לשאלה הראשונה: לענ"ד אין ספק שמעיקר הדין יש לעשות בהן משפט כתוב,
אך עתה אנו שרויין בגלות (וידוע מ"ש בספרים הקדושים שיש ארבע גלויות
מצרים מדי יוון ורומי, והגלות החמישית קשה מכולן והיא גלות הני נשי, כי
ביד אשה מסר הקב"ה את עולמו בעוה"ר), ויש לחוש שתציל את עורה ע"י
מעשה כישוף ואותו תוריד לבאר שחת. לכן נראה שבזמנינו יש להסתפק
בזה:
כמאמרם: מה לי קטליה כוליה מה לי קטליה פלגיה (נדה נה: ).
ולשאלתו השנייה: אמת שכ"כ במדרש שהביא רש"י בסנהדרין (מד: ), אך בזמנינו
רבה העזובה, ויש לחוש כי גם מה שנראה לו בעיניו שמרחפות ע"ג מטאטא, אין
זה אלא מעשה תעתועים ע"י אותה מכשפה כדי שלא ייחשדוה בכך, וכבר ידוע
שהן השתלמו מאוד בחכמה זאת שקורין בלע"ז מאניפולעצי"א.