מותר במידה (יש כמה תנאים לזה צריך להיות מותרים ולא מתארחים)

אם את בחורה - זה לא צנוע 

גמרא בכתובות (שום איפה אתה? מה המקור בדיוק?)

כתובות סה.

ושם כתוב קצת בצורה שונה

שאם היא נשואה (מותרת ולא מתארחת) מותרת לשתות

ואם היא לא מותרת יכולה לשתות כוס אחת, ואם היא רגילה שתי כוסות)

(לא למדתי את זה להלכה, זה פשוט גמרא מפורשת שם)

שאלת רב בכיפה

[סתם, בתור קצת "מקורות למתעניינים"...]

עניינא דיומא האם נשים וילדים מצוּוים בשתיית יין בפורים? לדעת הגרי"ש אלישיב והגר"ש וואזנר אין לנשים לשתות יין לשָׁכרה בפורים, ולדעת הגרח"פ שיינברג לא תשתינה אף כשיעור 'רביעית', אולם לדעת הגרי"י קניבסקי יש לנשים לשתות מעט יין. וכן דעת הכף־החיים בנוגע לאדם שהיין מזיק לבריאותו, שאינו מחויב במצוה השתייה, ועם־זאת ישתה מעט יין, כדי לקיים את הנאמר: "ימי משתה ושמחה". בנוגע לילדים, דעת הגר"נ קרליץ שאין חובת 'חינוך' במצוה זו; ויש לכך סמך בפירוש הגר"א על הכתוב: "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם", ימי הפורים - מצות משתה ושמחה, לא יעברו מתוך היהודים - הגדולים, וזכרם - קריאת המגילה, לא יסוף מזרעם - שאף הקטנים חייבים בה. [מתוך ביאורים ומוספים למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', תרצה, 14] 

להשתכר ממש- אז לא.

אבל קצת לשתות (וממש קצת- לא יותר ממנת אלכוהול אחת) ובאווירה מתאימה (רק חברות או משפחה קרובה) זה בסדר וראוי.

גג כוסית. קצת "יותר מלימודה"..

לא מכבד.

ואם היא לבד/עם בנות?

ולבן זה כן ראוי?

בת זה מבזה במיוחד.

וגם בחברת בנות לא טוב להגזים. לא יותר מקצת.

ואני חושב שבנים בפורים זה אחרת. וגם הם צריכים לא להתבזות.

אבל לדעתי/טעמי, מה שאצל בנים לא "מבזה" אצל בנות כן.

ואני חושב שזה דווקא לשבחן (לא "בניגוד לבנים" אלא ב=מצד עצמן).

תחשוב למה בעיניך מה שמבזה בנות פחות מבזה בנים לדעתך.

לדעתי זה משהו שמוטבע אצלנו,

שבנות צריכות להיות צנועות וטובות, ושלא יתפרעו ולבנים מותר יותר...  ויש לזה סיבות היסטוריות...

בקיצור, זה קצת משורש העניין של גישה פטריארכלית, שלבנים יותר מלבנות.

זו העין שלך.

דווקא אני הסתכלתי הפוך. ראיתי את הבנות בזה "יותר", מבחינה מסויימת.

ובכלל לא קשור לסיבות היסטוריות..

כמובן, זכותך לחשוב כרצונך - אבל דעתי לא כך. אז לא "להלביש" עליה מניעים נסתרים...

ויש דברים שהם לא רק "היסטוריים" אלא באמת שייכים לאופי, גם ליופי שיש בכך, ואכן גם למנהגי ישראל שעם זה.

או שזה מה שאנחנו מלבישים על המגדר?

אם לדעתך זה לא ראוי לבת, למה רק לבת ולא לשני המינים?

כנראה אנחנו רואים את זה קצת אחרת.

בעיני יש אכן הבדלים כלליים מסויימים, וזה טוב ויפה. וזה לא מה ש"אנחנו מלבישים". אם כי היום יש כאלה שאוהבים להגיד כך בכללית. בעיני זו טעות לגמרי.

