אני לא יודעת מה כוונתך בזה שאת לא מקבלת כל כך עזרה..

בעלך יכול לעזור בימים? בלילות?

יש אפשרות כלכלית כלשהיא לעזרה?

יש עוד ילדים?

יש שכנות נחמדות?

צריך יותר להבין את המציאות ואז לתת רעיונות...

כבר אני יכולה להגיד שכאבי גב וידיים זה הרבה פעמים מתנוחה של הנקה, תנסי למצוא פתרונות, כרית\כורסת הנקה, או איזה אילתור שיאפשר לגוף שלך לנוח בהנקה. שהתינוק יהיה מונח גבוה על משהו ולא את תצטרכי להתכופף אליו.

יש הרבה נשים שישמחו להשאיל כרית\כורסת הנקה שלא בשימוש אצליהן כרגע. אולי תשאלי בסביבתך, או שתשתמשי בכרית סתם, או איזה אילתור מהבית.

כאבי ראש - יכול להיות מחוסר שינה, אבל יכול להיות מחוסרים נוספים. אולי תעשי בדיקת דם?

את שותה מספיק?

זה תקופה קשה מאד, אבל בהחלט יש עצות, תפרטי מעט יותר על המציאות שלך, 

ו...זה עובר בסוף!

הקטן לא ישן ביום כעט בכלל זרת אומרת

שאני מרדימה אותו על הידיים, מיבירה למיטה ואחרי בערך 10 דקות הוא מתעורר 

וככה זה בערך כל היום... אני מותשת מאוד...

בעלי רוב היום בעבודה וכשהוא חוזר אין לו כח והוא רק רוצה לנוח...

וכשהוא מחזיק את הקטן כדי לתת לי זמן פנוי הוא מתייאש מהר מאוד...

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אני מבינה שזה ילד ראשון...

אם יש לך איזה שכנה, הייתי מנסה באמצע הבוקר לבקש טובה לרבע שעה שתשמור עליו, (זה לפעמים מביך, אבל תכל'ס, מה זה רבע שעה? את לא היית שמחה להחזיק למישהי תינוק לרבע שעה כדי לעזור לה?) ותלכי להתקלח. זה משפר לגמרי את ההרגשה.

אני לפעמים גם נותנת לתינוק לבכות כמה דקות, כדי להספיק להכין לעצמי ארוחת בוקר. שווה לי ולו 5 דקות של בכי, שאח"כ יהיה לי סבלנות וכח אליו. לא מתכוונת לארוחת גורמה, אבל ירקות חתוכים, חביתה וגבינה, וכבר הכח והמצב רוח עולים...

אולי אפשר גם פעם בכמה זמן לשאוב חלב או לקנות מטרנה ולתת לבעל ללכת לישון עם הילד בחדר אחר, והוא יאכיל אותו בלילה. ארוחה צבקבוק היא 10 דקות לעומת הנקה שהרבה יותר. אולי בעלך יהיה מוכן להשקעה הזאת פעם ב...? אחרי לילה שלם העולם נראה יותר טוב...

יכול להיות שאת גם מרגישה יותר מידי "קבורה" בבית ובטיפול בתינוק? אולי לצאת קצת איתו יעשה לך טוב?

אולי יש איזה ספסל נחמד בגן שעשועים קרוב? את יכולה לצאת אחרי צהרים ואולי לפגוש אנשים שיודעים גם לדבר חוץ מלבכות ולינוק... לפעמים זה ממש מאוורר את הנפש...

את יכולה להעביר למיטה שלך ולא לעריסה,

(בתנאי שזה בטוח - נגיד ליד קיר) ובהתחלה להישכב איתו צמוד אליו שירגיש שאת איתו, אחרי שאת רואה שהוא ישן טוב עדיין - לנסות לקום בזהירות ולדחוף במקומך איזה שמיכה מגולגלת או משהו שירגיש עדיין "מחובק" כאילו אות לידו.

אולי זה יעזור. (למרות שבד"כ הם יותר חכמים...)

ומה שהציל אותנו זה מנשא. במנשא היא יכלה לישון אפילו שעתיים רצופות.

בפעם הראשונה שניסיתי להכניס אותה היא התנגדה, אבל אחרי שהיא הרגישה כמה נעים וכיף בפנים, היא לא רצתה לצאת

ואני מצטרפת להמלצה על שתיה מרובה, להמשיך לקחת את כדורי הברזל, ולשים את התינוק על כרית קשה שלא נמעכת בזמן ההנקה ככה שלא תצטרכי להחזיק את התינוק ולא תאמצי את הידיים והגב (וזאת עצה מאחת שממש סבלה מכאבי ידיים....).

