אבל מצד שני, לפעמים נוטה גם לגעור בעצמי על כך, בטענה שלרוב האנשים יש אופי מורכב \ מיוחד, רק שאת רובם אנחנו מכירים באופו שטחי.

... נוטה להישאר במבוכה.

אבל תסכימי איתי שיש מורכב

ויש מורכב

זה

ולעניין עצמו: איני יודעת, קשה לאמוד.

אמנם יש הבדל בין מורכב ל"מתוסבך". את זה יותר קל לאפיין.

ב"מתוסבך" התכוונתי לביטוי של המורכבות בצורה שמפריעה לתפקוד או ליחסים עם הסביבה, תמיד או לפעמים.

גם זה לא כל-כך מוגדר היטב למען האמת...

מורכב?

נתונים.

אבל לא אומר שלא מנסים

עולם אחר.

ייתכן שיש משהו בדברייך, אבל אני חושבת שמחשבות מסוג זה עלולות להזיק יותר מאשר להועיל .

כבר חשבתי

אוכל לפרט בפרטי יותר מאוחר, בעז"ה.

גם לסיר טיגון של צ'יפס

גם לסלאוו קוקר

גם לסיר של חמין (בחור/ה עצבן/נית)

גם לסיר פלא (כאלו ששוכחים הכל)

גם לסתם סיר 4 ליטר

גם לסיר עם מכסה זכוכית 

גם לכזה עם מכסה ממתכת

גם..

גם..

גם..

גם לזה המעצבן עם ידיות ממתכת שמה לעזאזל היצרן חשב לעצמו למען ה'

שכל הזמן נזכור להשתמש עם מגבת ? שלא נקבל כוויה יום אחד? למה אני כל יום חמישי מקבל כוויה מהסיר מתכת יצוקה המטורף הזה שמעביר חום כמו חוט להט??? ואז אשתי מתבוננת בי במבט הזה של נו עוד פעם הטמבל הזה לא לומד...

עזבו סתם פריקה...

אין יותר מדי מה לעשות עם זה..

וזה גם לא בהכרח שבפועל יהיה להם יותר קשה,

זה נכון רק מבחינה הסתברותית.

אבל החיים שלהם הרבה הרבה יותר מעניינים,

וזה נראה לי שווה את התקופה הקצת יותר קשה הזאת בחיפושים,

בתקווה שהם יצליחו לעבור אותה.

זה אמור להיות כך. מאוד הגיוני.

אך מה נעשה שעיננו הרואות שהמציאות טופחת על עיני התיאורייה.

*** בטעות שורשר לרוני. אמור להיות משורשר לראש (אין להסיק מכאן כי רוני אינו ראש) ***

פשוט משום שככ הרבה אחרים מפריכים אותה.

לא ממש פגשתי משהו שאחז בהן (בתיאוריות) והמקרים עליהם הם בנו אותן- אדם מורכב/אנטי מגזרי/קיצוני/חסר עמדה וכו' וכו'

לא גוברים בכהוא זה ממקרים אחרים של אנשים כאלו שנישאו בקלי קלות...

מה גם שאיך אפשר להצביע בכלל על נקודה ספציפית שהיא התגלמות האדם ועוד לתלות את הקושי במציאת חתן בכך.

בעיקר מהצד המשדך, לאו דווקא שקשה לקלוט את האופי, אלא שקשה לחשוב על בת זוג שתתאים. ככה שבאמת אין הצעות כמעט.

ההרגשה היא קצת של תסכול, אבל אני משער שאם הם צודקים, וזה בהחלט הגיוני, באמת עדיף ככה, בלי נסיונות מיותרים.

ממממ ועכשיו, אחרי שקראתי את כל התגובות. עדיין מסכימה מאוד מאוד!!!!

ואני לא מסכימה עם האמירה שכל האנשים מורכבים באותה מידה

וההחלטה הייתה תוך שבוע (אולי זאת הסיבה שהוא הצליח.. סתם..)

לכל אדם יש מורכבות ומשקעים שונים, ומה' אישה לאיש..

איך אדם יכול להתאהב במישהי, ברמה כזאת שהוא החליט שהיא אשתו תוך שבוע (כלומר 6-7 שעות של פגישות)..????

ואיך אישה יכולה לסמוך על איש, ולתלות את חייה בו, תוך פרק זמן כ"כ קצר???

6-7 שעות, זה פרק זמן כ"כ קצר, שאני יכול לשחק אותה מישהו אחר בכלל!!!

בלי שמישהו יעלה על תסמינים שזה בעצם לא אני.

בקיצור, גם אם ההחלטה הייתה נכונה לבסוף,

המעשה היה לא אחראי בעליל (וזה בלשון המעטה).

לא דיברתי על להתבחבש..

אבל שבוע זה מוגזם, אפילו מאד!

ש"ניצחו" אותי.

אל תדאג!

בלי שום סנטימנטים!

ועוד לפני כולם!

