שה' יברך את הצדיקה וישלח את זיווגה בקלות בעיתו ובזמנו!

כל אחד יכול לחשוב מה שהוא רוצה, אבל לומר זאת זה ממש גועל נפש

לק"י

עצוב שזה מה שיצא להם..

אולי היה עדיף שלא ישתכרו בכלל.

לגבי זה שבנות מתחתנות עם אתיופים: אני מכירה/ ראיתי לפחות 3-4 זוגות שהאשה אתיופית והגבר לא..אז כנראה שהמסקנה שלך לא בהכרח נכונה.

גועל נפש

יום יבוא והיא תזכה בצדיק שיזכה בה.

לא חושבת שנכון אפילו לחשוב ברצינות על מה שאמרו. 

"נכנס יין יצא סוד", נו ואז?... השאלה הזו עלתה ככ הרבה פעמים בפורום, מי שלא מוכן לצאת אפ' עם אתיופית, חמודה.. לא מיועד להיות החתן שלה. הם הרי אמורים להיות מאוהבים, משהו שפוסל אותה "כי היא אתיופית", פשוט לא שלה.

למה להיות עצובים? למה להכניס עוד את הנחיתיות עמוק יותר? פשוט חסך לה אפשרויות.

אם ככה הוא אמר כשהוא שיכור כנראה שזה מה שהוא חושב 

בס"ד

שמעתי ממישהי שהתקשרו ואמרו לה משהו אחד ולחברה שלה אמרו משהו אחר באותו נושא...

זה לא תמיד נכון.

לא בטוחה שאפשר לשפוט בזמנים כאלה..

ומאוד מסכימה עם פייגליניזית.

יש כאלה שלא מתאים להם לצאת עם אתיופים, לא קשור לגזענות, קשור לאופי ומנטליות.

וזה לגיטימי.

בדיוק כמו שיש אנשים שלא מתאים להם אופי ספרדי\אשכנזי\תימני.

מיותרת.

ב. ואם הם חושבים כך? היא הרי יודעת שקיים הלך מחשבה כזה בציבור. אותם האנשים שמחזיקים בדעה הזו פשוט לא יתאימו לה. מה יש להיעלב?

(שוב, אפשר להתקומם על התופעה, אבל להתלונן למה הם לא רוצים אותי? ... את אל תרצי אותם כנ"ל וכו')

ואולי אף יותר שהרי רבה ממש תקע סכין פיזית ברבי זירא מתוך משתה פורים, ואחר כך היה צריך נס מיוחד שאיננו בגדר הסביר כדי שהנדקר יחיה; כאן קרה הפלא הגדול, שתוקעים סכין בליבו של אדם, ובלי שום צורך בתפילות הוא עדיין ממשיך לחיות כשהסכין החדה מוסיפה לדקור בו גם בהמשך. בחייך, פייגליניזית. אפילו בפורים צריך עוד להבדיל בין אור לחושך, בין קודש לחול, ובין שאיננו טהור לטהור.

לא כתבתי מילה על ההתפעלות שלי ממנה ומאיך שנהגה. מנין אתה מסיק שאני לא מבדילה בין טהור ללא טהור (ומה בכלל הקשר לטהור במקרה הזה?!)

כיניתי אותם בכינוי מסויים. לא סתם בתי משפט מרשיעים ברצח - רצח, פייגליניזית  - את מי שדקרו למוות בזמן שכרות, ועורכי דין כבר מזמן למדו לא להתווכח עם התקדים המשפטי הזה, שמשמעותו ברורה וניתן לסיכום במשפט אחד: אלכוהול הוא לא תירוץ. אף-פעם לא, לעולם לא, בשום מצב. זה שבן-אדם היה שתוי לא יפחית את האשמה מרצח להריגה ובטח שלא לגרימת מוות ברשלנות. את מנסה ליצור הבדל בין מי שבא בדיעה צלולה בוקר בהיר אחד בסתם יום של חול ואומר משהו למישהי ככה בפנים, לבין מי שבליל פורים מתנדנד עם בירה ביד ומקשקש. כביכול האחד רשע ונתעב ולשני אפשר להעביר ולמחול. אני אומר לך שזה לא הולך ככה. עוד הפעם: זה לא חשוב חברתית מה היא חשבה ומהי תגובתה. זה חשוב חברתית אם יש לנו בני-אדם שמסוגלים לשלוט בעצמם, או שאנחנו מגדלים פראים נטולי חוט שדרה, שמהם אפילו מסכת מגילה מזהירה בפורים עצמו.

תכתוב את ההודעה עם אנטרים. קשה לי כך..

