לרוב כאשר מישהי/ו מראה תכונות שאני לא אוהב ושאני חושב שקיימות גם בי.

וואו. יצא לי ממש מסורבל.

אז נביא דוגמא!

נגיד שאני זלזלן. (ואני לא. למען הסר ספק )

אם בת הזוג תזלזל במישהו - אז זה ממש יפריע לי.

אבל אם אני לא זלזלן - זה לא מאוד יפריע לי שהיא תזלזל במישהו. אני אהיה יותר 'סלחן' לגבי זה.

סוג של 'הפוך על הפוך' שכזה.. 

אולי זה בגלל שאנחנו יותר נוקשים כלפי עצמנו (אני משתמש בלשון רבים, אבל בתכל'ס אני לא מדבר בשם עצמי בלבד. מי שרוצה להצטרף - מוזמן!), וכשאנו רואים מישהו נכשל במשהו שאנחנו נכשלים בו - אנחנו משליכים את הנוקשות שלנו גם עליו. 

זה כמו שאנחנו אומרים לעצמנו 'למה אני לא מתגבר על היצר הזה?' ככה אנחנו חושבים על בן/בת הזוג - או על כל אדם אחר - 'למה הוא לא מתגבר על היצר הזה?'.

אבל כשמדובר ביצר שאנחנו לא מכירים (גניבה למשל) אנחנו מרשים לעצמנו לסלוח - 'אולי ממש קשה לעמוד בנסיון הזה? מי יודע...?'

מקווה שהבהרתי את הנקודה שלי

יאפ!

אני לא אוהבת שיש מן מלחמה על המילה האחרונה.. בנחת בנים...

גאווה,

חוסר אכפתיות לזולת, אגואיזם...

זהו.. משתדלת שלא יותר מידי לשפוט בכללי...

נחמד לי לראות תגובות שלך שאני יכול לחתום על כל מילה, כי אנחנו כל כך שונים...

אבל מה שדיברת למעלה שצריך להיות חברה של רשעים ממש לא נכון תורנית.

על זה נאמר במשנה - ואל תתחבר לרשע, כי ילמד ממעשיו

ואהבת ישראל לא אומרת שצריך להיות חברים, זה אומר שאוהבים אבל שומרים מרחק

יש מצב של קירוב, אבל זה לא חבירות, זה קשר שברור שאת משפיעה בו ואת נותנת בו ולא מקבלת

ואני יודע שיש כאלה שאם תבואי אליהם בגישה כזאת לא ירצו לשמוע ממך, אבל יש כל כך הרבה יהודים שצמאים לתורה, כל כך הרבה יהודים שממש מחכים שתבואי ותלמדי אותם, למה צריך לחפש דוקא את אלה שלא פונים אליך, ולא רוצים ללמוד על יהדות?

ברור ששמאלני לא חייב להיות רשע

אבל חילוני כן חייב להיות רשע!

רשע בתורה זה לא מישהו מושחת ולא נחמד, אלא מישהו שעושה עבירות

וגם אם הוא תינוק שנשבה, והוא לא אשם, ומצוה לאהוב אותו ולקרב אותו,

לגבי ההתחברות הוא רשע כמו כל רשע אחר. למעשה הוא יכול להשפיע עליך, גם אם הוא לא אשם

המצאתי משהו?

הדברים מפורשים ממש. רשע נחשב כל מי שעושה עבירה דאו' שחייבים עליה מלקות (אוכל חזיר, מחלל שבת וכו')

ואם המשנה אומרת אל תתחבר לרשע, היא מתכונת למה שחז"ל קראו לו רשע, לא למה שהיום מקובל לקרוא לו רשע.

את אומרת שאת רשעית מהבחינה הזאת? אני מקוה שלא... את אמרת לי היום שאת דוסית, לא?

שאתה שופט את מעשיו ומכריע שהוא אשם במעשיו ולכן הוא רשע

אתה לא יכול לשפוט תינוק שנשבה, ולא בטוח שהוא אשם במעשיו. 

ולכן אתה לא יכול לומר שחילוני חייב להיות רשע

אם כי יתכן שצריך להתרחק ממנו כמו כל רשע אחר. 

