דבר ראשון, אשרייך! את ממש גיבורה! שמירת הריון זה נסיון כל כך קשה!

לדעתי, את צריכה להפנים שזה התפקיד המרכזי של כרגע,

בבחינת העוסק במצווה פטור מהמצווה.

את שומרת על ההריון, ולכן את לא יכולה לעשות דברים חשובים אחרים.

על ההריון אין אף אדם אחר בעולם שיכול לשמור מלבדך!

ולכן זה בגדר מצווה עוברת שאינה יכולה להעשות על ידי אחרים. את חייבת לשמור על ההריון!

כל דבר אחר, הוא לא תפקידך כרגע! (אלא אם כן מותר לך לעשות אותו מבחינה רפואית...)

הקושי הגדול במקרה שלך הוא שהתפקיד שלך מתבטא באי עשיה, ולכן קשה להרגיש שאת פועלת ועסוקה במשהו חשוב.

כי הרי את לא עושה בפועל כלום.

אבל, את חייבת לחזק את עצמך! אפילו כדאי לדבר עם עצמך בקול ולומר "אני עסוקה עכשיו במשהו הרבה יותר חשוב מלנקות את הרצפה, ולכן אני לא יכולה להתפנות לעשות את זה!"

בהצלחה רבה יקרה! וידיים מלאות!

שבילדים הראשונים, גם היא פחדה מכך,

ובאחרונים אמרה, סליחה, זה בית של ילדים,מי שבא אלי, צריך להבין לאן הוא הגיע, אם יש לו בעיה שלא יבוא, אם יחשוב עלי משהו גם לא נורא,העיקר שלי ולילדים טוב,

ומי שלא רוצה בלאגן?

שלא יבוא.

אצלי? כבר בילד הראשון לא היה אכפת לי, אני יכולה להכניס אנשים לבית שנראה כמו מזבלה בימים קשים,

מה לעשות אי אפשר הכל בחיים,

אז פעם ילדה אחת אמרה לי: כשהיתה אצלי בבית, למה הבית שלך תמיד מטונף? (היא הגזימה, אבל היא ילדה קורעת חסרת טאקט כזאת)

אז אמרתי לה , נכון את צודקת, כי אנחנו בית של ילדים, ופעם בשבוע אני שוטפת,אבל כל הזמן התינוק מלכלך, ולא נורא, כיף לך פה? זה מה שחשוב, שאת נהנית אצלי בבית.

תרגישי טוב!!!!!!!!!

אם את לא רוצה שיראו בלאגן, אז אל תזמיני אף אחד.

השאלה מה לפני מה- את או הבית.

התשובה ברורה: את!!!!!!!!!

פשוט מעלה הכל עליו. משחקים , נעלים, כביסה מלוכלת וכו, ככה אני פשוט לא מתכופפת . זה מאוד מקל.

אני גוררת את כל הדברים שעל הריצפה כולל הכל מהכל עם מטאטא למרכז החדר, יושבת על שרפרף וממיינת. כבר מראש מכינה לידי כדי שלא אצטרך לקום שוב את כל סוגי הקופסאות של הדברים שמפוזרם בריצפה כגון: קפלה, קליקס, פאזלים. וכן בישיבה על השרפרף ממינת לקופסאות, עם המטאטא סוחבת דברים שהתרחקו מהרדיוס שלי, אני גם לוקחת מראש שקית זבל, הרבה מהדברים הם זבל, אז כבר אחרי איסוף הקופסאות, הזבל וכו'. כמעט הכל מסודר. את הקופסאות לפעמים אני רק גוררת לפינת החדר, אפילו לא מתכופפת להרים אותם, שמה את הכל בערמה וגוררת לפינה, כי הרי במילא מחר שוב יוציאו.

לגבי שאר הדברים שנשארו אני מרכזת בתוך עוד שקית, נגיד גרבים לכביסה, כפית שמקומה בכיור ומשום מה הגיעה לריצפה וכו.' הכל מרכזת בעוד שקית ואז קמה ומפזרת. בקיצור הכל בישיבה על שרפרף עם מינימום התכופפיות וקימות.

גם לגבי לכלוך בריצפה, את לא צריכה להתכופף, את זורקת את המגבון לריצפה , עם הרגל מנקה את הכתם ומרימה בעזרת כף אשפה עם המקל....

איזה עצות בטח אתן מתגלגלות מצחוק, גם אני הייתי בשמירה לכן מצאתי לי פתרונות מקוריים...

שעברתי שמירה,

בעלי אבל תמיד אומר שעם הכף גם סוחבים את הכל האבק, ופה הבעיה,

אבל נכון גם אני עושה כמוך

אחרת ילך לי הגב.

הרעיונות שלך מעולים.

יצירות, יש חנויות בבני ברק שאפשר לקנות חומרי יצירה,

תעשי יצירות יפות לבית, או סתם כך,

לקרוא ספרים,

לשמוע מוסיקה, רדיו וכדומה,

להזמין אלייך אנשים

לתרגל הרפיות ללידה וכדומה.

