כמו גברים, עם טעמים והכל

וחשוב ללמוד לפני, כי אם לא לומדים עלולים לטעות מאד בניקוד, ולפעמים זה משנה את המשמעות ולא יוצאים ידי חובה

(נתן-ניתן, ויקבצו עם שווא בו' או פתח וכו')

זה מה שקורה למי שרגיל להלכות של ספרדים...

לשון המשנה ברורה (תרפ"ט,ח)

ועיין במ"א שמצדד דלא תקרא לעצמה כלל רק תשמע מאנשים, וכל זה ביש לה ממי לשמוע, אבל אם אין לה מי שיקרא לפניה תקרא היא לעצמה במגילה כשירה ומברכת אשר קידשנו במצוותיו וציונו לשמוע מקרא מגילה

אבל לספרדים הרב עובדיה אומר שיכולה לקרוא לעצמה

גם הנושא של מה תברך אם קוראת לעצמה (או אם איש או אישה אחרת קורא \ת לה כשהוא כבר לא בר חיוב) 

גם הנושא של אישה מוציאה אישה אחרת צריך ללמוד 

אפילו שאישה תוציא איש- לא פשוט שאסור 

השאלה היותר גדולה- כמו בכל מצווה, איך עושים את זה

אם עושים את זה כבלגאן של רעש נוראי שאא לשמוע או לצאת כלום 

או שעושים את זה בכבוד למצווה, ששומעים כל מילה, שמדקדקים במילים ובהגיה שלהן 

היה מאוד מיוחד, במובן החיובי כמובן.

פשוט כל מי שקראה למדה מראש את הטעמים לפרק שהיא קוראת (מקלטת שהעבירו וחלק בעזרת הבעלים), וכמובן שהייתה מישהי שהתפקיד שלה היה לבדוק שהקריאה נכונה ולתקן בעת הצורך.

ו...קצת קשור- הרגשתי כאילו אני שומעת את סיפור המגילה בפעם הראשונה. ז"א, ממש כעסתי על דברים שהמן עשה, וצחקתי כש"גיליתי" מה קורה לו בהמשך. איזה כיף שדבר כזה יכול לקרות מדי פעם

את פרק א' אני כבר יודעת, זה יפהיפה!

רק אחרי שקוראים אותו- מבינים אותו באמת... זה פרק שקשה להבין, אבל כשקולטים- זה נותן את המשמעות לכל הפורים 

אבל אין על המנגינה של פתיחת פרק ו.... 

נכון, פרק ט קשה יותר כי יש המון ביטויים שכבר חזרו במגילה אז קשה יותר לזכור מה הטעמים של פה ומה הטעמים של שם, 

אבל זה כל הקטע!!! 

יש לנו כאן מבינה...

יש מצב ללמוד אצלך את שאר הפרקים?...

והיה מוזר ביותר.

אני רגיל ששומעים היטב את הקהל בפסוקים שלו (ומרדכי יצא וכו'..) ופתאום - שקט. לקח לי זמן לקלוט שהן קוראות בקול שלהן

קראו יותר בקול מהבנות.

לי היה משרוקית ענקית. משהו ייחודי

ובהמן האחרון, כשהבנות לא עשו מספיק רעש, אז נתתי תוספת קטנה

ועוד מישהי הרעישה מתחת לאוזן שלי עם חצוצרה שנשמעת למרחקים.. 

כל המן היה גהינום ועוד נוספה אליו זרש 

האוזן שלי עדין לא חזרה לעצמה..

(ועוד הלכתי לקריאה הבינונית, לא הרועשת. מי יודע מה הלך ברועשת, אם זה מה שהלך בקריאה הבינונית)

עיוור!!! (זה כבר לא "מוסר כפול", זה עם חזקות כבר...). (לא נורא, ליהודים מותר הכל....).

"איביהם" - לא מדבר אליך, אה?

מה עם "כ"ש דפקר טפי"?

נשמע מסקרן..

שאם יש כופר גוי ששואל שאלות על התורה צריך לענות לו

אבל אם הוא היה יהודי ונעשה כופר - אל תענה לו, כי ככל שתענה לו הוא יתפקר יותר

מין תופעה כזאת!

אני ממש נהנית לקרוא את הויכוחים התלמודיים פה, עד שהם נהיים בארמית וקיצורים (ואז אני לא מבינה..)

הייתה פה רק התלהמות של מאן דהו.

או שתענה לי עניינית - או שתפסיק לענות לי/לרכל עלי באופן מלוכלך.

כבר לא היה חשש ליהודים! הגזרה בטלה! זה רצון נקם!.  -- אז מה בדיוק פה "לעמוד על נפשם"?... (בעצם זה ממש כמו שהחרדים עכשיו מפרסמים בעיתונות הודעות בנוסח זה על "גזירות שמד"... כבר אז היו חרדים כנראה...) (צריך תמיד להוסיף אצלהם: כל קשר בין האמור בכתבה לבין המציאות, הינו מקרי בהחלט).

וכן בקשת אסתר ליום קטל נוסף....

חוץ מזה - כל כיבוש הארץ....לא ממש מלא רחמים וחמלה...

למה לטעון תמיד שהכל בסדר, גם אם אין סיבה הגיונית?...

מקרא מלא אומר: "לעמוד על נפשם", ואתה מכחישו.

הגזירה בוטלה. אך הרעל והארס שבלב כל מבקשי נפשם - לא.

אם הוא לא היה פורץ בשנה ההיא, עד נכונו לו הזדמנויות אחרות.

וע"ע בע' אפקט ההרתעה.

טוב שבנחשים רצוץ את מוחו אמרו חכמינו, ולא צריך לחכות עם זה עד 

ששיניו יהיו כבר נעוצות עמוק בבשרך.

ובכלל, כמדומני שהמוסר אותו אתה מתיימר לייצג הינו המוסר הנוצרי. אז דע לך,

שלא כמותינו כמותם, ולא כמוסרינו מוסרם, ולא כצורנו צורם. המוסר היהודי אוחז 

כי הריגת הקם והמתכנן להורגך, הוא מעשה לגיטימי, חיובי ואתי.

אם אתה בכל זאת מחפש עולם "מלא רחמים וחמלה" כהגדרתך, לך וחפש אחריו

במרתפי האינקויזיציה אי שם בימי הביניים.

מכיוון שאתה מזכיר את האינקוויזיציה (כמו כל דתי שלימדו אותו לזלזל בדת אחרת). דע לך, שאם תהיה הוגן, לא יהיו לך טענות על האינקוויזיציה...

מה ההלכה היהודית כאשר שלטון ישראל תקיף בארץ?..

יש לגויים  3 אופציות:

1. לקבל 7 מצוות בני נוח (ובכלל זה - קבלת הדת היהודית ואלוהי היהודים).

2. לצאת מן הארץ.

3. לההרג...

תזכיר לי מה היו האופציות שהעמידה האינקוויזיציה?....  אאוץ'....

אז במה אנו שונים?...

וכנראה שגם אתה שמת לב לחולשת טענותיך וסגרת אותם בסוגריים.

- ההשוואה ההוגנת הייתה אמורה להיות בין "להתנצר" לבין "להתייהד"'/"להתגייר".

אילו אכן היה כך, הייתי ממלא את פי מים כאשר חפצת.

אתה בחרת לעשות השוואה מופרכת בין התנצרות לבין קבלת 7 מצוות בני נח. ודברי

הסוגריים המפורכים עוד יותר "שבכלל זה - קבלת הדת היהודית", כמובן לא יוכלו

לרפא את שיברה של הקבלה זו. 

- העמדת אחת מן האופציות שציינת היא רק בא"י אשר בה יש את מפשט אלו'קי הארץ

וכפי שהאריך הרמב"ן בכ"מ, משא"כ המדיניות הנוצרית שגרסה (וגורסת) כך בכל מקום

אשר ידה תקיפה. אימפריאליזם במיטבו.

ונ.ב

חבל שלא "נכנסת" לזה...

ונ.ב.ב.

למה לטעון תמיד שהכל לא בסדר, גם אם אין סיבה הגיונית?...

מה עובר עליך?.. אחת מ -7 מצוות בני נח - איסור לעבוד "עבודה זרה". היינו אסור להם לעבוד עבודה שהיא "זרה" מבחינתך.... - מה זה אם לא איסור להשאר בדתם?....

לגבי שאר הדברים - אין טעם להתקשקש איתך.

ענה על הטענות, ולא על הטוען אותן!!

כאשר אני תוקף את טענתך ע"י שני טיעונים שכל אחד עומד בפני עצמו,

על מנת להעמיד את טענתך, הנך זקוק לדחות את שניהם גם יחד.

זה בדרך אגב.

ולגוף הנושא - כרגיל, לא דייקת. האיסור הוא לא לעבוד עבודה שהיא זרה מבחינתך,

אלא מבחינתם. עי' בדברי הראשונים והאחרונים לגבי שיתוף בבני נח.

נהניתי מאוד מחתימת הודעתך. חן חן. ונאים הדברים למי שאמרם.

לגבי הטענה על האימפיאליזם - לא היה נראה לי רציני, כי זה לא "יותר מוסרי" אם זה אינקוויזיציה רק בארץ מסויימת...

לגבי השאר - זה יהיה ארוך, ואני עסוק וגם עייף מכתיבה כאן...

אשמח למקורות לראשונים שציינת לגבי בני נוח.

מעולם לא התייחסתי לגופו של טוען. אנא אל תאשימני בטענות שווא.

ולמה היית חייב....?

לא נכון - שבע מצוות, הגם שאינה המרת דת, זו הכרה בדת שלך כאמיתית - אסור להם לעבוד "עבודה זרה" = כלומר, אסור להם לעבוד את האלוהים שהם מאמינים בו.  מבין שאין הבדל?..

מעט נכון - היה מקרים שכן והיה שלא. גירוש ספרד לדוגמא - הם נתנו לצאת. ואלו שנשארו - נרדפו.

שנהגו לשרוף/לקבור את האלמנה עם הנפטר,

אז הבריטים התנגדו ואחד הילידים טען נגדו שזה המנהג שלהם

אז הוא ענה שאצלם יש מנהג שמי שהורג אישה נתלה.

מה ההבדל מהאינקויזציה?

גם כאן כפו באיומי מוות מנהג זר?

אלא שכאן ברור לנו מי צודק.

(וההערה על האינקויזיציה היתה לגבי האכזריות)  

אתה בעצם טוען שבגלל שאתה "יודע" שזה ציווי מאלוהים להרוג עובדי ע"ז בארץ, אז זה מוסרי?.. כי זה בדיוק מה שטענו הנוצרים... גם מבחינתם אלוהים ציווה... (וכפי שהסברתי - גם לפי היהדות צריך להרוג. אתה עכשיו נתפס לקטנות?.. על זה שבאינקוויזיציה גם עינו?... תאכלס חובת ההריגה משותפת...).

הבריטי - רק אמר שמוות יענה במוות. אבל לא הלך להרוג איש מיוזמתו.

שלא לעבוד "עבודה זרה" - זה בדיוק עמו לדרוש מיהודים שלא לקיים מצוות. (זוכר? אסור למול את הילדים, אסור לשמור שבת.. ועוד כמה דברים כאלה...).

אתה בעצם טוען שאם רק האינקוויזיציה הייתה מאפשרת לקחת רכוש - מעשי ההרג והקטל היו מוצדקים?.. (אין לך ברירה, כי אתה נדחק לפינה, משום שזו גם ההלכה היהודית... ואעפ"כ, מעניין לשמוע את זה...).

גם הנוצרים האמינו בלב שלם שדתם היא דת האמת. ככה שאתה לא יכול לטעון עליהם דבר.

אז הגענו להבנה שאין טענות על "דת האהבה" של הנוצרים? הבנו שלמעשה ההלכה היהודית בנושא זהה למדי?.

(בסוף לא עזרתי לכם עם קריאות, אבל... הסתדרתם?)

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים