http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t622195#6882737

איזו זריזות...

אבל עכשיו אני רואה שזה די גווע לנו שם,

לפתוח חדש?  

תראה, יש כאן כמה שממש כועסות, אז אם אתה פותח, תדע שתצטרך להתמודד עם נאצות.

לבחירותך

אבל אני שונא את הפרצוף הזחוח שאתה עושה לי!

ואתה יודע את זה!!!

לא עשיתי לך, עשיתי באופן כללי

חשבתי שרק בשיחה אישית אסור

|בורח|

אגב תגיד לי שמות בולטים של פמיניסטיות כאן (חוץ מארוון)

אגב, נראה שאתה זקוק גם לקישור לשירשור מכשפות של מופים... 

אם תערבב ביניהם- אולי תתחיל לפחד להעלות את הנושא שוב... 

מחילה שהתערבתי לכם בשירשור

דברים כאלה לא אומרים בקול!

ולא מפחד מאף אחד מכן!

(מצחיק אותי נורא- היום קראו לי שוביניסטית בעבודה ופמיניסטית מעצבנת במקום אחר. וטענתי את אותן טענות בדיוק...)

וכמו שחפרתי היום לאנשים- צריך להגדיר.

מה זה פמיניזם? מהו שיויון? אילו ערכים נמצאים מעל הפמיניזם? 

ברגע שיהיו לזה הגדרות- אני אוכל להגיד אם אני פמיניסטית או לא.

(בהתחשב בכך שאצל חלק מהאנשים אין אמצע- וכל מי שחושבת על זכויות נשים הופכת אוטומטית לרפורמית שרוצה לנהל בי"כ ולקרא בתורה ולהיות רבה)

תכף אני אגלה שאתם חושבים שאני מסתובבת עם רדבק [איכס, תודה לפורום השני שלימד אותי מה זה] וקאופמן...

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t622162#6882571

למרות שברחת בסוף...

פשוט טענת שמה שהעליתי אינו חלק מהאג'נדה הפמיניסטית,

אך עובדה שגישות פמיניסטיות שונות כמו התרבותי, המרקסיסטי וכו' מנסות להתמודד עם שאלות כאלו,

בדו"ח שדולת הנשים בשנת 2010, השדולה שמה לעצמה כמטרה לקדם את נושאי התעסוקה בנשים, ובנוסף, מציינת את הבעייתיות של מקומות עבודה שמציבים תנאים של אי כניסה להריון בשנים הראשונות וכו'.

אחת הגישות הפמיניסטיות[תרבותית] כן מדברת על התאמת תנאי השוק העבודה לאימהות....

אבל אתה חלקת על זה מראש...

[ורדבק בקאופמן זה מכוער בעיני, מעדיפה אלטרנטיביות נשיות..]

א לא אמרתי שזה לא חלק - זה לא הכל.

    יש גם טיפה אמת בתנועה הזו, אבל היא טובעת בים השקר.

ב היו שם טענות של פיקאלו נגד עצם הצידוק לאפלייה לטובת הנשים העובדות.

אבל בכל מקרה אני לא מתייחסת להודעות של יונתן....

הפמיניזם מתקשר לאנשים בעיקר בהפגנה שהייתה מחוץ לטקס מלכת היופי בארה"ב נגד טקסים מסוג זה ...

פמיניזם מכיל כמה דעות, כמו הרבה דברים אחרים בחיים..

נא לא לערבב ביני לבין יהושפט

זה אני שטענתי את זה

ושדולת הנשים דואגת לנשים (כמה מפתיע) זה לא אומר שזה חלק ממאבק פמיניסטי

בתור חרדי דוקא יותר טוב לי שיצליחו במאבק שלהם, כי אצלנו נשים עובדות יותר מגברים, ובנות ממש סובלות ממה שאת מתארת

ודיברתי על זה עם אשתי, והיא אמרה לי שכשהיא לוקחת אולפן למשל, היא תמיד תיקח אשה (אולפן גבר לנשים זה בעיה הלכתית גדולה, וברור שעדיף אשה) 

והיא עבדה שנים עם אחת שלא זכתה לילדים

ועכשיו ברוך ה' נולדו לה 2 ילדים, ואשתי אמרה שאם היא היתה יודעת על אולפן אחר טוב כמוה - היא היתה עוברת.

נמאס לה שקובעים וזה מתבטל כי הילד חולה\הילד של המטפלת חולה\היא בחופשת לידה וכו'

נו, ומה תעשי במקרה כזה? זה לא מעביד, זה לקוח, גם אז תאסרי עליו לעבור למתחרים?