זה מה שמראה לנו שלכל דבר (כמעט) אפשר למצוא פתרונות... רק לרצות למצוא פתרון ולהיות יצירתיים...

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

או גאדג'ט למטבח

או חוויה- יציאה זוגית למסעדה שווה, חופשה בצימר, סדנה מיוחדת (אגב אם זו מתנה רק לך אפשר לגמרי ללכת עם חברה ולאו דווקא עם הבעל)

ואם כבר יש, אז שואב שוטף

נינגה גריל - אמאלה כמה זה שימושי! 

השואב השוטף הוא יותר לשטיפה.

כמו מטאטא ומגב - רק שהמגב משודרג ולא נבהל מחתיכות אוכל רטובות ודביקות. לשערות, גושי אבק וכדו השוטף פחות מוצלח לדעתי.

וגם לדייסון יש את הראש הקטן שמתאים לשאיבה בפינות, מגירות וכו

הדייסון יותר טוב לתחזוקה של הבית, באבק ורצפה. הוא מחליף טאטוא.

השואב שוטף מעולה בסוף יום כדי להעביר ויש על הרצפה ולקבל בית נעים, או דקה לפני שבת כשהמטבח התלכלך שוב או לא הספקנו לשטוף - אבל הוא לא מחליף שטיפה טובה.

זה כמובן מהנסיון שלי, בטח יש כאלה שיגידו אחרת... 

על הדייסון...

לא רק בסוף היום, אלא במהלך היום גם ככה הלכלוך זה לא אבק אלא ארוחת צהריים, מים שנשפכו ודברים כאלה שאי אפשר או מעצבן לטאטא.

תודה שהסברת

או ציוד של אומנות או תכשיטנות

ציוד לחצר או ספה חדשה, מחשב נייד חדש. דברים שאני גם אקנה יום אחד עם מתנה או בלי אבל הם עדיין מפנקים ויכולים להיחשב מתנה

או יקר יותר.

כורסא אורתופדית עם מקום נפתח לרגליים (2000)

חופשה שווה (סכום תלוי מקום/ אורך/ לבד/ לא לבד)

תכשיטים ליומיום (אוהבת פנדורה)

פריטי לבוש יקרים שווים לשימוש שוטף (כמו מעיל מקצועי להליכות/ נעל נוחה שווה/ תיק יקר שמעלה חיוך יומיומי)

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

ואני כן רוצה להציע לך חשיבה: למה בעצם חשוב לך שיעורי בית?

תנסי קצת לרדת לעומק, כי כשמבינים מה בדיוק חשוב מוצאים גם איזון נכון.

למשל: חשובה הלמידה. חשוב שתקרא ותכתוב ותדע לחשבן.

השאלה הבאה תהיה: האם בסדר יום הנוכחי היא משתפרת בלמידה ע"י הכנת שיעורי בית?

האם יש דרכים נוספות להשיג את אותה מטרה?

למשל משחקי קריאה בנחת בשבת.

אם חשוב לך שהמורה תראה שהיא הכינה ש"ב, אז שוב האם יש דרכים נוספות וכו'

מערכת אפשר להכין איתה או להכין עבורה.

היא ממש קטנה והבעיה העיקרית היא שככה גורמים לתלמידים לשנוא לימודים. סתם בגלל שמעמיסים עומס לא מותאם בהתחלה במקום לגרום להם לאהוב ללמוד.

זה משתפר אבל בהמשך.

אצלנו רק בא' יש את הקטע הלא ברור שכל שיעור יש ש"ב.

לק"י

פרקטית, מערכת אפשר להכין לה. היא תוכל ללמוד להכין בהמשך. לא נורא.

ש.ב.- לא עושים בצהרון?

מערכת- מסכימה עם יעל אפשר להכין לה והיא תלמד בהמשך

לדעתי כשהיא חוזרת הביתה אז כן לתת זמן להתפרק ולא ישר לחזור על לימודים כי אחרי יום ככ ארוך צריכה להרגיש את הבית ולשנות את האווירה של הלימודים.

אז אפשר לשחק, לדבר ומה שהיא רוצה במשך 30-45 דק

אחרי זה שיעורים, ללמוד למבחנים- כ30 דקות?

מקלחות, א. ערב (או הפוך)  אצלנו כשעה עד שעתיים (תלוי כמה ילדים ואורך המקלחת- מסרך סמיך גזיזת ציפורניים וכו')

לא צריך מערכת.

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...

פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..

את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!

אז הלכנו לאחות והיא אמרה לנו.

לפעמים קורה שיש תקלה באתר.

בהצלחה!

אצלנו נגיד באים לקחת את הבדיקות למעבדה מאוד מוקדם בבוקר, וכל מי שעושה אחרי לוקחים את הבדיקה שלו רק יום אח"כ...

היה מותח מאוד!!! ואז הגיעה תוצאה גבוהה מאוד (וזה כבר היה חמישי בצהריים אז לא יכולתי לעשות עוד בדיקה...)

אז ביום ראשון כבר הלכתי לעשות אולט' וב"ה הכל היה טוב (ועובר אחד)