אפשר לעשות כלל שפותחים רק פעמיים...ואחר כך שידפקו...

מסכן אח שלי חייבו אותו בישיבה ללכת להתרים והוא לא ממש הצליח להתחמק מזה

רק שיש להם רשימת כתובות והם לא הולכים לכל אחד...

עכשיו עוד מילא (לא עכשיו 00:19, אלא בתקופה הזאת)
אבל כשיש תינוק בבית שלוקח ה-מ-ו-ן זמן להרדים אותו
ופתאום צלצול עצבני בדלת מעיר אותו -

כמעט יריתי בהם.

אבל אמא שלי שפוכה וכאובה אחרי ניתוח.

אני רוצה שקט בבית!!!

אבל בלי קשר, לא צריך תירוץ של חולה אחרי ניתוח או של תינוק.

לילה זה סיבה טובה לשמור על שקט, ולא להתדפק על דלתות זרים ולשנורר.

כל חמש דקות דופקים!!!!!

<השכונה שלנו כנראה יותר שווה משלכם>

יש לנו קופסה מלאה בכסף קטן ליד הדלת, שכל אחד שדופק ישר מביאים וגומרים עם הסיפור בשקט.

היום כמעט תליתי שקית עם כסף על הדלת מבחוץ עם בקשה- בבקש קח רק שני שקל ע"מ שיספיק לכולם

ודינה, עשית טוב.

ובשמחה ניתן, אבל בהחלט לא בשעות הלילה!

אבל לא מעשי, יש גנבים (מבוגרים וילדים...)

(חוץ מ"שילכו לעזאזל")

נורא מעצבן!

אצלינו ברוך ה' רק דופקים בעדינות, אז זה לא מפריע בכלל. אני פשוט לא פותח!

ואני ממליץ בימים אלו לכבות את הפעמון בכניסה

מה תאמרי על נפצים ב 11 בלילה?

לפחות אצלינו

בפורים דופקים כל שניה

ואם דופקים חלש מה מפריע לך? את לא רוצה? אל תעני!

מי מחיב אותך להתייחס.

וה"עיקרון" לא נכון אם דופקים חלש. הם לא פוגעים בך בשביל "לזכות" אותך. הם מציעים לך בנועם

ברגע שאתה לא עושה עוול למישהו, צריך להעריך אותם.

תדעי שכשאספנו בישיבה זה היה ממש לא נחמד, המון אנשים לא פתחו את הדלת... וזה עבודה מתישה ומאכזבת, וממש לא מקבלים דמי כיס (אני מדבר על הבחורים שאוספים בפורים, לא על שנוררים מקצועיים)

אני תמיד חשבתי שצריך לשלוח כל אחד לאסוף כסף ליום אחד, רק בשביל להבין את ההרגשה, ולראות עד כמה זה לא נחמד

בכל זאת מדובר על יהודי אח שלנו, אם הוא עושה עוול זה באמת מעצבן (אםילו שאני מניח שהוא פשוט לא שם לב), אבל אם הוא לא עושה רע, צריך להעריך אותו

היה פעם אחת שאספתי עם בחורים בפורים עצמו, והבעל הבית היה בקומה שניה ושלח את הילדה לתת שקל לכל אחד, אז הבחורים נפגען והשאירו את הכסף על השולחן והלכו

ואני כעסתי מאד עליהם, באיזה זכות אתם משאירים כסף של צדקה בשביל "לנקום" על הכבוד המושפל שלכם?

ומה הוא חייב לכם?

וכיון שלא היה עם מי לדבר, פשוט הלכתי משם.

ב"ה כולנו יהודים וכל חג נחגג בצורה זו או אחרת.
אפשר לסבול מזה או להנות מזה.

יש ענין בפורים שכל הפושט יד נותנים לו  - אי אפשר לזכות את כולם אז עושים את זה כמה ימים לפני

בכל מקרה צדקה זה מצוה נעלה  - ולחשוב מה זה פועל למעלה זה יכול לכפר על הרעש בשבוע הזה של פורים.

בכל מקרה זה יותר טוב ממואזין או נפצים.

וללכת אליהם לתת שקל ולבקש יפה להות יותר בשקט זה יותר יעזור

לא כזה מסובך

בחורים יש להם לו"ז קצת שונה משלנו והם לא אוחזים

אבל טוב התלבטתי אם לכתוב ובסוף כתבתי

יותר טוב להסתכל על זה בכיף או כזכות

סתם לדוגמא - מתיאום עמדות ביום חמישי בלילה התברר שגם אני וגם מיקימאוס

הצטערנו שלא היה לנו מספיק מטבעות של 5-10 

ובעז"ה נתכונן לזה שנה הבאה 

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.