אגב, כשהתינוק ישן במנשא, את יכולה גם לישון איתו עליך...

ובדיעבד הבנתי שבגלל שלא שתיתי מספיק, החלב לא היה יוצא בכמויות גדולות, ולכן היא רצתה לינוק המון המון.

בתינוק השני כבר למדתי את הלקח - בקבוק צמוד. וכמובן, מנשא... ב"ה היה הרבה יותר קל!

יתכן שיש לך דיכאון אחרי לידה קל ולכן אין לך סבלנות לכלום.

דברי עם ארגון ניצה 025002824 משאירים תא קולי וחוזרים אליך.

אולי היא לא בדיכאון, אולי היא פשוט זועקת לעזרה!

זה לא פייר בעיני, שאשה שלא מקבלת את הסיוע שהיא זקוקה לו אחרי לידה צריכה בסופו של דבר לקבל תרופות כדי לחזור לעצמה!

תעזרו לה בזמן, והיא לא תיכנס לשום דיכאון!

לפעמים התגייסות של המשפחה תעזור, לפעמים כמה שיחות עם פסיכולוג, לפעמים טיפולים טבעיים.

לא צריך להיבהל ולחשוב שאם מדובר בדיכאון זה אוטומטית אומר שצריך תרופות.

אני פשוט נעלבתי מרופאת הנשים שלי בהקשר הזה..

לא יודעת ממה נעלבת, ומכבדת את התחושות שלך!

אבל הייתי שמחה אם נשים לא נפגעות מהרעיון שאולי הן בדיכאון,

זה כל כך נפוץ שאין לנו מושג, 10-15% מהנשים חוות דיכאון.

טיפול מהיר ומיידי יהיה יעיל יותר ופשוט יותר, יותר מודעות תסייע לנשים להרגיש טוב יותר.

תינוק שלא ישן כל היום- זה בדיוק מה שהיה לי עם הגדולה... הייתי ממש במצבך וכמעט הגעתי להתמוטטות.

הייתי כ"כ לחוצה על הנקה, כל היום חפרו לי על זה, שלא הייתי מוכנה לשמוע על מטרנה...

כמה מצפון יש לי על זה היום... היא הייתה כ"כ רזה בתקופה הזו ועם אמא עם עצבים וחרדות, זה לא שווה את זה!

עם הקטן, נתתי פעם ב- כשראיתי שהוא מאוד רעב מטרנה, ולא קרה שום אסון, להפך- נחתי, התמלאתי כוחות והתמלא מאוד החלב. אני מניקה אותו הרבה יותר זמן ממה שהנקתי את הגדולה.

לא יודעת אם זו הסיבה אצלך, אבל לא יכולתי שלא להגיב ע"מ למנוע מאחרות את הסבל והמצפון.  

מניסיון של כמה ילדים, לפעמים חוסר השקט נובע פשוט מרעב. לא צריך לפחד להביא תוספת של מנה או שתיים , זה לא פוגע בהנקה. אני אחרי ניסיון קשה של 3 הראשונים, התפכחתי והבאתי תוספת כבר בחודש הראשון וזה הרגיע גם את התינוק וגם אותי שידעתי שהתינוק לא תלוי בי ואפשר להסתדר גם בלעדי.

והמשכתי להניק עד גיל שנה כשבמקביל הבאתי תוספת . 

חוץ מזה שההנקה לבדה מאוד מתישה את הגוף וקצת מנוחה ממנה תועיל לך.

תרגישי טוב.

דבר ראשון אי ממש מבינה אותך.

דבר שני בטח קשה לך לראות את זה עכשיו אבל שתדעי שזה עובר ומשתפר בסוף.

לפעמים בהתחלה אחרי הלידה יש יותר מרץ ככה מההורמונים וההתלהבות של ההתחלה ואז אחרי כמה זמן כשהשיגרה מתחילה להתיש יש נפילת מתח כזאת והכל נראה גרוע. אז תדעי שעוד טיפה הוא יגדל ויהיה יותר קל.

חוץ מזה הבת שלי גם ישנה די גרוע ביום. וההרגשה היתה שהיא בקושי ישנה. אז אני מבינה אותך.

את משתמשת במנשא? זה יכול מאד לעזור. נכון שזה לא משפר את כאבי הגב אבל לפעמים זה יכול לתת הקלה מסויימת.

