שאלה לבנות בלבד!!!הלוי
לפני שאני מעלה את השאלה, אני מבקש להבהיר מספר דברים:
1. אני לא בא ממקום של האשמה, חס ושלום, אלא ממקום של קושי בהבנה, תהייה ורצון להבין. אין לי שום רצון ועניין בויכוחים, אני נטו מעלה העניין כדי ללמוד ולהטיב להבין.
2. בנים, אני לא מעוניין בדעות שלכם, גם אם אתם יודעים על מה אתם מדברים, אני מעוניין לשמוע מהמקור, הבנות עצמן.

ועכשיו השאלה:
נתקלתי בעולם הדייטים, בלא מעט בנות שבאות עם לא מעט ציפיות מהבחור, ולפעמים חלקן אפילו נראות לי מעט מוגזמות. למה זה, ואולי אני טועה והן ציפיות לגיטימיות לגמרי וחלק מהן אף אינן מוגזמות?
(אני בכוונה לא מעלה את השאלה הזו גם על הבנים, כי אני כבר יודע איך הם חושבים, ואני שואל כדי להבין את הצד שלכן ומה אתן אומרות בעניין).
כמובן שניתן גם לענות בפרטי.הלוי
הינה מספר דוגמאות.הלוי
הדוגמאות הן לא האשמות, פשוט דוגמאות שנתקלתי בהן באמת.

שלבחור יהיה דווקא תואר, לא מספיק שיהיה לו מקצוע ביד, גם אם התואר אינו קשור למקמצוע.
שהבחור גם יעבוד, גם ילמד תורה בעידפות עם חברותא) וגם יהיה בעל ואבא (בדרך כלל במתכונת יומית).
שהבחורה יכולה לספר לבחור חסרונות שלה ולצמות ממנו שיקבל אותה, אבל ללא מוכנות לקבל אותו כשהוא מספר על חסרונויו (ובדרך כלל אלה אותן החסרונות או חסרונות דומים).
אני יכולה להעיד על עצמישלהבתי'ה

שכמו שלי יש הרבה ציפיות מהבחור-ככה יש לי גם הרבה ציפיות מעצמי.

אני לא חושבת שהציפיות שלי מוגזמות ולפעמים אנחנו מנסות ללמוד עליכם יותר דרך האופן שבו אתם מממשים(או לא...)את הציפיות שלנו...

 

אולי אם תפרט על דברים שנראים לך מוגזמים יהיה יותר קל לענות

יכול להיות שסתם נתקלת במקרים מוזרים...

הינה מספר דוגמאות.הלוי
הדוגמאות הן לא האשמות, פשוט דוגמאות שנתקלתי בהן באמת.

שלבחור יהיה דווקא תואר, לא מספיק שיהיה לו מקצוע ביד, גם אם התואר אינו קשור למקמצוע.
שהבחור גם יעבוד, גם ילמד תורה בעידפות עם חברותא) וגם יהיה בעל ואבא (בדרך כלל במתכונת יומית).
שהבחורה יכולה לספר לבחור חסרונות שלה ולצמות ממנו שיקבל אותה, אבל ללא מוכנות לקבל אותו כשהוא מספר על חסרונויו (ובדרך כלל אלה אותן החסרונות או חסרונות דומים).

אם תרצו עוד דוגמאות, אז תגידו.
כל זמן שיש מקצוע ביד אני לא מבינה את עניין התוארשלהבתי'ה

וכמו שאני רוצה שהבחור יעבוד,ילמד תורה ויהיה אבא ובעל

זה בדיוק כמו שאני מצפה מעצמי לעבוד,ללמוד,להיות אשה ואמא אז-פיטיםחצי חיוך

ולעניות דעתי אם מישהי רוצה להתחתן היא צריכה להיות מוכנה לקבל גם כמה חסרונות אצל הבחור...

 

אז בסופו של דבר הבקשות לא כאלה מוגזמות..

אולי תנסה פעם לחשוב על זה מהצד שלנו-

דמיין שאתה בחורה שרוצה להתחתן,לא היית רוצה את כל זה?

ברור שחשבתי על זה.הלוי
אבל לא לכולם זה מסתדר גם לעבוד, גם ללמוד, וגם להיות בעל ואבא, הכל ביום אחד, אפשר לחלק את הלימוד לפעמיים שלוש בשבוע, וצריך לקחת בחשבון שכשהגבר בלימוד אז באופן טבעי הוא לא יוכל לתת את תשומת הלב שלו לאישה והילדים.

אני אישית רף הציפיות שלי די נמוך, לא מתוך זלזול חס ושלום, אלא כדי לתת לבחורה את המקום שלה שמגיע לה. למה שאני ימלא את מקומה בציפיות שקשה לעמוד בהן?
אז זה פשוט עניין של סדר-שלהבתי'ה

אפשר לעשות הכל פשוט צריך להיות מאורגנים עם הזמנים.

ללמוד לא מחייב לשבת על זה יום שלם-

יש בנות שיגידו שגם שעה ביום זה טוב-כל אחד מה שמתאים לו.

לדעתי הכל אפשרי(כמעט)אם יש אמונה ובאמת רוצים

האמת שהיום גם מנשים יש הרבה מאד ציפיותשוקולד לבן

הם צריכות גם לעבוד בעבודה מכניסה,

גם לתפעל בית (סדר, נקיון, כביסות, ארוחות) באופן שוטף עם הדגשים על זמנים מסויימים (שבת, חגים ופסח)

גם לגדל חבורת ילדים ולחנך אותה ברוב שעות היום

וגם להיות נחמדות אל הבעלים שלהם ולקבל אותם עם חיוך על הפנים.

(ואפילו לא דיברתי על מידות טובות שבד"כ הבחור מחפש בבחורה, כולל לעיתים קרובות רצון שהיא תהיה בעלת חסד ומכניסת אורחים ולפעמים גם שתלמד תורה מדי פעם)

 

זה לא הרבה ציפיות?

ואני מתארת לעצמי שחלק גדול מהציפיות האלה קיים אצלך, אפילו בתת מודע.

ואם כך, זה לא רף צפיות נמוך. בכלל לא. (בעצם מבחינות מסויימת זה יותר ממה שהם מצפות ממך)

 

יש היום בעיה כללית שכל אחד אמור לעשות תפקיד של הרבה אנשים (עבודה- חינוך ילדים- בית)

ולכן זה לא נובע מציפיות גבוהות, אלא מרמת חיים שהעולם מורגל אליו כיום.

 

[העניין של התואר לא קשור פה, זה העדפה אישית של בת מסויימת וממש לא של כל הבנות]

היום גברים מתחלקים עם הנשים בעבודות הביתמינימאוס2

והרבה נשים לא ממש עובדות בטח לא בעבודה מכניסה

כן, אבל להרבה גברים יש ציפיה כזו, שנשותיהן יעבדו>שוקולד לבן

בעבודה מכניסה.

וגם אם העבודה לא מכניסה היא דורשת הרבה מאד אנרגיות.

(ויש ציפיה מנשים שהם יהיו אחראיות על הבית ויעשו את רוב העבודות, אפילו אם הם גם עוזרים)

אני אישיתהלוי
אצפה מאישתי לעבוד רק אם המצב הכללתי דורש זאת, אם לא יעלה צורך כזה אז מצידי שלא תעבוד. ובענייני הבית, כמובן שהגבר צריך לעזור, ואין לי ציפיה שהיא תהיה אחראית על הבית אלא אם כן היא רוצה, אבל צריך לזכור לעשות חלוקת תפקידים ושתהיה מאוזנת, כדי לא להגיע למצב של עומס יתר על צד אחד.
הגבר לא צריך לעזור!!! <כנסו ותבינו>ותן טל

זה שימוש במילה לא מתאימה לצורך העניין!!!אין פה עניין של עזרה - כי עזרה זה אומר: " זה לא התפקיד שלי, זה תפקיד של מישהו אחר, ואני מסייע ועוזר לו לעשות את התפקיד".

 

המילה הנכונה היא  " הגבר הוא שותף מלא בכ-ל עבודות הבית. שותף. לא עוזר. זה מוטל עליו בדיוק כמו שזה מוטל על האישה, וכל אחד פשוט עושה כמה שהוא יכול, במה שהוא טוב בו - וכל אחד נותן את חלקו וככה נוצר שלם הגדול מסך חלקיו.

 

חשוב מאוד לזכור את המילה הנכונה - שותפות ולא עזרה.

האמתהלוי
אתה טועה, תגיע להדרכת חתנים ותבין, וזה לא משהו שובניסטי, אלא דווקא משהו שבא לקראת האישה. אלו שעברו הדרכת חתנים/כלות טובה יודעים על מה אני מדבר.
אלה שבגישה שלך בעניין מסכימים איתךשיררר

ואלה שלא - לא... זו ממש לא הדעה היחידה שיש בנושא הזה.

את הבנת למה התכוונתי?הלוי
ואת צודקת, זו לא הדעה היחידה.הלוי
לא מסכימה (שובניסטית חרדית בתפיסות שגויות של פעם)מינימאוס2
עבר עריכה על ידי מינימאוס2 בתאריך י"ח באדר ב תשע"ד 08:59

האשה היא עקרת הבית והבעל עוזר לה בשמחה ומשתדל להקל עליה ככל יכלתו

 

ותן טל- חותמת על דבריך!!יעל מהדרום
לק"י

ניחא פעם שהאשה היתה עובדת בבית והגבר בחוץ..
היום גם האשה עובדת בחוץ.
טוב אז אני לא מסכימה גם איתך מינימאוס2


סבבההלוי
נראה אותך אומרת את זה כשבעלך מתחיל לעצב את הבית לטעמו, מחליט מה יהיה איפה ואומר מה הולך להיות בבית ואיך הוא יתנהל.
הבית הוא סוג של ''הממלכה'' של האישה, לא סתם נאמר שהאישה היא עיקר הבית. אבל הי, אם בא לך לותר על הזכות הזאת שלך, אז שיבושם לך...
ואם את חושבת שאני סתם שובניסט שאומר דברים פרמיטיביים, אז את מוזמנת לשאול רבנים, מדריכי ומדריכות חתנים וכלות.
^^^^^מינימאוס2
עבר עריכה על ידי מינימאוס2 בתאריך י"ח באדר ב תשע"ד 10:21

על החתום: עקרת בית גאה

 

אני לא מסכימה איתךשיררר

אני חושבת שהבית הוא הממלכה של שני בני הזוג, וזוגיות תקינה נותנת לכל אחד את המקום שמתאים לו. אני מקווה שלמי שאתחתן איתו תהיה דעה בעיצוב הבית, יהיה לי מאד קשה אם לא יהיה אכפת לו, זה לא נראה לי הגיוני.
אתה יכול להפוך את מדריכי הכלות והחתנים לגורואים, ובאמת עוד לא התנסיתי בהדרכת כלות, אבל למדתי על הנושא הרבה, שמעתי רשמים של הרבה אנשים וגם יצא לי כבר לחוות זוגיות, והמקום שאתה מציג כאידיאלי ממש נראה לי לא תקין.

