אבל אין לי כח!

נראה מה יהיה.

מענין אם אני אכתוב כאן שיכור מה יצא...

תמיד אני נשאר בשליטה מלאה. מתסכל.

ושנה אחת בסוף איבדתי שליטה

באותה שנה שתיתי וויסקי ולא יין, אולי זה ההבדל?

אני אפילו מוכר בעצמי

אני יודע שזה חומרה טרנדית, אבל בתור אחד שלא נוסע עם הזרם, אני לא מתרגש מטרנדים.

לפני 20 שנה כמעט אך אחד לא החמיר את זה, וזה חומרה קשה

אבל ראיתי ברבנות שצריך הכשר על ויסקי.

וכל המחמיר תבוא עליו ברכה?

באמת שאני לא מבינה מה ההבדל בין זה לבין שיער פזור, אפילו יותר הגיוני להיפטר מכל החמץ ולא לסמוך על מכירה לעומת הקפדה על שיער...

במשקל של החומרא ובמושא שלה

מכירת חמץ נהגו מאז ומעולם, הובאה בשולחן ערוך, אז נכון שיש מחמירים, אבל עיקר הדין להקל (ואני לא נכנס למה שלשם מדבר - על הרצינות של המכירה, ועל סוגי המכירה של הרבנות מול הבד"ץ, כי זה לא הנושא שלי. אני מדבר על המכירה של החמץ שלי)

שיער פזור לא נהגו, לא היה מקובל כך בעם ישראל

ובהלכות צניעות יש ענין להחמיר יותר

אבל חשוב להדגיש שהשאלה שלך לא נכונה באופן עקרוני. ברור שהמחמיר תבוא עליו ברכה גם בזה, ומי שמחמיר כל הכבוד לו.

אני רק אומר שזה שיש טרנד כזה לא משפיע עלי,

אני מתייחס לחומרות כמו לקניית ספה מושקעת - עדיף לי לקנות כזאת, אבל תלוי באיזה מחיר, ותלוי מה החשיבות של הדבר, ותלוי איך הספה נראית בלעדיה

אבל לא מענין אותי איזה ספה השכנים קנו...

במיוחד שהעונש על חמץ יכול להיות חמור בהרבה.

ושצריך להחמיר יותר בצניעות כתוב בילקוט יוסף בשם אביו

כנראה הטעם שזה יסוד קדושת ישראל

כמו שבהכשר מקוואות מאד מאד מחמירים את כל השיטות.

לא לדעת כולם מכירה ובמיוחד כמו שהיא מתנהלת היום תופסת...

מי שעושה ביטול חמץ יש לא רק בעיות דרבנן

ואין בעיה, אני מסכים שלא לדעת כולם.

לא אמרתי שאין חומרא כזאת, אמרתי שלא מענין אותי שהיא נהיתה טרנד

אז על לשם תבוא ברכה....

נורא קל לתת ברכה רק על שיער אסוף, נו מי אמר שאין חברה פטריארכלית היום? ששולטת בגוף האישה על ידי ברכות כאלה... ולהחליט שבנות כאלה הן טובות יותר.

לפי גישתך החברה שהולכת לפי הרב של לשם היא חברה טובה יותר, הרבה יותר...

רוב החברים שלי מקפידים על זה

זה רק אני עוף מוזר שלא הולך אחרי הזרם

ובאמת כל הכבוד להם!

בקרוב אצלך

גם אצלך

זה לא שאתה לא סומך בצורה גורפת, אלא רק לא סומך על נוסח המכירה של הרבנות

נכון?

כי כידוע יש נוסחים יותר טובים, ואתה עצמך יכול למכור כך את החמץ שלך

על דברים אחרים אני לא יודע מה דעתו

והיינו מוזמנים אצל חברים לסעודה והוא פשוט נירדם

הקטנה חשבה שאבא שלה יהיה מסטול לעולם וצרחה מפחד ואמרה

מי ירדים אותי בלילה, מי ירגיע אותי כשאני פוחדת,אבא שלי השתגע...

היה ממש נורא

לא לדאוג

את הספרים הרמנו, לא קרה שום נזק

ואת הילדה הרגעתי באותו ערב, ושנה אחרי זה היא ביקשה שאני אשתכר שוב

נראה לי שהיחידה שנשארה בטראומה זה מעיין...

אצלנו ילדה אחת מרוב שנבהלה, התחילה לעבור בין כל האנשים בבית כנסת ולהגיד לכל אחד: אבא שלי שיכור...

בכלל, הולך אצלנו צחוקים חבל על הזמן

יש אנשים שעושים דברים הרבה הרבה יותר גרועים...

ב"ה

אבל אני משכר את כולם(=

ובנימה אופטימית יותר..מישהו צריך לעשות ביבי-סיטר לשיכורים לא?

איך הדבל בלאק?

מאמצים - גם בגלל שטעם היין אין דעתי נוחה הימנו, וגם בגלל שהמערכות שבגוף

מתעקשות להישאר מפוכחות עד שהן מרימות ידיים בעל כרחן.

אך גם שהשתכרתי אני זוכר היטב מה עשיתי ומה דיברתי. לא הגעתי למצב של 

שכרון חושים. אני זוכר רק שהייתה סחרחורת נוראית (דומה לזו שקיימת כאשר

מסתובבים במקום סחור סחור), וגם יש פחות מעצורים לדיבור. אם לאדם רגיל

באה המחשבה לראש ואז יש מנגנון ששוקל האם לומר ואיך לומר, שם זה קורה

אוטומטית.

השתכרתי פעם אחת ולא אהבתי את זה ממש, למרות שזה נחמד בגלל החבר'ה.

שונאת את זה!

ולראות אנשים משתכרים ומאבדים את הצפון והנשים שלהם סוחבות אותם הביתה-

אין דבר יותר משפיל ודוחה מזה 

שנשות הרבנים בישיבה שלי דווקא חושבות שזה נחמד (ובסעודה הן צוחקות). משפיל? הם משתכרים רק בפורים אז הן לוקחות את זה בסבבה. הבעיה זה כשיש ילדים במשוואה והן זאת שדואגות שהכל יעבור בשלום.

שכר מצוות (מקווה)

עוד לא הצלחתי.

אולי השנה...

שנה אחת שתיתי יותר מהרגיל והייתי די מבושמת... 

היה טוב 

הייתי אז עם חברות במדרשה- אז זה היה סביבה מעודדת קדושה ביותר... 

השנה לא נראה לי- אני מתכננת להיות במקומות ש- א. צריכים אותי במצב מתפקדת 

ב. הנוכחים הם לא האנשים שמתאים להיות לא-פיכחת לידם 

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מה אמורים לקנות לבנות?

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

חתול נייד

כיסוי חלות שבת

אבל קשה יותר להזיז אותו.

כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
 

אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.

אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.