יש לי שתי שאלות בנושא 
1. אנחנו עובדים עם הבכורה על עשית צרכים (גדולים) בשירותים. היא יודעת שאחרי שהיא עושה (מה שקורה פעם ביומיים או יותר), היא מקבלת פרס, שגם נמצא לפני כן בטווח ראיה.
בינתיים, היא עוד "צריכה" את הפרסים כחיזוק חיובי. כלומר, אני מרגישה שאם אין פרס שהיא רואה (אלא רק אמירה שתקבל פרס חדש כשאקנה לה), יש לה פחות דירבון לעשות בשירותים, וממש לא מפריע לה לחזור לעשות בטיטול.
אז עד מתי להמשיך בנתינת הפרס? יגיע שלב שבו היא כבר תהיה פחות תלויה בזה? (קצת שאלה רטורית. אולי אני צריכה יותר עידוד מתשובה).
ואחותה הקטנה (מתקרבת לגיל שנתיים) קצת מקנאת, ואומרת לפעמים "זה שלי". היא לא מקבלת כלום. האם לתת לה משהו קטן-קטן, או כלום? (אני יודעת שלא צריך תמיד לתת לכולם מתנה אם ילד אחד מקבל, אבל בגלל שהיא קטנה, היא לא יכולה עדיין לקלוט את זה).
2. אנחנו עובדים עם הבכורה על שיפור מובנות הדיבור שלה, ולפעמים היא לא כ"כ משתפת פעולה (ואז א"א לעזור לה. פשוט- אין עבודה. אין התקדמות).
זה קצת מכניס אותי לדילמה, כי הייתי רוצה להבטיח לה פרס אם תשתף פעולה. ומצד שני, זה לא חינוכי לטווח ארוך. מצד שלישי, אנחנו רוצים לקדם את מובנות הדיבור שלה וגם זה חשוב מאוד. מצד רביעי...
בקיצור, מה דעתכם?
תודה רבה 