אם כי לא נראה לי 

כי תחשוב על אדם שהיה דתי וגדל דתי ובגיל מבוגר התפקר

היכולת שלו להשפיע באופן שלילי היא הרבה יותר גדולה

תינוק שנשבה הוא פטור של שוגג, שאומר שהוא לא אשם במעשיו במידה מסוימת

אבל לומר שהוא יצא משם רשע? 

וזה שדתי שהתפקר יותר מסוכן - יש בזה קצת משהו, אבל ההשפעה היא לא "הרבה יותר גדולה".

כל מי שלא שומר מצוות עלול להדביק אותך בעבירות שלו בצורה לא מודעת

מה זה משנה אם הוא אשם? 

תכשיר אותו לעדות?

תינוק שנשבה הוא לא חף מאשמה, הוא שוגג וחייב קרבן חטאת, כמפורש בגמרא ונפסק ברמב"ם (והוא חייב חטאת אחת על כל השבתות, ולא חטאת על כל שבת ושבת)

אבל אני חוזר וטוען שלגבי השפעה ה"אשמה" היא לא פונקציה. הבעיה בלהתחבר לרשע היא שמא ילמד ממעשיו, מה זה משנה אם הוא שוגג והוא לא אשם?, למה זה לא יגרום שילמד ממעשיו?

אתה אומר ש"ברור" שזה "הרבה" פחות משפיע, ואני לא מבין מה זה משנה אם הוא שוגג. האשמה שלו היא ענין בינו לאלוקים, אבל המעשים שלו נעשים בבחירה בצורה מודעת, עם מערכת ערכים חילופית לתורה.

אז נכון, אף אחד לא לימד אותו והוא לא יכול לדעת, אבל למה שזה לא ישפיע עליך? מה האשמה קשורה לענין?

במיוחד שזה לא לימוד שכלי, זה לימוד מזה שאדם מחקה את סביבתו. מה זה משנה שהוא לא אשם בזה?

"ברור שיש לו מידות מקולקלות ומעשים רעים" ולכן אני לא יכשיר אותו לעדות

וזה שהוא חייב קורבן זה לא אומר שלפני ה' יתברך הוא בהכרח אשם, אבל על זה אפשר להתווכח

בכל אופן

רשע היא האשמה. האם תינוק שנשבה מספיק אשם כדי שיקרא רשע?

בעניין החשש בחיקוי תינוק שנשבה, מעשה שנעשה בשוגג הוא פחות עוצמתי

הוא לא מתריס

הוא עם פחות כח השפעה לעומת מעשה שנעשה במזיד והאדם כולו עומד מאחוריו.

כדתי ברור לי שאם הוא היה יודע מה שאני יודע הוא לא היה עושה את זה

וממילא זה פחות משפיע עלי. 

הרי החיקוי הסביבתי הוא עם הגיון פנימי מסויים ולא חיקוי סתמי כמו קוף אחרי בן אדם

חיקוי נעשה כמו קוף אחרי בן אדם

לאט לאט זה מחלחל

ופתאום מתקרר לך רגשות לכל מיני דברים

פתאום אתה חושב על דברים שאולי בעצם הם כן בסדר, כי הושפעה צורת המחשבה שלך

פתאום אתה חושב שאסור לעשו דברים מסוימים, כי אתה מרגיש פתאום שזה לא מוסרי, בהשפעת החבר שלך

פתאום לא נעים לך לעשות מצוות, כי זה "לא מקובל"

נראה לך שבת שמקצרת את החצאית שלה בהשפעת החברות - חשבה על היגיון?!

סחף חברתי הוא משהו עוצמתי, שלא עובר במסננת של שכל בכלל

יש אנשים יותר חזקים, שפחות נסחפים, ויש אנשים יור חלשים

אבל על כולנו זה משפיע

כי בתורה כתוב שמי שמחלל שבת או גבר שמממש את הנטיות ההפוכות שלו, הורגים אותו. (בעדים והתראה)

כך כתוב לפחות בתורה שנמצאת אצלי.

כתוב במסכת אבות פרק א' משנה ז': "נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר: הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת".