ברור שזוגיות תקינה נונת לכל אחד את המקום שלו.הלוי
ברור שבסופו של דבר הדברים צריכים להעשות יחד ובשיטוף פעולה, וזה תמיד נחמד ונותן הרגשה טובה כשבן הזוג נותן דעה ומשתטף. אני אישית ראיתי (וזו עובדת שטח) שלנשים יותר אכפת איך הבית נראה, מה יש בבית, מה נעשה בבית, גם חינוך הילדים בדרך כלל יותר קריטי לאישה (גם באופן טבעי, בדרך כלל,הילדים נקשרים יותר לאמא), והיא בדרך כלל גם יותר מבינה בתחום ויותר רגישה לרצון הילדים (לא שזה לא חשוב לגבר, פשוט בדרך כלל יותר חשוב לאישה). תחשבי על זה רגע, טוב טוב, לפני שאת עונה, האם היית רוצה שלגבר יהיה את אותה המילה שיש לך בעניינים אלו, או שהיית מעדיפה שלך יהיה יותר שליטה בעניינים האלה ושהוא יותר יביע דעה ותמיכה?
ובואי ניכנס לפרטים, לך יפריע בעין אם הסכו''ם לא יהיו ללטעמך, לך יפריע עם הצלחות לא לטעמך, לך יהיה אכפת איזה סירים ומחבטות יהיו, לך ישנה איך השירותים והמקלחת יהיו מעוצבים, לך ישנה איך חדר/חדרי השינה ייראו, לך יהיה יותר אכפת איזה ספות יהיו בסלון ואיזה וילונות יהיו בחלונות וכו' וכו'... לא שלגבר לא יהיה אכפת, אבל בדרך כלל יהיה לא פחות (ולפעמים הרבה פחות) אכפת. עניין של אופנה ועיצוב ואיך הבית יראה ומה יהיה בבית, בדרך כלל יותר חשובים לאישה מאשר לגבר.
אני יודעת שזה מה שאתה חושבשיררר

אין צורך בכל כך הרבה דוגמאות.
אני חושבת שאלו סטיגמות והבניות חברתיות שלא מועילות בכלל, אני לא חושבת שאני יכולה למצוא את עצמי בתפיסת המציאות שלך, ולכן יש עניין שכל בת ובן בבואם לבנות מערכת זוגית, יכירו את עצמם ויראו מה הם, לא מה מדריך החתנים אמר שהם.

אני לא בן אדם סטיגמטיהלוי
מה שאני אומר זה מניסיון חיים והסתכלות על זוגות ודרך התלנהלותם, והזוגות המאושרים אלו הזוגות שמבינים שעצות חז''ל טובות הן ומיישמים אותן, והם יודעים שהם לא סטיגמטיות ושובניסטיות.
אני יודע שאני נשמע סטיגמטי ולפעמים גם שובניסט, אבל אני לא. אני יודע שיש פה שיחלקו עליי בעניין הזה, אבל אני יודע מי אני ואני לא צריך להוכיח את עצמי ולקבל אישור מאף אחד חוץ, מריבונו של עולם.
אני מכירה זוגות מאושרים אחריםשיררר

שמבינים את המורכבות של ההלכה, ומכירים בכך שעצות חז"ל ניתנו בזמנן וצריך לדעת איך לקבל אותן.
אני אומרת את זה מניסיון חיים והסתכלות, וגם מלימוד - תורני ואקדמי, שמראה לי עד כמה אנחנו שבויים בהבניות חברתיות, ועד כמה נכון להשתחרר מהן.

אני לא יודע מה איתךהלוי
אבל אני לא שבוי בשום הבנה חברתית, כל מי שמכיר אותי (אף אחד מהפורום, כך שאין פה מי שיעיד ויאשר את דברי), יודע שאני אדם יוצא דופן מבחינת המקום שלי בחברה ודעותי עליה, לכן גם קשה להם לעכל את זה שאני לא מתנהל על פי הנורמות החברתיות ושאני די ''עושה מה שבא לי''. אני מסכים איתך שהרבה אנשים שבויים בנורמות והבנות חברתיות, אבל זה לא בגלל מה שחז''ל אמרו, אלא בגלל שבגלות הרבה ממה שחז''ל אמרו עוות והרבה מעיוותים אלה נשארו עד היום. אני מאד אוהב את עצות חז''ל, הם ידעו טוב מאד על מה הם מדברים והן ניתנו בזמנן ולדורות שאחרי (גם לדורנו ולאלה שיבואו אחרינו), ואם לא טובים לך עצות חז''ל, אז תלמדי מהאבות והאימהות ואישים אחרים מהתנ''ך. עצות חז''ל מאד פשוטות ואינן מסובכות, 97 אחוז מהם מאד רלוונטיות גם היום. אני גם אומר את דברי מניסיון חיים והסתכלות, גם מלימוד תורה, וגם לימודים אקדמיים (שאגב, בפיגור לא קטן לאומת חז''ל). הבעיה היא לא דברי חז''ל, הבעיה היא החברה שבוחרת לעוות את דיברי חז''ל.
הרבה יותר טוב ללמוד מהמערב את תרבות הנישואין שלומינימאוס2אחרונה

ככה מגיעים ל 30% או יותר אחוזי גרושין. מומלץ מאוד 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

וטוב כמובן זה היה בצחוק למי שלא הבין. אני בכל מילה עם זה שמעלי

 

אז את יודעת כמה זוגות מתגרשים כשמשפצים את הביתמינימאוס2
עבר עריכה על ידי מינימאוס2 בתאריך י"ח באדר ב תשע"ד 14:12

לא דתיים (ככה ספרו לי החילונים אצלינו בעבודה )

והסיבה:

לא ברור להם שהאשה היא העקרת והטעם שלה אמור בעיקר לקבוע

אז הם רבים כמו משוגעים על כל צבע וסגנון

וכמובן שהיא אמורה להתחשב גם בו ובמה שהוא לא אוהב אבל זה בעיקר היא 

 

אם מכל השווין הזה יצא שאשה צריכה לוותר על הטעם שלה בעיצוב הבית-

מה עשינו?!  מוציא לשון

 

 

 

למה הדעה של האישה חשובה יותר משל האיש?!שיררר

"הלוי" הציג את זה כאילו לאיש לא כל כך חשוב, את אומרת שלשניהם זה חשוב והאישה מחליטה? למה?!

במילי דשמיא האיש קובע במילי דביתא האשהמינימאוס2


את מתכוונתמופים

שבמילי דביתא מומלץ לאיש להתייעץ עם אשתו.

וגם מומלץ לו לפעול לפי עצתהלשם שבו ואחלמה
נכוןמופים

ועיין במאירי שם שהוא עצה טובה לשלום בית

 

 

 

שתיהם נכוניםמינימאוס2

לאיש זה פחות חשוב ובגלל זה האשה היא עקרת הבית והיא מחליטה בדברים האלו

אבל לגבי מה שכתבתי בהמשך של החלוקה בין מילי דשמיא למילי דביתא

זה מסביר למה אצל חילונים למשל זה לא יכול להיות כי באילו מילי דשמיא הבעל אמור להחליט בדיוק?!

 

 

 

ברור שהגבר צריך לסייע בעבודות הבית.הלוי
ואני לא בא בציפות בטענות שאני מעלה, אלו פשוט ציפיות שנתקלתי בהן שהופנו אלי באופן אישי וגם אל אחרים.
האמת שאני לא רואה בזה דבר רע.שיר ידידת

(אני מדברת על לעשות תפקיד של הרבה אנשים)

ככה כל אחד עוזר לשני ואף אחד לא מרגיש לבד בעול שלו- בקשר לגידול ילדים, פרנסה ניהול בית...

אבל שכל אחד יבנה את הזוגיות שמתאימה לו.

האמת שהשאלה למה הן קוראת ללמודמינימאוס2

אם השאיפה היא לגדול הדור שגם יהיה מנהל מחלקה בבית חולים אז שמשיכו לחלום

אם הכוונה היא לצאת בערב לשעת לימוד זה מן הסתם הגיוני בהרבה מקצועות

 

דיברת אלי??שיר ידידת

בכלל לא דיברתי על לימוד תורה- לזה יש את המקום שלו- וכל זוג/ אדם יחליט מה המקום של הלימוד בחיים שלו.

(וברור שדבר אחד בא על חשבון השני-זה שיקולים שכל זוג עושה עם עצמו- מה יותר חשוב לו בתקופה מסוימת או באופן כללי...)

מה זה הציפיות האלה? נשות הפרברים?ארוון

נתקלתי בהרבה מאד אנשים עם צפיות כאלהשוקולד לבן

בין אם זה בחורים- מנשותיהם (או נשותיהם לעתיד)

ובין עם זה בנות שמצפות מעצמן להיות מושלמות בכל הדברים האלה, ואח"כ מתבאסות שזה לא מצליח

 

וגם אם זה רק חלק- לגדל את הילדים זה עבודה במשרה מלאה, אז מספיק שהאישה עובדת עוד עבודה במשרה חלקית ועושה אפילו חצי מעבודות הבית (ובד"כ גם כשהבעל עוזר האישה אחראית על עבודות הבית ועושה יותר ממנו)

עדין זה משתווה לדרישות שכתב הלוי (עבודה וקצת לימוד, וכשהוא בא הביתה להתייחס לאישה ולילדים)

 

כך שבאמת שהדרישות הגבוהות זה דבר הדדי, ואי אפשר לצפות שרק אחד מהצדדים יעמוד בדרישות והצד השני לא.

אז כדאי שיפסיקו להאמיןארוון

לכל הפרסומות והתשדירים הפרסומיים של אישה שמחכה בבית לבעלה שהוא מרכז עולמה ונהנית ושואבת סיפוק מהפעלת השואב אבק ואפיית עוגות, וכמובן מלהיות כל היום בבית עם הילדים.

 

וואו, אפילו בארה"ב הבינו ממזמן את השקר של האושר המזויף בנשות הפרברים....[מוזמנים לקרוא את הבעיה הנשית של בטי פרידמן שנכתב אז, הייתה אצל אותן נשים שכיחות גבוהה של דיכאון ובעיות נוספות..]

 

כמובן שיש נשים שזה להן טוב ואם כך אז אחלה, אבל לצפות את זה מכולן?

 

 

 

ערוניות לגמרי למה?!מינימאוס2

מה לדעתך נשים עושות היום ?!

מגדלות תרנגולים ואווזים או עובדות בבית ובחוץ?

איך קראת לילדים שלי??אלעד

תודה על התשובה שלך.הלוי
לגבי ציפיות שקיימות אצלי (גם במודע וגם בתת מודע)- פעם הרף שלי היה גבוה, אבל הבנתי שהרף הזה לא ריאלי ושאני אני לא יכול, וזה לא נכון, לנסות לשנות את הבחורה לפי הדמיונות שלי. הבנתי שאני צריך להוריד את הרף ולתת את המקום שמגיע לאישה שאני רוצה להיות איתה, אחרי הכל זוגויות זה ביחד, ואהבה מתבטאת בעיקר בנתינה וגם לדעת לקבל.

וממש לא התכוונתי שכל הבנות הן כך, גם לא הרוב, פשוט יצא לי להכיר לא מעט כאלו ואני מנסה להבין אותם ולא למהר לשפוט.
אוקיבת-שבע77

 

שיהיה לו תואר-

זה לגיטימי לרצות את זה (יש כאלה שזה חשוב להן ויש כאלה שלא)

וזה משהו שאפשר לדעת עליו כבר בשלב הבירורים

 

שהבחור גם יעבוד,גם ילמד תורה וגם יהיה בעל ואבא-

(מה זה מתכונת יומית??)

הגיוני שרוצים מישהו שגם עובד וגם קובע עיתים לתורה-לגיטימי לגמרי

כל עוד לא היא לא ציפתה למשהו מנותק מהמציאות

(נגיד,אם מישהי ציפתה ממך 

שתכניס כל חודש משכורת עתק וגם תלמד בחברותא 5 שעות ביום-עצבני)

 

ובקשר לחסרונות-ברור שלכולם יש חסרונות וברור שגם לך מותר לדבר עליהם

אבל באמת..כל מקרה לגופו (זאת יכולה להיות מישהי שחיה בסרט ומחפשת מושלמות אבל יכול להיות שחיסרון ספציפי מפריע לה מאוד)

 

 

אוקי...הלוי
אבל למה דווקא תואר? למה לא מספיק שיהיה לו מקצוע, מדובר פה על בחור שעובד ויש לו פרנסה, הקטע התמוה שהבקשה היא לתואר, אפילו אם זה סתם תואר לשם התואר בלי קשר לפרנסה?

הכוונה למתכונת יומית- גם יעבוד, גם ילמד כל יום אבל שבלי שיגרע מתשומת הלב של האישה והילדים (אני בכוונה מפריד בין האישה לילדים, כי גם האישה צריכה/רוצה יחס שיהיה מיועד רק לה).
ככהבת-שבע77
עבר עריכה על ידי בת-שבע77 בתאריך י"ז באדר ב תשע"ד 14:42

בחברה המודרנית יש הערכה (לאו בהכרח מוצדקת!) לתואר.

מבחינה אסוציאטיבית,התואר מתקשר אצלנו לתבונה,עושר,שאפתנות,רחבות אופקים

אז יש בנות שזה חשוב להן (לא באתי להצדיק את זה..רק לתאר תופעה).

 

ובקשר לעבודה והלימוד-נראה לי שכבר כתבו על זה למעלה^

 

טיפ קטן:אל תהפוך את עצמך לסוג ב!!

תהיה שלם עם מה שבחרת לעשות

ברגע שתשדר את זה לבחורה

ותבהיר לה שטוב לך בעבודה,שיש לך עבודה מכניסה וכו

אז כבר יהיה יותר טוב

 

ואולי זה יעודד אותך...אם אחרי שעשית את זה^^

היא עדיין מתעקשת על תואר

סימן שיש לכם סדר עדיפויות שונה לגמרי

אז היא במילא לא בשבילך

 

 

תודה.הלוי
ברוך ה' אני לא רואה את עצמי כסוג ב' בגלל ניסיון לא נעים עם מספר בחורות, אני יודע מי אני ולא מתבייש בכך. ובכל זאת, תודה על דברי העידוד ותודה על התשובה.
לאיזה ציפיות אתה מתכון?שיר ידידת

 

הינה מספר דוגמאות.הלוי
הדוגמאות הן לא האשמות, פשוט דוגמאות שנתקלתי בהן באמת.

שלבחור יהיה דווקא תואר, לא מספיק שיהיה לו מקצוע ביד, גם אם התואר אינו קשור למקמצוע.
שהבחור גם יעבוד, גם ילמד תורה בעידפות עם חברותא) וגם יהיה בעל ואבא (בדרך כלל במתכונת יומית).
שהבחורה יכולה לספר לבחור חסרונות שלה ולצמות ממנו שיקבל אותה, אבל ללא מוכנות לקבל אותו כשהוא מספר על חסרונויו (ובדרך כלל אלה אותן החסרונות או חסרונות דומים).
אולי כדאי לתת דוגמאות לדברים מוגזמיםמינימאוס2

 

 

ובגלל שאני בעצם שייכת לפורום שמתחת אני מנועה מלהגיב

בפרט כי אם אני יגיד את מה שאני חושבת אני יקבל הרבה הרבה פטיש

 

הינה מספר דוגמאות.הלוי
הדוגמאות הן לא האשמות, פשוט דוגמאות שנתקלתי בהן באמת.

שלבחור יהיה דווקא תואר, לא מספיק שיהיה לו מקצוע ביד, גם אם התואר אינו קשור למקמצוע.
שהבחור גם יעבוד, גם ילמד תורה בעידפות עם חברותא) וגם יהיה בעל ואבא (בדרך כלל במתכונת יומית).
שהבחורה יכולה לספר לבחור חסרונות שלה ולצמות ממנו שיקבל אותה, אבל ללא מוכנות לקבל אותו כשהוא מספר על חסרונויו (ובדרך כלל אלה אותן החסרונות או חסרונות דומים).
אני כמובן לא מתחברת לדרישות האלומינימאוס2

אבל אני לא פונקציה בכלל, עדיף אולי שלא אגיב על זה ושנאיר לדת"ל שבשטח להתמודד

לא קשור לבנות\בנים.הקולה טובה

קשור לאופי.

יש כאלה שמקבלים יותר ויש כאלה שיותר חשוב להם שדברים יהיו כמו שהם רוצים.

 

לי כבת היתה רשימת ציפיות די קטנה- ורובה היתה קשורה למידות.

וכבר יצא לי להפגש עם בחור שזרק אותי כי לא היה לי תואר, ועוד אחד שטען שהעבודה שלי לא מספיק נראת לו (ובסוף התגלגל לעבוד במשהו דומה...) 

עם בחור שלא הבין למה אני שילבתי מדרשה עם עיסוקיי "רק" 3 שנים ולא חולמת על לימודי המשך תורניים (בא נדבר על זה, כמה בחורות כאלו יש בעולמנו? שבאמת חולמות על לימודים תורניים כ-ל חייהן?)

עם בחור שלא הייתי מספיק דוסית בשבילו- כי הלכתי עם חצאיות שלא מטאטות את הרצפה ולא חייתי באורות גבוהים

עם בחור שלא הייתי מספיק נשית בשבילו 

 

ומכירה עוד כמה כאלה...

 

לא אמרתי שבנות הן ככה...הלוי
השאלה שלי נשאלה על בנות שהן כן כאלה (ממש לא כולן ואפילו לא רובן).
וברור שיש גם בנים כאלה.
יש המון סיבותאני והוא
בס"ד

בפועל לצערי קורה שבנות מתפשרות הרבה עקב חוסר הצעות..
אבל זה כמו שלבנים יש דרישות ככה גם הבנות. מה הבעיה?
יש דרישות ויש דרישות...הלוי
אני לא בטוחה שזה קשור לבנים או בנות, אלא לאופי..יעל מהדרום
זה לא מה שאמרתיהלוי
לא אמרתי שכל או רק בנות הן ככה, השאלה שלי נשאלה על הבנות שהן כן ככה.
הכל נשמע פחות או יותר הגיוני..שמי תכלת2

בעל

אבא

קובע עיתים לתורה

מפרנס-

זה הכל דברים פשוטים, על חלקם הגדול אדם מתחייב בכתובתו.

תואר אקדמי-לא לכולן משמעותי, אבל הגיוני לחלוטין, בעיקר עניין של סגנון..

אני לא מבינה על מה אתה מדברמייכ
וקראתי גם תדוגמאות.
פשוט אני לא רואה את זה אצלי, ולא אצל הסביבה שלי.