חוץ מזה אני שמה את התינוקות לישון במיטה לידי. (ליד הקיר, עם סדין מתוח) ומניקה בשכיבה ולא מתאמצת לקום אלף פעמים.

גם ביום השינה שלהם בד"כ יותר טובה ככה וזה נותן קצת אפשרות גם לך לנוח.

בנוסף- את יוצאת קצת מהבית? עכשיו הימים נעימים שימי אותו בעגלה\מנשא ותצאו לנשום קצת אויר. תשבי איתו קצת בגינה, תתנדנדי איתו קצת בנדנדה. הטילטולים של הטיול אולי ירדימו אותו. או להפך- אולי הטיול דווקא יעייף אותו קצת ויישן יותר טוב אח"כ. וגם לך זה יהיה טוב לראות קצת אנשים ולנשום אויר. כדאי להתאמץ בישביל זה למרות שאני מכירה את זה שאפילו אין כח וזמן להתלבש כדי לצאת.

חוץ מזה זה שבעלך לא כ"כ מתחבר לטיפול בילד זה קורה. אל תקחי את זה אישית. אצלינו רק כשהם היו יותר גדולים הוא לקח חלק פעיל יותר. לפעמים לאבא לוקח יותר זמן להתאפס על העניין הזה. אחרי הכל הוא לא סחב אותו 9 חודשים ולא מניק וכו'.

בהצלחה

אני ארבע חודשים אחרי לידה,וגם לי החודשיים  הראשונים היו ממש מטורפים וקשים,

הילדה לא הייתה מסוגלת לישון בעגלה וכל הזמן בכתה אם הנחנו אותה שם..הייתה חייבת להיות כל הזמן על הידיים.

היינו סחוטים מעייפות אחרי שכל היום רק הרמנו אותה ולא יכולנו לזוז ממנה לשניה..

רק בחצות נרדמה עד הבוקר.אחרי שכל היום רק צרחה..

ובסוף אובחנה כסובלת מריפלוקס,והיא מטופלת באינפמיל ובזנטק ויש שיפור פלאים..

ממליצה לך לבדוק את העניין.

בהצלחה!

לא סביר שתינוק בן חודשיים לא ישן בכלל ביום.

אני חושבת שזה נובע מכך שאת מרדימה אותו על הדיים, והוא לא יודע בכלל איך להרדים את עצמו.

גם אני טעיתי אצל הבכורה ולקח לי זמן להבין שזה שהיא לא ישנה טוב בכלל, זו אשמתי, אני לא נתתי לה כלים לכך.

הספר מלמד שיטה מאוד פשוטה וקלה לתת לילד להירדם ברוגע, בעצמו.

זה עובד נפלא, התינוקת שלי עכשיו נרדמת בקלות מאז שיישמתי מה שקראתי.

גם ביום וגם בלילה.

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

כשלבן שלי היה לפני 8 שנים

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

בהצלחה

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

בגלל זה השאלה.

ומסיבה רפואית אני רוצה ללדת בבית חולים מסוים.

פחות מעוניינת בבתי חולים בטווח הקרוב.

ואין אצלי מספיק חוקיות וסדר גלידות כדי שאדע לפעם הזאת ...

(היו לי שתי אופציות) הרופא אמר לי משבוע 33 לא להתרחק מידי מביה"ח אבל גם היה חשש שיצטרכו ליילד מוקדם.

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.

הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר

תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה

אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף

אם תחליטי לתבוע

לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..

השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?

שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.

אני חייבת לא להסכים ל50%?

או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?

האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות

אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?

זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב

זה הגיוני

אוף אין לי כח לשטויות האלה.

במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?

יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר

(לא פרסומת)

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,

הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!

כשסיפרתי מוקדם זה היה כי לא הרגשתי טוב והעזרה או לפחות ההבנה של הילדים היתה משמעותית להתמודדות.

סיבה נוספת- מעדיפה שהילדים ידעו ממני לפני שאיזה שכנה או חברה נחמדה מהכיתה תספר להם..

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

אני אוהבת חדר עם משהי, בחרדות אחרי לידה להיות לבד.

אני הייתי בטלזסטון, מתאים לחרדיות. יש גם דתיות לאומיות חזקות אבל צריך להיות בצניעות מבחינת כיסוי ראש וגרביים.

פגשתי תמיד נשים מעניינות ויש לי חברה מבית החלמה עד היום.

לי זה ממש מנוחה.

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

ירקות

ביצה קשה

פירות חתוכים

מעדן

קרקרים

לביבות ירק

מאפינס מתוק או מלוח

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו