להיות מי שאת, ולהיות נחמדה.

להשתדל להיראות יפה / חגיגית מעט יותר מסתם יום יום.

לחשוב מראש על כמה דברים שאת רוצה לספר על עצמך, אבל לא להתקבע רק עליהם בפגישה עצמה. שתהיה שיחה חלקה.

לבוא בראש טוב להכיר את מי שמולך...

לנסות לזכור להביא איתך דברים שתצטרכי בפגישה, אם זה סוודר / טישו / בקבוק מים קטן וכו'.

בהצלחה!

לבוא בנחת,מתוך רצון להכיר אדם ולא לחשוב על חתונה.

תחשבי אם כיף לך,אם נעים לך איתו.אם היית רוצה לראות אותו שוב. כמו שהיית מדברת עם מישי.

תשקיעי באיך שאת נראית.תלבשי דברים שמחמיאים לך[כמובן ברוגע-אל תלבשי מידי אלגנטי אלה חשוב שתשקיעי מחשבה גם במראה] ותבואי עם מצב רוח טוב.

ללא עייפה\רעבה\עצובה..

שיהיה מלא בהצלחה!!!

אם הוא לוקח את המושכות בעצמו, וטוב לך עם זה, תני לו.

אם לא טוב לך עם זה, אל תתני לו.

ואם הוא לא לוקח את המושכות, אז שוב פעם תבדקי אם זה עושה לך טוב.

תבני את הזוגיות איך שזה מרגיש טוב לך,

ולא עפ"י עצות שנותנים לך.

יש כאלה שמחפשים בזוגיות, את ההובלה של הגבר.

יש כאלה שמחפשים הדדיות, כשכל אחד שם את הדגש על הנקודות שהוא חזק בהם.

ויש חריגים, שמחפשים את ההובלה של האישה.

זה לא נובע מאידיאל, אלא ממציאות.

אני מחפש אחת עם "אופי" שתתן גם משלה לקשר,

וזה שאני מוביל, נובע מזה שבאופי שלי אני לא אחד נגרר.

אבל כשאני רואה אחת, שהיא באה בגישה ברורה שהיא רוצה שאני אוביל.

אני נהיה בכוונה פסיבי, כי זה מעצבן אותי

אני לא משאית גרר, ואני גם לא משענת, ואני גם לא כל שאר החפצים שבנות רוצות שהבעלים שלהם יהיו.

אני בן-אדם, ואם זה לא נח לכן, תסתדרו!

גם אני חושבת שזאת אמורה להיות שיחה משותפת, וכל אחד צריך לתרום את חלקו.

מצד אחד אני שונאת להרגיש שמתחקרים אותי (וזה בדר"כ מה שקורה כשהצד השני מוביל) אלא מעדיפה שיחה זורמת..

ומצד שני אני שונאת להרגיש שאני מנהלת שיחה עם עצמי (וזה בדר"כ מה שקורה כשאני נאלצת להוביל). כיף שגם הצד השני מפגין השתתפות פעילה..

קרה לי גם שהיא אמרה מפורשות.

באופן כללי, אני בעד לבנות את הקשר באופן טבעי, בלי לחשב מי מוביל ומי לא, אם טוב אז טוב!

"והוא ימשול בה" זו קללה, זה ממש לא אידיאל שצריך לפעול על פיו, וזו גם לא מצווה.

והרב יהושע שפירא אומר שהקללה הזו מתחילה לפוג בדורנו.

אבל "לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו" זה כבר אידיאל שכן מומלץ לפעול על פיו.

(כל הפס' חשוב, הדגשתי את הכנגדו רק לצורך העניין)

חוצמזה שנראה לי שאתה מכניס לדיון את מה שאתה מצפה מהקשרים שלך.

יש כאלה שיעדיפו יחס של חבר חברה. ויש שיעדיפו יחס גבר ואישה.

לא חשוב... אין לי זמן היום...

בקשר לשאר-- בהזדמנות (אולי)

(ובשביל מי שלא הבין, את עניין ה"הוא ימשול בך" זה בקטע של ה"להשפיע" לא בקטע אחר (הערבי)...)

לגבי האידיאל של ה"והוא ימשול בך", שזה לא אידיאל זו קללה.

והשתמשת במילים הלא נכונות כשכתבת "יחס גבר ואישה", אולי התכוונת ל"יחס מוביל ומובל / אקטיבי ופסיבית"

"יחס גבר ואישה" - אין לזה הגדרה מובהקת, כל זוג לוקח את זה לכיוון שלו.

והבנתי את מה שכתבת, חוץ מהמשפט האחרון, שנועד לאלה שלא הבינו.

ורוני 60 נראה לי שהיא התכוונה לעניין הזה שגבר שהוא המשפיע והאישה מושפעת [תקני אותי אם אני טועה]

שמטבע הדברים הבעל הוא נקרא המשפיע [בכל מיני תחומים] "והוא ימשול בך" - האישה מושפעת אז היא יותר כביכול "נזקקת", יותר צריכה שהגבר ישפיע, יזום, יוביל, יחזר.. לא יודעת יש בזה איזה משהו אני לא ממש זוכרת בשביל להסביר את זה כ"כ.. ,נועם תסבירי לו אם לזה התכוונת בכלל, 

אם לא סתם יצאתי כאפות,

|בורחת|

להיות מושפע ולא משפיע = קללה

בכ"מ, עשו עריכה לשרשור, כך שהוא נראה מונולוג עם עצמי.

