אנא, שמע את אשר אני לא אומר לך.
אל תיתן לי להוליך אותך שולל.
אל תיתן למסכה שאני עוטה להוביל אותך למציאות טובה, שונה, אחרת.
אני עוטה אלף מסכות ורק אחת מהן היא אני.
העמדת פנים - היא טבע שני שלי.
אך בבקשה אל תלך שולל, אל תתפתה.
הצצה זה הדבר היחיד שיכול לשחררני מעצמי.
מחומות הכלא שבניתי לי. מהמחסומים שחונקים אותי. מהכבלים שקושרים אותי לעצמי.
אך איני מעז.
אני פוחד.
פוחד שאחרי ההצצה שלך - לא תבוא אהבה, לא תבוא קבלה.
אני פוחד, כי עמוק בפנים אני שום דבר, כלום.
פוחד שאינני טוב, אינני טוב מספיק - ושאתה תדחיני.
כך אני משחק את משחק מעמידי הפנים המיואשים. הצודקים.
כך מתחיל מצעד.
מצעד מסכות.
מובהק - אך ריקני.
תצטרך לעזור לי בהושטת ידך גם אם זה נראה הדבר האחרון שאני צריך או שאני רוצה.
תדע,
עם הרגישות והאהבה שלך - אני יכול לעשות זאת.
יכול לעשות הכל.
פורים שמח. סתם התחשק לי להביא את זה לפה 
)