בדכ מי שדורש מהאחר דורש גם מעצמו.
ויש גם כאלה שדורשות מעצמן, ולא דורשות מידי מבן זוגן. וכמובן שזה גם נכון הפוך, לגבי בת זוג
באמת לא הבנתהלוי
אמרתי שיש לא מעט בנות, לא אמרתי כל הבנות ואפילו לא רוב!
וברור שזה קיים אצל גבריםהלוי
אבל אני מכיר כבר הצד הגברי בעניין עקב היותי אחד כזה, תקראו את מה שכתבתי בהתחלה בעיון.
ברוך ה לא כולן זהות, אחרת העולם היה משעמםמייכ
זה כמו לשאול: למה יש משוגעים בעולם?!

גם אני חשבתי על זה בזמן האחרון...גפן36

אתה צודק, מה הזכות שלי לבקש במעלי להיות א' ב' ג'? 

(וזה דרישות גדולות... מאד...)

אבל בינתיים לא מצאתי דרך לרצות באמת משהו אחר..

אני גם לא חושבת שאני רוצה לשנות את רצוני...

 

אני חושבת שאם אני דורשת מעצמי הרבה, הגיוני לדרוש ממנו דברים

שמבחינתי הם מינימליים.

ולדרוש שידרוש מעצמו...  לא?

היי, אני בת 22 יוצאת עם בחור בגילימחפשת עצה...

בקשר יחסית רציני..


בתחילת הקשר (תקופה של חודש+) הרגשתי חיבור חזק, משיכה, עניין.. אבל לאחרונה מרגישה ש'ירד' לי ממנו ולא מצליחה להבין איך זה קרה ומתי.

הוא מצידו מתכונן כבר להציע..

מצד אחד אני מבינה שיש כאן קשר עם הרבה פוטנציאל,

אבל מצד שני מרגישה שלא נכון להמשיך ככה, אבל גם לא רוצה לשקף לו את המצב שלי כי אני בעצמי לא יודעת מה הסיבה שאני נרתעת פתאום

אני אשמח לעצות, או אם למישהו קרה דבר דומה..


תודה מראש..

ממליץ להתייעץ בהקדם עם מאמנת לחתונה.היום הוא היום
יש לך פה משהו חשוב ביד אבל מצד שני יש פה בירור משמעותי וחשוב לא לצער אותו וגם לא להחליט סתם ללכת על זה. בהצלחה
תודהמחפשת עצה...
אם מכירין המלצות למאמנות כאלו אשמח
כמה זמן שאתם בזוגיות?נייקיי
בקשר קצת יותר מחודשייםמחפשת עצה...
חודשיים זה לא הרבה, אבל גם לא קצת. איפה שהוא באמצענייקיי

מצב מאוד מתסכל ומבלבל, אבל חשוב שתדעי שזה קורה להרבה מאוד אנשים.  אתם אחרי השלב הראשוני. התחושה הזו ש"ירד לך" יכולה להיות פשוט ירידה במתח הרגשי אחרי שיא ההתאהבות.


ציינת שאת מרגישה באויר שהוא כבר מתכונן להציע נישואין.


בקשר של חודשיים בסהכ, זה קצב מהיר מאוד. כשצד אחד "רץ" קדימה והצד השני עוד בתהליך בחינה, נוצר פער שיוצר לחץ פנימי.

את צריכה לשאול את עצמך - האם ה"רתיעה" היא ממנו, או מהמחויבות הכבדה שפתאום מונחת על הכתפיים שלך?

אולי הגוף מגיב בנסיגה כדי להגן עלייך מהמהירות בה הדברים מתגלגלים.

בחודש הראשון אנחנו מאוהבים ב"דמות" שבנינו לעצמנו. כשהערפל מתפזר, מתחילים לראות את האדם האמיתי.

האם יש משהו ספציפי (התנהגות, ריח, צורת דיבור, משהו באופי, בדמות, אולי במחשבות על העתיד המשותף, על האחריות והתמודדות עם החיים האמיתיים, פרנסה, בית) שמפריע לך?


מה אפשר לעשות עכשיו?

1) קחי מרחק של יומיים-שלושה: אל תיפגשו. תראי אם את מתגעגעת או מרגישה הקלה. הריחוק עוזר להבין מה חסר.

2) בדיקת ערכים: תשאלי את עצמך – מעבר ל"משיכה", האם הוא אדם שאת מעריכה? האם טוב לכם ביחד ביומיום?

3) אל תמהרי להחליט: את בת 22, אין שום סיבה לקבל החלטות גורליות (כמו חתונה) אחרי חודשיים כשאת בספק. מותר לך לקחת את הזמן.

לא כ"כ מסכימהשלומית.

זה מאוד תלוי אישיות ותרבות, אבל יש מקומות שחודשיים זה לגמרי הסטנדרט לפגישות. כמובן אם מרגישים שצריך עוד זמן אז סבבה, אבל בעיניי לא נכון להציג את זה כתקופה קצרצרה.

לפותחת- הייתי ממליצה לשתף אותו שאת לא ממש בקצב שלו. כמובן לא צריך לומר ש"ירד לך" ממנו, אבל כן שיבין שאתם לא באותו קצב.

וכן לעשות פגישה, אפילו ח"פ (יש מקרים שזה לגמרי מספיק) שתעזור לך לזקק את התחושות שלך.

תכתבי אזור בארץ, מאמינה שיהיו כאן המלצות 

בהצלחה!

בטח תודה!מחפשת עצה...

לגבי הצעה אסביר לו שצריכה עוד קצת זמן

השאלה היא מה אני עושה עם עצמי בזמן הזה..

ותודה, אני מאזור הצפון 

תודה רבה!מחפשת עצה...
פגעת בדיוק בנקודות צריכה לשבת לענות על השאלות האלו בכנות.. 
מצטרפת להמלצות - לנסות לבררלגיטימי?

האם הרתיעה היא ספציפית ממנו, מהקשר הזה,

או משהו כללי יותר.

זה בהחלט משהו שיכול לקרות.

ואגב

 אני לא בטוחה שנכון לא לשקף לו את זה. אם זה מה שאת מרגישה, את כנראה מבטאת את זה בצורה לא מודעת. לדעתי, קשר אמור להיות מקום של פתיחות, של כנות - שבו מרגישים בנוח להגיד - אני מרגישה שיש הרבה פוטנציאל בקשר שלנו, אבל פתאום אני מוצאת את עצמי בחששות, שאני לא יודעת בדיוק מה הם ואיך להתמודד איתם, ושזה שלב שאת צריכה לעבור לפני שאת מוכנה לעשות את הצעד הבא.

הוא לא חייב לתת לך פתרון, אבל עצם השיתוף יוצר איזשהו אינטימיות.

 

לגבי המלצות - את צריכה למצוא מישהי שמתאימה לך. 

נכון מאוד, תודה!מחפשת עצה...
מצטרףפצל"פ

קודם כל לשקף לו את זה

שאת שמחה בקשר שלכם ואת רוצה להמשיך טוב לך איתו

אבל את מרגישה שאת לא בקצב שלו ושאת לא יודעת למה

ואת צריכה עוד זמן לעבור תהליך/בירור עם עצמך


 

הרבה פעמים עצם זה שאת לא מפחדת מלומר לו את זה זה כבר פותח משהו בנפש ואת אולי תביני יותר מה קרה


 

ואם לא אז באמת שווה פגישה עם מישהו חכם בתחום או איש מקצוע

לנסות להבין אותך ומה חסום לך או חסר לך


 

המון בהצלחה

תודה!מחפשת עצה...

יש סיכוי שאני מפחדת לפתוח איתו את זה דווקא בגלל שזה יקרב ביננו.

צריכה כאן בירור רציני עם עצמי..

מעניין ממשפצל"פאחרונה
מה בעצם מפחיד אותך בזה שזה יקרב ביניכם?
לגיטימי ממשזיויק

פשוט לומר שצריכה עוד זמן.

בהצלחה!

זה מה שעולה ממה שאמרו כאןמחפשת עצה...
תודה לך, ותודה לכולכם!
לי קרה משהו דומה 3 פעמיםהאופטימי

ובכל מקרה ומקרה זה הוביל למסקנה אחרת.


 

הרבה פעמים כשמגיעים לשלב ההחלטות אחד מבני הזוג (או שניהם) יוצר משבר בתת-מודע, והתוצאות של המשבר מובילות להכרעה לכאן או לכאן.


 

 

בפעם הראשונה, ארוסתי דאז יצרה משבר שלאחריו יצאנו להפסקה בקשר ונפרדנו.


 

בפעם השניה, התכוונתי להציע נישואין וכשהיא הבינה את זה היא יצרה משבר שהוביל כל אחד מאיתנו לכיוון ההפוך.

שלאחריו היא התחרטה על המשבר ומאד רצתה להתחתן ואני נכנסתי למומנטום שלילי ביחס לקשר שהוביל בסוף לפרידה.


 

בפעם השלישית (אשתי כיום), חשבתי שהיא יוצרת משבר ובדיעבד התברר שאני זה שיצרתי משבר מדומיין, אבל זה עזר לאשתי להוריד את החסמים האחרונים שהיו לה, ובסוף אותו היום הגענו להכרעה חיובית.


 

 

אז ההמלצה שלי היא לעצור ולחשוב עם עצמך מה גורם לך להרגיש כך, ואפשר גם להתייעץ עם אנשים שמכירים אותך טוב ושאת סומכת על דעתם.

עצם השיתוףadvfb

הוא יכול לעזור לבנות עוד קומה בקשר.

דווקא שיוצאים מהפוצימוצי הכיפי של הקשר ואומרים דברים טיפה פחות נעימים אז זה באמת קשה, אבל לטווח טיפה יותר ארוך - זה בדיוק מה יכול לבנות את הקשר.

 

 

מעניין..דרייב

את יודעת להצביע על נקודת זמן בה התשוקה ירדה?


ייתכן שזה פחד מהעמקת הקשר כמו שכתבו פה, וייתכן שהיה מאורע ספיציפי שהשפיע. אולי התנהגות מסויימת מצידו? 'וידוי' שלו שהוריד לך וכו'. משהו ששיתפת והרגשת שהוא לא מבין אותך?

