שום, לשירותך.... או את ריבוזומי, היסטוריה בבקשה...

ונשנושה

 - כן.

אם הכוונה לאופי חזק, אבל לא תוקפני ולא שתלטני, אני מניח שאת הבנים שפחות חזקים, הרבה פעמים (לא תמיד) גם זה ירתיע. אבל יש מספיק בנים שזה לא ירתיע אותם.

ואני חושב שהנסיון מראה שיש נשים חזקות שהם נשואות, ואפילו אמהות וסבתות.

עוצמה וכוח זה משהו שנעים להיות לידו

זה משדר בטחון

כיף גם לגבר שיש לו בטחון

גם גבר צריך כתף שתתמוך בו

זוגיות זה משהו הדדי

תמיכה משותפת

מה שמרתיע הרבה גברים 

זה לא בנות חזקות

אלא בנות:

כוחניות, גסות, אגרסביות, משפילות, רעות וכו'

כאלה שלא נעים להיות בחברתן

בנות שכדי להתרומם מעלה מעלה

הן דורכות על זה שלידם

איך היית מרגישה אם זה שאת יוצאת איתו

היה מתגדל על חשבונך

מעצים את עצמו בכך שהוא מקטין אותך?

היה סיכוי שהיית רוצה להתחתן איתו?

סביר להניח שלא

אותו דבר גם גבר

הוא לא רוצה לצאת ולהתחתן עם מישהי שתגרום לו לאי נוחות 

הוא מחפש אישה שיהיו לו נעים להיות בחברתה עד 120

דרך אגב, גם בנות הפוכות זה לא טוב

מישהי שלא בטוחה מה היא רוצה לעשות, מפחדת לדבר, להציע וכו'

לעשות שהיא מוכשרת?חכמה?בעלת יכולת דיבור?

אבל הכי חשוב לבדוק לדעתי האם היא בסופו של דבר תקשיב לבעלה ותלך אחריו ולא תהיה זו שמשליטה את החוק בבית

אישית אצלי בבית אני אמא מאוד חזקה, ומול הילדים זה מעולה, כי כל גבר רוצה לדעת שאשתו מסתדרת לבד בבית כשהוא כל היום בעבודה או בכולל,

כך לדעתי,

וגם מול הבעל, אני אמנם דעתנית, וזה מעייף,אבל גם מאוד עושה רצונו, אמנם הוא לא כל כך יודע לומר מה הוא רוצה, או לפעמים גם לא יודע בכלל מהו רצונו, אבל תמיד אני ממשיכה לשאול.

ולפעמים- הוא היה אומר לי: "מה נסגר איתך? למה לעשות רק מה שאני רוצה? מה אין לך אופי?"

ואני אמרתי לו- גבר, מה הקטע שאני אלבש נגיד ירוק זוהר אם אני מתה על זה, ואתה תחשוב שאני מכוערת?

כל מה שאדם עושה לעצמו עושה, אז יש דברים ויש דברים, וצריך כל הזמן חשיבה.

אני לא יודעת איך אפשר לבדוק בפגישה אם הבחורה תלך אחרי הבעל, אבל לצערי רוב הבנות שהכרתי שהן לא כל כך דוסיות לא משנה באיזה מגזר, היו יותר מדי נגד לשמוע בקול הבעל, ואני אם הייתי גבר, לא היתיי מסתכלת עליהן ממטר.

מדברים,

ותאמיני לי שבתים רבים נהרסים בגלל הגאווה של אחד הצדדים,

אני מכירה אשה שבעלה והיא עשירים מאוד,

אבל אנשים שלא נראים כך, פשוטים,

אלא שהוא אוהב שאשתו תהיה יפה,כי הורגל לכך מהבית שאשה צריכה להיות אלגנטית ומכובדת,

והיא אוהבת ללבוש סמרטוטים,

הוא מוכן לתת לה אלפיים שקל! כמה שהיא רוצה, רוצה שתקנה יקר,והיא בשלה,

כל הנשים שסביבה מעריצות אותה,

ואני?

חושבת שהיא המפגרת ביותר בעולם! טפשה! גורמת לבעלה להסתכל בחוץ!

ואת יודעת מה? אני תמיד אומרת לו שאין לי בעיה שיקח אותי לקניון במקומה , והוא תמיד אומר יאלה, כי הוא ממש אוהב את הסגנון שלי, (קרוב שלי) אבל מה לעשות שזה לא צנוע,

אז תגידי לי, למי היא עשתה רע, לעצמה או לו?