זה החיים, הקב"ה שולח את הכסף, והוא ישלח אותו גם לנשים שמטופלות בילדים (את רואה שלמעשה אשתי נשארה איתה...)

אבל זה לא נשמע פיר להטיל "מס" מיוחד על מעסיקים

(לדעתי האישית)

שאישה לא יכולה לבחור להישאר בבית ולא לעבוד.

למה היא צריכה להיות בבית???

אז את מתכוונת שאשה תבוא לעבודה - עם הילד החולה, באמצע חופשת לידה, בכל מצב!

ואת חושבת שהועלת בזה לנשים?

אשה שתעשה כך- יש לה בעיה בשכל! מה, היא שפחה של המעביד שלה? יש סדרי עדיפויות בחיים, לא הכל זה רק העבודה.

למה גבר לא יכול להישאר בבית עם הילד?

כנראה זה חלק מהציפייה החברתית של אישה צריכה להשקיע יותר במרחב הפרטי, בבית ובילדים ולא בקריירה, זה אגב, אחד מהדברים שפוגעים באישה בתחום היכולת התקדמות בשוק התעסוקה, כי אישה מראש נתפסת כפחות אמינה ומחויבת לעבודה לעומת הגבר.

הרעיון של שדולת הנשים הוא לשנות את שוק העבודה בכלל,

כיום גבר שרוצה להוציא את הילדים ולקחת חלק פעיל בגידולם- יש מעסיקים שתופסים זאת כמוזר.... וזאת אע"פ שהיום בתחום הבית והילדים יש יותר שוויוניות, ובכלל, האם גברים לא נעדרים מהעבודה? לטיפול בילדים, טיפול בהורים מבוגרים וכו'.

אי אפשר להחליט שרק נשים נעדרות כי זה הנורמה אצלך.

ואגב, במקצוע שלי הרבה עובדות משאירות ילדים חולים אצל האבא, או בכלל אצל סבא/סבתא כי זה מקצוע[אל תעשה אאוטינג] שדורש מחויבות כי הוא כולל הרבה יותר מרק את המעסיק אלא מכלול שהוא גם מצפוני ולא סתם אחת הדרישות אצלי היא מחויבות לעבודה, אצלנו אנשים מגיעים חולים בעצמם...  אז אל תכליל לפי מקצוע של מי שיכולה להרשות לעצמה....

יש לי חבר שאמר לי שאצלם יום היא יום הוא

אבל אשה שמשקיעה את הלב שלה בעבודה, ולא בילדים - מסכנים הילדים שלה

ואני אומר את זה בתור גבר ששומר על הילדים בצהריים כשאשתי עובדת, כך שאנ חיי דוקא הפוך מהתפיסה שאת מתארת, אבל זה נורא אם החים של האשה זה לא הילדים שלה

(כמו שיש משנה בפרקי אבות שצריך שהתורה תהיה עיקר והמלאכה טפלה, וגם אם אדם עובד 8 שעות ולומד שעה, צריך להיות בראש שלו שהתורה היא עיקר חייו, והמלאכה זה טפל)

וכשאין ברירה, אין ברירה, אני מבין שיש כאלה שיבואו לעבודה עם ילדים חולים, גם הגברת של האולפן הביאה את הילד שלה חולה, והוא שיגע את השכל כל הזמן...

בקיצור, לא ברור לי מה את רוצה!

יש בעיה אמיתית לנשים, מתמודדים איתה איך שמתמודדים, כל אחד והשיטה שלו,הגיוני שמעביד שלא יודע מה את מתכוונת לעשות, ינסה לברר את זה.

למה שיידפק אחר כך? מאיפה לו לדעת מה הפתרונות שלך?

ושתבין, שהאפלייה הזו עובדת לטובתי כי בזכותה אני יכולתי להתקבל למה שאני רוצה ביותר קלות לעומת הנשואות...

עובדה שהמעסיקים והמראיינים כמו שסיפרתי נשמו לרווחה ושמחו שהבינו שאין משהו שיפריע לי כמו ילדים או שחס ושלום יהיו כאלה מתישהו בטעות.., ואפילו המשרה שאני קיבלתי היא בזכות זה במיוחד[היא יותר טובה מאחרות..] , ואל דאגה, הם דואגים שזה יישאר ככה עוד הרבה שנים עם השעות שהם נותנים לי

אבל כן יהיה להן מינוס

זה בעיה, אפילו בעיה קשה, אבל המעביד לא אמור לשלם את המחיר.