בגדול אני יותר הייתי מתייחס לזה בצורה של: כן, גברים הם יצורים יותר מחוספסים מבנות, ולכן בדיוק יותר מתאים להם להילחם, ולכן גם שתייה זה דבר שיותר יאפיין אותם.

לעומת בנות שבאופן טבעי הן נולדות עם רגש ועדינות יותר מפותחים - ולא להגיד שזה רק תוצאה של החברה! זה גם משהו עצמי, משהו בגנים, בדי אן איי. יש הורמונים שחזקים יותר אצל גבר ויש כאלה שיותר אצל אישה. אישה היא יותר רגשית יותר "עדינה" - ולכן, כן - אישה שתשתה תיראה "גרוע" יותר מגבר.

זה לא בא מהתנשאות של גברים על נשים, אלא מהכרה בענווה של טבע הבריאה, של איך ה' יצר את העולם.

כמו שתגידי שלראות אישה הורגת מישהו זה יותר מגעיל מלראות גבר הורג מישהו - תגידי שזה מגישה פטריארכלית של התנשאות הגבר על האישה. לא, זה מגיע ממקור גבוה הרבה יותר, מהעצמיות של הנשיות מול הגבריות.

אני חלילה לא מאשים אותך בכלום - אבל אני מרגיש זמן רב שפמיניסטיות רבות מנסות לבטל לחלוטין את ההגדרות "נשיות" ו"גבריות" ולעצב מחדש מושג מחודש משלהן. וזה בעייתי, בלי ספק.

מעין הבניה חברתית, מגיל קטן אתה מחנך בת שהיא צריכה להיות עדינה וטובה, ולבן שמותר לו להיות "גבר".

אז מה הפלא?

אגב יש מחקרים שבדקו את זה... וראו שזה לא עניין גופני, הורמונלי או ביולוגי אלא דווקא החינוך...

שטבע האשה להיות צנועה

כך שלא נראה לי שהמחקרים שלך נכונים

יש גם עניינים שהם נטו גנטיים והורמונליים.

ידוע לכולם למשל, שהוררמון הטסטוסטרון נמצא אצל הגבר בכמות גדולה פי כמה וכמה מאצל האישה.

וככה גם לגבי הורמונים נוספים ומגוונים שיוצרים נטיות נפשיות כאלו ואחרות אצל בני ובנות אדם וחווה.

כמו שיש מחקרים לכאן, יש גם לכאן.

אני מקווה שאת לא טוענת כאן שגבר ואישה במהות שלהם שונים זה מזה רק באיברי הרבייה שלהם, כן?

לא קבעו חד משמעית שיש קשר או השפעה של הורמונים על האופי...

דווקא מחקרים בדקו על אנשים שבגלל עיוות חל טעות באבחון מינם..  היה יותר קל להציע לגברים שגדלו כבת ניתוח מכיוון שמגדר הנשי כבר היה מוטבע בהם מאוד חזק...

כן, כי זה בהחלט מושפע מהחינוך.

לא, כי יש את ההשלכות של זה- לידות, ילדים שמעצבים קצת שונה... אבל זה אם האישה בחורת בזה.

[ושלא יהיו ספקות, אם תעקוב אחרי ההודעות שלי תגלה שאני כן בעד נשיות, אבל לא חושבת שזה מהות האישה או מולד בהכרח]

את טוענת למעשה שגבר שנולד כתינוק, ואישה שנולדת כתינוקת - אם מסתכלים עליהם כעת, כל ההבדל ביניהם מסתכם אך ורק בשני איברים מסויימים, וכל השאר, גם בהתרחשות המוחית בפנים - זהה לחלוטין, וכל ההבדלים האחרים מלבד ההבדל הגופני היחיד, יווצרו רק בעת גידול הילדים?

איך את מסבירה את העובדה שעדיין גם אם יגדלו גבר כבת כל חייו, ובת יגדלו אותה כגבר כל חייה - עדיין בסיכומו של דבר כאשר הם יפגשו, כוחו הפיזי האובייקטיבי של הגבר הנקבית, יהיה רב יותר משל הנקבה הגברית?

בוודאי שישנם הבדלים נוספים מלבד איברי המין, ובמולד דווקא. זה פשוט ביותר. 

חשבת אגב אולי שמראש מעודדים בנים לסוג מסוים של ספורט?

אז זה ההבדל?

ונגיד שיש הבדל בשרירים- אז בגלל האישה מאמצת נשיות והגבר גבריות?

ואגב לא חסר גברים נשיים וחלשים....

אישית- אני מאוד משתדלת למצוא לי בליל פורים פורום של מסיבת נשים קטנה עם ריקודים, וכן- גם שתיה. ולא מיץ תפוזים....

גם כשהייתי רווקה זה היה חשוב לי, ועכשיו שאני נשואה- עוד יותר. למה?

כי בין כל העומס של משלוחי מנות, תחפושות וארגונים לסעודת פורים- אני מרגישה שאני מפספסת את פורים עצמו.

יבואו ויגידו שעיקר פורים זה המצוות, וכו' וכו'. שמעתי. אבל אותי זה לא מספק.

אני בפורים רוצה לגעת במקום הכי עמוק שלי, במקום הכי כוסף שלי, ולזה- מחילה, לא כ"כ קל להגיע רק מעיסוק במשלוחי מנות, וגם לא משיעור טוב ואפילו לא רק מריקודים שמחים ככל שיהיו.

בצורה הכי פשוטה- מה שהיין עושה זה הורדת מחסומים. לכולם יש מחסומם שמונעים מאיתנו לומר ולהביע את מה שנמצא עמוק בתוכנו. מחסומי "מה יגידו, מה יחשבו", איזו פדיחה, זה לא שייך או סתם ביישנות. מה לעשות, אבל "יצא יין יצא סוד". וגם נשים רוצות לגלות את הסוד.

אני לא בעד לשתות עד למצב שכרות ועד להקאות בחוצות, וברור שאם נשים שותות אז זה במידה וגם בפורום צנוע.

אני כן בעד שנשים ידעו את גבולותיהן, ובפורום מתאים ישתו ויגלו את עצמן. בצורה הכי טובה וקדושה שיש- בדיוק כמו שהגברים שותים ביום. הדברים הכי עמוקים הרי יוצאים בפורים. אז גם אנחנו מרגישות את הצורך הזה. להיות באמת עמוקה ללילה אחד, להיות באחוות חברות לכמה שעות.

מצטערת, אבל החוויה של ליל פורים, עם כמה כוסות יין וכמה חברות טובות- זו לא חוויה רעה. זו חוויה עמוקה, קדושה, טהורה. הרבה אמת והרבה עומק ולבבות פתוחים.

וכל הדברים האלו לא קשורים כהוא זה, בעיני, לפמיניסטיות או לא.

לא ראוי בכלל!

ולא משנה לאיזה מין...

לדעתי, "להתבסם" ראוי לשני המינים במידה שווה.

פעם אחת חברה מתוקה מתוקה דוסית ומיוחדת ממש (בת 25 בזמנו)

בחתונה של חברה שתתה איזה 2 וחצי כוסות יין....

ואחכ הצחוקים שהיא הריצה בקולי קולות בהסעת האורחים..... זןועה.

מאז החלטתי, אני ויין. ר ח ו ק י ם וכך ראוי בעיני.

ב"ה

תלוי מה המניע

[נערך]

[מה שמצחיק אותי זה שפסח הוא חג כל כך רציני ודווקא בו חייבים לשתות המון יין, ולא חוששים להשתכר מזה.

סיבה שאני כן מאמינה  שצריך לשתות בשלה היא מופיעה בסוף ספר משלי: "תנו שיכר לאובד ויין למרי נפש..."]

לשאלה: (לגבי פורים)

כן.

אני מאמינה בשיוויון. אם לבנים זה ראוי להשתכר, אז לבנות ה ראוי להשתכר. אם להשתכר זה להתגולל ולומר שטויות אז זה לא ראוי גם לבנים. בכל זאת, צלם א-לוקים .... לא רק אנחנו נעשנו בצלם אלוקים. כמו שאמרתי, שיוויון.

ואם זה להשתכר אז תסתכלו במראה.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?