עבר עריכה על ידי ד. בתאריך י"ד באדר ב תשע"ד 22:30
א. לא אני מדבר כמו "רב לתלמיד" חלילה, אלא אני מסתמך על גדולי עולם שהעמיקו מאד בתחום הזה. ולא כל גדול בהלכה העמיק גם בזה.
ב. טעות שלך לגבי " לימוד מחשבת ישראל ולא הלכה".. בדרך כלל אומרים את זה במקומות שלא מכירים באמת ת"ח כאלה. מרן הרב קוק זצ"ל היה גדול-עולם בזה ובזה. וכן ציין הרב זווין זצ"ל (שגם הוא היה מגדולי ההלכה), שהרב היה תופעה ייחודית בגדלות העצומה בנגלה ובנסתר כאחד.
ג. כיוון שהעדת על עצמך שאינך עוסק כ"כ בתחום זה, של לימוד האמונה אלא בהלכה, ראיתי לנכון להעיר לך שאי אפשר להבין בו בלי העמקה. זו היתה הערה שמעירים לאדם אינטיליגנט שמעיד שאינו מצוי בתחום מסוים. רוצה - תקבל; לא רוצה - עניינך.. ולקרוא לדברים אלו "דרוש" רק מראה כמה אי הבנה יש כאן. ואי ידיעה בנושא. אינך יכול לומר "זו כן דרשנות" על מה שכלל לא עסקת בו לדבריך. אחרי שתלמד היטב מהר"ל, כתבי הרב קוק זצ"ל, וכו' - ומפי ת"ח מובהקים ומוסמכים לכך - תוכל לחוות דעה אם זו "דרשנות", ואז (זה כנראה לא יקרה - כי אתה לא תעסוק בכך, אני מניח..) - כבר לא תגיד כך..
ד. אכן, "קובץ מאמרים" הוא דוגמא קלאסית לדברים ההפוכים מהכיוון שאני כתבתי, כפי שקיבלתים. הוא נהרג עקד"ה, קדוש, אבל כל אחד יכול לראות את העומק שבזה מול העומק שבדבריו ב"לימוד". הרצי"ה זצ"ל פגש בו, ואמר בנושא הזה דברים חריפים.
אם אתה רוצה להסתמך בענין זה על דבריו ועל דברי הרב שך בנאום הנ"ל - בבקשה. אמור גלוי. האנשים שכאן, ברובם דומני, לא מתחנכים על האסכולה הזאת. ולא ראיתי בקי בדברי הרב קוק זצ"ל בנושא זה, שסבור שעומק העיון בעניינים אלו בכתבי-הרב וב"נאום" הנ"ל, עומד באותה פאזה. ללא כל אי-כבוד כמובן לרב שך בתור ת"ח בפני עצמו. שאנו מכבדים כל ת"ח.
ה. מה שכתבתי "גישה מוטעית", הוא עפ"י לשון המשנה. והגישה "לאהוב כדי לקרב" - היא אכן מוטעית. לטעמי גם מבחילה. לא פלא שיוצרת יחס שלילי מהצד השני (ש"אוהבים אותו" כדי לקרבו..)
ו. להגיד על ציבור רחב של אנשים מעם ישראל בזמננו ש"הם לא בכלל ישראל" - זה מחריד ומזעזע (ור'צדוק אותו הבאת אומר מפורש באותה פיסקה במילים אלו: "מצד שהם זרע יעקב ומכלל ישראל"..).
ז. וגם האמירה שלך "יש בהם עומק קדושת ישראל" - זה אכן דבר שקיים בהם גם עתה, בעומקם, ואכן בוודאי שיוצא לפעל לפי ריבוי הטוב המידותי והמעשי. ועל כן הם אכן ב"כלל ישראל" - ומכח זה גם החלק העתידי לעוה"ב. וכן שולל ר' צדוק בהמשך דבריו כמה עמ' אח"כ אפשרות של הבנה כאילו "לא נקרא ישראל אלא כששב". אדרבה, ר' צדוק - בעוד מקומות כ"כ חריף בהתבטאויותיו בעניינים אלו של זכותם של ישראל, עד שהרב קוק אמר על משהו מסויים ש"הוא רדיקלי מידי" (כלומר: לא מצד האמת הפנימית מן הסתם אלא מצד ההתבטאות. משהו שר' צדוק אומר על "עוונותיהם של ישראל סדורים כשנים"..).
ח. בנוסף הזכרתי את הערך המיוחד שיש בדורות אלו - הן מצד הכח של נשמות שבזמנים אלו, טב מלגאו וביש מלבד, והן מצד אי מזידותם במה שלא יכלו מעולם לעמוד בבהירות על עמוק אמיתתו.
זה לא סותר את שלילת הדעות הרעות והמעשים הרעים - אבל זה סותר לחלוטין אמירות על חלקם בכלל ישראל..
ט. ורק אעיר לסיום, שאם יש מקומות שמתחנכים לומר על אנשים מישראל שאינם ב"כלל ישראל" - אל יבואו אח"כ בטענות (כפי שאנו רואים כיום) אל יהודים אחרים, שאותם הם מתייגים "לא חלק מכלל ישראל" ר"ל, שהם לא מתייחסים אליהם יפה וכחלק לגיטימי מהחברה.. זה מחיר "טבעי": מי שאומר על אנשים אחרים כך - טבעי שגם הם שוללים אותו. ושלא "יסביר" להם, תראו, אני אומר שאתם לא מעם ישראל כי כך למדתי, אבל אתם לא למדתם הפוך - אז תקבלו אותי, תכבדו... לא, הוא יעורר טינה ונוגדנים, מבחינתם בצדק לגמרי.
י. ועוד - טעית במה שחשבת שאני כותב דווקא "לך".. אני כותב לאנשים כאן, כי לדעתי האמירה הזו על אנשים מישראל היא מזעזעת. הבאתי לכך מקורות מאד מפורטים, ובוודאי ממי שאנשים כאן רואים בהם רבותיהם, ומשנתם בענייני כלל-ישראל רחבה מאד. והבוחר יבחר.
[ואגב, אכן כשמדברים בעניינים אלו, זה באמת לא רק "הלכה". זה חלק עמוק בתורה, שיונק מתוך סתרי תורה. ממש מדע עמוק של אמונה. המהר"ל, הרמח"ל, הרב קוק זצ"ל, ועוד - לא כתבו "דרשות" בעלמא. הם כתבו יסודות עמוקים, בהבנת ענייני אמונה, כלל ישראל, תורה - ולא מ"סברות" - שמסבירים דברים ששייכים להבנת יסודי אמונה. וברור שאלו דברים שצריכים לימוד ועיון ככל דברי תורה]
.