יש פה דבר תורה לפורים. הוא טיפה מורכב, אז כדאי שתתנו לעצמכם כמה דקות. אולי אפילו תדפיסו... וכן, גם בנות יכולות, כרגיל, למרות הגמרא
פורים – הדור קיבלוה
הר"ן בתחילת מסכת מגילה שואל, מדוע חילקו דווקא בפורים את החג לשני ימים, דבר שלא מצינו כמוהו בשאר המצוות ("תורה אחת ומצווה אחת") הר"ן עונה שהיהודים שבשושן נחו בחמישה עשר והיהודים שיושבים בהרי הפרזות - נחו בארבעה עשר. וכל אחד מהם עשה יום משתה ושמחה ביום אחר.
מוסיף להקשות הר"ן – למי שאומר שהולכים לפי מוקפות חומה מימות יהושע בן-נון הרי הערים הנ"ל אינן דומות לשושן! מה הקשר בין יהושע לימי הנס?
תשובת הר"ן, בשביל לחלוק כבוד לארץ ישראל שהיתה חרבה באותם ימים. ומסביר הר"ן, שאם היו הולכים לפי זמן המגילה עצמה - ארץ ישראל היתה נידונת כלא מוקפת, ולכן הלכו לפי ימי יהושע, ואז א"י נכנסה לגדר "מוקפות חומה".
וצריך להבין, מדוע צריך לחלוק כבוד לא"י דווקא במצווה זו?
להסבר הדברים, נביא גמרא במסכת שבת ('כפה עליהם הר כגיגית').
'ויתיצבו בתחתית ההר, אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא '
'מכאן מודעה רבה לאוריתא' – כלומר יש הכרזה הלכתית, שקבלת התורה – היתה בכפיה(כפיה ע"י ההר) ואם יטענו למה אין מקיימים אנו את התורה – נענה שכפוה עלינו.
הגמרא שם ממשיכה "אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב 'קימו וקבלו היהודים', קיימו מה שקיבלו כבר"
הרמב"ן מקשה, מה זה עוזר שאח"כ 'הדור קיבלוה'? הרי מדובר במאות שנים אח"כ! למה היה לישראל חיוב מצוות באותו זמן עד תקופת אסתר? ולמה נענשו כשעברו על מצוות אלו?
מסביר הרמב"ן, שבתחילה, למרות שמסרו מודעה, ניתנה הארץ רק בשביל קיום התורה ברצון (ברצון – גם להתחייב!). אומנם, כאשר עברו עם ישראל על קיום התורה והגלם הקב"ה– אז מסרו את המודעה שכפו עליהם והם לא חייבים. אך כאשר חזרו לארץ במי עזרא, שחזרו ממות לחיים- קיבלוה ברצון, וזה מה שנאמר 'הדור קיבלוה - בימי אחשוורוש'.
ותמוה הסבר הרמב"ן, צריך להבין איזה מין מודעה היתה בתחילה? קיבלו על עצמם או בכפיה?
אנו רואים שהשימוש הראשון בהחרזת חוסר מחוייבות של ישראל לתורה היה ביציאה לגלות. ושם הנביא אומר 'העולה על רוחכם – היו לא תהיה!' כלומר, 'גם אם תרצו לא לקיים את התורה – זה לא אפשרי!'
מכאן נראה, שהרמב"ן בא לומר שעמ"י מתחילה לא עשו שום מודעה אלא אמרו מעצמם 'נעשה ונשמע'. וצריך לדעת שבזמן יציאת מצרים חיו עמ"י בדרגה מיוחדת, ובתוכם היו המון נביאים (כל הנביאים – כפלים ליוצאי מצרים). המשמעות של נביאים בישראל, היא שדבר ה' גלוי לכולם. ואת ההנהגה הזו – עם ישראל מקבלים מרצון. הם מאוד רוצים אותה ועליה אמרו 'נעשה ונשמע'. אך אחרי החורבן, כאשר עמ"י גולים – הם מוציאים את המודעה. הם פשוט מסבירים – זו לא המציאות שקיבלנו על עצמינו. אנחנו קיבלנו ב'נעשה ונשמע' הנהגה אחרת! לא הנהגה של גלות! אחרי שהאדון גירש את העבד, הוא כביכול לא קשור אליו.
[לסיכום, כל הברית בין ישראל לה' – שייכת דווקא כשהם בארץ, עם הנביאות, ולא בגלות כאשר משתנה המציאות. וזה שלא קיבלו מרצון]
וכאן כמובן, כאשר ישראל מתכחשים לקבלת התורה שלהם, נכנסת תשובת הקב"ה 'וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן' הקשר שלכם איתי אינו קשר שניתן לניתוק! אולי בכפיה, אבל זה קשר שלא יזוז לעולם!
