגישות מרגיש שאין יראת שמיים (לצערי יצא לי לצאת עם בחורות שלא בירכו על מה שהוגש לפניהם, נעזוב בצד שבסוף הן חתכו), ואם כבר בסוגריים הזכרתי את העניין הזה של פרידות, לפעמים זה רק מוסיף על הקושי שרוב הקשרים נחתכו מהצד השני ומעלה את השאלות לגבי עצמך, אבל כמו שכתבתי הרבה פעמים כאשר קשר נחתך עוד בתחילתו זה על דברים טכנים לא משהו דפוק בנו אנחנו באים לפגישה כמי שאנחנו אין סיבה להיות מי שאנחנו לא בסוף הפגישות האלו הן מובילות לדבר אחד חיים משותפים יחד כל החיים לכתחילה, המיוחדות שיש בחתונה על פי התורה הקדושה שנרקמת כאן ברית בין בני הזוג, לכן כאשר בחורה חותכת אני אומר לעצמי אוקיי זה מי שאני זה מה שאני היה נעים להכיר, ואם היא לא רצתה אותי אז היא לא רצתה אותי כמי שאני כמה שאני, לקח לי זמן האמת להבין את זה... אך כמובן מצד שני אדם צריך להיות מודע לעצמו ולהבין שלפעמים יכול להיות שבאמת יש בעיה מסוימת שחוזרת על עצמה. (לפעמים זה יכול להיות גם דברים פשוטים שאני לא מבין למה בישיבות או לפחות אצלי בישיבה צריך להגיד לבחור שיוצא לפגישה להשים בושם להריח טוב)

ב. חוסר הצעות - אמונה

אני אתחיל לכתוב כאן קודם כל אמונה ויתקשר גם למה שכתבתי מקודם, הקב"ה זן ומפרנס לכל, הקב"ה שם את שמו בשידוכים (עי' גמרא מו"ק יח: היטב), השדכנים החברים שמציעים הם רק צינור שפע מאלוקים, בסופו של דבר כאשר יגיע הזמן הנכון והמדויק ביותר תגיע הצעה מאת ה' ותרד לכאן מטה ותתגלה דרך מישהו אם זה שדכן חבר מורה רב וכו', וגם אם ההצעה הזאת לא צלחה אפילו את הבירורים צריך לחיות באמונה תמימה מאת ה' שזה היה צריך לקרות וזה עוד שלב במסע ובדרך, וכמובן כאשר יגיע הזמן "הנצו הרימונים" להצעה שבעז"ה תכירי בה את בן זוגך, הקב"ה יביא את זה בזמן הנכון והמדוייק ביותר לא לפני ולא אחרי, מסופר על הרב ש"ך זיע"א כמדומני שפעם הוא קידש בחתונה וכאשר הגיע החתן להשים את הטבעת היא נפלה מידו וחזר הדבר שוב שוב ושוב והקהל התחילו לרנן אולי משמים רומזים לבטל את החתונה ח"ו, אמר להם הרב ש"ך הסיבה שנפלה הטבעת כי עדיין לא הגיע זמנם להתחתן והינה כעת הגיע זמנם, אני יודע זה מאוד קשה לפעמים להבין את זה כי כל כך כבר רוצים להיות שם כל כך כבר רוצים להתחתן להקים בית נאמן בישראל מי כמוני יודע את זה אחרי מסע החיים שלי אבל צריך להיות תמים עם ה' ולחיות באמונה תמימה שכאשר זה יגיע בע"ה זה יגיע בצורה הכי מדוייקת שיש בעולם, וכל מה שעוברים בדרך זה לטובתנו (ואם נסתכל פנימה אחרי תקופה של שידוכים נראה את השינויים שחלו, אצלי לדוג' זה בטחון ואמונה בה' וכו')

אוסיף שפעם חבר שלי אמר לי שלפעמים הצד השני חותך רק כי "זה לא הרגיש" לו שזה זה, זה מאת ה' יתברך כדי שבסוף נמצא את הבן זוג הנכון...

ג. חוסר הצעות - הסתכלות פנימה

אחותי פעם אמרה לי שדייטים זה לא רשימת מכולת, אין מה לעשות את הבחור/ה שאנחנו רוצים לא נמצא בדיוק אף פעם, זה נכון גם כאשר נפגשים עם מישהי ורואים שוואלה יש בה הרבה דברים טובים באמת היא באמת אדם טוב ונשמה טובה אבל מה נעשה יש לה חצי טאצ' ואני רוצה מאוד מישהי שיש לה נוקיה, לענ"ד חייבים להסתכל פנימה ולהבין האם זה באמת משהו מהותי עבורי שבעבורו אני מוכן להוריד שידוך, זה ממש דיני נפשות!!

