בס"ד תמיד!!

זה ממש מובן הפחד הזה. למה שיכניסו לי פתאום איזה משו דוקר כזה לתוך הגוף והוא יוציא לי משם דם?!

רק לראות תמזרק הזה זה עושה צמרמורת...

אבל--- בואי נחשוב שניה בהיגיון בלי להתיחס כ"כ הרבה לרגש-

1000000 אנשים עשו אתזה לפניך ולא נראלי שקורה מזה משו לא טוב, זה ב-א-מ-ת יהיה רק לטובתך,

חוצמיזה שבאמת זה לא כזה כואב. 

פשוט צריך להכניס ח ז ק ח ז ק לראש שזה לטובתינו ושזה לא כואב או מפחיד (גם אם זה נראה...)

ופשוט תהיי ארוכה...

ב"הצלחה ענקית!!!

הייתי בדיוק אבל בדיוק כמוך עד גיל 18.  

עד גיל 18 לא לקחו לי בדיקת דם בכלל!  כי בדיוק כמוך הייתי נכנסת  להתקף חרדה ובורחת,  ואפילו זריקות רגילות בבית ספר - קיבלתי רק 2 וגם זה בבכי ועם 3 אחיות שמחזיקות אותי...

היום אני עובדת בתור לוקחת דמים (זו שעושה את הבדיקות דם בקופת חולים) ...

איך זה קרה??

בצבא שלחו אותי לקורס חובשות.  בקורס עושים 40 פעם עירויים לכל אחת.  בשבוע הראשון לא היתה ברירה, אמרו לי , או שתשתתפי בזה , או שתעופי מהקורס...  אז פשוט עצמתי עיניים חזק חזק, שמתי את הכובע על הראש, בשכיבה, ואמרתי לעצמי:

עכשיו יפעת את מנתקת את הראש מהגוף. 

הגוף שלך סובל אבל הנפש שלך חופשיה ובמקום אחר......  (כמו רובוט שיש לו גוף ממתכת , אבל ראש שנמצא בשלט רחוק בידיים של המפעיל שלו ... זה הדימוי שעזר לי ).

ככה עשיתי ב7-8 פעמים הראשונות עד שהפחד התמתן, ועם הזמן התחלתי להסיט בזהירות את המבט, ולראות שבאמת יש מחט בזרוע אבל היא מאד דקה ושהעור מיד נדבק בחזרה ברגע ששולפים אותה.... זה לא עושה "חור" .

מאז ספרתי וקיבלתי 126 דקירות של מחטי אינפוזיה ושל בדיקות דם , וההישג הכי גדול שלי היה לפני שנתיים כשעשיתי עירוי ובדיקת דם לעצמי ....

 אני מאמינה שאם הולכים לאחות טובה , מתחילים את הבדיקה בשכיבה (בשכיבה כמעט ולא מתעלפים!) ונעזרים בדימיון מודרך והרבה מוטיבציה - אפשר להתגבר על הפוביה הזו.

גם לאיחוד הצלה וגם למד"א.

אני יודע פשוט שבאיחוד הצלה מצוי יותר קורסים נפרדים.

ולפי מה שידוע לי מד"א מכבדים את הקורס של איחוד הצלה.

(ואם אתה מתכוון להתנדב, אז התשלום סמלי..)

כי נוער לא מתעסקים בזה..
מקסייימום מלמדים בדיקת סוכר שזה עם מחט לא ניראית