והוא גם לא מתנגד ככ גדול לשימוש בסמים.
מה אתם אומרים הייתם מוכנים לצאת עם מישהו/מישהי כזה או כזו?

אולי גם ננסה להתאבד?
אם מבינה כיום שעשתה טעות בכך שהשתמשה בעבר אז נכון לשקול
אולם אם עדיין חושבת שאפשר - בשום אופן לא. למה???
אם לא מתחרטת - נראה לי שיש פה בעיה קשה
לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שיש דברים שהם בעייתיים.
לפי מה שמובן מפותח האשכול - הוא גם לא שולל שימוש עתידי.
ואם זה כך אז יש כאן בעיה.
סמים זה סמים זה סמים.
עצם הגישה של "לא מתנגד ככ גדול לשימוש בסמים" היה פוסל עוד לפני שהייתי רואה תבנ"א.

גם כשרוצים"להתפרק" וכאלה צריך לשמור ולא לאבד תצפון
אפעם אסור לאבד שליטה עצמית.
לדעתי זה גרוע.
אלכוהול זה רק לפורים! (ואני לא מדברת על יין בקידוש או מעט יין בתוך סעודת שבת)
וסמים - שלילי בכל אופן (חוץ מלהקל סבל חולים)
פחות מסוכן אבל שלילי, מדוע?
כי זה לא מקובל בתרבות כמו יין
(גם פחות ממכר, אגב)
הסיפורים של המכורים לכך מתחילים בכך שהתחילו בקלים עברו לקשים יותר ויותר
ובסוף הפכו לנרקומנים.
לעומת זאת האם שמעת על אנשים שהפכו לאלכוהוליסטים כבדים משתית אלכוהול
בשבתות פורים וחגים?
הרב קוק ורבנים נוספים מבית מרכז שחלקם גדולי דור של היום עישנו
כיוון שבעבר לא היה ידוע הסיכון שבכך (ממקור ראשון)
ואגב אני מתנגד לסיגריות באותה מידה.
יש דברים שמעצם טבעם מעוררים התנגדות וגרירה לדברים נוספים
יכול להיות שאכן, מסיבה תרבותית סמים מסמלים את זה הרבה יותר
מסגריות, וטעימת אלכוהול מדי שבת ופורים ושוב שם זה מתוך קדושה
ובצווי חכמים יש משמעויות דווקא ליין במועדים אלו ולא לסמים.
מיין אפשר גם להפיק תועלת ולא להשתכר או לאבד שליטה,בסמים זו כל המטרה,ואין בזה תועלת מלבד פיתוח תאווה רגשית-פיזיולוגית כזו או אחרת,ופיתוח אשליות נכזבות בעקבות כך.
ב.בזה יש גם סכנה להתדרדר למקומות אחרים דווקא מתוך תרבות של הוללות שמתקשרת לזה באופן בלעדי (לעומת יין או אלכוהול שבמידה נכונה יש לו גם מקום בחברה מהוגנת).
ועוד סיבות אובייקטיביות רבות שהן למעשה ההבדל הרעיוני ביסוד הסיבה לגישה לדברים הללו.
התמכרות לסמים קשים כמו הרואין גרועה באותה מידה ואפילו יותר!
התמכרות לסמים "קלים"- כל הסמים המעוררים כמו קנאביס וקוקאין גם גרועה כמו אלכוהול.
לא יודעת להגיד מה יותר גרוע. להביא לכם תופעות לוואי של התמכרויות לחומרים שונים ואתם תחליטו מה גרוע יותר?
ויש כאלה שהן לא נדירות בכלל. התמכרות ותלות פיזיולוגית אין באקמול (וגם לא השפעה על תהליך החשיבה ומרכזי הנאה במוח)
אבל בסמים יש- ותסמונת הגמילה קשה מאוד. (חלק מהסמים)
בכל תרופה יש תופעות לוואי אבל רוב התרופות לא ממכרות ובטח לא כמו סמים ואלכוהול.
(יש תרופות שהן עם אותו החומר הפעיל כמו סמים מסוימים- או סמים שיש להם התוויה רפואית אבל סמים לאדם שסובל מכאבים זה לא כמו סמים לסתם אחד שלא צריך אותם.)
(מצחיק להכליל את כל התרופות ביחד, יש כ"כ הרבה סוגים לדברים כ"כ שונים...)
כמה היו סובלים בלי תרופות?
לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד
שמריחואנה זה בסדר???
כבר כתבתי למעלה- מבחינתי סמים מכל הסוגים זה לא בסדר (כאשר אין התוויה רפואית) וגם לא אלכוהול! (חוץ מבפורים וקצת לקידוש וכו')
שתחשבי בלימודים...
[יש במה שאת לומדת משהו שמאוד פטרנליסטי ונותן לך את מידע כעובדה ללא עוררין, בעיקר כי יש במקצוע הזה משהו שמשרת את המדינה- כמו נתינת חיסונים ולכן צריך שתעודדי לכך, ראו זאת רק לא מזמן בחיסון הפוליו, כמה מתוך כלל אנשי בריאות הציבור שהביעו את דעתן עסקו במקצוע שלך? למרות שכבר יש על זה חוגים שמלמדים ומעוררים לחשיבה עצמאית באונ' היותר מתקדמות..
זה היה רק מאמר מוסגר]
אז סמים זה לא חד משמעי, תחשבי כמה מהתרופות שאת נותנת הן מנגזרות של סמים. כולל ריטלין שכל ילד שני לוקח היום.
בכלל ידעת שהאיסור על מסחר מריחואנה התחיל מקרבות סוחרים ולא בגלל נזק בריאותי?
אז מדגישים לך את זה... מה שנוח להדגיש... ואגב לידע כללי יש גם תופעה של התמכרות לאקמול, מדובר באנשים עם כאבים שבהתחלה אקמול משפיע עליהם ואח"כ הם זקוקים למנות גדולות יותר.... אולי זה היה נחסך מהם עם היו מנסים משהו חזק מלכתחילה...
אני מודעת לעובדה שאמפטמינים זה סמים וזה החומר של הריטלין.
אף אחד לא מסתיר תופעות לוואי של תרופות. והחסרונות שבשימוש.
המסקנות שהמקצוע שלי מסיק זה תועלת מול נזק בצורה כוללנית- הנזק מול התחסנות של כל האוכלוסייה מול התועלת שבזה. והתועלת אכן יותר גדולה.
מאוד קל וטרנדי להאשים בקונספירציות אבל תדמייני לרגע איך העולם היה נראה ללא תרופות וחיסונים. (לא צריך לדמיין רק צריך ללמוד היסטוריה)
מה שהוריד את התמותה במאה ה-20 היה היגיינה, חיסונים ואנטיביוטיקה.
מה את מנסה להגיד? שעדיף בלי תרופות וחיסונים?
שסמים זה בסדר?
שכל התרופות גרועות?
ובקשר להתמכרות- זה יכול לקרות מכל חומר אבל יש חומרים שהם ממכרים הרבה יותר.
תמיד בתרופות צריך לעשות שיקול של נזק מול תועלת זה לא חדש.
לדבר עליו כאן
את יכולה לדבר איתי בפרטי אם זה חשוב לך להרחיב על מה אני יודעת[ואני יודעת..]
בכל מקרה כל ההודעה שלך עכשיו היא חיזוק לטענותיי לגבי איך שמלמדים את מה שאת לומדת...
כמו שאמרתי- חיסונים, לכי לפאבמד ותגלי דעות מעניינות חדשות... המשפט שכתבת הוא בדיוק מה שמשרד הבריאות רוצה שתשנני מתוך שינה..שימי לב שלא כתבתי את דעתי וישר מיהרת להגן על זה... מאיפה לך מה אני חושבת?
[למרות שיש 2 אונ' טובות שמאוד שינו את הפרידגמה..]
שוב להרחיב- פרטי, זה לא הדיון.
עד כמה שאני יודעת הירידה בתמותה הייתה לפני גילוי התרופה
לבין סמים לאדם בריא??
על פי מחקרים אלכוהול הקרב יהודים פחות ממכר יש שאומרים שיש איזה גנטיקה יהודית שמפחיתה את ההתמכרות לאלכוהול אך לא מונעת. תרבות השתייה הזאת שמתגברת בזמן האחרון היא דבר מסוכן אבל אדם שהגיע לסמים אפילו קלים זה אומר עליו משהו מכיון שזה הרבה פחות נגיש בכל מקרה האמירה שלא שולל שימוש בסמים היא הבעיתית פה...
אנשים שאלכוהול הוא חלק מהתרבות (והחיים) שלהם, מן הסתם מודעים לכך שקנאביס לא יותר מזיק ומסוכן.
אתה מדבר על אלו שמשתכרים בוקר וערב אך מתנגדים לקנאביס? זה אבסורד באמת אבל לא ממש קיים (בפורום) אצל קהל האנשים שהיא שואלת אותם את השאלה)
אם זה היה בעבר והוא חזר בתשובה-זה משהו אחר.
אבל הוא לא מתנגד גדול כ"כ- זה מפריע לי מאוד.
סמים זה לא דבר לגיטימי מבחינתי.
(ואני לא מדברת על משככי כאבים לאנשים שסובלים מכאבים...)
תראי... זה תלוי מאוד.
א. האם זה היה צורך רפואי?
ב. האם הוא בעד שימוש ממושך?
ו... זה שהוא נתקל בהתנגדות זה טבעי ונורמאלי, הוא יכול להתקומם מדוע אנשים לא יודעים מה זה ומה זה עושה ופועל ומהם הנזקים או מהי התועלת. אבל אם ה"מועמדת" היא אחת מאלו שמקוממים אותו, מדוע ולמה זה משנה לו?...
אם היא כזו, מן הסתם היא לא אשתך... (כמו כל השאלות שצצות פה מידי פעם בערוץ, היה אחד אתמול, כמדומני)

לק"י
וחלילה לא אמרתי שהוא ספציפית מסומם!
אבל בחור שלקח סמים וזאת חוויה חיובית בשבילו?! מקווה בשבילו לא לחזור ל"חוויה" הזאת.
ולאלו הטוענים שהמתנגדים לא חקרו את הדבר:
היא הנותנת. אני אעדיף וארצה מישהי שמעולם לא התעניינה בעולם הזה בשאלה
של מה פחות מסוכן ומה יותר מסוכן.
כל הדיון מבחינה מחקרית מה ממכר יותר הוא מיותר. יש עניינים שבהם מאוד חשוב
מהי הנורמה החברתית. אם הנורמה החברתית במקרה דנן גורסת שסמים הרבה יותר
בעיתיים מאלכוהול, יש לה משקל מכריע משום שזה אומר הרבה על אותו אדם. הרי ברור
הוא שהוא לא ישב לפני כן ועשה עבודת מחקר מה גרוע יותר ומה פחות, הוא פשוט
פרץ את המוסכמה, וכנראה רק אח"כ נתן אל ליבו לחקור את מימדי הנזק מבחינה
מחקרית.
מנסה לתת לגיטימציה לסמים אלה וזה מזעזע.. אין בעיה- אלכוהול יותר גרוע? תשללו אלכוהול אבל אל תנסו להכשיר את השרץ. מספיק מסכנים התחילו מסמים קלים והמשיכו הלאה לעולם המכורים המחריד.
נדמה שהחבר לא ממש מתנגד כי הפיתוי קורא לו לחזור... מאחלת לו בריאות ושלעולם לא יפול לשם שוב.
http://www.asianjournalofpsychiatry.com/article/S1876-2018(13)00094-4/abstract
הם טוענים שזה יכול להיות טריגר לפסיכוזות וכו' אבל יש עוד גורמים ולא ניתן לתלות במריחואנה את הסיבה העיקרית,
על ידי עצמו מריחואנה לא מספיקה כדי לגרום לכך וצריך עוד גורמים כמו סביבתיים או גנטיים.
[לצערי זה לא הטקסט המלא כי לא הצלחתי להביא אותו, ואם היה לי זמן הייתי מחפשת עוד מאמרים..]
הוא לא מפיל על מריחואנה הכל.... ההפך.
היא בגלל שכרגע זה מממן משפחות פשע, טרור, סחר בנשים וכו'
חברות התרופות לא יפסידו בגלל זה
גם עכשיו יש שימוש בזה לרפואה אבל הוא לא מתכוון לשימוש כזה
ובמה שמשתמשים לרפואה לא זהה למה שקונים ברחוב
אלו תירוצים.
וצריך להפסיק עם "אנשים רבים משתמשים"... שיטה חדשה להתמודדות עם חולשות במקום להיאבק בהן. עובדה שאנשים כאן לא רואים זאת ככה. בד"כ מי שכּן - מוצא פתאום "הרבה", אף אחד לא עשה סטאטיסטיקה במקומותינו. וגם אם היה עושה - זה לא היה משנה את האמת.
צריך מאד להיזהר מ"ותרנות" כלפי התופעה הזאת, ההרסנית.
ואכן, גם מי ש"ניסה" - זה חשוד. למה מנסה דברים כאלה, שפחיתותם ידועה..
אלא שאם זה מ"שטויות נעורים" ש"ניסה פעם" בנערותו - וכעת הוא לגמרי סולד מזה ומבין כמה זה לא שייך, ענין אחד.
אבל אם גם כעת "לא מתנגד חריף" - יואיל לא לתלות את הבעיה במי שאינה רוצה בכך. מובן לחלוטין בחורה שאינה מעוניינת להינשא למי ש"אינו מתנגד חריף" לשימוש בסמים... שיחפש אולי מישהי שגם היא "אינה מתנגדת חריפה" (ואולי פתאום יגלה שבזה הוא דווקא לא מעונין?...)
או שיתבונן היטב בדברים - ויראה כמה זה גרוע. ויצא מזה לחלוטין.
אצל חלק מהכותבים לסמים "קלים". אולי הם קלים יחסית לסמים קשים מנשוא- אבל הם לא קלים..
מה שהיא כתבה.
זו סכנה חמורה מאד - בוודאי שלא צריך להיות "סבלניים" כלפיה.
ומה שדובר פה היה לא על מישהו ש"פעם התנסה" בדווקא, אלא על מי ש"אינו שולל" סמים. וזה דבר גרוע טוטאלית.
וגם מי שאינו "שולל אלכוהוליזם" זה גרוע מאד. זה לא ש"פעם שתה" בפורים..
סכנה חמורה מאוד- מדובר על סמים קלים...
לק"י
לא הייתי יוצאת איתו..
כנ"ל גם לגבי מי שנוהג לשתות (ולא כוסית..אלא תרבות של שתיה).
אין שום "סטאטיסטיקה" מוסמכת כזו. זה סיפורים. ההיפך הגמור הוא הנכון.
ב.פותח השרשור לא דיבר על מישהו ש"התנסה" פעם בתור סקרנות מטופשת של ילד.
הוא דיבר על מישהו שלא "מתנגד חריף" לסמים, גם אם יצא מההתנסות שלו. והתביעה שלו בהודעתו בהמשך, "לפתוח את הראש לדברים כאלה", היא מזעזעת. בלי סיסמאות. אפשר כך לבקש ש"יפתחו את הראש" לכל רע. אין שום ענין "לפתוח את הראש" לדברים כאלה. מה השטויות הללו?..
אדם שכותב מצד אחד, על המגזר הלא-דתי שאולי "שם זה יותר מקובל וזה נוראי", ומצד שני רוצה שלא ישללו מישהו ש"לא מתנגד חריף" זה דבר מעוות.
ג. וגם באותה הודעה בהמשך יש בלבול. מצד אחד - "אצלנו זה נתפס כ"כ כשוליים" (כלומר, גם הוא יודע שזה לא ה"מקובל", כמובן..). ועם זה "שאלו שהתנסו הם מרגישים מראש מחוץ לסיפור"... מה זה "מראש"? לפני שהתנסו? טוב מאד. זו סכנת נפשות ורע מאד. אחרי ש"התנסו"? אז זה לא "מראש" והם יודעים יפה מאד שאם יזנחו לגמרי את השטות ויתבגרו, זה לא מה שיעכב להם את המשך החיים.
אלא מה הוא מנסה לעשות? "להזהיר" באופן סמוי, שאם זה לא יקבל "קצת לגיטימציה", אז אנשים יקחו את זה קשה ו"יכנסו קבוע"... איזו תביעה משונה היא זו?.. אל תתייחסו קשה לסמים - שמא אחרים יחשבו שהם "אבודים" אם ניסו.. זו השחתה כללית של התרבות והחברה.
איפה שמענו דבר כזה?!
כן תקחו את זה קשה - ושאף אחד לא ינסה מראש דבר כזה. ואם חלילה מישהו עשה שטות של ילדות - שיעוף משם מהר, יסלוד מזה טוטאלית מהבנת הנזק, ואז אין לו מה לחשוש כאילו הוא "אבוד לנצח".. ושלא ינסה לדרוש מהחברה שתקבל שהוא לא רוצה לגמרי להתנגד - אבל בכ"ז...
ד. ורואים בהודעה בהמשך, שהוא חוזר על כך שוב: "אדם שבחברה כמו שלנו התנסה והחליט שהוא לא בזה, גם הוא לא מתנגד, מרשים הרבה יותר מבן אדם שסתם שולל.."
משחק מילים. מניפולציה. אין בכך שום דבר "מרשים".. "אדם שסתם שולל" - הוא אדם נורמלי שעיניו בראשו ולא מנסה לקחת דברים שבורחים איתם מהמציאות ועלולים למחוק את אישיותו חלילה. זה הכי "מרשים" - וזה בכלל לא "מרשים" אלא סתם נורמלי.
אדם שהתנסה והחליט שהוא לא בזה - גם ב"ה. העיקר שיצא משם. לא מרשים שנכנס - וטוב שברח.
אבל הוא לא מסתפק בכך.. "מתחת לשורה" כותב על מישהו כזה: "גם אם הוא לא מתנגד"... אהה... אז לא! אם הוא לא מתנגד לסמים - שאף אחד לא ינסה "לשכנע" שצריך סובלנות לצאת איתו, או סתם להיות "סבלניים".. שימוש במילים יפות וניצול מידות טובות של אחרים, להגברת התועבה. לא! לא צריך להיות "סבלניים" לכך שמישהו לא מתנגד לסמים. צריך להתפלל עליו שיירפא ושיחזור בתשובה ושלא ינסה לשכנע אחרים, שזה כאילו "לא כ"כ נורא". זה נורא ואיום. ולא יוצאים ממערבולת ע"י שמנסים למשוך אליה אחרים - אלא ע"י התגברות או ע"י בקשה לזרוק חבל הצלה ממקום רחוק משם ויציב לגמרי.
לא השלילה של התופעה היא "נוראית" (כלשונו בהודעה הבאה), אלא "שלילת השלילה" היא הנוראית.
ואין לכך כל קשר ל"הבנה והתחשבות". הבנה והתחשבות בענין זה, היא להבין שמישהו נמצא במצב גרוע וצריך לעזור לו כבן אדם מישראל לצאת משם, להבין ששגה קשות והוא בצרה. אבל לא "הבנה" לתיאוריה ש"לא מתנגד לסמים"... ר"ל.
הוא מדבר על מישהו שלא ממש מתנגד לזה,
לא שהוא משתמש ולא שהוא בעד שימוש
וזה נכון שהחברה הדתית מאוד מגוננת וזה בהרבה דברים ויש לזה יתרונות וחסרונות
מי שחטא וחזר בו -לא זורקים אותו!
הוא יקר ואהוב, גם אם אכל חזיר עם גבינה ביום כיפור שחל להיות בתשעה באב
אבל כן מרחיקים מי שסוטה מהנורמה לרעה, בזמן שהוא נשאר עם בעיה
יותר חשוב לדאוג לציבור שלא ילמדו נורמות רעות!
אתה אולי אולי אולי "קורא" את השטח הספציפי שאתה גר בו/מכיר אותו, עם המגוון המאוד מצומצם יחסית של אנשים שאתה מכיר.
כמה כבר נערים דתיים אתה מכיר בארץ?
אם אני ממש ממש אגזים, אני אגיד שתה מכיר 5 אלף נערים דתיים ועוד 20 אלף חילונים. כמה מתוך אלה וכמה מתוך אלה מעשנים?
הם לא מדגם מייצג של שום שטח. יש בארץ עשרות אלפי נערים דתיים, עשרות אלפי נערים חרדים ומאות אלפי נערים חילונים ומסורתית.
אתה לא מכיר אפילו אחוז מאלו או מאלו. אז אתה לעולם לא תצליח "לקרוא" את השטח, יותר טוב מסטטיסטיקות של מכוני מחקר שמתמחים בזה כבר עשרות שנים עם מדגמים מייצגים של האוכלוסייה בישראל, ועם טעויות דגימה הרבה הרבה יותר קטנות ממה שאתה תוכל להגיע לבדך.
המטרה היא למנוע מאנשים לרדת לשם לכתחילה.
המטרה היא לשלול "אי התנגדות" לסמים.
אתה מצטט מה שהגבת עליו ההיפך ממה שנכתב.
לכתוב כאילו אנו רוצים "לסמן" כל מי שהיה שם, אפילו אם יצא מזה - זה שקר. וזה נכתב כי זה נשמע "טוב"..
אבל אמרנו במפורש: מי שיצא מזה ומבין שזה רע - מה טוב. מי שלא חושב שזה רע להשתמש בסמים - שלא יצפה מאחרים סבלנות לגישה שלו, ואל יכנה את גישתו "סטיה קצת מהמיינסטרים" - זה שוב אותו משחק-מילים.
ושאף אחד לא "יאיים" ש"ייצאו בשאלה" אם לא יקבלו את הסמים כדבר "קצת לגיטימי". זו ממש עזות פנים. זה לא לגיטימי - ומי שמסיק מזה מסקנות כאלו מזיק רק לעצמו. זה לא סותר שצריך לטפל באהבה במי שנפלו בכך. אהבה להם - לא לענין הזה עצמו..
אבל כנ"ל, זה לא סותר שאם אדם רוצה לצאת מזה - ומבין את השלילה במה שעשה - אז אנשים יוצאים מעוד דברים רעים.
כבר צוין לעיל שהבעיה בדבריך היא שאתה כל הזמן מתעקש לומר שמדובר במי שגם בהווה לא מתנגד לכך.
אז אל תאמר שזה "סימון" של מי שהיה שם... זה של מי שמתעקש להישאר קצת שם. ורוצה לגיטימציה לכך. לא.
יתכן שיש לו מעלות אחרות - לא זה.
הבנתי מראש שאינך מדבר - כפי שכתבת לפני כן - רק על "חברים" אלא בגלל נסיונך האישי.
ולמה אתה אומר ש"אם הייתי קורא את הרזומה שלך הייתי מסמן גם אותך".. הרי זה ממש שקר בשמי.
כתבתי מפורש: חזר בו והוא נגד זה ויצא מזה - מה טוב. מתעקש "לא להתנגד" - אז זה לא בגלל ה"רזומה" אלא בגלל מה שהוא עכשיו.. פשוט לגמרי..
ואין פה שום "סגירות מחשבתית" - משחק מילים משונה. סמים - זה לא "מה שלא מוצא חן בעיני". זה דבר רע ונורא אובייקטיבית לגמרי. ואני כבר ראיתי למה זה יכול להביא אנשים. סמים - זה רע. נקודה.
וה"מחיר" של הנסיון לגרום לאנשים לתת "קצת לגיטימציה" לכך - הוא חמור מאד. אין לזה כל קשר לאופציה לתיקון של כל מי שנכשל. בלבד שידע שזה אכן גרוע ולא ינסה להכשיל גם אחרים.
כן אפסול מישהי שאומרת לי שאין לה בעיה עקרונית עם סיגריות או סמים. כי איש אינו מבטיח שם זה ככה, שהיא לא תחזור לזה מתישהוא. כן - אני מאמין שצריך רתיעה חזקה מהדברים האלו, וידיעה שלא מתקרבים לזה, שזה כמו אש.
להגיד: "הוא לא מכור" זה נחמד ויפה לשעתו. בן אדם יכול להפוך למכור תוך ימים בודדים, במקרה של דיכאון או כל דבר אחר. אז כל עד אין את המידה הבסיסית של רתיעה מהדבר - המחסום החזק הזה שנקרא סלידה - כל עוד זה לא קיים, החשש שהיא תיפול לזה שוב באיזה שהוא שלב, גבוה בהרבה ממצב שמישהו שסולד מזה, ייפול לזה.
אז אדם שנפל וחזר וסולד - בשמחה, אבל אדם שזה דבר נחשב לדעתו כלגיטימי - בשבילי זה לא לגיטימי, ושיחפש מישהו אחר בשביל עצמו...
אעדיף מראש לא לצאת איתה.
אני מעדיף לחיות עם אישתי והילדים שלי, כאשר כולנו בריאים, עד גיל 120.
זה בערך אותו הדבר.
ההגזמות... ההגזמות..
שניהם זה מפלט מהחיים בבית
לא תרצה קשר רציני- בהדגשה רציני או חתונה וילדים עם משהו שלא שולל כל מיני דברים
היום הוא לא שולל זה, מחר לא ישלול משהו אחר
יכול להיות שבגיל 20 בחברה כללית זה באופנה ובסדר אבל בשלב הבא כבר לא כל כך
העניין הוא שבחברה דתית מתחתנים יותר מוקדם ואותו חבר עדיין לא הגיע לבגרות הנדרשת
אני בתור חוזרת בתשובה לא הייתי מקבלת מורכבויות כאלה לא אחרי חזרה בתשובה ולא לפני
יש מספיק מה לעשות בחיים בלי להתנסות בשטויות ולהעשיר את אלה שמתפרנסים מזה
אם הם רוצים כסף שילכו לעבוד ולא ימכרו כל מיני דברים ויעשו קופה על חשבון נוער לא חכם
הלחצים המופעלים עלי היום, כשאני נשוי ואב לילדים גדולים בהרבה ממה שהי כשהייתי רווק, והמפלט אל מושא ההתמכרות קורה הרבה יותר ממה ששיערתי (וגם הבטחתי...) לעצמי לפני החתונה.
אם הוא לא שולל שימוש בסמים - הנחת העבודה שלך צריכה להיות שהוא ישתמש. וכשזה יקרה - סביר להניח שזה 'יתפוס' אותו יותר ממממה שאת והילדים 'יתפסו' אותו. אם הייתי מוכן להיחשף, הייתי מזמין אותך לשיחה עם אשתי, לשמוע איך נראים החיים עם מכור, שברגע קטן של הסרת אחריות מפיל את עצמו לעולם שמנתק את עצמו מכל הקשר של רע וטוב...
את מוזמנת לקרוא על זה כאן וכאן, או בכלל, תגגלי "בני משפחה של מכורים", ותראי במה את מסכנת את עצמך, ואת משפחתך העתידית.
כמובן, אם הוא השתמש, ומודע לסכנה שבהמשך השימוש, הסיכוי ליפול להתמכרות היא קטנה.
אך אם הוא לא מודע לסכנה, והוא לא מתנגד להשתמש שוב, הייתי אומר שבמבט של כמה עשרות שנים קדימה, סביר להניח שהוא ישוב אל המפלט הזה, ובמקרה כזה סביר להניח שגם יפתח אליו התמכרות כלשהי. לא מומלץ לנסות בבית...
אבל אם הוא הפסיק והוא נחמד למה לא
ודי בצירוף מקרים של לחץ בבנק, הורמונים של האשה וזמינות של החומר כדי לקחת שוב. ו"כיוון ששנה נעשית לו כהיתר"...
מזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.
בשעות הערב אז אמור להיות יחסית סבבה
לא דייט ראשון אבל גם לא קשר יותר מדי מתקדם
רעיונות?
הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.
אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.
זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.
בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.
בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.
קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר
בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.
ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.
אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.
והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי.
גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו.
נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.
בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..
אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.
נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום.
יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר..
אתה טוב ומגיע לך הכל דוד
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?