וכך תוסבר מחדש הקבלה מרצון בזמן העליה השניה, עליית עזרא. ופה נתחדש חידוש עצום. בביאה הראשונה לארץ – עם ישראל קיבלו על עצמם דווקא בהתניה שיהיו נביאים ושכינה כמו שהסברנו, אבל הביאה השניה של עזרא היתה קבלה אמיתית. בלי תנאים. קבלה מלאה מרצון.
הגר"א בפירושו למגילת אסתר כותב כך על הפסוק 'בשושן הבירה':
וכתב זאת להראות גדולת ה' יתברך שסיבב סיבובים לעשות נס לישראל. לפי שמרדכי היה בשושן, כמו שכתוב 'איש יהודי היה בשושן' פירוש שהיה כבר. סיבב הקב"ה והוליך את אחשוורוש לשושן שישב שם ולפיכך אמרו שצריך לקרותה כולה ולכאורה למה לנו? אך שבכל פסוק ופסוק הוא מספר גודל הנס, אך הנס הוא בהסתר פנים – כלומר שסיבב לעשות בדרך הטבע ולא כמו שהיה במצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה. ולפיכך אנו מזכירים בכל יום ובכל יום טוב ושבת נס יציאת מצרים, ואין אנו מזכירים נס זה אף שהנס הזה היה ממיתה לחיים ובמצרים היה מעבדות לחירות וזה מה שכתוב בגמ' במגילה "ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס אמתי? בזמן המן. ולכאורה הוא תמוהה, והעניין כמו שאמרו חז"ל אסתר מין התורה מניין? דכתיב "ואנוכי אסתר אסתיר פני" ולכאורה המאמר הזה אין להבין! מה קשה לו על אסתר משאר הצדיקים?' ועונה הגר"א – 'דהיינו, שבנס שבארץ ישראל אין כ"כ חידוש , ולכך חנוכה לא נס כ"כ כמו פורים אף שהיה נס גדול מאוד, לפי שהיה בזמן המקדש. אבל מה שכתב 'אסתר מין התורה מניין?' פירושו, היכן מרומז שאפילו בהסתר פנים, דהיינו בגלות, עושה לנו נס גדול כזה ואמרו שכתוב 'ואנוכי אסתר אסתיר פני ביום ההוא' פירוש אפילו בשעת הסתר פנים אשלח את אסתר.
[ולפי זה מובן מה שאמר בהמשך ההוא מינא לר' יהושע בן חנניה אתם עם שאדונו החזיר את פניו ממנו! אין עליכם השגחת ה'! וענה לו – עוד ידו נטויה עלינו, שנאמר 'ואנוכי אסתר אסתיר'. הטענה של המין היתה טענה נכונה! לכאורה מהפסוק משמע שאכן ישנו הסתר! אך ר' יהושע בן חנניה ענה לו שעושה לנו ניסים, רק שהם בהסתר]
הגמ' במסכת יומא שואלת למה נקראו 'אנשי כנסת הגדולה' כך, ועונה – 'שהחזירו עטה ליושנה'
"אתא משה אמר 'האל הגדל הגבר והנורא', אתא ירמיה ואמר: 'נכרים מקרקרין בהיכלו, איה נוראותיו?' לא אמר נורא. אתא דניאל, אמר: 'נכרים משתעבדים בבנין, איה גבורותיו?' לא אמר גבור. אתו אינהו ואמרו: אדרבה, זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו, שנותן ארך אפים לרשעים. ואלו הן נוראותיו - שאלמלא מוראו של הקדוש ברוך הוא היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות? ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה! - אמר רבי אלעזר: מתוך שיודעין בהקדוש ברוך הוא שאמתי הוא, לפיכך לא כיזבו בו"
אחרי שעם ישראל מקבלים מרצון את הנהגת הבורא גם בהסתר פנים יכולים לומר אנשי כנסת הגדולה 'אדרבה!!' זוהי ההנהגה האמיתית שקיבלנו עלינו, מתי? במי אחשוורוש. והיתה חביבה עליהם קבלה זו יותר מיציאת מצרים.
וכאן נבין את דברי הר"ן מהתחלה – 'כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל' במצב הראשוני, זה שקיבלו בו את התורה – אין שום חידוש שצריך את ארץ ישראל! שהרי השגחת ה' ברורה ויש נביאים. אבל ההבנה שיש ערך לארץ ישראל, אפילו בהסתר פנים – זה חידוש! וזה מה שאמרו אנשי כנסת הגדולה! ואדרבא, בצורה החדשה – חביב עליהן יותר.
כמו כן אפשר לראות המהר"ל ב'אור חדש' שמסביר את משמעות כפיית הר סיני. המהר"ל משווה בין כפיית התורה לאישה אנוסה, ואת קבלתה מרצון – למפתה, וכתוב – 'לא יוכל לשלחה כל ימיו' כלומר, הקשר ביננו לבין ה', הקשר האמיתי שנמצא גם במקום של הסתר – הוא בימי אסתר ומרדכי.
שנזכה לקבל את התורה, גם השנה, מרצון