שכמו שמי שרצח כשהיה שיכור אחראי למעשיו

ככה מי שאמר משהו פוגע בשיכרותו- הוא לא בסדר

והביא דוגמא ממעשה רבה ששחט את ר' זירא בשכרותו. ונענש על כך למרות שנעשה נס והוא התפלל ור' זירא חי בסוף

לגבי עצם העניין - ובכן, חברים, מוזמנים לשאול את סבא וסבתא ולעיתים אפילו את אבא ואמא עד כמה בזמנם זה לא היה מקובל להתחתן בין עדות והייתה סלידה הרבה פעמים בין עדות. ל-א רק אצל החרדים, ממש לא.

אז 'שאר העדות הגיעו יחסית לפני הרבה זמן וההבדלים די היטשטשו למרות שנשארו עדיין הבדלים - ובגלל שיותר "ישראלים" עכשיו - יותר קל להתחתן זה עם זה. עם אתיופים זה כנראה ייקח לעם שלנו עוד קצת זמן, אבל אני מאמין שזה יקרה. הם די "חדשים" בארץ והגיוני שתהיה רתיעה מסוימת-גם אם לא מוצדקת - וככל שיעבור הזמן, כמו שקרה עם כל עדה אחרת - אני בטוח שעוד 30 שנה נמצא המון זוגות "מעורבים" שלא תיופי עם לא אתיופית ושל אתיופית עם לא אתיופי. זה רק עניין של זמן.

אה, וחשוב להדגיש - זה ממש אבל ממש לא קשור רק לצבע או רק לאופי או רק למנטליות או רק לאוכל (טוב, זה כבר מגוחך אבל הרגשתי צורך להוסיף גם את האוכל ) - זה שילוב של הכל ביחד, למעשה - של "Vשונות" - שגורמת לאנשים רתיעה. שלא חשבו שצבע עור שונה זה דבר שלא "יעבור מסך" בעוד דור שניים - גם זוג של תמניה שחומה ואשכנזי לבנבן מרוסיה, לא היה מקובל בעבר והיה ניגוד ממש חריף בעין, ובכל זאת זה קיים כיום.

וככה גם לגבי האופי - זה שלעדה המסויימת יש אופי מסוים, ונורמות התנהגות מסוימות - זה בדיוק כמו שכל עדה אחרת יש לה כאלו, ועם השנים גם הישראליות וגם החיבור הבלתי אמצעי ממסמסים חלק ניכר מהחשדנות ומהאי הכרה, והכל הופך להיות מעורב ירושלמי.

צריך לזכור שעוד 10 דורות - מי בכלל יזכור מאיזה תפוצה כל אחד בא. כולנו נהיה יהודים ישראלים גאים שנולדו גדלו ונשמו מזה דורות את אוויר ארץ ישראל הצח והטהור (כולנו = הנכד של הנכד של הנכד של הנכד של הבן שלנו).

קבוצת בחורים שבאה לבחורה ואומרים לה שהם בחיים לא יתחתנו איתה?!

מה זו ההתנהגות הזאת?! הייתי מרחיקה מהם אלכוהול ללפחות עוד 10 שנים. (ואז- נראה, תלוי מה הם יעשו במהלך ה-10 שנים האלו.)

כלומר - עצם האמירה עצמה, בתור התוכן שלה - זה לא דבר מקולקל. זה טבעי וזה האמת בהרבה מקרים.

מה שלא היה בסדר זה רק למי זה נאמר ואיך - ואת זה, גרם האלכוהול.

אני די משוכנע שאם לא היו שתויים, עדיין היו חושבים את זה אבל לא אומרים לה בפרצוף.

זה בדיוק העניין, שהיין מגלה את צפונות הלב.

ועצם התוכן, כמו שכתבתי באריכות - לא כזה נורא, עניין של הרגל. עוד 30 שנה כנראה שבני נוער כבר הרבה פחות יחשבו ככה. 

מילא אם היו באים ומטיחים לה בפרצוף כל מיני קללות גסות והאשמות שווא בלי קשר לחיים - זה באמת מידות מקוקלות. מה שאותם נערים עשו היה לשחרר את הפה למחשבות שבראש, הלגיטימיות - בעקבות האלכוהול שמשחרר מחסומים.

כן, זאת כזאת הפתע שאלכוהול גורם להגיד דברים שלעיתים מצטערים עליהם לאחר מכן? ברוכה הבאה למציאות החיים...

מצד שני זה לא מחייב להרחיק מהם אלכוהול - אלא יותר, פשוט לדאוג שכאשר כבר שותים זה גם במינון, וגם במקום מוגדר שבו הסיכוי לעשות צרות, פוחת.

להזכירך - גם גברים מבוגרים שיכורים עלולים לפלוט כל מיני דברים בעת שהם שיכורים.

אם זה מה שיש בראש של אנשים וזו ההתנהגות שאלכוהול גורמת להם אז עדיף שהם לא ישתו בכלל.

אם עוד 10 שנים הם לא יצליחו לתקן את המידות- אז שימשיכו לא לשתות.