או שזה דווקא בגלל דריכה במקום וחוסר העמקה רגשית שאת מצפה לה והיא לא מגיעה, ואת מרגישה קשר תקוע מבחינתך למרות שמצידו זה לא מפריע להתקדם...

אני סתם זורק פה השערות.

תנסי לנתח בעצמך מה ומתי השתנה. כך או כך זה יקדם אותך. אפשר ללמוד מזה המון על עצמינו ועל הדינמיקה עם האחר. 

איזה סוג שדכנית עדיףאביעד מילוא

אחת שהיא מחפשת לך בחורה שתואמת 1 ל1 למה שאתה מחפש  או אחת שגם אם זה לא תואם לכל מה שכתבתם אבל בגדול יש את אותה רוח  ולפחות כמה מכנים משותפים היא תציע את זה?

האחרונהadvfb
^מסכימה. אם אתה יוצא לדייטיםלגיטימי?

אתה כנראה בוגר מספיק כדי להבין שאנשים לא תמיד נכנסים לתבניות, ותוכל להפעיל את שיקול הדעת שלך כדי להחליט האם החריגה מההגדרות שלך זה משהו שאתה מוכן לנסות או לא, לפי הנתונים הספציפיים. אם השדכן נדבק אך ורק להגדרות היבשות, מה אנחנו מרוויחים מזה שיש בן אדם שעומד מאחורי זה?

why not both?פצל"פאחרונה

לא מכיר שיש בלעדיות אצל שדכנים...

אבל בהנחה שצריך לבחור אז

לרוב באמת עדיף השניה, כי שידוכים מוצלחים הם לא תמיד (או אפילו לרוב לא) זוג שמתאימים בול, אלא זוג שפשוט יש התאמה וטוב להם ביחד

אבל יש פעמים שאתה בלי יותר מידי כוח ללצאת לדייטים, ואתה מעדיף רק לקבל הצעות שהם ממש מתאימות ומדוייקות, כי אז יש כביכול יותר סיכוי שהקשר יצליח לחתונה וגם אם לא לפחות הוא יהיה טוב ופחות דורש...

לא יודע אבל אם הייתי אומר התאמה דווקא מבחינת רשימה או פרטים שכתבת, אלא יש פשוט שדכנים כאלה שיש להם חוש חזק והם מצליחים לקלוט טוב אנשים ולקלוע להצעות שממש מתאימות להם

עישון בזוגיותחגית 222

שלום 

אני בחורה דתיה תורנית בת 22, נפגשתי עם בחור מקסים דתי בן 24  והתפתחה בינינו אהבה וחברות מדהימה . כולל מחשבות כעל חתונה . 

אחרי כחודש הבנתי שהבחור מעשן גראס אחת לשבוע .

 

מה דעתכם ? כדאי להמשיך את הקשר הזה ? 

אני לא בונה על כך שהוא מסוגל להפסיק עם העישון .

תודה לעונים .

תלוי אם זה בפיקוח רפואי או לאintuscrepidam

בהנחה שזה לא בפיקוח רפואי, לא כדאי להמשיך לענ"ד. גראס פוגע בהתפתחות המוח והתפקוד הקוגניטיבי אצל צעירים, פוגע בבריאות הנפש, במערכת החיוניות של הגוף, בפוריות וזה התמכרות.

כמובן שיש חשיבות לכמות שהוא מעשן, אבל במידה וזה לא בפיקוח הייתי יוצא מנקודת הנחה שהוא רק ידרדר.


ולאור כך שאמרת שאת תורנית, איבוד הדעת ע"י אלכוהול וסמים זה שיא השפלות האפשרית לפי חלק מהאחרונים

שאלה מורכבתפתית שלג

אם הוא לא מנסה להיגמל במסגרת מקצועית, אין סיבה שזה ימשיך לקרות אחת לשבוע בלבד, ואין ערובה שזה ישאר רק בגראס.. ואני לא חושב שאת רוצה לחיות בזוגיות עם בעל כזה.

השאלה היחידה היא על זה? כי אפשר להבין מהניסוח שלך שהוא גם פחות תורני ממך. שאולי זו גם סוגיה מבחינתך.

לא כתבת מה דעתך האישית בענייןהאופטימי

אם מבחינתך זה סבבה, אז זה סבבה.


 

אם מבחינתך זה משהו רע או שעלול להביא לדברים רעים, אז זה רע.


 

עם כמה שזה מבאס, זו שאלה שאת צריכה לענות לעצמך ובפורום את לא תקבלי תשובות שיותאמו אלייך באופן אישי.


 

השאלה שהייתי שואל, זה איך עישון גראס יכול להשפיע על זוגיות/משפחה/חינוך?

אבל לא נראה לי שבפורום הזה תוכלי לקבל את התשובה, אולי בפורומים אחרים..


 

לאחר שתקבלי תשובה על השפעות נפוצות, תוכלי להחליט אם זה באופן אישי מתאים לך או לא.

ברור שלפסולבא בימים

ולא רק גראס , כל עישון הוא סיבה לפסול .
אם המטומטמים שמעשנים היו יודעים שבזה הם מאבדים כל סיכוי לבת זוג ראויה , אולי הם היו מחשבים מסלול מחדש .

מסכים עם הטענה, אבל יותר אנשים מתים מהשמנת יתרintuscrepidam
האם היית אומר את זה גם על זה?
לדעתי לפסולבתאל1

ולא להתחתן על סמך זה שהוא ישתנה ויפסיק מתישהו כי זה יכול גם לא לקרות ואז סתם ציפית והתאכזבת והתחלת את החיים בצורה כזאת מבאסת. גם ככה יש הרבה שוני בין גברים לנשים ויש הרבה על מה לעבוד בשנה הראשונה לנישואים כך שלא צריך להוסיף בעיות אם יודעים אותן מראש.

סמים זאת צרה צרורה ועדיף לא להכניס ראש למיטה חולה.

..שפלות רוח

יש לי חברים שמעשנים והם סבבה לגמרי, אני לא אומר שזה בסדר רק אומר שהם נורמלים ואין להם איזושהי מחלת נפש..

יחד עם זאת, זה שנוא שנאה גדולה אצל השם יתברך-זה אני לא אומר בשמי זה בשם הרב שלום ארוש.

ודבר אחרון, אין אדם שיודע להגיד כן או לא על שידוך, אם תשימי לב, רבנים צדיקים אמיתיים עם יראת שמים אמיתית, אף פעם לא יגידו להוריד שידוך או ללכת על שידוך, הם תמיד ימליצו ואף פעם לא יכריעו כן או לא- מזווג זיווגים הוא רק השם וזהו. אין עוד. תתפללי אליו שיאיר לך מה לעשות.

זה צריך להיות החלטה שלך.לגיטימי?אחרונה

אם את שואלת כאן שאלה רפואית, מה ההשפעות של העישון עליו ועל סביבתו - זה לא המקום הנכון.

אם את שואלת איך זה משפיע על הזוגיות - זה כבר תלוי בך.

כמו שכל דבר אצלו יכול להשפיע -

איך הוא נראה, מה הוא עשה\עושה בחייו, מה התוכניות שלו לעתיד וכו' וכו' -

יכול להיות שאלה דברים טובים ומקסימים בעינייך, אבל בעיני זה ממש לא מה שאני מחפשת.

[ורק רוצה להעיר לעניין האהבה: האם זה האדם הראשון שכלפיו את מרגישה כך? איך זה משפיע על קבלת ההחלטות שלך?]

מה שאני צריך VS מה שאני רוצהארץ חדשה

שלום חברים

אשמח להתייעצות

האם אדם צריך לחפש בחורה לפי מה שהוא רוצה, או מה שהוא צריך?

למשל, אם אני בהייטק, האם נכון לי לחפש דווקא מורה או אישה שתעבוד במקצוע פחות תובעני?

מציאת חן, חיבור רגשי ונפשי, השקפה ואמונה דומיםנייקיי

הם החשובים.

תחומי העיסוק, מקצוע, הם באמת משהו שלא צריכים להוות משקל בשיקולים במציאת החיבור בין בני הזוג

 

מכירה המון זוגות סביבי ששניהם בתחומים תובעניים.  

אם זה ששניהם בהייטק, או שילוב שהוא הייטק והיא עו"ד וטוחנת שעות, או הפוך. או הייטק ורו"ח בחברה ציבורית וכל רבעון לחץ עצום בדוחות הכספיים.  

 

כולם מסתדרים בטוב.  

אם עובדים במשרות טובות ובזכות המשרות יש אמצעים וכסף, יש אפשרות להעסיק מטפלת פרטית ולהצליח גם לעשות קריירה  

גם תלוי באופי של בני הזוג.  כאשר תפעול הבית, ילדים, אוכל, כביסות, רופאים, טיפת חלב, קניות, להישאר עם ילד חולה (וכאן יש יתרון להימצאות מטפלת פרטית) מתחלק היטב בין בני הזוג, אין בעיה ששניהם גם מפתחים קריירה מקצועית טובה. 

דווקא למורות יש הרבה פחות גמישות לקחת חופשות ולהישאר בבית עם ילד חולה. 

אני לא בטוח שהנחת היסוד נכונהנוגע, לא נוגע

שהייטקיסטים רוצים בהכרח הייטקיסטיות ומתאימים להן ומורים למורות..

זה לא מדוייק לגזור אופי מבחירת מקצוע. אני לדוג' מכיר הייטקיסטים שהם כמעט כמו מחשב מול מחשב והייטקיסטים שהם ממש חברותיים.

 

צריך לרצות את מה שצריךintuscrepidam
בקושי יודע מה אני רוצה אז אתה שואל מה אני צריך??😅דרייב
אולילגיטימי?

השרשור הזה יוכל לעזור:

https://www.inn.co.il/forum/t1362853#14778819

 

צריך שיהיה את מה שרוצים ורצוי שיהיה את מה שצריךהאופטימיאחרונה
והמבין יבין..


ולגבי מקצוע, כאחד שעובד בהייטק זה נראה לי יחסית מהמקצועות שהן פחות תובעניים מהממוצע (כמובן תלוי בחברה ובגבולות שמציבים לבוס).


ולענ"ד יש מספיק מכשולים בדרך לזוגיות, ולא כדאי להוסיף מכשולים שאינם הכרחיים עבורך.

עצה שידוכיםתודהלכם

שבוע טוב לכולם.

אני בוחר להתייעץ כאן, בתקווה למצוא תשובה ועזרה.

אני בחור בן 23 (צעיר יחסית אני יודע) ובאמת דיי מתקשה בעולם השידוכים, לא חסר לי משהו, אני נראה טוב יחסית, וגם בשאר הקריטריונים אני בסך הכל עונה על הדרישות.

הבעיה היא למצוא מישהי שמתאימה.

אני בעל תשובה כבר שלוש וחצי שנים, בא ממשפחה דתית, ההשקפה שלי קרובה להשקפה חרדית אבל אני לא ממש מוגדר, אני לומד ימים ולילות, היתה עכשיו תקופה שגם עבדתי במשך ארבע שעות כל יום, אני נותן שיעורי תורה פעם בשבוע לחברה בגילי, וגם כותב חידושי תורה ובדרך להוציא ספר בעזרת ה', עם באמת חידושים מתוקים.

משפחה נפלאה, ובאמת בסך הכל לא חסר כלום, הבעיה היא ההסתכלות של בחורות ואני מבין אותם.

אני מצד אחד לא נמצא בישיבה( זה באמת לא מתאים למי שאני) יש לי רב, ומה שקשור לתורה באמת שאני לא נופל מהמון בחורי ישיבה, אבל ברגע שאני ניגש לשידוכים אך אחת לא רוצה להסתכל עלי, גם בעל תשובה, וגם בלי עבר של ישיבה, לא נראה מזמין...

אני רוצה להקים בית של תורה,בית של קירוב לבבות, ומצד שני הרבה מהבחורות שכן נמצאות בעולם השידוכים לא בראש שלי בכלל.

אני לא רוצה לשנות את מי שאני בשביל למצוא זיווג, זה לא אני, וגם בסופו של דבר הקב"ה מזווג זיווגים אנחנו פשוט צריכים לעשות את השתדלות.

אבל אני באמת שואל מה לעשות? איך לנסות? ניסיתי דרך שדכנים, או שאין הצעות או שהם לא בראש שלי, אני שלוש שנים בעולם השידוכים היו מעט פגישות, ומתוכם היו אולי שתים שזה באמת היה בכיוון של מה שאני מחפש, אבל בסוף לא התאים, או להן, או לי... נסיתי שבע ברכות לא ממש מצליח שם, שליש גן עדן ממה שראיתי לא מתאים גם כן. ואני נשאר באוויר ובאמת שואל מה לעשות? איפה לנסות?

אני לא מחפש שלמות, מחפש בעלת תשובה או מישהי מבית חרדי, שרוצה להקים בית מתוך רצון אמיתי לעשות נחת רוח להקב"ה, מישהי שרואה קודם כל את הקב"ה.

חשבתי לפנות לרבנית ממדרשה עם הפרטים שלי, אבל לא נראה לי מתאים, ובדרך כלל במדרשות יש שדכנית שהקשר עם איזה ישיבה במקביל...

אני לא מחפש הגדרות בדיוק כמו שאני לא הכי מוגדר, פשוט מחפש מישהי עובדת ה' באמת, שמכוונת לבית בסגנון חרדי. מאוד אשמח לעצות בנושא, ותודה רבה לעוזרים.

אתה מודע לעובדהפצל"פ

שאתה שואל שאלה בפורום דתי לאומי?

אמנם יש פה טיפה ניקיות בעיקר נראלי מהמגזר החרדי

אבל הייתי ממליץ לך לנסות להגיע למקומות שיש בהם יותר חרדים, לא שאני מספיק מכיר...

לא מודע... לא מכיר את הערוץ הזה יותר מדיתודהלכם
לירות לכל הכיווניםadvfb

שדכנים מיזמים חברים

לא להתייאש

להתפלל

כן צודק, זה מה שאני מנסה עד עכשיו חחחתודהלכם
היה חשוב לי להגידadvfb

שאל תוותר מיזמים בגלל שהם לא נראים

גם מיזמים שיש סיכוי קטן - מצטרף למכלול הסיכויים

אנסה תודהתודהלכם
סע לחו"ל תמצא מלא.בנות רבות עלי
הנה משהו:דרייב

עוד קבוצות של סגנון תורנידרייב

אתה יכול לפרסם שם גם את עצמך.

 

https://chat.whatsapp.com/BZv5k2y7qYr3RZMmSKjAmd
 

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜


 

אל תתייאש. אתה נשמע בחור טוב ואיכותית שהרבה בנות ירצו. רק צריך לחפש במקומות הנכונים. אתה לא צריך לרקע שלך להוריד לך. ההפך. זאת המעלה שלך שעל אף שלא למדת בישיבה אתה משקיע עצמך בלימוד והתמדה. תציג את עצמך באור הטוב והחיובי שלך, שהצד השני יוכל להתרשם מזה.


 

תן לחבר טוב/רב/שדכן שמבין אותך לומר את האמת ולפרגן עליך. אדם לא נמדד רק בנתונים הטכניים. בהצלחה!

תודה רבה אח, מחמם את הלב לראות אנשים שאכפתתודהלכם
להם ואוהבים לעזור
בשמחה😃דרייב
ישSeven

שידוכים כהלכה

ושגרירים בלב

בשניהם יש בסיגנון הזה

ואם תשלח כרטיס אני יכולה להעביר לחברה שהיא שדכנית במגזר הדתי חזק 

שלחתי בפרטי תודה 🙏תודהלכם
..שפלות רוח
אני לא יודע אם זה תמיד היה ככה או שרק ממש בתקופה האחרונה יש התעוררות לזה, של אני לא שם ולא שם אבל מחפש אמת, מכיר המון כאלו, וזאת אחת הסיבות שאני לא בעד שדכנים כי להם יש תבנית הם רוצים הגדרה-מה אתה? ואין לי הגדרה(ואגב לא רק לי ולך, מכיר הרבה בלי הגדרה וגם לא מחפשים כזו) יש לי פשוט רצון למשהו אמיתי שיעשה נחת רוח להשם, וזה נראה לי משהו שמתעורר בזמן האחרון אצל הרבה חברה, ואולי זה גם חלק מתהליך הגאולה אין לדעת.
בהצלחה!לגיטימי?אחרונה

יצאתי עם אנשים שדומים לתיאור שלך - 

אבל איתך כנראה לא הייתי יוצאת, בגלל העניין החרדי.

לא הרתיע אותי לצאת עם מישהו שלא למד בישיבה מסודרת (או בעל תשובה). אבל אני גם לא חרדית, ונראה לי ששם זה באמת יותר קשה.

לשאלה שלך איפה אפשר לנסות -

התשובה שלי זה לנסות בכל מקום.

יש רשימת שדכנים ומיזמים בשרשור הנעוץ בראש הפורום. (כולל נגיד מיזם דת"ל שמיועד למי שמחפש\ת אברך).

למה לא להתקשר לרבניות ממדרשות?

אין מה להתבייש. 

אולי כדאי לחשוב על מי שאתה מחפש, איפה היא תחפש? האם אתה נמצא שם?

מיזם חדשלגיטימי?

נתקלתי השבוע בפרסום למיזם שידוכים חדש.

לא מכירה באופן אישי, לא יודעת מי היוזם והמארגן.

ממה שאני קוראת בין השורות באתר שלהם (שנראה שהם עוד עובדים עליו, נניח נראה שהוא מתאים יותר לקריאה במחשב מאשר בטלפון) - זה נראה שהם מנסים לקחת את הרעיון של שגרירים ולקחת אותו למקום בוגר ומקצועי יותר. זה לא חבר מייצג חבר, אלא שדכני קהילות\ישיבות\אולפנות\מדרשות.

מוזמנים להתרשם בעצמכם:

מפה לחופה - מיזם שידוכים למגזר הדתי לאומי

[לפי הפרסום שראיתי, 500 הנרשמים הראשונים יכולים להירשם בחינם, ולכן משתמע שאח"כ יהיה תשלום.]

 

זה מה שכתבו על עצמם באתר:
מפה לחופה - מחברים עולמות, ברגישות ובמקצועיות

"מפה לחופה" הוא מיזם חברתי-ערכי שנועד ללוות צעירים וצעירות מהציבור הדתי-לאומי במסע האישי והעדין אל הקמת בית נאמן בישראל. אנחנו לא עוד שירות שידוכים קלאסי, אלא מערכת מקצועית שמובילה תהליך היכרות מדויק, אישי – שאתה או את שולטים בו.

המיזם נולד מתוך ההבנה שרווקים ורווקות רבים מחפשים זוגיות, אך מעוניינים להימנע ממסגרות לוחצות או פורמליות מדי. המטרה שלנו היא לאפשר לכל אחד ואחת למצוא את החצי השני בקצב שלו, בלי לחץ ובלי מחויבות, תוך שמירה על דיסקרטיות מלאה וכבוד לעולם הרגשי שלכם.

 

איך זה עובד? השיטה הייחודית שלנו

במקום להסתמך על תחושות בטן או "הצעות על הדרך", פיתחנו מודל עבודה המשלב כלים מקצועיים עם ליווי אנושי חם:

מקצועיות ועומק: אנו משתמשים בשאלוני עומק ובניתוח נתוני אישיות שפותחו על ידי אנשי מקצוע מובילים כדי להבין אתכם באמת. כל התאמה נבחנת לפי שכבות רבות של נתונים: התאמה ערכית, סגנון תקשורת, צרכים רגשיים ושלבי מוכנות. בלי השאלון זה כמו ללכת בלי מפה - איתו, הדרך ברורה הרבה יותר.

ליווי אישי וצמוד: אתם לא לבד בתהליך. לכל משתתף מוצמד שדכן או שדכנית שעברו אצלנו קורס במשך מספר חודשים שמלווים אותו מהרגע הראשון ומייעצים לאורך הדרך.

בלי לחץ: "מפה לחופה" לא עובד עם דד-ליינים. אתם מנהלים את הקצב, יכולים לקחת הפסקה מתי שצריך, ובוחרים מתי ואיך להתקדם.

 

האני מאמין שלנו

אנו מאמינים ששידוך טוב לא מתחיל במזל - אלא בהבנה עמוקה. השאלון והתהליך שלנו הם הלב המקצועי שמאפשר לנו לראות מעבר לנתונים היבשים ולחבר בין אנשים על בסיס ערכים, אישיות וחיבור רגשי אמיתי.

עם הלב הנכון, הכלים המקצועיים והכוונה המדויקת - אפשר להגיע הביתה.

 

המיזם הוקם לעילוי נשמת הלל דחבש ז"ל, בן אהוב ואח יקר, שחייו הקצרים היו מלאים באור, עומק, אמת וצניעות. הלל נשא בליבו חלום גדול - להקים בית של אהבה וקדושה מתוך חיבור של אמת ולב פתוח. "מפה לחופה" ממשיך את דרכו ומורשתו, מתוך תחושת שליחות להעניק ליווי אמפתי שמכבד את הקצב והעומק של כל אדם.

די כברבחור עצוב

אני בטוח שהם מתכוונים לטוב, אבל עוד מיזם או פחות מיזם כבר לא משנים יותר מדי.

וזה בלי לדבר אם הם יהפכו בעתיד למסחטת כספים כמו חלק מהעסקים האלו. 

האם האלטנרנטיבה עדיפה בעיניך?לגיטימי?
לדעתי - א. אי הקמה ותחזוק מיזמיםלגיטימי?

ב. אם ננקה את המרחב מאינטרסים כלכליים, על מה אנחנו נשענים?

כאמור - לא רואה תועלת בעוד מיזםבחור עצוב

עוד מאותו הדבר לא נותן כלום.

לגבי אינטרסים כלכליים - צריכים להיות משניים. אחרת את הופכת להיות מוצר. במקרים קיצוניים - יהיה עדיף לשדכן שתשארי רווקה ותשלמי כמה שיותר זמן. 

לא מסכימהלגיטימי?

כסף הוא מניע. ותחרות בעיני יכולה להיטיב - וכן, אנחנו סוג של מוצר. בין שתרצה ובין אם לא.

אני מאמינה שהם הקימו מיזם כי הם מאמינים שיש להם משהו שונה, שהם לא עוד מאותו הדבר.

את לא חייבת להסכיםבחור עצוב

אוי ואבוי למי שמתייחס לבן אדם כמוצר. מה שבטוח - לא טובתך היא שעומדת לעיניו.


אביא לך דוגמא - שדכן שדורש שתירשם אצלו בתשלום כדי שיעביר את ההצעה שלך משודכת שלו.

הבן אדם פוגע באופן אקטיבי המשודכת שלו. היא משלמת לו כסף כדי שיביא לה הצעות והוא מונע ממנה כי הוא מנסה לסחוט את הצד השני.


וזה בלי לדבר על תופעה חדשה של שדכנים שלוקחים כרטיסים שמסתובבים, שמים את המספר שלהם ודורשים כסף ממי שפונה. 

בהחלט שילמתי לשדכנים כאלה.לגיטימי?

ובסה"כ,

יש הרבה מיזמים\אתרים\אפליקציות וכו' בשוק.

חלקם עולות כסף.

ואני בוחרת למי מהם אני רוצה לשלם, וממי מהם אני נמנעת.

יש גם משהו נעים במחשבה שאני משלמת על שירות, מאשר מתחננת לחסדיו של מישהו.

את מתייחסת לחצי מהדברים שליבחור עצוב

אין בעיה לשלם לשדכן על הצלחה, יש בעיה לשלם לשדכן שמנסה לסחוט את הצד השני ובדרך לא מעביר לך הצעות!

הבן אדם פוגע בך אקטיבית ואת עוד משלמת לו! 

יש שמשלמים רק על אירוסין בע"המרגולאחרונה

ואז גם השדכן, האינטרס שלו הוא להביא לידי זיווג מוצלח ולקצר את זמן החיפוש


ובכללי, חושבת שמי שלא עוסק בזה כמקצוע, מעוניין שימצאו את שאהבה נפשם…

חברה פעם העלתה לסטטוס בווצאפ (שיש בו רק חברות שלה) שהיא מעוניינת ומחפשת, ואם למישהי יש רעיון היא תשמח שתציע

היה לי ממש כיף לקרוא את זה וגם זה עורר בי מחשבה אקטיבית על הבנים בסביבתי שעשויים להיות רלוונטיים (כולל חברים של אחי וכו)


ב"ה כבר התארסה. אבל זה אדיר בעיניי לבוא ולהגיד את זה לסביבה הקרובה. 

הפסימיות שלך היא לא רציונליתadvfb

מה הבעיה בעוד מיזם?

אם הרעיון שלו ייחודי וטוב - מדהים.

אפילו אם הוא בנאלי - גם מיזמים בנאלים משדכים זוגות בסוף.

אני לגמרי יכול להבין את היאוש. אבל הוא לא כלי עבודה.

הפוךבחור עצוב

זה שיא הרציונליות. לנסות שוב ושוב אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה זו ההגדרה של אי שפיות. איינשטיין שם שם.

אז תתייחס בצורה ענייניתadvfb

א. המיזם מציע עניין ייחודי, אתה לא חושב כך?

ב. מיזמים בנאלים ומשמעממים -מקימים בתים בישראל - זה לא נכון?אם זה נכון, מעולה שהקימו אותם ולמה שלא יקימו עוד

 

אני לא עובד אצלךבחור עצוב
את דעתי כבר כתבתי. הבנות אותן בנות והבנים אותם בנים. עוד מיזם מאותו הדבר לא ישנה יותר מדי. גם אם הכותרות מפוצצות. 
חבל שאתה מכניס אגו לשיחהadvfb
למה אתה הורס את הדרמה צדיקבנות רבות עלי
מתוך סקרנות- את מרגישה שזה עניין של דיוק?מרגול

במחילה, לא הייתי מספיק בעולם הדייטים בשביל לגבש דעה ולהבין בעצמי.


לפעמים אני תוהה כמה הפער הוא בדיוק של תכונות האופי/רצונות של האדם. וכמה זה אולי מחשבות שהאדם בא איתן מראש, במקום בכללי שהוא נמצא בו כרגע, על מה שם דגש בדייט, ואז גם להצליב את כל זה עם הבן/בת זוג בדייט! אוהו זה מסובך…


הרי זה לא שהרווקים שמעוניינים בזוגיות זה אחוז קטן מהאוכלוסיה. וגם, אני לא חושבת שיש פה איזה תכונה שיטתית שאפשר לשים עליה את האצבע ולהסביר את רוב הסיבות לרווקות.

ואני רק תוהה, בכמה מהמקרים חסר הלדייק בהתאמה מראש, ובכמה מהמקרים זה יותר עניין של "מזל" ואולי אם היית פוגשת עכשיו את ההוא שיצאת איתו לפני שנה, אולי זה היה הולך מדהים ויאללה חתונה.


(הבעיה היא כמובן שזה לא מתמטי, אלא בעיקר עניין של הלב, ובשביל שיהיה סיכוי לדייט צריך להתמסר אליו באיזושהי רמה, מצד שני אם זה לא הולך, משהו בהתמסרות יכול להיות שוחק וכואב. וכמובן כמובן שכל אחד אינדיווידואלי

רק תוהה אם *זה* המיזם שחסר. כאילו, אם הוא יתן מענה, או אולי יכול חלילה לגרום למפח נפש מיותר)


^ברור לי שכל אחד ואחת שונים. ברור. שואלת ברמה הכללית. 

תראי,לגיטימי?

אם הייתי יודעת מה העניין, הכל היה נראה אחרת, לא?

אין נראה לי תשובה אחת נכונה לשאלה שלך.

אני חושבת שמיזם 252 פנה לכיוון הזה - לא שידוכים, אלא ליווי והדרכה בתהליך. הם טוענים שמאות זוגות התחתנו בזכותם - לא הכירו בזכותם, אלא התחתנו בגלל הליווי.

באופן אישי, רוב האנשים שיצאתי איתם (ויצאתי עם לא מעט) - הקשר נגמר מהר (פחות משלוש פגישות). ואני די מדויקת, ומבררת, ולא יוצאת עם כל אחד. 

מצד שני, יש אנשים שיצאתי איתם, ונגיד הפריע לי משהו מסוים. אם כעבור שנה-שנתיים-שלוש הייתי יודעת שזה השתנה - יכול מאוד להיות שניסיון נוסף יוביל לתוצאה שונה. (בעיקר עניינים של בגרות ובשלות). גם אני כמובן עברתי מסע עד לנקודה הזאת, ובהחלט ייתכן שמשהו שפעם לא התאים בכלל היום יהיה יותר מוצלח.

בהסתכלות אחורה, מהחוויה האישית שלי, אין מישהו שאני נפרדתי ממנו (הפוך יש) והיום אני מתבאסת על זה.

השאלה שלי היא ברמת הכללמרגול

כלומר, האם יכול להיות שברמת הכלל, מה שחסר זה פחות העניין של הדיוק ויותר העניין של לצאת יותר.

(אם יצאת יותר יש יותר סיכוי שתמצאי איש שמתאים לך וטוב לך איתו, מצד שני, חבל לצאת עם גברים שזה בכלל לא רלוונטי).


מבינה?

ממש לא התכוונתי שתדעי להגיד מה הבעיה, כי כמו שכתבתי, אני לא חושבת שזה בהכרח עניין של תכונה בבן אדם. (לכולנו יש תכונות שהן פחות, אבל היופי זה שזה אצל כולנו, אז זו אולי התמודדות אבל לא בהכרח חסם)

לענ"ד דיוק יותר מידי רק פוגע ביכולת להתחתןintuscrepidam
לא מבינה אותךלגיטימי?

את שואלת אם אני מעדיפה לצאת עם כמות או עם איכות?

 

לדעתי רוב האנשים פה לא נהנים במיוחד לצאת שוב ושוב לדייטים.

אם אסתכל על העולם בצורה כזו, יש אלפי אנשים בטווח הרלוונטי שלי מכל מיני בחינות, ואם אנסה לצאת עם נניח מאה כדי למצוא את ההתאמה הטובה ביותר - דווקא אז הסיכויים נמוכים מאוד בעיני, וזה זמן מבוזבז (צריך זמן כדי לצאת עם כ"כ הרבה). ובכלל, זה יגרום לזה שתמיד בראש יכולה להיות המחשבה - אולי אם הייתי בודקת עוד הייתי מוצאת מישהו יותר מתאים. מבחינתי, יש אדם אחד שקיים בעולם שרלוונטי לי כרגע - זה שאני יוצאת איתו, ואני צריכה להחליט אם כן או לא. כל שאר האנשים בעולם לא מעניינים אותי. לא אכפת לי אם יש מישהו עם סיכויים יותר גבוהים - האם הקשר הזה מתפתח טוב או לא?

 

ברור שנרצה להיפגש עם מישהו שרלוונטי לצרכים ולרצונות שלנו, לא?

בוודאימרגול

בעיניי גם אין דבר כזה "האחד"  

כלומר, בוודאי שבסוף אני רוצה אחד, אבל זה לא שיש את ה-

הרעיון שלי זה לא לצאת עם כמה שיותר ולברור. הרעיון הוא שבסוף רוצים זוגיות שתמשיך לנישואים, לא?

ושהרבה מהרווקים רווקות שאני רואה סביבי זה לא עובד עוד בשלבים יחסית ראשוניים.

ואז צריך הצעה חדשה, נכון? כאילו אם לא עבד

ואז השאלה שלי היא כמה צריך עוד בשלב ההצעות לדייק. כי אני לא חושבת שזה בהכרח עניין של דיוק של התכונות שאני מחפשת, כמו שזה עניין של איזשהו חיבור שלא בהכרח אפשר להגדיר בפרמטרים.

שתהיה כימיה טובה, משיכה, הערכה, הנאה מהמפגשים המשותפים.

והרבה מהזוגות שאני רואה (כולל אותי עצמי), שהכירו בצורה שהיא לא הצעה/שידוך, לא היו יוצאים מראש עם מי שבסוף הם התחתנו איתו.

וזה ממש לא אומר לוותר ולהסתפק בבינוני. בכלל לא. כמו שזה אומר שחיבור וקשר טוב יכול להתקיים גם בלי התאמה של המון פרמטרים. מבינה?


ואז אני אומרת, מדובר פה על מיזם שידוכים, כן? אני מצפה שמי שפונה אליו הוא לא יוצא כרגע עם מישהו. ואז השאלה האם בשביל ההצעה הבאה צריך סופר לדייק? או אולי הדיוק מיותר, ומספיק הכמה דברים בסיסיים (נניח רמה דתית דומה)

אף אחד לא רוצה לצאת עם כמותמרגול

כשיוצאים לדייט, זה מתוך משאלה ורצון שהאדם שאני פוגשת עכשיו, איתו זה יעבוד ובע"ה בהמשך נישואים.

אממה, לא קלים שידוכינו (עובדה שיש המון רווקים רווקות שמעוניינים בזוגיות וזה לא בא בקלות בכלל)

אין פלא שאת חותכת על דברים כאלהintuscrepidam
יש מחקר שמראה שנשים חושבות שהבן הזוג שלהם בוגר רק באזור גיל 43. יש התנהגויות של גברים שנשים מתרגמות לחוסר בגרות וזו טעות די חמורה…


באופן אישי אני חושב שרוב החברים הרווקים שלי ואני יחסית בוגרים מאוד ביחס לחברים הנשואים. ההבדל המשמעותי הוא שלהם יש אחריות ובגרות מהסוג החשוב שלא ניתנה לנו עדיין האפשרות להתפתח אילו.


ובאופן כללי על המיזם: הרושם שלי הוא שבכל המיזמים האלה מדובר באותם אנשים ובגלל זה הם מיותרים. אפשר להסתכל על המיזמים בתור הקרחון שמעל פני המים, בעוד רוב האנשים הרלוונטיים לא נמצאים באף מיזם. ולכן כל המיזמים האלה נכשלים, כי זה אותו דבר מאותו דבר…

לא בטוחה שהבנת אותי כמו שצריךלגיטימי?

לא התכוונתי לכך שרוב הקשרים שלי נגמרו בגלל חוסר בגרות.

לא אמרתי שום דבר על מידת הבגרות של רווקים לעומת נשואים. לא אמרתי שצריך להגיע לרמת בגרות של 10\10 כדי להתחתן.

אמרתי שהיו לי קשרים - שנמשכו יותר מכמה פגישות בודדות - ומה שהפריע לי בהם זה תכונה שבעיני יכולה לעבור שינוי - בגרות - ולכן אם כעבור זמן הייתי פוגשת את אותו אדם, יש מצב שהקשר היה נגמר בצורה אחרת.

(אם ניקח לדוגמה משהו אחר: אם היה מפריע לי שהוא מאוד גבוה, גם כעבור זמן פער הגובה עדיין קיים).

נשמע מעניין. תודה.advfb

אגב, יצא לי להכיר ממש בקטנה את הלל דחבש ז"ל, יהי זכרו ברוך

"מספר של חברה" - המנהג הכי טיפשי שהמצאנואנונימית·

מספר של חברה אומר לי יותר עליך - שכנראה יצאת עם מלא בחורות ואתה כבר מיואש ותשאל שאלות ותשפוט אותי יתר על המידה ע"פ ניסיון קודם.


אולי אולי במקרים נורא ספציפיים זה יעזור , אבל החברה לא תגיד לך משהו שבאמת ישנה או יעזור לך להחליט בדרך כלל.

ובדרך כלל - את/ה משאיר רושם רע על החברה(לא יודעת איך זה אצל גברים, אבל השאלות שלך בדרך כלל יגיעו אלי חחח) .

בתור מי שהייתה החברה שהתקשרו אליה לברר , וגם זו שביררו עליה - אף פעם לא שאלו אותי או עלי שאלה באמת קריטית, שאלו אם אני אוהבת טיולים או לצייר, או איך הקשר שלי עם המשפחה (ב"ה מצויין, אבל מה נראלך שחברה שלי תגיד? גרוע? ) ,שאלו אותי אם חברה שלי פמיניסטית (תגדיר פמיניסטית…, שאלו את זה גם עלי פעם וחברה שלי , כפרה עליה, אמרה שאני כן עושה תואר ריאלי חחחח) , שאלו אם אני מפונקת, אם אני פלפלית, מה נראה לך שחברה תענה לשאלות האלה? אמיתי .

אני עוד איכשהו מבינה אם אתם שואלים על אופי , אם היא שקטה או צעקנית, אבל בדרך כלל אפשר פשוט לשאול את מי שהעביר לך. (גם אני בדרך כלל מעדיפה חברותיות ופתיחות, אבל בכל זאת) למרות שזה גם קצת חבל,  ברור שאם חסר פרטים בכרטיס זה מבאס, אבל לא משנה כמה פרטים, בסופו של דבר לא תדעו כלום עד שתיפגשו, אם הפגישה רחוקה לכם - אז מילא, אבל עוד לא שמעתי על שיחת בירורים שהועילה למשהו.


תם טקס העצבים, אני בטוחה שיש דעות שונות, אבל בעיני אתם לא מרוויחים כלום,

בדיוק החודש דיברו איתי בחור ובחורה לבירוריםSeven

השידוך של הבחור נפל כי הוא הבין שהוא והבחורה ממש לא מחפשים אותו דבר

של הבחורה בדיוק ההפך היא הבינה שזה בדיוק מה שהיא חיפשה ושווה לה להשקיע...

תחשבי שהבחור לא היה מברר ויוצא לפגישה מיותרת ...חבל על הזמן

כדור בדולח, העץ העייף וספסל הקסמים....מוקי_2020

כדור בדולח. נניח שהוא אמיתי כמו בסרטים.


מציג לכם 2 אפשרויות.

אפשרות 1 :

אם לא תתפשרו בצורה רצינית, כואבת - אתם במסלול של 10 שנים חיפושים *ורק אז* אתם מוצאים בני זוג בלי להתפשר יותר מדי.


אפשרות 2 :

אם כן תתפשרו, בצורה רצינית, כואבת - אז כן, ההתחלה תהיה טיפה חמוצה אבל לאט..לאט..זה ישתפר כל שנה,

מערכת היחסים תתחזק משנה לשנה ותוך 10 שנים של זוגיות,

תגידו *לאותה נקודה* של אושר וסיפוק מבני הזוג, כמו אנשים שבגדול לא התפשרו.


מה אתם בוחרים ?

1 או 2.

כמובן רצוי לנמק אבל לא חייב.


שבת שלום.

ברור לי ש2ספסלים

אם אני יודעת שבסוף אני אגיע לאותה נקודה של אושר וסיפוק, אני מוכנה לעבוד קשה במשך העשור הזה. בכל מקרה זוגיות זו עבודה קשה. עדיף לי עשור של עבודה קשה ביחד איתו, מאשר עשור של המתנה לבד.

חוץ מזה שככל שהזמן עובר אנשים משתנים ואיתם גם הציפיות הולכות ומשתנות אז כנראה שעוד עשור מה שאקבל ללא פשרות, לא יהיה מה שאני רוצה עכשיו.. 

2 חד משמעיתאביעד מילוא

כל עוד ההתפשרות לא פוגעת במטרת בניית הבית

איזה מזל שלא צריך לבחור ואלוקים יסדר לי אותו מושלםבחורה יפה
הוא מסדר לנו את השותפים הנכונים לנואביעד מילוא

ועדיין כדי לגלות את זה כמה זהמדויק ושלם (אי מושלם) צריך הרבה עבודה 

בעזרת השם בקרובבחורה יפה
לכל מי שאומר לי את זהאביעד מילוא

אני אומר לו שיציע הצעה וזה יבוא בקרוב

בולבחור עצובאחרונה

אולי יעניין אותך