מסכנון

"מה הקשר?" - כלומר: עדיין לא נוצר הקשר. צור ונדבר...

פחדתי שתגידי לי "כן", ואז אני אתקע איתך..

אבל את מבינה ששבוע זה מוגזם, חוץ מלציבורים שרגילים להתחתן כך (בשביל מופים)

;

הצד השני פשוט ירגיש את זה..

כל אחד מכיר את עצמו לעומק וחושב שהוא מורכב..

אבל מסתכל על אחרים ומכיר אותם (גם את החברים הטובים) באופן שטחי..

אז הוא מרגיש בודד בנישה הזו..

אבל-

כולנו מורכבים. לכולנו יש צדדים מעטים באישיות שאנחנו מחצינים

ומאות תחושות פנימיות ועוד עשרות צדדים - שאנחנו שומרים לעצמינו, או חולמים להחצין אי פעם.

(או חולמים שמישהו יכיר בהם אי פעם, יכיר בנו - בכל מה שאנחנו! )

לפעמים חלקם צפים ועולים, ואז גם אנשים קרובים אלינו - מגיבים אלינו קצת אחרת..

אם בטוב - אז אנחנו נפתחים ומגלים עוד מעצמינו.

אם ברע - מסתגרים וממשיכים להיות בדיוק מי שהכירו אותנו קודם.

כולם חפצים באהבה ללא תנאים וללא גבולות!

זה בדיוק מה שהקב"ה בחכמתו - נתן לנו במתנת הנישואין!

אם יודעים לעבוד נכון, ומגיעים מוכנים להכיר לעומקי עומקים נוף אישיותי אחר - 

אז מגלים עוד ועוד דברים לאהוב בבן הזוג..

גם אחרי שנים של ביחד, מכירים צדדים חדשים , מחשבות, רגשות, פחדים, שמחות, התנהגויות..

בזכות השנים המשותפות והאמון שנוצר מתוך המערכת הממוסדת של נישואין -

אפשר להיפתח עוד ועוד..

אני ממליצה לבוא ככה גם לפגישות..

לא בגישה של "הנה אני הולך לפגוש היום את אשתי שתיראה X שתתנהג Y"

אלא במחשבה -

"אני הולך לפגוש היום מישהי -להכיר ולהתבונן בנוף אנושי חדש! אני סקרן לגלות מי היא ומה היא בנבכי נפשה.."

ואז גם יש סבלנות לעוד פגישה, (אפילו אם זה לא ממש תואם את המודל שיש לי בראש)

ויש סקרנות ומצע טוב לקשר עמוק - 

שבעז"ה יוביל לבניית בית נאמן בישראל!

נ.ב.

הדברים שכתבתי הם כמובן באידיאל, הרבה אנשים לא מנצלים כראוי את מתנת הנישואין

ולא מגיעים על מנת ליצור חיי שיתוף והיכרות עם בן/בת הזוג

(או שלא יודעים איך ולא קיבלו הדרכה..)

אלא ליצור חיי נוחות לעצמם..

ואז - חבל, לא מגיעים לא לנוחות ולא מצליחים להגיע לפסגת השאיפות -

אדם שיכיר אותי לעומק, יכיר בי ויאהב אותי על כל מגרעותיי וטובותיי.. פשוט כי אני - אני!

שונים לגמרי

אלירז אהבתי את התגובה שלך

בן אדם בעל הרבה צדים יתקשה למצוא זיווג?

כולם כאלה בסופו של דבר.

אם נזכור שמי שאנחנו יוצאים איתו הוא פשוט בן אדם אחר ולא רשימת מכולת (כמו כל אדם חדש שאנו פוגשים) ובגלל שזה דייט נחפש דווקא את העומק או את הייחוד אז נראה לי שיצא שכמעט כמעט כל אחד כזה.

ברור שיש אנשים הנחשבים "קשים" וגם הם נשואים. זה נראה לי אולי משהו שיותר קשור לפחד או לרשימה או לסטריאוטיפ, לא דווקא לאופי או אישיות.

גם החברים הכי טובים צריכים לעבוד על הקשר שלהם, פה זה כאילו תירוץ למה לא צריך- הוא מורכב, הוא ......

לדעתי זה הרבה יותר על ראיה נכוחה, מאמץ הדדי ורצון להצליח מאשר כל דבר אחר.

יש מישהו שיוצא מדייטים וחושב- באנה היא/הוא אין להם אישיות?

ומה שאלירז אמרה באמת מאוד יפה וקולע.

הלוואי והייתי מאלה שהייתי פוגשת בן אדם ושניה אח"כ הייתי יודעת. יש לי חברות כאלה שנשואות באושר. אני לא חושבת שזה מדד של כמה זמן יוצאים, אלא של מי אתה רואה מולך ואיך הוא מדבר אל הנשמה שלך.

להפך... אם אתה בעצמך מבין אנשים מורכבים ואתה מכיר את זה מהבית והסביבה שלך אז ממש לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.