(וברור שאני לא אמא שלהם זה לא אחריות שלי לדאוג לחנך אותם!!)

"לאכול" את זה. לכן ובצדק, בנות הרבה פעמים תופסות מרחק מבנים שמשתכרים, אפילו אחים ו/או בעלים - ומחכות בשקט שהוא יגמור להשתכר ויצטרך את עזרתה.

הרבה פעמים זה צורך של הגבר -ובעיקר בפורים. אתן רגשיות הרבה יותר מאיתנו באופן קבוע - פעם בשנה הגברים צריכים להיפתח הרבה יותר מתמיד, ואת זה האלכוהול עוזר להם לעשות.

ניתן להגיד שהשמחה אצל הנשים זה משהו הרבה יותר מובנה מאשר אצל הגברים, ולכן הן לא צריכות לשתות, וגברים כן.

בפורים רואים סוגים שונים.

גם מצבי עייפות, לחץ, ושמחה גדולה גורמים לאותו אפקט- של איזושהי חוסר שליטה ופחות עכבות.

יש אנשים שזה טוב להם פעם בשנה לעשות את זה- גורם להם להיות פתוחים יותר, להגיד דברי תורה, פחות להתפדח.

ויש כאלה שזה גורם להם לאבד שליטה ולהתנהג בצורה שהם יעדיפו לא לזכור אח"כ!

אם מישהו יודע שהוא מהסוג השני אז באמת עדיף שלא ישתה.

(ולא, אני לא תמימה, אני יודעת שיש אנשים ששותים בלי קשר לפורים או בפורים אבל בלי קשר לתורה. זה הופך את זה לבסדר?!)

בס"ד

זה הכרה במה מתאים לי ומה לא.

אני למשל לא מסתדרת עם מנטליות ספרדית, פשוט לא מסתדרת.

למה לי לצאת עם אנשים שמלכתחילה אני יודעת שהסיכויים כל כך קטנים?

אעדיף לצאת עם אחרים.

[אגב, מנטליות ספרדית אין משמעותה ספרדים דווקא, יש גם אשכנזים כאלו ויש גם ספרדים שהם לא כאלו. אז ברור שלא אפסול כי אשמע שהוא ספרדי או שאסכים כי הוא אשכנזי, אבל על מנטליות אפסול].

וכן, יש אנשים שפחות מתאים להם להסתגל למציאות שונה כל כך, ומה לעשות שהמציאות של האתיופים שונה מאוד?

היא יכולה להיות בחורה מדהימה, אני יכולה להיות חברה מאוד טובה של אתיופים, אבל זה נישואין, לא חברות.

ואת זה נראה לי קצת שכחתם..

להכליל ולהגיד על מישהו שהוא בעל אופי מסויים בגלל העדה זו גזענות

ולא יעזרו כל ההסברים המלומדים..

למה להחליט מראש שלא יהיה חיבור על בטוח?

איפה כתוב בתורה שאסור להיות גזעני?

את יוצאת מנקודת הנחה שגזענות זה דבר לא טוב, ואז נותר לך לבדוק מה מוגדר כגזענות, ואם לפסול בחורה כי היא אתיופית זה גזענות - מוכח שזה שלילי

אם היה כתוב בתורה "לא תהיה גזעני", המהלך שלך היה נכון (היה נותר רק לדון אם זה באמת נקרא גזענות כמו שדנו כאן איתך)

אבל הרי לא כתוב בתורה

אז מה אכפת לנו אם קוראים לזה גזענות או עגבניה?

אם זה שלילי בעייניך - תסבירי למה, אם זה לא שלילי - מה זה משנה שזה גזענות, בסך הכל מצאת כאן סוג של גזענות שהיא לא שלילית

וכיון שלדעתי האישית אין כאן שום דבר שלילי, זכותו של כל אדם להתחתן עם מי שבא לו, ולהחליט לא להתחתן עם כל מי שאתיופי\בעל עניים כחולות\גבוה 2 מטר\מעשן\צחקן וכו' וכו', זה לא משנה כלום אם קוראים לזה גזענות או לא.

(ערערתי כאן על הנחות יסוד שלך, אני מבקש שתחשבי עליהם לפני שתעני לי אוטומאטית, כי בלי מחשבה את תדברי שוב מאותם הנחות יסוד, ולא תעני לי לענין)

זה יותר גרוע, עדיף לקפוץ לכבשן האש מאשר הלבנת פנים ברבים...


לצערנו בפורים מתגלים פנימיות אמיתית של הרבה אנשים..
הפתרון הוא לצלם אותם ולהראות להם אחרי הם ישתכרו, זה הדבר היחיד שיכול לעזור להם

א"א לדון אותם בגלל האימרה הזאת..

כמו שאדם שיכור לא חייב על נזק שהוא עושה .

בפורים כמובן. 

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?