אני תמיד אומרת לעצמי, זה שאני מתייפה, זה לא עושה אותי פריירית, להיפך, אני עושה רק טוב לעצמי, כי בעלי בטוח שאני הכי יפה בעולם,

וזה משמח אותו,

אז אם לבעלי טוב, אז גם לי טוב.

דומה למה שאת אמרת,

היא ממש בגישה הזו שהאשה תדאג לעצמה ולא תחשוב שהבעל יציל אותה, ואומרת שזו העבודת אלילים "הבעל עננו"

חחחח

היא מצחיקה,

אבל כמובן וברור לי שכשהיא בביתה היא נותנת לבעלה לפרש פירושים ולא נדחפת, זה ברור כשמש.

אם תבדקי לעומק(אני שמעתי על סיפורים אמיתיים כאלו) תגלי לא מעט נשים(בכל המגזרים) שפתאום בגיל 40-50 "פורחות להם כנפיים ועפות"- הרחק הרחק מהבעל שלהן...לא במובן הפיזי חלילה אלא במובן התודעתי -המחשבתי והנפשי. את יודעת למה? כי הן דיכאו את עצמן ואת רצונותיהן 20-30 שנה. הם כל הזמן שכנעו את עצמן ש"אישה כשרה עושה רצון בעלה" פרוש: שהיא תמיד תמיד תוותר ותעשה רק מה שהוא אומר ורוצה, לא משנה מה היא רוצה ועד כמה זה חשוב לה...

ואז הנפש שלה שנחנקה ודעכה לה לאיטה- יום אחד לא תוכל לסבול יותר את הכאב שדחוק בה וזה יתפרץ אצלה מתי שהוא.

שימי  לב- כוח הרצון (כן, גם של האישה!) כ"כ חזק שלא ניתן  בשום אופן לדכות אותו חיים שלמים.

זה יכול לקרות בשלב שהבעל הופך להיות תלותי מאוד באישתו מבחינה פיזית (וגם הילדים כבר גדולים/התחתנו ולא צריך לטפל בהם כל היום ואז יש לה הרבה זמן פנוי..) ואז היא פתאום מרגישה את עוצמות החיים שלה בפנים והיא מתחילה לחשוב- למה דיכיתי את עצמי ואת החיים כל השנים הללו? כמובן שמה שקורה בשלב זה ,הוא הרסני מאוד לשלום הבית ולזוגיות-כי היא הולכת לקיצוניות השנייה כדי "לפצות" את עצמה על כל השנים...! הבעל ממש לא מבין "איזה ג'וק" נכנס פתאום לראש של אשתו ואיך היא פתאום השתנתה כ"כ-נגדו...  

אז מה באמת הדרך הנכונה?

לדעתי חינוך הדדי של 2 בני הזוג שאיש כשר מכבד מאוד את אישתו ולכן הוא כל הזמן מברר מה אישתו רוצה והוא עושה את רצונה ובמקביל-אישה כשרה עושה תמיד רצון בעלה ועושה כל מה שהוא רוצה! כל אחד עושה את הרצון של השני!

ומה קורה באותם פעמים כשהרצונות של שניהם מתנגשים?

מבררים בנחת ובשיחה מתוך כבוד הדדי והבנה שהרצונות של שנינו חשובים! מהי הדרך הנכונה, מתגמשים כמה שניתן וכל אחד בא קצת או הרבה לקראת השני עד שמוצאים פשרה שתספק את שניהם-כמו שני שותפים בעסק שצריכים לקבל החלטה משותפת!

דרך נוספת ממש נכונה לדעתי- היא לברר למי יש עכשיו רצון הכי חזק- למי הסיפור הזה/הרצון שלו הוא הכי קריטי כרגע- ואז הצד השני יודע שבמקום הזה הוא מוותר. אבל זה תמיד הדדי- לפעמים האיש מוותר(נגיד לקראת חג- ממש בא לה לקנות בגד חדש והוא חושב שהמצב הכלכלי ממש לא מאפשר קנייה כרגע. אבל הרצון שלה כ"כ חזק והיא תהיה כ"כ מדוכאת אם לא יהיה לה בגד חדש לחג- אז הוא צריך לוותר כרגע...) ולפעמים האישה מוותרת. (לא חסר דוגמאות...(- .

אפשרות נוספת היא- חלקות תחומי אחריות במשפחה ובבית- יש תחומים שבהם האיש יוותר על רצונו ויש תחומים שבהם האישה תוותר....

אך ממש אסור לחיות במצב שתמיד רק רצון האיש נעשה והאישה תמיד מוותרת על רצונה... 