אז מנהלים, אולי מחקתם דברים כדי שאני 'יענו' לא אפגע,

(בכ"מ, אני ממש לא נפגעתי ואני לא רואה טעם למחיקה),

אבל יצא לכם בסוף שהוצאתם אותי סתם טיפש, עם המונולוג הזה

ובסדר, אפשר משאר התגובות להבין על מה מדובר זה לא רק מונולוג אישי חחח

תהיי את.

- אל תנסי להרשים או לעמוד בציפיות.

- לבשי משהו שתרגישי איתו נוח.

- אל תעסיקי את עצמך במחשבות של "האם זה בעלי?", אלא רק באם נוח לך ואת מרגישה טוב בחברתו (לפחות בהתחלה).

- לא להילחץ אם את לא מרגישה משהו כבר בפגישות הראשונות. לא לכולן/ם זה בא כל כך מהר.

ו...לא לפחד כלל .

בהצלחה בעז"ה.

הנושא כבר מוצה

לכותבים הכבדים כבר נמאס לדוש בזה

ולא ראית את השטויות שכתבנו בעבר הלא רחוק.

וכשפתחתי את הכרטיס שלך, אני מגלה שאתה כבר דינוזאור.

עם עצמך, פנימית וחיצונית.

לראות את החוזקות  שבך.

להיות את כפי שאת.

בהצלחה רבה רבה 

מנסיוני יש שאלות שמאוד עוזרות לשיחה לזרום.

למשל- מה החלום שלך?

איפה אתה רואה את עצמך 10 שנים מעכשיו

איזה חג אתה הכי אוהב

למי במשפחה שלך אתה הכי קרוב

מה משמח אותך

ספר שמאוד מעניין אותך/ סרט/ שיר/ מוזיקה/ שיעור תורה או אחר

מאכלי שבת- מה הכי טעים לך

צבע אהוב

חיה מועדפת

ספר לי על יום נהדר בחייך..

שאלות קלילות ועליזות שגורמות לחשוב על דברים נעימים

וגם- עוזרות לקבל מושג על הבן אדם

משחקים- תשבץ, צוללות, ארץ עיר..

להיות קצת ילדותיים. לעשות משהו לא מחייב ביחד.

העיקר לשבור את הקרח ולהיות כמה שאפשר בפשטות ובשמחה.

נשמע קצת אידיוטי אבל מועיל מאוד.ולבקש שישאל אותך על עצמך.

או שיכין בדיחות להתחלה- יש באינטרנט- אבל כשרות!!!!!!

אפשר לסכם מי מביא בדיחות ומי מביא שתיה ופיצוחים..

העיקר לגרום לאווירה נעימה.

נראה לי שלי שאלות כאלה היו דווקא תוקעות את השיחה, ואינן נתפסות בעיניי כ"כ כקלילות ועליזות.

"איפה אני רואה את עצמי בעוד 10 שנים" או "למי במשפחה אני הכי קרובה" או "מה משמח אותי" ושאר דברים אישיים כאלה - חלק מזה יוכל אולי לצאת גם בפגישה ראשונה, אם היא טובה, אבל לא אם זה מוגש כשאלה, אלא בדרך אגב, ולא בהכרח בצורה מפורשת או מפורטת, אלא במינון נשלט.

הדברים האלה עולים בד"כ בפגישה ראשונה, אבל לשאול על זה ישירות לא נתפס אצלי כ"יצירתי" (ובכלל, מה ליצירתיות ולזה? זה מרגיש לי מאולץ).

לכי תדעי מה תגידי לו ואיך הוא יבין את זה? מה הוא יחשוב על מה שאת לובשת?

סתאאםם!!

תהיי את! שטויות. שני הצדדים מבינים שכל העסק הזה לעוס מעצבן מביך (מחק את המיותר)..

העצה מבחינתי הכי קריטית.

פגישה ראשונה מטרתה לבדוק האם הדיבור הוא נעים? ונוח? אחרי החתונה רוב הדיבור יהיה על מלפפונים ובצל, אז כדאי שהדיבור יהיה נעים ונוח. 

עוד משהו.

דעי, את הולכת להפגש עם אישיות. עם מכלול. קצת סקרנות, ותגלי עולם ומלואו! לכל אדם יש סודות שהוא מחביא בתוכו.

בהצלחה!

אני מדבר עם אשתי על אדם עולם ומה שביניהם, לא על נשואים רדודים כאלה

(לא שהיא מקשיבה...)

הוצאת שם רע על מגזר שלם!

אך מצד שני - אין אדם משים עצמו רשע, לאמר - אין אדם מטיל בעצמו דופי.

לא ידענא מאי אידון בה.

את לא מדברת עם בעלך על אדם ועולם ומה שביניהם?

יש איזה שהוא נושא שלא נמצא בתוך "אגדם ועולם ומה שביניהם"?

זה סך הכל ניסיון ניפוח, לא יותר

פשוט להיות. כמו שאת.

לצאת בשמחה ובכיף, להשקיע במראה חיצוני כמה שטוב לך ואיך שתרגישי הכי בנוח וטבעי.. להיות משוחררת.

והכי חשוב- לקחת בקלות כל מה שיהיה.

לשמוח, ולזכור שכל אחד שעוברים זה בדרך לאחד המיוחל.. אז מה שלא יהיה זה משמח, כי זה חלק מההתקדמות..

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