אבל אם את בשלב הטסטים- מתקרב לזה,
לדעתי שיעור טוב יהיה שיעור בו את מרגישה שאת שולטת ברכב ובמה שקורה מסביב ונוהגת בהתאם.
 אם ארגיש שנהגתי בהתאם לכללים - שמתי לב לדו/חד סטרי, מעבר נתיב, רמזורים, תמרורים, מהירות הנהיגה בהתאם לתנאים ולאזור הנסיעה, הולכי רגל וכ'ו..
גם אם המורה יזכיר לי מראות או איתות פעם/ פעמיים בשיעור, מבחנתי זה יחשב שיעור טוב.


שוב, בגדול - זה אינבדואלי - כל אחד יודע את מצבו ויכולותיו, ובהתאם יכול לקבוע בשביל עצמו מה זה טוב.
(כמו שבחיים כל אחד מרגיש מה זה טוב בשבילו. מה שטוב לי, לא בהכרח יהיה טוב לך!)

ואל תלחצי מכך שאת עושה יותר שיעורים מאחרים, יש כאלו שהולך יותר בקלות וכאלו שפחות.
העיקר שתרגישי בטוחה.

המון בהצלחה!
 

שאני נוסעת לפי הכללים לא שוכחת להסתכל במראות ושאני מצליחה לעשות חניות . ב"ה תצליחי בטסט הכי חשוב לא לשכוח לספר שעברת  והכי חשוב הכל לטובה 

עשית במטימתיקה לפני הבגרות?

[סביר להניח שאין לך מספר מדוייק, וזה הפואנטה]

יש דברים שלא סופרים אותם בכמויות. לכן נראה לי נכון לא לספור את השיעורים. ולא למדוד הצלחות/ כשלונות לפי שיעורים.

נהיגה זו מיומנות שרוכשים. ככל שמתאמנים יותר, נהיים יותר טובים.

לא מסתכלים על שיעורי כבודד, אלא כחלק ממהלך.

ככל שעוברים השיעורים, את שולטת יותר טוב באוטו, הטעויות שאת עושה הם כבר אחרות מהטעויות שעשית בהתחלה.

כשהתחלתי ללמוד נהיגה, ובמיוחד ככל שהתקדמתי, למדתי יותר לראות את הכביש מהעיניים של נהג ולא מעיניים של הולך רגל.

המסר שלי: לא להסתכל על שיעורים כבודדים, אלא כחלק מתהליך.

אני עונה!!!!!(סוף סוף) 

אז ככה לדעתי שיעור טוב זה שיעור שהתקדמת בייחס לשיעור הקודם. זאת אומרת  שהצלחת לתקן משהו לא טוב שעשית בשיעור הקודם או לשפר משהו!! ואם את רואה שהמורה שלך מראה לך שיותר טוב במשהו אחד זה כבר מראה שזה יותר טוב!!  

( תנסי לראות מה היא מרגישה בלי שהיא אומרת. זה עוזר מקווה שהבנת ביחס אליה)

אבל כשיוצאים משיעור טוב מרגישים את זה!!! 

ואני מקווה שמעכשיו יהיה לך רק שיעורים מצויייייייייינים!!!! ( ושלא רק תחלמי על זה לילה...) 

אוהבת המוווווווווווווווווווווווון ומתפללת בלי סוף

מתפללת עלייך גם!!!!

לא למדתי עדיין..

פסיכיים ומאד שונים בין מקומות שונים

בית שאן

אופקים

שם עברתי טסט לפני שנים רבות, למרות שאת רוב השיעורים (ואת הטסט הפנימי) עשיתי בירושלים.

תפילה להצליח להיות ברוגע ובתפקוד נכון על הכביש,

דימיון מודרך של הצלחה, לנסות לדמיין את איך שאת רוצה להיות במהלך הנהיגה, לערב את כל החושים בדימיון הזה. 

בנוסף לזהות את גורמי הלחץ במהלך הנהיגה (מה הפחד שלך שם?) ולעשות איתם עבודה, אם צריך עם מאמנת. 

בהצלחה! 

לקחת קלונקס או כדור הרגעה כזה או אחר. שמעתי שזה עוזר בהקשר הזה

כשממליצים למישהו על תרופות פסיכיאטריות שדורשות מרשם רופא (בדר"כ נוירוחוג או פסיכיאטר). זה לא צחוק, ולא פיתרון קסם.

על אחת כמה וכמה שאינך מכיר את השואלת, ושבעתיים ברגע שאינך איש טיפול.

ולשואלת - אם לא תצליחי להתגבר על זה, אז יש כמה אפשרויות:

1. להמתין. אני לא יודע בת כמה את, וייתכן שזה גיל קצת צעיר בשבילך. אני התחלתי ללמוד בגיל 17 ואח"כ עשיתי הפסקה והוצאתי רישיון רק בגיל 22. זה קצת באסה, בטח חברתית, אבל לא נורא.

2. אימון טכני. כמו שהציעו כאן, אולי להסתובב קצת עם אבא שלך (אם הוא יסכים לזה) בסביבות מקום המגורים שלך (חניון ציבורי, אזור שקט ודל תנועה וכדומה) בשעות הלילה.

3. אימון רגשי. אולי אימון קצר יכול לסייע לך. סי-בי-טי או משהו בסגנון הממוקד הזה.

4. אם יש לך קשיים כאלה בתחומים נוספים, אולי לשקול איש טיפול מעמיק יותר כתרפיסט/ית או פסיכולוג/ית או עו"ס/ית קליני/ת. אבל זו הצעה שנכתבת רק כדי "לצאת ידי חובה". ממש אין צורך להתחיל מהמחשבה הזו או מהכיוון הזה. לחץ ומתח ואתגרים זה דבר לגיטימי וטבעי, בדר"כ פתרונות בסגנון סעיף 1 ו2 שכתבתי הם הדרך הרגילה בחיים.

כתבת יפה וברגישות, ומרגישים שזה בא עם ניסיון.

חשוב לי להצטרף לקריאה לזהירות עצומה כשממליצים על תרופה פסיכיאטרית, כמי שראתה את ההשפעות שלה. וחושבת שלא רק שצריך זהירות עצומה בהקשר הוירטואלי, גם אם זה היה איש טיפול מקצועי שכותב *אסור* לשלוח לקחת תרופות ככה בלי קשר ישיר בלי הכרת הרקע האישי והרפואי. וגם לא סביר שאדם עם הסמכה רפואית מתאימה, היה לוקח סיכון ושולח מישהו לקחת תרופה כזו ככה.

מה גם, שלקחת תרופה כזו צריך לדעת את המינונים המתאימים, את ההשפעות לטווח קצר וארוך, להבין שזה משפיע לא רק על תחושת הרוגע המבוקשת אלא הרבה הרבה מעבר... ולצורך העניין זו רשימת תופעות הלוואי של הקלונקס שהוזכר כאן (העתקתי את הרלוונטי לעניין) :

"תופעות הלוואי השכיחות יותר כוללות עייפות וחשק לישון, בלבול וערפול, קושי בדיבור,... סחרוחורת, קשיי שיווי משקל,..., כאבי שרירים וחולשה,...ערפול ראייה, ... תחושות שמזכירות חמרמורת, חוסר מוטבציה, הזיות וקשיי ריכוז, לחצים בחזה ועצבנות. "

לא חושבת שזה מתאים למי שמבקש לעלות על ההגה...

כן שמעתי על מי שנעזרו בתמצית המוכרת של פרחי באך שמרגיעות (רסקיו), שהיא כן בלי צורך במרשם רופא.

@advfb

יותר בקטע של טסטים, ומשפט שאמרו לי מלא זה שאחרי הטסט הנהיגה לא בשיעורים זה ממש לא אותו דבר.

אבל בשיעורים זה כן מלחיץ אז מה שלי עזר זה להסיח את הדעת. כלומר לתת לעצמך תחושה שזה לא שיעור אלא סתם נסיעה שגרתית. אצלי  זה יותר לדבר עם המורה או לגרום לו לדבר, ולנסות להבין לאיפה מה הדרך, כל זה כדי להרגיש אחרי וקצת להסיח את הדעת מזה שאני בשיעור ופשוט לנהוג חלק, כי אני לא בשיעור מלחיץ שכל שנייה חייב להסתכל במראה. וכו' ואז זה נהיה יותר קליל וסתמי. 

חוץ מזה להיות ליד נהג שנוהג ממש חלק וזהיר וטוב כזה לטסט נתן לי ביטחון מודל לחיקוי. (נניח סבא..)

אל תדאגי שיעור 9 זה ממש בהתחלה,ובסוף יש שיעור אחד שבו הכול נקלט ויודעים לנהוג.
שיעור 9 זה ממש סבבה

או אפילו ברחבת חנייה גדולה, קורדינציה של גז ברקס ותמרון בסיסי עם ההגה, להרגיש שאת שולטת במכונה הזו. רק כדי לצבור ניסיון וביטחון באזור לא מלחיץ שאין אף אחד.. אבל אין לי מושג אם אני מגזים, זה תלוי בך ובסיבה של הקושי. אם זה נשמע הגיוני, זה לא יכול להזיק להקדיש לזה שיעור אחד..

תני לעצמך עוד כמה שיעורים. אם לא עבר הלחץ. קחי חופש. אבל תבטיחי לחזור. אין שום סיבה להיות בלחץ. הלחץ על המורה לא עלייך. תאכלי משהו לפני השיעור. תשני טוב. ותבדקי אם זה רק בנהיגה או בעוד דברים. שוב, אין סיבה להיות בלחץ.