אלו חיים עלובים ועצובים ל2 בני הזוג שלא מתאימים למי שרוצה חיי אהבה, רעות ושלום אמתיים!

 (כי בעל שלא יודע מה זה לוותר על רצונו מידי פעם עבור אישתו- לעולם לא יחוש את עוצמתה של המסירות והאהבה!)

שימי לב גם לדיוק במילים- כתוב "עושה רצון בעלה" אבל ממש לא נכתב- "מותרת על רצונה" ויש הבדל גדול בין 2 הדברים....

לגבי הדוג' עם הבגד הירוק-זו דוג' טובה לרצונות שמתנגשים ולמקום שהאישה צריכה לוותר-אם בעלך חושב שזה כ"כ מגעיל ודוחה אותו ולך זה לא כזה קריטי או חלק מהותי מאישיותך- אז בוודאי שכדאי שאת תוותרי כאן.

אולם אם בגד ירוק זוהר היה משהו שהוא ממש מרכיב בזהות הפנימית שלך ובלעדיו תרגישי כל הזמן  שהחיים שלך לא שלמים ומפוספסים- בעלך היה צריך לוותר עבורך! אולי הייתם מוצאים איזה גוון של ירוק ששניכם תוכלו להסתדר איתו  או שתלבשי בגד זה רק בתקופות האסורות וכו' וכו'- תמיד ניתן למצוא "פשרה"(-:

בהצלחה לכולם (-:

הרבנית ימימה,

אני אישית מאוד עומדת על שלי,

אבל בדברים של תורה- ממשיכה לשאול את בעלי,

גם אם אין לו תשובות,

בעלי כזה עדין, אני הורגת אפילו את המקקים,

ואם הילד פעם בחצי שנה מגיע לו איזה פאצ' קטן, בעלי אף פעם לא מתעצבן, אני זאת שצריכה לעשות סדר איתם,

ולכן, לא התכוונתי לנשים כאלה שהבעל רודה בהן, גועל נפש, ניצול ואת ממש צודקת,

נוולים ברשות התורה,

אלא שכשצריך אני יודעת לכופף את עצמי, או לפחות מנסה, כי אולי אני לא מספיק מכופפת את עצמי,

אבל כן מנסה לשדר תחושה של אוקיי, אתה עדין, אבל אתה כאן הבעל הבית, וככה אני מדברת עם הילדים, והם יודעים את זה

אני אומרת להם: אבא הוא הכי חכם בבית הזה! לא אני, על אף שמבחינה אקדמאית אני כבר לומדת כל כך הרבה שנים והוא עדיין לא למד כלום,

וגם על אף שהוא יודע שאני מחנכת דגולה כביכול, אני לידו אומרת לילדים: לכו לשאול את אבא.

תאמיני לי , בעלי כזה ענו, שהוא צוחק עליי על זה שאני מדברת ככה,

אבל אני חושבת שזה חשוב.

מהבנות האלה שמתאמנות באומניות לחימה ומשקולות בחדר כושר, מחזיקות נשק, מדברות בסלנג גברי ולרוב עובדות כמאבטחות או כמדריכות כושר מסוג כלשהו [בעיקר בחד"כ והאומניות לחימה].

אז יש הרבה גברים שאוהבים את זה...

כל אחד והטעם שלו...

את לא היית בתקופתה, היום היא התחתנה ועברה לפורום הסגור של הנשואות

אבל היא ומוטיז היו פעם עמוד התווך של הפורומים כאן

(כמוצי = כמו צמח בר)

שמישהו יקרא לה!

והייתי בתקופתה..

נשאל אותה מה הנסיון שלה

וחוץ מזה אני גם למדתי אומניות לחימה בילדות, ובתיכון קצת הגנה עצמית...

והיה לי קטע על צ'אק נוריס והפאוור ריינג'רס.... רציתי להיות כמוהם.

רק שמאז התבגרתי, נשק לא עושה לי את זה...

וכשהתלבטתי באיזה ספורט לבחור ויתרתי דיי בקלות על האגרוף, קרב מגע וקרוספיט[שזה לא אומנות לחימה, אלא שיטת אימון אגרסבית..] כי מה לעשות שאירובי, עיצוב וחיטוב, פילאטיס ואפילו סתם חד"כ[בלי המשקולות למרות שמומחים יחלקו ויגידו שבניית מסת שריר חשובה] הרבה יותר שימושי ויעיל...

אולי יעיל, זה יכול לעזור בבריאות בלידות, אבל שימושי?

מה תעשי עם פילאטיס? תטגני עם זה חביתה?

וכמוצי מביאה את זה גם היום שהיאנשואה, אז כנראה היא לפחות חושבת שהיא עדין בכושר

(אחרת אין מה לפחד )

כמוצי, בואי להסביר את עצמך! 

בנות, תעזרו לי!

לעזור בבריאות בלידות? מה הקשר?

ובטח שזה שימושי... ויעיל זה בעיצוב הגוף שזה תורם לו....

ובטח זה יותר שימושי מאגרוף, קרב מגע וקרוספיט שזה הלהיט החדש שהרבה בנים עוסקים בזה למרות שלמה זה יעיל חוץ מלשרירים?

פעילות גופנית מה יותר בריא מזה? 

והיא בכל זאת מבינה בזה. קצת כבוד

ואני לא יכול לפרט. תפני אליה באישי

ואגרופים וקרב מגע זה נורא שימושי, במיוחד למי שקרבי והולך למילאים

וזה תחום נפרד.

בטח אירובי בלידה לא יעזור לה....

[להזכירך גם את זה הייתי צריכה ללמוד]

אני לא עושה מילואים, אגרופים וקרב מגע לא מאוד שימושי לי.... ואגב גם אימוני קרוספיט נכנסו לצבא.

שגיירו את היוגה לא?

ואמר שדף גמ' אחד זה כמו מאה שעות של יוגה.

לזה התכוונתם?! 

אני מתחיל לחבר כאן קצוות...

איך בכל מיני שירשורים פתאום נהיה בור כזה ש'מופים וארוון יוצרים

אנונימי

אנונימי

אנונימי

מופים

  ארוון

    מופים

      ארוון

        מופים

          ארוון

            מופים

              ארוון

                מופים

                  ארוון

                    מופים

                      ארוון

                        מופים

                          ארוון

                            מופים

                              ארוון

                                מופים

אנונימי

אנונימי

אנונימי

מישוה צוחק עלינו כאן?

ארוון בואי!

תרביצי לו גם!

חוצפה!

כבוד התיירה!

עוד יבוא יום ונחזיר לך

נפתח דיון בינינו על רוני60, כמו דיברנו עכשיו על כמוצי

אתה רואה שהיא לא הצטרפה

אפילו לתת מכות להגן על כבודינו היא לא מסכימה

לא נאה לה

או שהיא מפחדת שלא תצליח ללכת למילואים, אם ניתן לך מכות?

במיוחד אם היא למדה אומניות לחימה...

זה מצחיק איך בנות כותבות כאן על איך גברים צריכים לחשוב

מייחסים לי תמיד קרירות אז אני מסוקרנת

לא חם.

וביתר פירוט:

לא מפרגנת, לא מביעה רגשות (גם בגרוש), שקולה ומחושבת עד להחניק, לא מתפעלת (במובן המקורי).  

גם שום וגם חוזר לטבע.....

זה בא לכם בהפוכה!!!!

לא נותר לי לנגיד אלא :מגיע לכם....

סתם נו, קיצור, בחורה קרה היא בחורה מסכנה או שהיא לא מתלהבת ממך בכללי.

בס"ד

מוזר, טוענים שאני קרה ואני ממש לא מה שאמרת...

זה פשוט פחות חם מאנשים אחרים

הכל יחסי.

וחוץ מזה שכלפי בני זוג לרוב גם הקרים מביעים רגשות...

אז אם יש לכם הגדרה יותר הגיונית, נשמח

כי אני באמת לא מבינה למה אני צריכה להיות חמה כמו האנשים שאמרו לי את זה..

הם חמים עד כדי מחנק.

מה?????

פתאום חזקות זה לא הבעיה.....?????

שמחה לראות התקדמות בנושא....

היא הורידה אותך לפני שנה?

מה עם שמירת נגיעה וזה

למה לשאול שאלות אנשים ש:א. אתה יודע את התשובה, או מנחש אותה בהימור גבוה. או ש: ב. יכולות לגרום מבוכה גדולה לנשאל.

בקיצור...

ומבטיחה שאני לא מהבנות החזקות הרעות, מבטיחה מבטיחה!!!!

גברים אמרו לי את זה מפורשות

ואגיד מעבר לזה, כמו שמישהי פה אמרה, שדווקא אלה שיעני עם ביטחון עצמי ויעני חזקים וכו.... זה הכי מרתיע אותם

למה?!? כי תוך שניה כל ההצגה שלהם נעלמת ורואים כמה הם כבר לא חזקים...

שהם חזקים גם פיזית וגם באופי והם ממש אוהבים בנות חזקות, בעיקר בנות עם נשק

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?