למה זה אשמתו שיש לנשואות בעיה?

מצידו שאף אחת לא תתחתן!

אז כבר העלו הצעה כאן שהמדינה תסבסד נשים נשואות עם ילדים

מצד שני די מסובך לשקלל את הנזק שזה עושה לעסק

אין לי פיתרון, אבל זה לא אומר שצריך לעשות עוול

ובמציאות, גם עכשיו נשים נשואות מוצאו עבודה, נכון שיש להן מינוס, אבל עדיין הן מוצאות

כמעט הצעתי להם לחתום על התחייבות כזו

ברור לי שהם היו מקבלים זאת בשמחה...

בינתיים הם מגינים על האפשרות שיהיו לי חיים בדרכים מקוריות יותר...

המעביד צריך להוציא הרבה כסף בגלל חופשות לידה.

אם לדעתך יש ערך בהנגשת שוק העבודה לאימהות אז המדינה צריכה לפצות מעסיקים

על הנזק הנלווה.

בכ"מ זו לא הפליית נשים אלא שיקול כלכלי עפ"י הבדלים אוביקטיבים בין גברים לנשים

יותר ממך, ונסי ידועה בפמיניסטיות מה שכן היא יותר שקטה ממך בפורומים,אולי לכן מופים מכיר את הפמיניסטיות שלך הרבה יותר מאת שלה...

כפמיניסטית או משו... 

אני משתדלת לא לתת לדעות שלי יותר מידי מקום בפורום... ולא להכנס לוויכוחים 

לגבי הדיון על מעסיקים- 

המדינה צריך גם לשקלל כמה שווה לה בכוח כלכלי כל ילד ש"מיוצר" פה, ולעודד את זה בהתאמה 

הכי כיף להתווכח!

אם מדברים בצורה נעימה, ואומרים דברים חכמים, זה ממש נחמד!

(רואים שאני נהנה מזה, לא?)

לגובה השכר בעבודה?

יש אינספור דרכים אחרות לתמרץ.

למשל, קצבת ילדים....

ולא צריך להיות קשור 

את השכר בעבודה- נותנים לך על מה שאת עושה בעבודה

אם את עושה ילד- ייתנו לך שכר\ דמי השתתפות על העשיה הזו 

אם יש התנגשות בין שתי הקריירות שלך- אז שתיהן צריכות להיות קצת גמישות לזה (כמו שכל מי שיש להם 2 קריירות או 2 מקומות עבודה- צריכים לתזמן ביחד...) 

אם יש כנס מקצועי חשוב בעבודה אחת- העבודה השניה צריכה לשחרר לזה 

אם יש ילדים חולים בבית בקריירה אחת- הקריירה השניה צריכה למצוא דרך לעבוד עם זה. 

כל מה שעשיתי שונה - 

זה הגדרתי שלעשות משפחה וילדים זה לא דבר נלווה- זה קריירה כשלעצמה. 

גם מבחינת קריירות ממש ולא משפחה - למה בדיוק שהמעסיק שלך ממקום אחד יהיה צריך להיות גמיש בשבילך בגלל שאת עובדת בעוד מקום? הוא יכול להיות נחמד ולהיות גמיש - אבל הוא לא חייב - כעת את בעבודה שלו, את מחוייבת לו, הוא משלם לך שכר לפי חוזה שחתם איתך ואת צריכה לעמוד בחוזה. את לא עומדת בו כי יש לך עוד עבודה? עקרונית זאת בעיה שלך ולא של המעסיק. זה הכסף שלו שעובר אליך - אם את לא מסוגלת לעמוד בתנאים של החוזה, אל תחתמי עליו מראש, או תתפטרי...

כן, זה מחשבה עסקית וכלכלית נטו - אבל בגדול זה מה שמעסיק צריך לחשוב - למקסם את הרווחים של העסק שלו, ומה זה מעניין אותו בכלל שאת רוצה לעבוד בעוד עבודה? כשאת "שלו" - את שלו.

אז לא הבנתי למה נגיד, הוא צריך לשחרר אותך לכנס של "העבודה האחרת"? אם את רוצה - תקחי יום מחלה, או תקחי יום חופש על סמך המשכורת שלך - גם זה רק באישורו של המעסיק, אם הוא לא מאשר, את יכולה או לתחמן משהו, או להתפטר. הוא לא חייב לך שום דבר כזה...

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה