קנׂה קניתי לי דג. גפילטע 2 קראנו לו (על גפילטע1 ומיתתו הטראגית עדיין קשה לי לספר..)

בני ואני שיחקנו והשתעשענו בו וכטוב ליבנו סידרתי לו אקווריום קטן- צנצנת נאה ושקופה.

אמנם לא מצאנו לו עזר כנגדו אבל חלף זאת הקפדתי לבדרו ולתחזק אותו במיני תרגימא (לחם, בשר, דגים, וכל מטעמים). לצערי הוא היה די בדיכי ולכן לא הואיל לאכול מאומה. רק בשבוע שעבר, לאחר שבוע של נסיונות האכלה- גילינו שתפוחי אדמה מבושלים הוא דווקא כן נהנה לאכול, ומאז זו היתה מנתו היחידה.

בראיה לאחור, אין ספק שהיה לו קשה ככה לבד.

ניסיתי לשפר את מצב רוחו העגום ומהלתי במימיו כמות נכבדה של וודקה 40% שנותרה מהתוועדות י"ט כסליו, ונהינתי לראותו מפזז ומכרכר לו בהנאה במימיו הדלוחים. כך נהגתי במשך יומיים שלושה (עליהם הייתי יכול לומר "החולה מתלוצץ עם רופאיו")- עד שהחזיר נשמתו לבוראו.

מסתבר שהמינון הגבוה של הכוהל הרס לו את הכבד ובכך זירז את מיתתו, אך ניחמתי שלפחות מת וחיוך רחב על שפתיו.

הריני כפרת משכבו.