אבל אני כאן מדבר על חוסר הצעות, לפעמים צריך לבדוק האם מה שאמרנו לשדכן שזה קריטי לנו מאוד מאוד מאוד, אולי אחרי תקופה להתחיל לחשוב זה באמת קריטי לי? עכשיו ברור יש דברים שבלעדיהם אין מה לדבר אפילו ולא צריך לוותר על מאומה לפעמים כי הכל קריטי אבל אחת לכמה זמן אולי כדאי לשקלל את הדברים זה כנגד זה, לי לדוג' אמרתי לשדכן שאני קריטי לי מישהי שהולכת עם גרביים (לא משנה כרגע למה) ואחרי כמה זמן הבנתי וואלה נכון זה קריטי וכו' וכו' וכו' אבל מה נעשה שידוכים זה לא רשימת מכולת ואולי כדאי להזיז את זה לעדיפות ואם יש בחורה שהיא מתאימה לי אבל היא הולכת בלי גרביים, אני מוכן לשמוע על ההצעה הזאת, זה צעד ראשון שאני עשיתי אחרי תקופה של חודשים בחוסר הצעות.

דבר נוסף, השדכנים האם השדכנים שנרשמת אליהם יכולים "לספק" את מה שאת רוצה? עולם השדכנים הוא עולם כל כך מגוון ומסוגנן יש שדכנים שמתעסקים בעיקר בציבור החרדל"י ויש שדכנים שמתעסקים בעיקר בציבור הלייטי וכו', הרבה שדכנים שנרשמתי אליהם לא הציעו הצעה אחת כי הם פשוט לא מתעסקים עם מה שאני מחפש אז מה שעשיתי מלבד השדכן העיקרי שאיתו אני עובד ומשתדל לדבר איתו יותר נרשמתי לעוד כמה שדכנים שניראלי שהם מתעסקים בסגנון שלי...

והתשובה הקלאסית איך לא, להרחיב מעגלים, החברים החברות יודעים שאת מחפשת? מורות מהעבר יודעות? אני חושב שזה ממש חובה בבחינת השתדלות כלפי שמיא כמו שהזכרתי ממקודם האדם הוא מחויב לייצר לעצמו את צינורות השפע, ולכן כל מי שאת חושבת שיכול לעזור לך תפני אליו! (ממש הסוגי' הקלאסית של בטחון והשתדלות שהרבה יש לדבר בה)

ונחתום באמונה

לפעמים עשינו הכל באמת הכל הרחבנו מעגלים נרשמנו לכל השדכנים שקיימים בכל הרשימות שיש בעולם הצטרפנו לקבוצות של כרטיסיות (שאגב לענ"ד לא מועיל ולא יעיל ואכמ"ל) כל החברים המשפחה המורים העבר אפילו האב בית של בית הספר היסודי יודע שאנחנו מחפשים ועדיין אין כלום, צריך לזכור מה שדוד המלך נעים זמירות ישראל אומר בתהילים, "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי? עזרי מעם ה' עושה שמיים וארץ" לא סתם הרב החיד"א כותב שסגולה לזיווג הגון להגיד מזמור זה אחרי יהיו לרצון וכו' הראשון בתפילת שמו"ע מדוע? כי בכך מתחזקים באמונה בה', שבסוף העזרי, הבן זוג שלי יגיע ממי? מה' שהוא עושה שמיים וארץ, בך ה' בטחתי בך ה' חסיתי, שבסופו של תהליך יגיע הבן זוג הכי מדויק בשבילנו, וכמובן איך אפשר לסיים בלי דברי הגמרא במסכת ברכות ח. לזאת יתפלל חסיד לעת מצוא אומרת הגמרא לעת מצוא זו אישה שנאמר מצא אישה מצא טוב ויפק רצון מה', כמה חשובה התפילה הן לבחורים הן לבחורות לא להתייאש לעולם מהתפילה להמשיך להתפלל לדבוק בו ב"ה.

ויהי רצון שאת הדרך לבניית הבית נעשה את זה מתוך אמונה תמימה ב"ה ונזכה למצוא כל אחד ואחת את זיווגו הראוי לו משורש נשמתו.