ואיזהו רשע? כל שעבר עבירה שחייבים עליה מלקות בין עשה להנאתו בין להכעיס. וכל שכן עבירה שחייב עליה מיתת בית דין, וכתב הרמ״א שאם העבירה מדרבנן, הוא פסול מדרבנן. גם העובר על השבועה, או מי ששחט ויצאה טריפה מתחת ידו, וכן גנב, גזלן, מלוה ברבית, סוחרי פירות שביעית, משחקים בקוביה, מי שאינו לומד תורה, האוכל בשוק, מוסר ממון יהודי בידי השלטונות ועוד, כל אלה פסולים לעדות.. (וגם יש בעיה להעלות אותם לתורה)

אתה מדבר על התיחסות לשיפוט, או על חברות?

דיברו כאן על להיות חבר של "רשע הלכתית", אם אתה מסכים שהוא רשע כזה, אתה מסכים שעליו אמרה המשנה "ואל תתחבר לרשע"?

ברור שאם הוא רשע זה לא אומר שהוא מפלצת. אני אגלה לך סוד, אפי' נסראללה הוא לא מפלצת, ואפשר להתייחס אליו כאדם, זה לא אומר שאני אהיה חבר שלו (לא שהוא כזה רוצה להיות חבר שלי...)

אז על מי אמרה המשנה "ואל תתחבר לרשע"?

כל המשניות באבות הם אימרות שהיו שגורות בפיהם של התנאים, זאת אומרת שהוא היה רגיל לומר את זה הרבה

נראה לך שהוא היה מתרגל לומר דבר לא מעשי?

וכשהרמב"ם אומר שכבר בזמנו רוב המדינות ששמענו שומעם האנשים הם רעים, וצריך להתרחק מהם, הוא גם כן לא היה מעשי?

אבל יכול להיות שהוא אדם נחמד

זה שהוא רוצח יהודים, לא עושה אותו לא נחמד. הוא חייל במלחמה, שהורג אנשים של האויב.

הוא לא פושע מרושע שאין לו ערכים, הוא פשוט אדם עם ערכים אחרים ממך

למשל בעולם המערבי מקובל שלא הורגים נשים וילדים של האויב, והוא חושב שצריך לעשות הכל כדי לפגוע באויב כמה שיותר.

יש לך הוכחה שהוא אדם לא מוסרי, ("רשע" בלשונך)?

הוא מפלצת? אי אפשר להתייחס אליו כאדם?

הוא אדם, צלם אלוקים, רק שהוא לא מוסרי.

האם אהיה חבר שלו? לא! כי הוא רשע הלכתי, ואני לא רוצה ללמוד מעשיו

לא רוצה להיות מושפע מגישה כזאת שבה אדם לא מתחשב בזכות האדם על גופו, ולא מתחשב באיסורי תורה שיש עליהם כרת, רק בגלל התאוות שלו.

אבל הוא לא אדם?  כמו שאת אומרת בעצמך - הוא יכול להיות אדם נחמד לחברים שלו

היה לי חבר בישיבה, שהיה הולך לנשים תמורת תשלום, והוציא על זה 60,000 שקל (ה' יודע מאיפה הוא הביא את הכסף. אני מקווה שלא משהו פלילי...) ולא יכלת לדעת עליו כלום

ויום אחד הוא סיפר לי את זה. אז מה, הוא לא בן אדם יותר?

ודוקא המשכתי להיות אתו בקשר, כי הקשר שלנו היה בבירור שאני מנסה להוציא אותו מזה, ובשביל זה הוא סיפר לי את זה, וזה קשר של קירוב ולא חבירות רגילה.

את מדברת על מה שנחמד או על מה שצריך?

את אומרת רק שלא נחמד להיות חבר של רשע ואת לא "מסוגלת" להיות חברה של אחד כזה

אני מדבר שזה לא "טוב", זה יעשה נזק לרוחניות שלך, לא שזה לא נחמד

ברור שזה נחמד להיות חבר של מישהו שמתאים לאופי שלך והוא סבבה והכל, אבל מה לעשות, הוא לא דתי.

השאלה לא אם זה נחמד, אלא אם זה טוב

והחברות שלך היו בסדר גמור. גם לי יש היום מישהו כזה, שאנחנו לומדים בקביעות פעם בשבוע, והוא חילוני ממש, מחלל שבת והכל, אבל הוא אחד כזה שבאמת רוצה להתקרב, והוא רוצה לשמוע, 

הוא אפילו מבקש שאני "אתן לו על הראש"

(אולי אני קצת מגזים בזה, אבל קשה לי לשמוע איך שהוא מחלל שבת, זה מחריד איך שאדם מסוגל להדליק סיגריה, וכל שאיפה ושאיפה היא חילול שבת נפרד! והוא מסוגל לעשות את זה 10 דקות לפני סוף שבת! מה דחוף? חכה כמה דקות ויצא שבת. נורא!)

אני מתכוין שצריך *לא* להיות חבר של מישהו שנחשב רשע עפ"י תורה

אני פשוט חושב שאם המשנה נותנת לנו הוראות, צריך לבצע אותן

ואם המשנה אומרת "ואל תתחבר לרשע", היא מתכונת שנקשיב לה

ולא נעשה את החשבונות שלנו, לפי מה שנראה לנו

בקיצור את כל הזמן מדברת על מה שקורה באופן טבעי, ואני מדבר על מה שצריך לעשות

מה הקושיא?

למה לעשות אוקימתות בלי שום סיבה?

ואני לא מבין מה החילוק בסברא

אם זה מסוכן, זה מסוכן גם בדיעבד.

אולי אפשר להמיר את זה לקשר של השפעה?

ואני לצערי רואה הרבה את מה שקורה למי שמתחבר לחילונים. לא צריך את המשנה בשביל זה, זאת מציאות ברורה למי שמסתכל סביבו

לק"י

ואני עובדת במקום חילוני.

אומנם יש גם דתיות, אבל לא כולן..

זה נראה לי ממש תלוי בקשר ובמידת המושפעות שלנו.

לא להיות חבר לא אומר לנתק קשרים

ואין הגדרות ברורות מה נקרא "חבר"

אז כל אחד ינסה להבין לבד

וגם לי נשמע שזה תלוי במידת הקשר ובמיד המושפעות,

זה לא הלכה חתוכה, זה דברי מוסר, שנפסקו ברמב"ם בהלכות דעות.

ואי אפשר ולא צריך להגדיר אותם עם סנטימטר

ומקום עבודה חילוני זה בעסה

כמה אנשים יורדים ברוחניות בגלל מקום עבודה כזה?

המשנה מאד פשוטה, כשהרמב"ם פוסק אותה הוא פוסק אותה בלי סייגים, ולא מצא שום פיתרון חוץ מללכת למדבר.

ואתה מעמיד אוקימתות בלי שום קושיא

רוח הדברים העולים מהמשנה ומהראשונים לא מסתדר עם דבריך

ולומר "אנחנו חזקים מאד מאד" לא אומר שלא תרדו ברוחניות

לרדת ברוחניות זה לא רק להיות ממש חילוני, גם חיסרון ברגש בעבודת ה', גם הרגשה שחילול שבת זה לא נורא כל כך.

לא משנה

קיבלתי הרגשה שאת מתכוונת לומר שאת רואה את הדברים כאילו קשרים חברתיים הם החיים שלך, החיים הטבעיים,

והדת היא משהו שצריך לעשות לפעמים, אבל זה לא החיים עצמם, ולא צריך לתקוע את הדת בכל מקום, ואם אני חברה של מישהי שלי שזה יגרום לי להיות חילוניה, לא צריך להסתבך

הבנתי נכון?

כולנו יהודים

כל אחד ברמתו...

חוסר יושר. זה מטריף אותי.

זלזול

סגנון 'שלוחי' (דיבור/ לבוש/ סגנון)

מה יגרום לי להעריך?

התחשבות יתרה, הקרבה ונתינה

אחד שמוותר על האידיאלים שלו עצמו, בגלל עצלות או חוסר נוחות..

(אם זה יהיה מתוך קושי של התמודדות עם יצר הרע, זה פחות יפריע לי)

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?